119
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 366:
שורה 366: + + + + + + + + +
שיחה:תוכנית להקמת בית ספר מופרט-בתוך-עצמו (הצגת מקור)
גרסה מ־14:50, 30 ביולי 2009
, 14:50, 30 ביולי 2009←כמה נקודות
:: זה שהשוק לא מגיע להקצאה יעילה לא אומר שהוא לא יכול להיות פתרון משביע רצון, אבל זה אומר שאי אפשר להסתמך על התכונה הזו שלו.
:: זה שהשוק לא מגיע להקצאה יעילה לא אומר שהוא לא יכול להיות פתרון משביע רצון, אבל זה אומר שאי אפשר להסתמך על התכונה הזו שלו.
:: [[משתמש:Yjonas83|יונתן]] 11:36, 30 ביולי 2009 (IDT)
:: [[משתמש:Yjonas83|יונתן]] 11:36, 30 ביולי 2009 (IDT)
:::"בתוך המערכת" פירושו של דבר מערכת השובר, מערכת החינוך. עמותה או חברה שמפעילה בית ספר לא תוכל לדרוש סכום נוסף על סכום השובר, ולא תוכל לסנן תלמידים על בסיס קריטריונים שאינם אקדמיים (ביסודי היא לא תוכל לסנן תלמידים כלל על בסיס קריטריונים, מלבד אולי הפרעות התנהגות). תנועת נוער תוכל לדרוש כסף ומי שירצה יוכל ללמוד אחה"צ או בערב בשיעורים פרטיים, אצל מי שהוא ירצה. זו לא המערכת, כמו ששיחה עם אבא, טיול עם אמא ומשחק שחמט עם הדוד אינם במערכת.
:::בית ספר גדול יותר הוא בעל הוצאות קטנות יותר פר תלמיד, וקל יותר להפעיל אותו. אני יודע שצריך להוכיח אמירה כזו, אבל אין לי את הזמן כרגע. בכל אופן, לבתי הספר הציבוריים יש נקודת פתיחה טובה - יש להם את המתקנים והקמפוסים שנבנו כבר, והם יוכלו להשכיר כיתות ריקות מידה ויווצרו כאלה.
:::התחרות תגרום לעליית השכר. העובדה שמורה יוכל לפתוח בית ספר קטן בהשקעה מינימלית של זמן ומאמץ תגרור עלייה של שכר המורה גם במוסדות הגדולים והמנוהלים כעסק - כמובן שמי שאיןלו הרצון והמאמץ לאיים בפתיחת בית ספר כזה עשוי להיו מנוצל ולזכות בשכר נמוך יותר. או שיתאגד, או שיתאמץ. זה לא ענייני. ובית ספר עם מורים בשכר נמוך יפסיד בתחרות כנגד בתי ספר אחרים ויירשמו אליו פחות תלמידים וכו'. ודאי שיהיו כאלה, והם יהיו בתי ספר חלשים, למי שלא אכפת לו מחינוך.
:::באשר לחישוב, הוא היה חישוב משחק. תוריד עוד 10%, זה עדיין עובד.
:::באשר לאפליה: האם תסכים למנוע מאנשים להשתמש במכונית מכיוון שלא לכולם יש מכונית? אני יכול לקנות לעצמי אבטיח כל יום - האם תאסור עלי את זה כיוון שיש אנשים שהכנסתם אינה מרשה להם זאת? כן: לאסור משהו על כולם, רק מכיוון שחלק אינם יכולים לעשותו זו אפליה. בעיקר מפני ש"אינם יכולים" הוא גם עניין של רצון. לרוב, הפרט מסוגל לעשות דברים אם הוא רוצה בהם ומוכן להשקיע, לסדר עדיפויות ולחתור אליהם - גם אם זה קשה יותר מאשר לאלו שנולדו עם כפית של כסף בפה.
:::באשר לפערים, אני לומד את העניין בימים האחרונים, עם כמה טבלאות שקיבלתי מהבנק העולמי. אין להם, אבל אני רוצה ליצור, טבלה שתשווה לי את העשירונים (או החמישונים) במדינות העולם, במונחי כח קניה מקומי (עדיף שתי טבלאות: לפני מס ואחרי מס). מעניין לראות באילו מדינות הפערים גדולים יותר או פחות, ומה פירוש הדבר במונחי היכולת של העשירונים השונים לחסוך כסף לצרכים שונים. נראה אם תהיה לי תשובה מתישהו.
:::הגל הוא בדיחה. דלג.
:::לא מוכרחים העדפות שלמות וטרנזיטיביות בכל רגע על כל אופציה וכו'. כדאי שיהיה כמה שיותר מידע, וככל שיש יותר מידע יש יותר העדפות, וככל שיש יותר העדפות ככה השוק יעיל '''יותר'''. לא באופן מוחלט, אבל יותר. אין שוק מושלם, אבל שוק הוא יותר טוב ממצב שבו אין העדפות בכלל, ראה מצב הקפה במדינות הקומוניסטיות. בהחלט אפשר להסתמך על העובדה שבשוק החינוך, כמו שייפתח לאחר הרפורמה, יהיה יותר מידע ויותר העדפות.
:::בשוודיה יש כיום כ-10% (באזורים העירוניים יותר, פחות בפריפריה) של חינוך פרטי. התחרות גרמה לשיפור מדיד גם בחינוך הציבורי. התועלת של הרפורמה בנוסח השוודי אינה בוויכוח בשוודיה, כיום. לא מוכרחים לדעת הכל ולתעדף הכל בשביל שהתחרות תהיה מועילה. [[משתמש:Adam nevo|Adam nevo]] 15:50, 30 ביולי 2009 (IDT)