שינויים

'''את המודל הבסיסי בכלכלות המוניטאריות המערביות המדברות על "רצונות אינסופיות שמבוקרות על ידי מחסור; מחסור שמחייב בחירה; בחירה שבה מעורבת עלות חליפית, והמטרה הסופית שלה היא למקסם את העונג, יש להחליף במודל אחר שידבר ויושתת על הבסיס הבא: צרכיו האמיתיים של האדם קטנים, בסיסיים ומוגבלים; בטבע קיים השפע המסוגל לענות על צרכים אלו הן ברמת הפרט והן ברמת הקולקטיב; מתן מענה לצרכים אינו מחייב בחירה, אלא התאמת הצרכים לשפע הקיים בטבע; מתן מענה לצרכים אמיתיים אינו מצריך על ויתור, שכן הוא עונה לצרכים אמיתיים; המטרה הסופית הינה קיימות!'''

'''את המודל הבסיסי בכלכלות המוניטאריות המערביות המדברות על "רצונות אינסופיות שמבוקרות על ידי מחסור; מחסור שמחייב בחירה; בחירה שבה מעורבת עלות חליפית, והמטרה הסופית שלה היא למקסם את העונג, יש להחליף במודל אחר שידבר ויושתת על הבסיס הבא: צרכיו האמיתיים של האדם קטנים, בסיסיים ומוגבלים; בטבע קיים השפע המסוגל לענות על צרכים אלו הן ברמת הפרט והן ברמת הקולקטיב; מתן מענה לצרכים אינו מחייב בחירה, אלא התאמת הצרכים לשפע הקיים בטבע; מתן מענה לצרכים אמיתיים אינו מצריך על ויתור, שכן הוא עונה לצרכים אמיתיים; המטרה הסופית הינה קיימות!'''

המודל הבסיסי של כלכלות המערב המודרניות (המוניטאריות) מיוצג בדרך כלל בספרי הלימוד לכלכלה כך: רצונות אינסופיות מבוקרות על ידי מחסור; מחסור מחייב בחירה; בבחירה מעורבת עלות חליפית (opportunity cost) (כלומר בחירה של דבר אחד פרושה וויתור על דבר מה אחר); והמטרה הסופית היא למקסם את העונג. המושגים הבסיסיים המופיעים במודל זה - רצון, בחירה, צריכה וסיפוק - מתארים את הפעילויות הבסיסיות של חיינו מנקודת מבט כלכלית. מקצוע הכלכלה משמש אם כן כמורה העיקרי וכחוד החנית לקידום רעל החמדנות, ההדוניזם ותאוות הבצע. הוא דוגל בערכים מנותקים מהמציאות, ומעצב מחדש את מוסדות השלטון שלנו בדרכים שגורמות לכך שיהיה קשה יותר לפתור את הבעיות הקיומיות ביותר שלנו. האמונות שהאידיאולוגיה של כלכלת- השוק תומכת בהן מוכרות לכל מי שבקי ברזי השפה העכשווית של הדיונים הכלכליים ואת עקרונותיה ניתן לתמצת באופן שכזה: "צמיחה כלכלית מתמשכת, הנמדדת לפי תוצר לאומי גולמי, היא הדרך לקדמה של האנושות"; "שווקים פתוחים, ללא רסן ממשלתי, בדרך כלל גורמים לחלוקת משאבים בצורה היעילה והחברתית ביותר"; "גלובליזציה כלכלית, המושגת על ידי הסרתם של מחסומים לזרימה של סחורות וכסף בכל מקום, מדרבנת את התחרות, מגדילה את היעילות הכלכלית, יוצרת מקומות עבודה, מורידה את המחירים לצרכן, מגדילה את מגוון האפשריות של הצרכן, מגדילה את הצמיחה הכלכלית, ובאופן כללי היא משתלמת לכולם";" הפרטה, שמעבירה תפקודים ונכסים מהממשלה למגזר העסקי, מגדילה את היעילות"; "התפקיד העיקרי של הממשלה הוא לספק את התשתית ההכרחית לקידום המסחר ולאכוף את שלטון החוק בנוגע לזכויות קניין וחוזים";

