47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
דף חדש: {{מאמר דעה|האזרח דרור}} נוכל להבחין בשלושה שלבים שבהן נתנסה המין האנושי - קיומנו כציידים לקטים, המהפכה ...
{{מאמר דעה|האזרח דרור}}
נוכל להבחין בשלושה שלבים שבהן נתנסה המין האנושי - קיומנו כציידים לקטים, המהפכה החקלאית שהחלה לפני כ-10,000 שנה והמהפכה התעשייתית שהחלה לפני כ-200 שנה. לבד מההבדלים הניכרים בצורות החיים, נוכל להבחין בהבדלים ניכרים בין החברות בהקשר של קיימות, עצמאות, שימוש באנרגיה ובתהחמחות.
בשלב הראשון אין כמעט התמחות פנים-מינית. רוב שבטי האדם מבצעים פעולות דומות של צייד ולקטות עם התמחות מסויימת בהתאם לתאנים הגיאוגרפיים והביוספרים כמו התמחות בדיג או בציד. לטוב ולרע השבטים הם עצמאיים ומקורות המזון שלהם מקומיים.
המהפכה החקלאית גרמה למספר רב של שינויים. ראשית בעוד ששבטים וכפרים רבים שומרים על עצמאות חקלאית, מתחילים להיווצר עודפים ומסחר ואיתם גם עולה הכדאיות של התמחות. מתחילה התמחות בסוגי יבולים מסויימים, הבדל בין רועים לבין חוואים מובילים לחיכוך תמידיים בינהם. החקלאות פרושה גם התחלת ההתמחות הצבאית של חיילים מקצועיים ומקצועות עירוניים נוספים - בדומה לרמות הטרופיות בין אוכלי צמחים לצמחים, סוגי מקצועות אלה נסמכים על עודפי הייצור של החקלאים, ובהעדר מקורות אנרגיה, מיכון מספרם חייב להיות קטן במידה ניכרת מהחלקאים. כבר בחברה זו קיימים אנשים רבים שהם חסרי פרנסה או ביטחון כלכלי, שמסתבכים בחובות והופכים לעבדים. עם זאת, רוב האנשים אינם תלויים לשם קיומם היומיומי במוסדות חיצוניים. הגישה למשאבי טבע כמו מים, שטחי אדמה (ולפכיך מזון ואנרגיה) היא נחלת חלק ניכר באוכלוסיה.
ככל שגדלה האוכלוסיה, בקצב איטי. הולך מצב זה ומשתנה. יותר אנשים אינם מחזיקים בבעלותם אמצעים לקיום ישיר, והם תלויים בחסדים של אנשים אחרים וממוסדות שונים שיאפשרו להם גישה כזו. המחסר וההתמחות גדלים כמו גם ההתמחות הטכנולוגית. עם זאת, גם בשלב זה אנשים יכולים למכור מוצרים או שירותים, ולקנות בהם אמצעי קיום או להשיג גישה אמצעים כאלה בצורה ישירה.
המהפכה התעשייתית משנה את החברה ב-כמה מובנים. ראשית היא מאפשרת גישה למשאבי אנרגיה מתכלה ולרתימת אנרגיה זו לשם עבודות שונות ובראש ובראשונה מיכון החקלאות. דבר זה מאפשר את הקטנת אחוז האכולוסיה הנדרש לעסוק בחקלאות בצורה ישירה, ומאפשר מעבר של עובדים מיכון ותעשיות לאפיקים אחרים - הספקת אנרגיה מחצבית, הספקת חומרי גלם, ייצור מוצרים, הפקת שירותים לימוד ומחקר. פרוש הדבר התמחות גדולה בהרבה וכתוצאה מכך לולאות משוב של יתרון לגודל והתמחות נוספת של עובדים או תעשיות.
דבר זה משפיע בצורה ניכרת על העצמאות של כלל בני האדם - בשלב ראשון הגישה לאמצעי מחיה הולכת ומתרחקת מהאדם הממוצע. במהפכה החקלאית הלכו וגדלו המנגונים שהרחיקו חלק ניכר מהאוכלסיה מגישה לאמצעי מחיה ישירים. אנשים היו צריכים למכור לספקי המזון מוצרים מוגמרים. ככל שגדלו העסקים היה צורך במעמד של עובדים שסיפקו שירותי עבודה לחקלאים וליצרנים הזעירים. המהפכה התעשייתית משנה גם את זה. רוב האנשים אינם עוסקים בהכנת מוצרים מוגמרים שמיועדים לצריכה על ידי אנשים. מעתה רוב האנשים עוברים התמחות בהיבט כזה או אחר של ייצור, ללא שיש להם יכולת לקיים עסק עצמאי. כמו כן נוצרים עסקים שעיקר המכירות שלהם הם לעסקים אחרים - כלומר "רמה טרופית" נוספת.
