שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 231: שורה 231:  
:::::::כאמור, השקעה פרטית בחינוך מחוץ למערכת בתי הספר מונעת סינון תלמידים על פי קריטריון כלכלי, ולכן היא פוגעת בשוויון באופן מינימלי, בדיוק כמו שפוגע בה הורה שמשקיע את זמנו בהשכלת בנו, או הורה ששולח את בנו ללמוד אחרי הצהרים עם חברים. לאסור על הוצאת כסף בדווקא היא סתם סנקציה כנגד מי שיש לו כסף ורוצה להשקיע בחינוך הילד. סתם סנקציה. לא מוסרית. מיותרת. חסרת תועלת. באותה מידה יכולה המדינה לקבוע תקציב הוצאות לכל אזרח - שובר לאוכל, שובר לסיגריות, שובר צפייה בטלויזיה, שובר לתחבורה וכו'. כסף נותן לאנשים להביע עדיפויות. המדינה רוצה שלכל אדם תהיה עדיפות מינימלית ברמה X לחינוך ילדיו. אנחנו נותנים לו להביע את דעתו על אופי החינוך הזה, דרך החופש בהעברת השובר. אבל להגדיר עדיפות מקסימלית? אתה אומר בעצם, שחינוך של ילד ראוי לעדיפות X ולא יותר, לא בשום מקרה, לא אצל אף אחד. ואם מישהו מעדיף את החינוך ביותר ממינימום - אין לו דרך חוקית לבטא את זה. שיקנה אוכל או טלויזיה במקום. זה כמו לאסור על שיפוץ חזיתות בתים. הממשלה מקציבה 100 שקל בשנה לחזית של כל בניין, אבל אסור לעשות את זה באופן עצמאי. אתה מאבד כל כך הרבה, יחסית לחוסר השווויון המינימלי שנוצר.
 
:::::::כאמור, השקעה פרטית בחינוך מחוץ למערכת בתי הספר מונעת סינון תלמידים על פי קריטריון כלכלי, ולכן היא פוגעת בשוויון באופן מינימלי, בדיוק כמו שפוגע בה הורה שמשקיע את זמנו בהשכלת בנו, או הורה ששולח את בנו ללמוד אחרי הצהרים עם חברים. לאסור על הוצאת כסף בדווקא היא סתם סנקציה כנגד מי שיש לו כסף ורוצה להשקיע בחינוך הילד. סתם סנקציה. לא מוסרית. מיותרת. חסרת תועלת. באותה מידה יכולה המדינה לקבוע תקציב הוצאות לכל אזרח - שובר לאוכל, שובר לסיגריות, שובר צפייה בטלויזיה, שובר לתחבורה וכו'. כסף נותן לאנשים להביע עדיפויות. המדינה רוצה שלכל אדם תהיה עדיפות מינימלית ברמה X לחינוך ילדיו. אנחנו נותנים לו להביע את דעתו על אופי החינוך הזה, דרך החופש בהעברת השובר. אבל להגדיר עדיפות מקסימלית? אתה אומר בעצם, שחינוך של ילד ראוי לעדיפות X ולא יותר, לא בשום מקרה, לא אצל אף אחד. ואם מישהו מעדיף את החינוך ביותר ממינימום - אין לו דרך חוקית לבטא את זה. שיקנה אוכל או טלויזיה במקום. זה כמו לאסור על שיפוץ חזיתות בתים. הממשלה מקציבה 100 שקל בשנה לחזית של כל בניין, אבל אסור לעשות את זה באופן עצמאי. אתה מאבד כל כך הרבה, יחסית לחוסר השווויון המינימלי שנוצר.
 
:::::::ועל  הנקודה האחרונה שהזכרת - אם ההורים יתנו את השוברים שלהם רק לאנשים אכפתיים, מקשיבים ומשקיענים, אז רק מורים כאלה יהיו במערכת. האם זה אומר שהדברים האלו לא נקנו בכסף? נקנו ועוד איך. "הרבה מהאיכויות של קפה אי אפשר לקנות בכסף - ארומה נעימה, חום מדויק, ספלי חרסינה במשקל הנכון. מה שמשפיע עליהם הוא אידיאולוגיה". "הרבה מאיכויותיה של אשה אי אפשר לקנות בכסף - צבע השיער, אינטליגנציה, הכרות במסתורי המין..." אבל בכל זאת, כסף באופן מוזר יוצר דברים ואיכויות. השאלה היא מה האנשים שנותנים את הכסף רוצים. אם הם ירצו אכפתיות, תהיה אכפתיות. אתה מבין את המופרכות של הנקודה הזו, אני מקווה. [[משתמש:Adam nevo|Adam nevo]] 00:13, 24 ביולי 2009 (IDT)
 
