47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 276:
שורה 276: + + + + + + + + + + +
←הפרטה
ביולי 2007 הודו פקידים במשרד באוצר בכתבה של מוטי בסוק, "המזימה להפריט את החינוך", כי הם מעוניינים בהפרטת החינוך והפיכת משרד החינוך לגוף מפקח בעוד שהחינוך עצמו יעבור לעיריות. עיריות חזקות יהנו מחינוך משופר ואילו עיריות חלשות יותר ישענו על מערכת החינוך. פרושו של דבר זה הוא כי פקידות האוצר מנסה להתוות את מדיניות החינוך, במקום הדרג הפוליטי. [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=881064]
ביולי 2007 הודו פקידים במשרד באוצר בכתבה של מוטי בסוק, "המזימה להפריט את החינוך", כי הם מעוניינים בהפרטת החינוך והפיכת משרד החינוך לגוף מפקח בעוד שהחינוך עצמו יעבור לעיריות. עיריות חזקות יהנו מחינוך משופר ואילו עיריות חלשות יותר ישענו על מערכת החינוך. פרושו של דבר זה הוא כי פקידות האוצר מנסה להתוות את מדיניות החינוך, במקום הדרג הפוליטי. [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=881064]
==עמותות==
על פי מחקרה של ד”ר בת-חן וינהבר נכון לסוף שנת 2005 רשומות כ- 4,000 עמותות חינוך ברשם העמותות (לא כולל עמותות דתיות). משנת 2002 נרשמו כ- 1,350 עמותות העוסקות בחינוך, מהן: 522 עמותות דתיות, 196 עמותות ערביות. הנתונים האלה לא כוללים עמותות שאינן מוגדרות כאלה אבל יש להן גם פעילות בחינוך. מאז שנת 2000 יש עליה חדה במספר העמותות, במקביל למגמות של הפרטת החינוך. <ref>[http://migzar3.org.il/files/wordocs/chinuch.07.2008.doc חלוקת האחריות בין הממשלה לחברה האזרחית בנושא חינוך], נייר עמדה לדיון בוועדת החינוך, ד"ר בת חן וינהבר, מכללת בית ברל, 8.7.2008</ref>
רוב פעילות העמותות - כ-80% מתמקדת בחינוך ערכי ובהעשרה, שני תחומים שמהם נסוגים בתי הספר. עוד 11% מהעמותות מתמקדמות בהקטנת הפערים בחינוך. מסקירה לא מייצגת של ארגונים ארציים מסתמן כי רוב בתי הספר בהם פועלים הארגונים נמצאים בישובים במעמד כלכלי-חברתי גבוה או בינוני ופחות בבתי ספר עניים יותר.
בנוסף כיום מעורבות העמותות בכל רבדי מערכת החינוך - הכשרות מורים, קביעת תכני לימוד, ועוד. דו"ח זיילר משנת 2006 מצא כי במערכת החינוך הופעלו 675 תוכניות בהן היו מעורבים ברמות שונות גופים שאינם חלק ממערכת החינוך.
לדברי ד”ר בת-חן וינהבר, מהמכון ליזמות בחינוך בבית-ברל, שערכה מחקר בנושא, הכניסה של הגופים החיצוניים למערכת החינוך ללא גבול היא סוג של הפרטה לא רשמית. [http://www.blacklabor.org/?p=6153]
לצד המעורבות הגדולה יותר של אזרחים בהתנהלות מערכת החינוך, העמותות מייצרות גם כמה סוגי בעיות - אין בקרה של תקציבים, אין בקרה של התכנים ושל סוגי העמותות שנכנסות, העדר שקיפות ופיקוח, הגדלת אי השוויון ועוד. כמו כן חסרה מדיניות ברורה של משרד החינוך במערכת יחסיו עם ארגוני המגזר השלישי. [http://www.migzar3.org.il/article.php?id=448]
== מידע נוסף וקישורים חיצוניים==
== מידע נוסף וקישורים חיצוניים==