שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 9: שורה 9:  
רוטרינג טוען כי יש הקפיטליזם מורכב משני חלקים. האחד הוא הרעיונות לגבי איך הכלכלה עובדת והשני הוא המוסדות הכלכליים. הוא קורא לשינוי של החלק הראשון, על ידי מעבר לחשיבה חדשה על הכלכלה. אבל לטענתו הטיפול במוסדות הכלכליים צריך להיות שונה, חלק מהמוסדת כמו [[שוק]] יכולים להיות מועילים למדי
 
רוטרינג טוען כי יש הקפיטליזם מורכב משני חלקים. האחד הוא הרעיונות לגבי איך הכלכלה עובדת והשני הוא המוסדות הכלכליים. הוא קורא לשינוי של החלק הראשון, על ידי מעבר לחשיבה חדשה על הכלכלה. אבל לטענתו הטיפול במוסדות הכלכליים צריך להיות שונה, חלק מהמוסדת כמו [[שוק]] יכולים להיות מועילים למדי
   −
==תאוריה תפקודית מול מסגרת הנחיה==
+
==מבוא==
 +
===תאוריה תפקודית מול מסגרת הנחיה===
 
רוטרינג מבצע הבחנה בין '''תאוריות תפקודיות''' (functional
 
רוטרינג מבצע הבחנה בין '''תאוריות תפקודיות''' (functional
 
theories) לבין '''מסגרות הנחיה''' (guiding frameworks), שני מושגים שדומים במקצת להבחנה בין תאור [[פוזיטיבי]] לבין תאור [[נורמטיבי]] של החברה. לטענתו רוב הניתוחים הכלכליים, כולל הכלכלנים ההטרודוקסים, נופלים בטקגוריה הראשונה, בעוד שספרו עוסק בתחום השני. תאוריה תפקודית בוחנת את הפרטים הטכניים של המכניזם הכלכלי, תאוריות אלה לא מציבות מטרות לחברה אלא מקבלות אותן כנתון. התאוריות בוחנות את הקשרים בין כמה גורמים כמו לדוגמה הקשר בין ירידה בעישון לבין עליה במשקל.  
 
theories) לבין '''מסגרות הנחיה''' (guiding frameworks), שני מושגים שדומים במקצת להבחנה בין תאור [[פוזיטיבי]] לבין תאור [[נורמטיבי]] של החברה. לטענתו רוב הניתוחים הכלכליים, כולל הכלכלנים ההטרודוקסים, נופלים בטקגוריה הראשונה, בעוד שספרו עוסק בתחום השני. תאוריה תפקודית בוחנת את הפרטים הטכניים של המכניזם הכלכלי, תאוריות אלה לא מציבות מטרות לחברה אלא מקבלות אותן כנתון. התאוריות בוחנות את הקשרים בין כמה גורמים כמו לדוגמה הקשר בין ירידה בעישון לבין עליה במשקל.  
   −
מסגרות הנחיה לעומתן הן אוסף של רעיונות שנדרשים כדי להעביר את הנסיון הכלכלי לידי מצב פורמלי, ובכך לסייע לחברה לבחור באיזה דרך עליה ללכת. מסגרת כזו מתעלמת מהמבנה הכלכלי הפנימי ומתמקדת במטרות שאותם הכלכלה חייבת להשיג. רוטרינג יוצא נגד ההנחה המשתמעת בכלכלה הנאו קלאסית לפיה החברה יכולה לזהות בקלות מה הן המטרות החברתיות שלה. במיוחד בעולם סבוך ומשתנה תדירות, שבו יש כמה מגבלות אקולוגיות.  
+
מסגרות הנחיה לעומתן הן אוסף של רעיונות שנדרשים כדי להעביר את הנסיון הכלכלי לידי מצב פורמלי, ובכך לסייע לחברה לבחור באיזה דרך עליה ללכת. מסגרת כזו מתעלמת מהמבנה הכלכלי הפנימי ומתמקדת במטרות שאותן צריכה הכלכלה להשיג. רוטרינג יוצא נגד ההנחה המשתמעת בכלכלה הנאו קלאסית לפיה החברה יכולה לזהות בקלות מה הן המטרות החברתיות שלה. במיוחד בעולם סבוך ומשתנה תדירות, שבו יש כמה מגבלות אקולוגיות.  
    