:::::::ועל  הנקודה האחרונה שהזכרת - אם ההורים יתנו את השוברים שלהם רק לאנשים אכפתיים, מקשיבים ומשקיענים, אז רק מורים כאלה יהיו במערכת. האם זה אומר שהדברים האלו לא נקנו בכסף? נקנו ועוד איך. "הרבה מהאיכויות של קפה אי אפשר לקנות בכסף - ארומה נעימה, חום מדויק, ספלי חרסינה במשקל הנכון. מה שמשפיע עליהם הוא אידיאולוגיה". "הרבה מאיכויותיה של אשה אי אפשר לקנות בכסף - צבע השיער, אינטליגנציה, הכרות במסתורי המין..." אבל בכל זאת, כסף באופן מוזר יוצר דברים ואיכויות. השאלה היא מה האנשים שנותנים את הכסף רוצים. אם הם ירצו אכפתיות, תהיה אכפתיות. אתה מבין את המופרכות של הנקודה הזו, אני מקווה. [[משתמש:Adam nevo|Adam nevo]] 00:13, 24 ביולי 2009 (IDT)
 +
===שוק חופשי לעומת שיוויון===
 +
שוב, אני מנסה לסכם את הדיון עד כאן, ותמצת אותו לשאלה עקרונית אחת: '''האם אנו רוצים שחינוך יעבוד על פי עקרונות שוק חופשי, או על פי חופש+שיוויון הזדמנויות?'''
 +
 +
אדם ויונתן מסכימים על שיטת השוברים. החלוקה היא סביב מידת האפשרות להוסיף כסף פרטי שיאיץ את התחרות בשוק החינוך.
 +
אדם טוען כי יש לאפשר מידה גדולה של כניסה של כסף פרטי כדי להגדיל את התחרותיות, שהיא בעצמה תוביל להצטיינות בחלק מבתי הספר. יונתן טוען כי אין להכניס כסף חיצוני, כי אז יפגע השיוויון בין תלמידי בתי הספר.
 +
 +
לדעתי (טל), יצירת בתי ספר של עשירים, תיצור אליטזציה בחברה הישראלית. אליטזציה שאינה מכוונת למדעים, אלא לניהול, העצמה אישית ועוד. סביר להניח שהורים עשירים יתמכו בבתי ספר שיאפשרו לילדים שלהם להיכנס לעמדות מובילות בשוק ובחברה הישראלית. התוצאה היא שלאורך הדורות יווצרו מעמדות יותר ויותר מובחנים. הילידים הללו שיגדלו בבתי הספר האילטיסטים (כמו הגמנסיה הרצליה) ישתלבו במנגנוני ההנהגה, ויקצינו את הפערים עוד יותר עבור ילדיהם.
 +
 +
אדם טוען שכמו שבצביעת בתים יש צורך בשוק חופשי, כך גם בחינוך. אני טוען (טל) שיש הבדל גדול השניים. צביעת בית, אינה יוצרת פערים כל כך גדולים, כמו במצב החינוך.
 +
יצירת בתי ספר על שוברים, מאפשרת חינוך שונה לכל ילד וילד (חנוך לנער על פי דרכו), מאפשרת צמיחתם של בתי ספר יחודיים ומיוחדים, מאפשרת תחרות בין בתי הספר, ויחד עם זאת מונעת יצירת בתי-ספר אליטיסטים שאינם מאפשרים כניסה לשכבות העניות. אינם מאפשרים שיוויון הזדמנויות לילדים שנולדו להורים עניים.
 +
אם רוצים להשיקע בבית ספר למדעים, כי החברה החליטה (בצורה דמוקרטית), אז יש להשקיע יותר בבתי ספר כאלו, אבל הכניסה צריכה להיות על פי יכולות אישיות של התלמיד, ולא על פי כמות הכסף או הקשרים שיש להורה. [[משתמש:Talyaron|טל ירון]]
    
==רגע של אמירה אישית לגמרי:==
 
==רגע של אמירה אישית לגמרי:==
21

עריכות

תפריט ניווט