החל מסוף המאה ה-19, גדלה כלכלת שירותים שעובדיה אינם עוסקים אפילו בייצור, אלא בהספקת שירותים לאכולוסיה או בהיבטים של ידע מידע או טקסים חברתיים עבור תעשיות ביניים, תעשיות הקצה, החקלאות והאוכלוסיה כולה.
ההיבט של הגדלת העושר הכללי על ידי הגדלת ההתמחות תאורו כבר על ידי אדמ סמית ב-1775. מה שנעדר מהספר של סמית ושל רוב ההוגים הכלכליים שעסקו בכך היה התלות של ההתמחות באנרגיה הזולה. בלי אנרגיה זמינה וזולה קשה מאוד לקיים תעשייה, כולל מיכון החקלאות עצמה. דבר זה גורם לצניחת הפריון של שטחי האדמה ומחייב שאחוז גבוה יותר של האכולוסיה יעסוק בחקלאות ולא בדברים אחרים.
בצד הברכה של ההתמחות היו לה השפעות קשות שהיו לה על העצמאות האנושית. מעתה אנשים אינם תלויים לפרנסתם בשטח אדמה מניב, חלפו גם הימים בהם אפשר להכיר את ספק המזון שלך ולזכות ברחמים או בסיוע שלו. המרחק בין גורמי המצוקה הפיזית לבין מושאי המצוקה הזאת הלך וגדל בשל התיווך של מזון-חקלאי-שוק המזון- שוק הסחורות- מוכר הסחורות- מבנה הפירמה -שוק העבודה-המשכורת ומבנה. לעומת השרשת הקצרה בהרבה של מזון-שבט- אדם שאפיינה את המין במשך רוב קיומו.
לדבר זה יש השלכות ניכרות בכל ההיבטים הבעייתיים בחברה המודרנית- בשחיתות ואי צדק פוליטי. בהקשר של אי-שוויון כלכלי
ניכור פשיעה ואלימות, והתעמרות בחלשים, ובהקשר של הרס הסביבה ואובדן הקיימות. בכל ההיבטים האלה יש קושי לאדם הפשוט לשנות דברים, בראש ובראשונה משום שאין לו יכולת קיום עצמאית.
נוכל להבחין בשלושה שלבים שבהן נתנסה המין האנושי - קיומנו כציידים לקטים, המהפכה החקלאית שהחלה לפני כ-10,000 שנה והמהפכה התעשייתית שהחלה לפני כ-200 שנה. לבד מההבדלים הניכרים בצורות החיים, נוכל להבחין בהבדלים ניכרים בין החברות בהקשר של קיימות, עצמאות, שימוש באנרגיה ובתהחמחות.
בשלב הראשון אין כמעט התמחות פנים-מינית. רוב שבטי האדם מבצעים פעולות דומות של צייד ולקטות עם התמחות מסויימת בהתאם לתאנים הגיאוגרפיים והביוספרים כמו התמחות בדיג או בציד. לטוב ולרע השבטים הם עצמאיים ומקורות המזון שלהם מקומיים.
המהפכה החקלאית גרמה למספר רב של שינויים. ראשית בעוד ששבטים וכפרים רבים שומרים על עצמאות חקלאית, מתחילים להיווצר עודפים ומסחר ואיתם גם עולה הכדאיות של התמחות. מתחילה התמחות בסוגי יבולים מסויימים, הבדל בין רועים לבין חוואים מובילים לחיכוך תמידיים בינהם. החקלאות פרושה גם התחלת ההתמחות הצבאית של חיילים מקצועיים ומקצועות עירוניים נוספים - בדומה לרמות הטרופיות בין אוכלי צמחים לצמחים, סוגי מקצועות אלה נסמכים על עודפי הייצור של החקלאים, ובהעדר מקורות אנרגיה, מיכון מספרם חייב להיות קטן במידה ניכרת מהחלקאים. כבר בחברה זו קיימים אנשים רבים שהם חסרי פרנסה או ביטחון כלכלי, שמסתבכים בחובות והופכים לעבדים. עם זאת, רוב האנשים אינם תלויים לשם קיומם היומיומי במוסדות חיצוניים. הגישה למשאבי טבע כמו מים, שטחי אדמה (ולפכיך מזון ואנרגיה) היא נחלת חלק ניכר באוכלוסיה.
