שורה 89: |
שורה 89: |
| | | |
| ===גרפים וניתוח כמותי=== | | ===גרפים וניתוח כמותי=== |
| + | רוטרינג מציין כי קבוצה סביבתית הביעה ביקורת על השימוש שלו בגרפים בגרסה הקודמת של ENL. הביקורת היתה כי הכמויות שהוא מתאר לא נמדדו מעולם ולכן הגרפים הם חסרי משמעות. לטענתו הדבר נובע מחוסר הבנה. |
| + | |
| + | לטנענתו גרפים בהקשר של מדעי הטבע והחברה מתחלקים ל-2 אלו שמביעים יחס מדוייק בין שני גורמים ואלו שמביעים רעיון כללי מסויים. דוגמה לגרף הראשון הוא גרף של כמות האנרגיה על פני זמן באלפיות שניה המתאר ניסוי התרסקות של מכונית. גרפים אחרים מתארים נושאים בהם ניסוי מבוקר הוא דבר בלתי אפשרי, לדוגמה יחס של של מגוון המינים (ללא יחידות) לאירועי הכחדה המונית. לטענת רוטרינג סוג הגרפים השני חיוני כדי לאפשר מסגרת מחשבה. |
| + | |
| + | דוגמה לגרף מסוג השני הוא עקומת לאפר (Laffer curve) על שם אלפרד לאפר שמתארת את הקשר בין אחוזי המס לבין הכנסות ממס. לפי האגדה לאפר צייר את הגרף על מפית במסעדה בוושינגטון בשנת 1981. העקומה, שנמצאת עד היום בספרי כלכלה מראה כיצד ההכנסות ממיסים עולות בתחילה עם הגדלת שיעור המס, ואז מתחילות לרדת מעבר לסף מסויים, שמעבר לו המיסים הגבוהים מעודדים אנשים לעבוד פחות. למרות היותה של העקומה דבר תאורטי בלבד היא שיחקה תפקיד מרכזי בקביעת מדיניות בארצות הברית בשנות ה-80. |
| + | |
| + | למרות דוגמה שמרנית זו, רורטגינ טוען שגרפים ברמה הלאומית הם חשובים. אם יש ראיות התומכות בגדף מסויים הוא יכול לספק הנחיה לגבי מדיניות. אם אין ראיות כאלה, הגרף יכול לתת תמריץ לחוקרים שינסו להוכיח או לסתור את קיומו. ENL נמצאת בחיתולים ולכן השאלה היא לא האם הגרפים שלה מתארים כמויות שנמדדו, אלא האם היא מתארת כמויות שניתן לכמת ולמדוד אותן. |
| | | |
| ==ביקורת== | | ==ביקורת== |