המודל הבסיסי של כלכלות המערב המודרניות (המוניטאריות) מיוצג בדרך כלל בספרי הלימוד לכלכלה כך: רצונות אינסופיות מבוקרות על ידי מחסור; מחסור מחייב בחירה; בבחירה מעורבת עלות חליפית (opportunity cost) (כלומר בחירה של דבר אחד פרושה וויתור על דבר מה אחר); והמטרה הסופית היא למקסם את העונג. המושגים הבסיסיים המופיעים במודל זה - רצון, בחירה, צריכה וסיפוק - מתארים את הפעילויות הבסיסיות של חיינו מנקודת מבט כלכלית. מקצוע הכלכלה משמש אם כן כמורה העיקרי וכחוד החנית לקידום רעל החמדנות, ההדוניזם ותאוות הבצע. הוא דוגל בערכים מנותקים מהמציאות, ומעצב מחדש את מוסדות השלטון שלנו בדרכים שגורמות לכך שיהיה קשה יותר לפתור את הבעיות הקיומיות ביותר שלנו. האמונות שהאידיאולוגיה של כלכלת- השוק תומכת בהן מוכרות לכל מי שבקי ברזי השפה העכשווית של הדיונים הכלכליים ואת עקרונותיה ניתן לתמצת באופן שכזה: "צמיחה כלכלית מתמשכת, הנמדדת לפי תוצר לאומי גולמי, היא הדרך לקדמה של האנושות"; "שווקים פתוחים, ללא רסן ממשלתי, בדרך כלל גורמים לחלוקת משאבים בצורה היעילה והחברתית ביותר"; "גלובליזציה כלכלית, המושגת על ידי הסרתם של מחסומים לזרימה של סחורות וכסף בכל מקום, מדרבנת את התחרות, מגדילה את היעילות הכלכלית, יוצרת מקומות עבודה, מורידה את המחירים לצרכן, מגדילה את מגוון האפשריות של הצרכן, מגדילה את הצמיחה הכלכלית, ובאופן כללי היא משתלמת לכולם";" הפרטה, שמעבירה תפקודים ונכסים מהממשלה למגזר העסקי, מגדילה את היעילות"; "התפקיד העיקרי של הממשלה הוא לספק את התשתית ההכרחית לקידום המסחר ולאכוף את שלטון החוק בנוגע לזכויות קניין וחוזים";

תרבות האינסטנט והסיפוק הרגעי היא מהגורמים העקרים לסבל כלכלי בין אם יש לנו כסף או בין אם אין לנו, מכיוון שהיא משעבדת אותנו למעגל של עבודה – בזבוז- צריכה, ושמקבל את ביטוי במודל שהזכרתי למעלה ברצף של "רצון, בחירה, צריכה וסיפוק", שהינו רצף מותנה הנובע מבורות ואשליה (Ignorance and Delusion). ככל שננסה יותר ויותר לספק את האשליה תלותנו בה רק תלך ותגבר, היא לא תביא למקסום העונג, שאינו אלא גם כן לא יותר מבורות ואשליה, אלא לכל היותר למקסום הסבל! כך או כך, את המודל הבסיסי בכלכלות המוניטאריות המערביות המדברות על "רצונות אינסופיות שמבוקרות על ידי מחסור; מחסור שמחייב בחירה; בחירה שבה מעורבת עלות חליפית, והמטרה הסופית שלה היא למקסם את העונג, יש להחליף במודל אחר שידבר ויושתת על הבסיס הבא: צרכיו האמיתיים של האדם קטנים, בסיסיים ומוגבלים; בטבע קיים השפע המסוגל לענות על צרכים אלו הן ברמת הפרט והן ברמת הקולקטיב; מתו מענה לצרכים אינו מחייב בחירה, אלא התאמת הצרכים לשפע הקיים בטבע; מתן מענה לצרכים אמיתיים אינו מצריך על ויתור, שכן הוא עונה לצרכים אמיתיים; המטרה הסופית הינה קיימות!

תרבות האינסטנט והסיפוק הרגעי היא מהגורמים העקרים לסבל כלכלי בין אם יש לנו כסף או בין אם אין לנו, מכיוון שהיא משעבדת אותנו למעגל של עבודה – בזבוז- צריכה, ושמקבל את ביטוי במודל שהזכרתי למעלה ברצף של "רצון, בחירה, צריכה וסיפוק", שהינו רצף מותנה הנובע מבורות ואשליה (Ignorance and Delusion). ככל שננסה יותר ויותר לספק את האשליה תלותנו בה רק תלך ותגבר, היא לא תביא למקסום העונג, שאינו אלא גם כן לא יותר מבורות ואשליה, אלא לכל היותר למקסום הסבל! כך או כך, את המודל הבסיסי בכלכלות המוניטאריות המערביות המדברות על "רצונות אינסופיות שמבוקרות על ידי מחסור; מחסור שמחייב בחירה; בחירה שבה מעורבת עלות חליפית, והמטרה הסופית שלה היא למקסם את העונג, יש להחליף במודל אחר שידבר ויושתת על הבסיס הבא: צרכיו האמיתיים של האדם קטנים, בסיסיים ומוגבלים; בטבע קיים השפע המסוגל לענות על צרכים אלו הן ברמת הפרט והן ברמת הקולקטיב; מתו מענה לצרכים אינו מחייב בחירה, אלא התאמת הצרכים לשפע הקיים בטבע; מתן מענה לצרכים אמיתיים אינו מצריך על ויתור, שכן הוא עונה לצרכים אמיתיים; המטרה הסופית הינה קיימות!

הערה:

==הערה==

-)ראה דויד סי. קורטן, When Corporations Rule the World על כלכלה כמורה לחמדנות ולגישות שאינן תואמות את המציאות

* ראה [[דיויד קורטן]], [[כשתאגידים שולטים בעולם]] על כלכלה כמורה לחמדנות ולגישות שאינן תואמות את המציאות

[[קטגוריה:כלכלה בודהיסטית]]

[[קטגוריה:כלכלה בודהיסטית]]