שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:  
'''עקומת קוזנץ הסביבתית''' (Environmental Kuznets curve) היא טענה לפיה הפרעות בריאות סביבתיות רבות כמו [[זיהום אוויר]] או [[זיהום מים]] מאופיינים בעקומת U הפוכה יחסית ל[[צמיחה כלכלית]]. הטענה היא כי בתחילת התהליך של צמיחה כלכלית ניתן דגש קטן לבעיות סביבה, ודבר זה גורר הקמה של תעשיה מזהמת. לאחר נקודת סף מסויימת, צרכים פיזיים מסויימים מקבלים מענה, ועולה העניין בסוגיות של סביבה נקייה, דבר שהופך את המגמה. כעת לחברה יש את התקציבים וכן את הנכונות להשקיע אותם כדי להקטין זיהום.  
 
'''עקומת קוזנץ הסביבתית''' (Environmental Kuznets curve) היא טענה לפיה הפרעות בריאות סביבתיות רבות כמו [[זיהום אוויר]] או [[זיהום מים]] מאופיינים בעקומת U הפוכה יחסית ל[[צמיחה כלכלית]]. הטענה היא כי בתחילת התהליך של צמיחה כלכלית ניתן דגש קטן לבעיות סביבה, ודבר זה גורר הקמה של תעשיה מזהמת. לאחר נקודת סף מסויימת, צרכים פיזיים מסויימים מקבלים מענה, ועולה העניין בסוגיות של סביבה נקייה, דבר שהופך את המגמה. כעת לחברה יש את התקציבים וכן את הנכונות להשקיע אותם כדי להקטין זיהום.  
   −
יחס זה נכון במיוחד עבור זיהום אוויר ומזהמים, כמו חומצה גופרתית, או תחמוצות נתרן, אבל יש מעט ראיות לכך שיחס זה מתקיים גם עבור הפרעות סביבתיות אחרות, במיוחד אלו שיש להן השפעות לא מקומיות (לדוגמה [[גזי חממה]]) או עבור הפרעות סביבתיות באופן כללי.  
+
יחס זה נכון במיוחד עבור זיהום אוויר ומזהמים, כמו [[חומצה גופרתית]], או [[תחמוצות נתרן]], אבל יש מעט ראיות לכך שיחס זה מתקיים גם עבור הפרעות סביבתיות אחרות, במיוחד אלו שיש להן השפעות לא מקומיות (לדוגמה [[גזי חממה]]) או עבור הפרעות סביבתיות באופן כללי.  
    
לדוגמה, השימוש באנרגיה, באדמה ובמשאבים אחרים (לפעמים מכונה '''[[טביעת רגל אקולוגית]]'''), לא קטן עם הגידול בהכנסה. בעוד שהיחס של יחידת אנרגיה לאחוז תוצר ראלי ירד, השימוש הכולל באנרגיה ממשיך לעלות ברוב המדינות המפותחות. בנוסף, מצבם של הרבה '''[[שירותי טבע|שירותי סביבה]]''' חשובים שמספקות מערכות סביבתיות, כמו טיהור והספקה של מים נקיים, פוריות קרקע וכן מצבם של שדות דיג, המשיך להתדרדר במדינות מפותחות. גם עבור אינדיקטורים אחרים כמו מזבלות או מגוון מינים לא נמצא יחס קוזנץ.  
 
לדוגמה, השימוש באנרגיה, באדמה ובמשאבים אחרים (לפעמים מכונה '''[[טביעת רגל אקולוגית]]'''), לא קטן עם הגידול בהכנסה. בעוד שהיחס של יחידת אנרגיה לאחוז תוצר ראלי ירד, השימוש הכולל באנרגיה ממשיך לעלות ברוב המדינות המפותחות. בנוסף, מצבם של הרבה '''[[שירותי טבע|שירותי סביבה]]''' חשובים שמספקות מערכות סביבתיות, כמו טיהור והספקה של מים נקיים, פוריות קרקע וכן מצבם של שדות דיג, המשיך להתדרדר במדינות מפותחות. גם עבור אינדיקטורים אחרים כמו מזבלות או מגוון מינים לא נמצא יחס קוזנץ.  
שורה 9: שורה 9:  
==ביקורת==
 
==ביקורת==
 
במאמר משנת 2007, החוקרים Ram Ranjana, James Shortleb בוחנים את עקומת קוזנץ הסביבתית תוך הכנסת הנחות של קיום מאגרים ואי-לינאריות שקיימים בהקשר של זיהום. לטענת החוקרים, ההשפעה של קיום מאגרים (ולא רק זרמים) מובלים ל-[[hysteresis]] ולהי-הפכיות של המצב הסביבתי שקשה להבחין בה כאשר יש דגש רק על ניתוח של זרמי מזהמים במלבד. לטענתם הדבר מוביל למסקנה ש[[צמיחה כלכלית]] אינה פתרון טוב לבעיות סביבה.
 
במאמר משנת 2007, החוקרים Ram Ranjana, James Shortleb בוחנים את עקומת קוזנץ הסביבתית תוך הכנסת הנחות של קיום מאגרים ואי-לינאריות שקיימים בהקשר של זיהום. לטענת החוקרים, ההשפעה של קיום מאגרים (ולא רק זרמים) מובלים ל-[[hysteresis]] ולהי-הפכיות של המצב הסביבתי שקשה להבחין בה כאשר יש דגש רק על ניתוח של זרמי מזהמים במלבד. לטענתם הדבר מוביל למסקנה ש[[צמיחה כלכלית]] אינה פתרון טוב לבעיות סביבה.
 +
 +
בנוסף, עקומת קוזנץ הסביבתית סובלת מפגם דומה לזה של תאוריות כלכליות רבות העוסקות בהתפתחות על פני זמן - השענות על הרעיון לפיו ההתפתחות של חברות שונות מתקיימת לאורך אותו קו-אבולוציוני, שבו כל החברות עוברות שלבים זהים, גם אם הן נמצאות בכל שלב פרקי זמן שונים. רעיון זה שהיה אופייני לתאוריות סוציולוגיות ואנתרופולגיות במאה ה-19, נדחה במאה ה-20, לטובת תאוריות של התפתחות אבולוציונית רב-קווית, שבה חברות בעלות מאפיינים שונים עשויות להמצא על ענפים שונים של עץ אבולוציוני. ראו [[אבולוציה חברתית ותרבותית]] לפרטים.
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==

תפריט ניווט