רוטרינג מזכיר את הדוגמה שמביא [[ג'ארד דיימונד]] בספרו [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]]. הנהגת החברה היפנית במאה ה-17 היתה צריכה להתמודד עם דרישה גוברת לעץ שאיימה להכחיד את כל היערות. כדי להתמודד עם דבר זה בחרה ההנהגה בסמפר צעדים נורמטביים, ובכך לדעת רוטרינג היא נעזרה בשינוי מסגרת ההנחיה.  
 
רוטרינג מזכיר את הדוגמה שמביא [[ג'ארד דיימונד]] בספרו [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]]. הנהגת החברה היפנית במאה ה-17 היתה צריכה להתמודד עם דרישה גוברת לעץ שאיימה להכחיד את כל היערות. כדי להתמודד עם דבר זה בחרה ההנהגה בסמפר צעדים נורמטביים, ובכך לדעת רוטרינג היא נעזרה בשינוי מסגרת ההנחיה.  
שורה 23: שורה 24:  
רוטרינג מזכיר את עבודותיהם של שני כלכלנים אתרודוקסים - [[פול אורמרוד]] ו[[טוני לואסון]]. לטענתו שניהם עובדים על דרכים טובות יותר לתאור הדרכים בהן הכלכלה עובדת, ואולי דרכים לנבא את התפקוד הכלכלי בצורה מדוייקת יותר,  אבל הם אינם מספקים לנו מסגרת הנחיה טובה יותר, הם אינם מסייעים לחברה להבין כיצד לבחור מטרות כלכליות בצורה ראציונלית, אלא רק כיצד להגשים מטרות בלתי ראציונליות ביעילות גבוהה יותר.
 
רוטרינג מזכיר את עבודותיהם של שני כלכלנים אתרודוקסים - [[פול אורמרוד]] ו[[טוני לואסון]]. לטענתו שניהם עובדים על דרכים טובות יותר לתאור הדרכים בהן הכלכלה עובדת, ואולי דרכים לנבא את התפקוד הכלכלי בצורה מדוייקת יותר,  אבל הם אינם מספקים לנו מסגרת הנחיה טובה יותר, הם אינם מסייעים לחברה להבין כיצד לבחור מטרות כלכליות בצורה ראציונלית, אלא רק כיצד להגשים מטרות בלתי ראציונליות ביעילות גבוהה יותר.
   −
==מטרת הספר==
+
===מטרת הספר===
 
המטרה הפורמלית של הספר היא לשמש מתודה של ניתוח וכך לעזור ליצור סט מוגדר של מטרות עבור הכלכלה. היישום מיועד לכלכלנים, אבל המסגרת רלבנטית גם לאנשים בתחומים קרובים כמו פוליטיקאים, אנשי עסקים, עיתונאים וכו'. כאשר משתמשים במונחים השגורים היום, משתמשים לדוגמה במילה "מחיר" כאשר הכוונה בדרך כלל היא למחיר הכספי בשוק. זה שונה מהמושג של [[כלכלת מחיר מלא]] וגם מהמושג שמוצג בספר לגבי מחיר שכולל פגיעה במשאבי טבע וחברה.  
 
המטרה הפורמלית של הספר היא לשמש מתודה של ניתוח וכך לעזור ליצור סט מוגדר של מטרות עבור הכלכלה. היישום מיועד לכלכלנים, אבל המסגרת רלבנטית גם לאנשים בתחומים קרובים כמו פוליטיקאים, אנשי עסקים, עיתונאים וכו'. כאשר משתמשים במונחים השגורים היום, משתמשים לדוגמה במילה "מחיר" כאשר הכוונה בדרך כלל היא למחיר הכספי בשוק. זה שונה מהמושג של [[כלכלת מחיר מלא]] וגם מהמושג שמוצג בספר לגבי מחיר שכולל פגיעה במשאבי טבע וחברה.  
    
מלבד זאת הספר משמש כאמצעי לביטוי, הוא מציע ביטויים יחודיים ואוסף של רעיונות לפניה לשאלות כלכליות, שיכולות לשנות את הגישה לדיונים הכלכליים.  
 
