שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 123: שורה 123:  
===מוצרים והובלות===
 
===מוצרים והובלות===
 
[http://www.inference.phy.cam.ac.uk/withouthotair/c15/page_88.shtml פרק 15] עוסק בייצור מוצרים ובהובלה שלהם.
 
[http://www.inference.phy.cam.ac.uk/withouthotair/c15/page_88.shtml פרק 15] עוסק בייצור מוצרים ובהובלה שלהם.
===מחזור חיי מוצר===
+
====מחזור חיי מוצר====
 
{{הפניה לערך מורחב|ניתוח מחזור חיים}}
 
{{הפניה לערך מורחב|ניתוח מחזור חיים}}
 
אם רוצים להבין את האנרגיה האנרגטית המלאה של מוצרים, אולי במטרה ל[[עיצוב מקיים]], משתמשים ב[[ניתוח מחזור חיים]]. בשיטה זו נהוג לחלק את העלויות האנרגטיות של כל מוצר, לארבעה חלקים:
 
אם רוצים להבין את האנרגיה האנרגטית המלאה של מוצרים, אולי במטרה ל[[עיצוב מקיים]], משתמשים ב[[ניתוח מחזור חיים]]. בשיטה זו נהוג לחלק את העלויות האנרגטיות של כל מוצר, לארבעה חלקים:
שורה 134: שורה 134:  
כדי להבין כמה אנרגיה נצרכת במהלך חיים של מוצרים, יש צורך להעריך את העלויות האנרגטיות של כל ארבעת השלבים ולחבר אותן זו לזו. בדרך כלל אחד השלבים הוא בעל עלות אנרגטית גבוהה בהרבה מהאחרים, וכלן כדי לקבל אומדן סביר לעלות האנרגטית, אנו צריכים לבצע אומדן רק של עלות השלב הדומיננטי. אם רוצים לבצע עיצוב מחודש של המוצר כדי להקטין את העלות האנרגטית שלו, יש צורך להתמקד בשלב הדומיננטי, אך יש לשים לב שהחסכון בשלב זה לא יגרום לעליה בשאר השלבים. כמות האנריגה המושקעת במושקעת במוצרים נקראת [[אנרגיה גלומה]].  
 
כדי להבין כמה אנרגיה נצרכת במהלך חיים של מוצרים, יש צורך להעריך את העלויות האנרגטיות של כל ארבעת השלבים ולחבר אותן זו לזו. בדרך כלל אחד השלבים הוא בעל עלות אנרגטית גבוהה בהרבה מהאחרים, וכלן כדי לקבל אומדן סביר לעלות האנרגטית, אנו צריכים לבצע אומדן רק של עלות השלב הדומיננטי. אם רוצים לבצע עיצוב מחודש של המוצר כדי להקטין את העלות האנרגטית שלו, יש צורך להתמקד בשלב הדומיננטי, אך יש לשים לב שהחסכון בשלב זה לא יגרום לעליה בשאר השלבים. כמות האנריגה המושקעת במושקעת במוצרים נקראת [[אנרגיה גלומה]].  
   −
===ניתוח של כמה מוצרים נפוצים===
+
====ניתוח של כמה מוצרים נפוצים====
 
מקיי מנתח עלויות אנרגטיות של כמה מוצרים נפוצים, בעיקר של שלבים R וP, כדי לתת אמת מידה.  
 
מקיי מנתח עלויות אנרגטיות של כמה מוצרים נפוצים, בעיקר של שלבים R וP, כדי לתת אמת מידה.  
   −
====פחיות משקה====
+
=====פחיות משקה=====
 
מקיי מסתכל על אדם "מכור לקולה" ששותה 5 פחיות קולה ביום, וזורק אותן לפח. הפחיות מיוצרות מ[[אלומניום]]). עבור מוצר זה, שלב הפקת חומרי הגלם הוא הדומיננטי. הפקת מתכות, ובמיוחד, אלומניום צורכת אנרגיה רבה. הפקת פחית-משקה אחת דורשת 0.6 קווט"ש. לכן אם הצרכן שלנו צורך 5 פחיות, הוא צורך אנרגיה בסך 3 קווט"ש.  
 