ככל שגדלה האוכלוסיה, בקצב איטי. הולך מצב זה ומשתנה. יותר אנשים אינם מחזיקים בבעלותם אמצעים לקיום ישיר, והם תלויים בחסדים של אנשים אחרים וממוסדות שונים שיאפשרו להם גישה כזו. המחסר וההתמחות גדלים כמו גם ההתמחות הטכנולוגית. עם זאת, גם בשלב זה אנשים יכולים למכור מוצרים או שירותים, ולקנות בהם אמצעי קיום או להשיג גישה אמצעים כאלה בצורה ישירה.
המהפכה התעשייתית משנה את החברה ב-כמה מובנים. ראשית היא מאפשרת גישה למשאבי אנרגיה מתכלה ולרתימת אנרגיה זו לשם עבודות שונות ובראש ובראשונה מיכון החקלאות. דבר זה מאפשר את הקטנת אחוז האכולוסיה הנדרש לעסוק בחקלאות בצורה ישירה, ומאפשר מעבר של עובדים מיכון ותעשיות לאפיקים אחרים - הספקת אנרגיה מחצבית, הספקת חומרי גלם, ייצור מוצרים, הפקת שירותים לימוד ומחקר. פרוש הדבר התמחות גדולה בהרבה וכתוצאה מכך לולאות משוב של יתרון לגודל והתמחות נוספת של עובדים או תעשיות.
דבר זה משפיע בצורה ניכרת על העצמאות של כלל בני האדם - בשלב ראשון הגישה לאמצעי מחיה הולכת ומתרחקת מהאדם הממוצע. במהפכה החקלאית הלכו וגדלו המנגונים שהרחיקו חלק ניכר מהאוכלסיה מגישה לאמצעי מחיה ישירים. אנשים היו צריכים למכור לספקי המזון מוצרים מוגמרים. ככל שגדלו העסקים היה צורך במעמד של עובדים שסיפקו שירותי עבודה לחקלאים וליצרנים הזעירים. המהפכה התעשייתית משנה גם את זה. רוב האנשים אינם עוסקים בהכנת מוצרים מוגמרים שמיועדים לצריכה על ידי אנשים. מעתה רוב האנשים עוברים התמחות בהיבט כזה או אחר של ייצור, ללא שיש להם יכולת לקיים עסק עצמאי. כמו כן נוצרים עסקים שעיקר המכירות שלהם הם לעסקים אחרים - כלומר "רמה טרופית" נוספת.
החל מסוף המאה ה-19, גדלה כלכלת שירותים שעובדיה אינם עוסקים אפילו בייצור, אלא בהספקת שירותים לאכולוסיה או בהיבטים של ידע מידע או טקסים חברתיים עבור תעשיות ביניים, תעשיות הקצה, החקלאות והאוכלוסיה כולה.
ההיבט של הגדלת העושר הכללי על ידי הגדלת ההתמחות תאורו כבר על ידי אדמ סמית ב-1775. מה שנעדר מהספר של סמית ושל רוב ההוגים הכלכליים שעסקו בכך היה התלות של ההתמחות באנרגיה הזולה. בלי אנרגיה זמינה וזולה קשה מאוד לקיים תעשייה, כולל מיכון החקלאות עצמה. דבר זה גורם לצניחת הפריון של שטחי האדמה ומחייב שאחוז גבוה יותר של האכולוסיה יעסוק בחקלאות ולא בדברים אחרים.
בצד הברכה של ההתמחות היו לה השפעות קשות שהיו לה על העצמאות האנושית. מעתה אנשים אינם תלויים לפרנסתם בשטח אדמה מניב, חלפו גם הימים בהם אפשר להכיר את ספק המזון שלך ולזכות ברחמים או בסיוע שלו. המרחק בין גורמי המצוקה הפיזית לבין מושאי המצוקה הזאת הלך וגדל בשל התיווך של מזון-חקלאי-שוק המזון- שוק הסחורות- מוכר הסחורות- מבנה הפירמה -שוק העבודה-המשכורת ומבנה. לעומת השרשת הקצרה בהרבה של מזון-שבט- אדם שאפיינה את המין במשך רוב קיומו.
לדבר זה יש השלכות ניכרות בכל ההיבטים הבעייתיים בחברה המודרנית- בשחיתות ואי צדק פוליטי. בהקשר של אי-שוויון כלכלי
ניכור פשיעה ואלימות, והתעמרות בחלשים, ובהקשר של הרס הסביבה ואובדן הקיימות. בכל ההיבטים האלה יש קושי לאדם הפשוט לשנות דברים, בראש ובראשונה משום שאין לו יכולת קיום עצמאית.