שינויים

מסיבות אלה, נהוג במקומות רבים בעולם לא להסתכל רק על מחיר הדיור לבדו, אלא גם על מחיר הדיור +מחיר התחבורה יחד. [http://www.tlv1.co.il/?p=4958] מגורים בפרברים לדוגמה יכולים לספק קרקע זולה, אבל הם מייקרים את הוצאות התחבורה.

מסיבות אלה, נהוג במקומות רבים בעולם לא להסתכל רק על מחיר הדיור לבדו, אלא גם על מחיר הדיור +מחיר התחבורה יחד. [http://www.tlv1.co.il/?p=4958] מגורים בפרברים לדוגמה יכולים לספק קרקע זולה, אבל הם מייקרים את הוצאות התחבורה.

===צפיפות ובנייה לגובה===

===בניית מגדלים===

צפיפות אוכלוסין גבוהה וכן סיבות פיננסיות (כסף חם) מעודדות בניה של מגדלים גבוהים. אך מעל 6-8 קומות, מתחילות עלויות גבוהות של הקמה ותחזוקה של בניינים. לדוגמה יש צורך בהרבה יותר בטון ופלדה כדי להקים מגדל גבוה יותר. יש צורך במעליות, ציוד כיבוי אש, ציוד מים, מערכות מיזוג אוויר מתקדמות יותר וכו'.

צפיפות אוכלוסין גבוהה וכן סיבות פיננסיות (כסף חם) מעודדות בניה לגובה. צפיפות האוכלוסיה, יחד עם הגדרות מוטעות בתמ"א 35 לגבי צפיפות נטו וסיבות פיננסיות מעודדות הקמת מגדלים למגורים. באופן אבסורדי צורות רבות של הקמת מגדלים גורמות לייקור הקרקע ולבזבוז שטח במקום לחסכון בשטח. שכן סביב המגדלים, בעיקר כאלה הנבנים בשכונות חדשות נבנית תשתית רחבה של חניות ושל שטחים ציבוריים פתוחים.  

בניה זו יקרה יותר לא רק בהיבט של הקמה, אלא גם בהיבט של תחזוקה. לכן בניינים גבוהים מתאימים למאיון העליון או שהם הופכים לסלאמס. מסיבות אלה התנגד הצוות של תוכנית ישראל 2020 לבנייה מעל 10 קומות. הצוות המקצועי של התוכנית היו מתכנני ערים ואדריכלים ברשותו של אדם מזור.  

גורמים בזרם [[עירוניות מתחדשת]] כמו יואב לרמן ופרוספור יודן רופא טוענים כי לא צריך לבנות בניינים גבוהים כדי לקבל צפיפות בנייה גבוהה, וכי הנוהג של בניית מגדלים לאו דווקא מוביל לבנייה צפופה יותר - בגלל הגנים הרחבים הנבנים סביבם. [http://www.tlv1.co.il/?p=3918] כך לדוגמה איזור המגדלים ברמת אביב ג' (רחוב רקנטי) הוא בעל צפיפות של 14,000 אנשים לקמ"ר, זאת לעומת איזורים בבת-ים, גבעתיים ובני ברק שמגיעים לצפיפויות של 25,000 ו-40,000 אנשים לקמ"ר. תל אביב לדוגמה היא בעלת צפיפות של כ 7,000 אנשים לקמ"ר, זאת לעומת ברצלונה בעלת 15,000 אנשים לקמ"ר, ופאריס שהיא בעלת 20,000 אנשים לקמ"ר - בשתי הערים הצפיפות מושגת לא על ידי בניית מגדלים אלא על ידי אמצעים אחרים, כמו בנייה מרקמית, ביטול החובה ל"קו בניין" בתב"עות, צמצום וביטול תקני חנייה, הצרת רחובות, צמצום של שטחים פתוחים שאינם בשימוש ועוד.[http://shinygreen.wordpress.com/2011/07/24/15/]

גורמים בזרם [[עירוניות מתחדשת]] כמו יואב לרמן ופרוספור יודן רופא טוענים כי לא צריך לבנות בניינים גבוהים כדי לקבל צפיפות בנייה גבוהה, וכי הנוהג של בניית מגדלים לאו דווקא מוביל לבנייה צפופה יותר - בגלל הגנים הרחבים הנבנים סביבם. [http://www.tlv1.co.il/?p=3918] כך לדוגמה איזור המגדלים ברמת אביב ג' (רחוב רקנטי) הוא בעל צפיפות של 14,000 אנשים לקמ"ר, זאת לעומת איזורים בבת-ים, גבעתיים ובני ברק שמגיעים לצפיפויות של 25,000 ו-40,000 אנשים לקמ"ר. תל אביב לדוגמה היא בעלת צפיפות של כ 7,000 אנשים לקמ"ר, זאת לעומת ברצלונה בעלת 15,000 אנשים לקמ"ר, ופאריס שהיא בעלת 20,000 אנשים לקמ"ר - בשתי הערים הצפיפות מושגת לא על ידי בניית מגדלים אלא על ידי אמצעים אחרים, כמו בנייה מרקמית, ביטול החובה ל"קו בניין" בתב"עות, צמצום וביטול תקני חנייה, הצרת רחובות, צמצום של שטחים פתוחים שאינם בשימוש ועוד.[http://shinygreen.wordpress.com/2011/07/24/15/]

בבנייה גבוהה של מגדלים, מעל 6-8 קומות, מתחילות עלויות גבוהות של הקמה ותחזוקה של בניינים. עלויות הקמה גבוהות יותר כוללות מנוף יקר יותר וכן השקעה רבה יותר במלט ובפלדה וחפירה מסובכת יותר של יסודות הבניין. שכן המשקל היחסי של השלד לבניין לא גדלה בצורה לינארית לגודל הבניין יש גם צורך בהקמת מערכות מסובכות של מיזוג אוויר, כיבוי אש, מים ועוד, דבר שמייקר את הבנייה. גם עלות ההחזקה והתחזוקה של מגדל היא יקרה בהרבה יחסית לבניין נמוך יותר. מגדל קשה יותר לבידוד תרמי ולכן הוא בזבזני יותר בהיבט של [[שימור אנרגיה]] ומוביל להוצאות חשמל גבוהות. בנוסף יקר יותר לתחזק את המערכות המורכבות של מעליות, כיבוי אש, מיזוג וחימום מים של המגדל.

 

לכן בניינים גבוהים מתאימים למאיון העליון או שהם הופכים לאחר מספר שנים לסלאמס, שבו הדיירים מתקשים לשלם את מחיר תחזוקת הבניין. מסיבות אלה התנגד הצוות של תוכנית ישראל 2020 לבנייה מעל 10 קומות. הצוות המקצועי של התוכנית היו מתכנני ערים ואדריכלים ברשותו של אדם מזור.

===פרבור===

===פרבור===