מקיי מסתכל על אדם "מכור לקולה" ששותה 5 פחיות קולה ביום, וזורק אותן לפח. הפחיות מיוצרות מ[[אלומניום]]). עבור מוצר זה, שלב הפקת חומרי הגלם הוא הדומיננטי. הפקת מתכות, ובמיוחד, אלומניום צורכת אנרגיה רבה. הפקת פחית-משקה אחת דורשת 0.6 קווט"ש. לכן אם הצרכן שלנו צורך 5 פחיות, הוא צורך אנרגיה בסך 3 קווט"ש.  
    
עבור בקבוק 500 מ"ל שעשוי מ-PET (סוג שם פלסטיק), ששוקל 25 גרם, האנרגיה הגלומה היא בסך 0.7 קווט"ש, כלומר באותו סדר גודל של פחית האלומניום.  
 
עבור בקבוק 500 מ"ל שעשוי מ-PET (סוג שם פלסטיק), ששוקל 25 גרם, האנרגיה הגלומה היא בסך 0.7 קווט"ש, כלומר באותו סדר גודל של פחית האלומניום.  
   −
====אריזות אחרות====
+
=====אריזות אחרות=====
 
אזרח בריטי ממוצע זורק לפח כ-400 גרם אריזות ביום, בעיקר אריזות מזון. האנרגיה הגלומה באריזות נעה בין 7 ל 20 קווט"ש לק"ג, כאשר נעים בספקטרום שבין זכוכית ונייר לבין פלסטיק ופחיות פלדה. אם נניח שהאנרגיה הממוצעת עבור אריזות היא 10 קווט"ש לקילו, נקבל שצריכת הרגל האנרגטית של אריזות היא 4 קווט"ש ביום. רק חלק קטן מהאנרגיה שהשוקעה במוצרים אלה ניתנת להשבה על ידי שריפת פסולת, דבר שמקיי דן בו בפרק 27.  
 
אזרח בריטי ממוצע זורק לפח כ-400 גרם אריזות ביום, בעיקר אריזות מזון. האנרגיה הגלומה באריזות נעה בין 7 ל 20 קווט"ש לק"ג, כאשר נעים בספקטרום שבין זכוכית ונייר לבין פלסטיק ופחיות פלדה. אם נניח שהאנרגיה הממוצעת עבור אריזות היא 10 קווט"ש לקילו, נקבל שצריכת הרגל האנרגטית של אריזות היא 4 קווט"ש ביום. רק חלק קטן מהאנרגיה שהשוקעה במוצרים אלה ניתנת להשבה על ידי שריפת פסולת, דבר שמקיי דן בו בפרק 27.  
   −
====מחשב אישי====
+
=====מחשב אישי=====
 
על פי מקיי, הכנת מחשב אישי עולה בכמות אנרגיה בסך 1800 קווט"ש. אדם שקונה מחשב חדש בכל שנתיים, צורך באופן זה 2.5 קווט"ש ליום (צריכה ישירה של אנרגיה מחושבת בפרק על צריכה ביתית).
 
על פי מקיי, הכנת מחשב אישי עולה בכמות אנרגיה בסך 1800 קווט"ש. אדם שקונה מחשב חדש בכל שנתיים, צורך באופן זה 2.5 קווט"ש ליום (צריכה ישירה של אנרגיה מחושבת בפרק על צריכה ביתית).
   שורה 151: שורה 151:  
העלות האנרגטית של סוללות נטענות מסוג ניקל קדמיום באיכות AA, שאוגרת 0.001 של קווט"ש ובעלת משקל של 25 גרם, היא 1.4 קווט"ש (בשלבים R וP). אם המחיר האנרגית של הפטרות מסוללות הוא זהה, זריקה של זוג בטריות בחודש צורכת 0.1 קווט"ש ביום. מסיבה זו המחיר האנרגטי של סוללות הוא שולי.
 