מלבד זאת הספר משמש כאמצעי לביטוי, הוא מציע ביטויים יחודיים ואוסף של רעיונות לפניה לשאלות כלכליות, שיכולות לשנות את הגישה לדיונים הכלכליים.  
   −
==ביקורת על כלכלה אקולוגית==
+
===ביקורת על כלכלה אקולוגית===
 
רוטרינג היה בעברו חבר ב[[האגודה הבינלאומית לכלכלה אקולוגית|אגודה הבינלאומית לכלכלה אקולוגית]] אבל הוא מבקר את הגישה שלה (בעיקר של [[הרמן דיילי]]). לטענתו כל החידוש של הכלכלה האקולוגית הוא להכניס את הרעיון של גודל אופטימלי של הכלכלה, דבר שמאפשר לה להבחין בין צמיחה כלכלית טובה ו"רעה", ולהתמודד עם בעיות סביבה בוערות. עם זאת, "גודל אופטימלי" מוגדר במונחים של ערכים סובייקטיביים ושל "תועלת שלילית" (disutility) שני רעיונות שלדעת רוטרינג סובלים מבסיס תאורטי רעוע.  
 
רוטרינג היה בעברו חבר ב[[האגודה הבינלאומית לכלכלה אקולוגית|אגודה הבינלאומית לכלכלה אקולוגית]] אבל הוא מבקר את הגישה שלה (בעיקר של [[הרמן דיילי]]). לטענתו כל החידוש של הכלכלה האקולוגית הוא להכניס את הרעיון של גודל אופטימלי של הכלכלה, דבר שמאפשר לה להבחין בין צמיחה כלכלית טובה ו"רעה", ולהתמודד עם בעיות סביבה בוערות. עם זאת, "גודל אופטימלי" מוגדר במונחים של ערכים סובייקטיביים ושל "תועלת שלילית" (disutility) שני רעיונות שלדעת רוטרינג סובלים מבסיס תאורטי רעוע.  
   שורה 39: שורה 40:  
==מקור הביטוי צרכים וגבולות==
 
==מקור הביטוי צרכים וגבולות==
 
רוטרינג טוען כי בעוד הכלכלה הנאו-קלאסית היא כלכלה של "רצונות ללא גבולות", הכלכלה האקולוגית היא מכירה את הגבולות הטבעיים ולכן היא כלכלה של "רצונות עם גבולות". הוא דוחה גישה זו שבעיניו היא חצי מלאכה וטוען שיש לבסס גישת ניתוח של "צרכים וגבולות" - כשם ספרו.
 
רוטרינג טוען כי בעוד הכלכלה הנאו-קלאסית היא כלכלה של "רצונות ללא גבולות", הכלכלה האקולוגית היא מכירה את הגבולות הטבעיים ולכן היא כלכלה של "רצונות עם גבולות". הוא דוחה גישה זו שבעיניו היא חצי מלאכה וטוען שיש לבסס גישת ניתוח של "צרכים וגבולות" - כשם ספרו.
 +
 +
 +
==ביקורת==
 +
* בפרק המבוא רוטרינג יוצא נגד ההנחה הנאו-קלאסית לפיה החברה מסוגלת לזהות את המטרות החברתיות שלה, למרות שהנחה זו היא נכונה, הוא לא מבסס את הטיעון שלו על מודל פורמלי.
 +
* בפרק הראשון רוטרינג מסביר רוטרינג את גבולות הניתוח שלו. משום מה הוא מבדיל בין ניקוי ותחזוקת הבית או בישול אוכל לבין חינוך ילדים, הוא טוען שחינוך הילדים אינו פעילות כלכלית משום שאינו מניב דבר שניתן להשתמש בו או לצרוך אותו. דבר זה נוגד את המושג של חינוך בתשלום וגם את הרעיון של מכירת שירותים, לא ברור מדוע הוא מבצע הבחנה כזו.
 +
* בתרשים שלו (עמוד 19) רוטרינג לא מתייחס לשירותי המערכת הטבעית שמאפשרים קיום הן לאדם והן למערכת הכלכלית ומספקים לה שירותים חשובים.
 +
* רוטרינג יוצא נגד הטיעון של קיימות חלשה של [[ג'וליאן סימון]] אבל לא מסביר את הסיבות המדוייקות מדוע סיימון טועה.
    
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==

תפריט ניווט