העלות האנרגטית של סוללות נטענות מסוג ניקל קדמיום באיכות AA, שאוגרת 0.001 של קווט"ש ובעלת משקל של 25 גרם, היא 1.4 קווט"ש (בשלבים R וP). אם המחיר האנרגית של הפטרות מסוללות הוא זהה, זריקה של זוג בטריות בחודש צורכת 0.1 קווט"ש ביום. מסיבה זו המחיר האנרגטי של סוללות הוא שולי.
   −
====עיתונים====
+
=====עיתונים=====
 
מקיי מנסה לאמוד את משקל הנייר בעיתון ממוצע. עיתון בן 36 דפים המופץ בחינם שוקל 90 גרם. ה"אינדיפנדט" שמכיל 56 דפים שוקל 200 גרם. כמו כן יש כמות נכבדת של דואר זבל. האנרגיה הגלומה בייצור נייר עומדת על 10 קווט"ש לק"ג. אם נניח צריכת נייר יומית בסך 200 גרם ליום, נקבל כ-2 קוו"טש ליום. מחזור נייר יחסוך כמחצית מהאנרגיה שמושקעת בייצור הנייר. שריפת הנייר במשרפה או בבית תנצל חלק מהאנרגיה שהושקעה בהכנת הנייר.  
 
מקיי מנסה לאמוד את משקל הנייר בעיתון ממוצע. עיתון בן 36 דפים המופץ בחינם שוקל 90 גרם. ה"אינדיפנדט" שמכיל 56 דפים שוקל 200 גרם. כמו כן יש כמות נכבדת של דואר זבל. האנרגיה הגלומה בייצור נייר עומדת על 10 קווט"ש לק"ג. אם נניח צריכת נייר יומית בסך 200 גרם ליום, נקבל כ-2 קוו"טש ליום. מחזור נייר יחסוך כמחצית מהאנרגיה שמושקעת בייצור הנייר. שריפת הנייר במשרפה או בבית תנצל חלק מהאנרגיה שהושקעה בהכנת הנייר.  
   −
====מוצרים גדולים====
+
=====מוצרים גדולים=====
 
עבור רוב האנשים המוצר הגדול ביותר שהם קונים הוא בית. בפרק H, מקיי מעריך את העלות האנרגטית של בניית בית חדש. בהנחה שבתים מחזיקים מעמד 100 שנים, העלות האנרגטית לבית היא 2.3 קווט"ש ליום. זו העלות של הכנת מעטפת הבית בלבד- היסודות, הלבנים, האריחים, הקורות והגג. בבית בריטי ממוצע גרים 2.3 אנשים, ולכן לנפש ההוצאה היא 1 קווט"ש ביום.  
 
עבור רוב האנשים המוצר הגדול ביותר שהם קונים הוא בית. בפרק H, מקיי מעריך את העלות האנרגטית של בניית בית חדש. בהנחה שבתים מחזיקים מעמד 100 שנים, העלות האנרגטית לבית היא 2.3 קווט"ש ליום. זו העלות של הכנת מעטפת הבית בלבד- היסודות, הלבנים, האריחים, הקורות והגג. בבית בריטי ממוצע גרים 2.3 אנשים, ולכן לנפש ההוצאה היא 1 קווט"ש ביום.  
    
לגבי מכונית, בהנחה שזו מחזיקה מעמד 15 שנים, העלות האנרגיה הממוצעת של 14 קווט"ש ליום.
 
לגבי מכונית, בהנחה שזו מחזיקה מעמד 15 שנים, העלות האנרגיה הממוצעת של 14 קווט"ש ליום.
   −
===סה"כ===
+
====סה"כ====
    
התוצאות של מקיי:
 
התוצאות של מקיי:

תפריט ניווט