שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''דלקים מחצביים''' (Fossil fuels) או '''דלקים מינרליים''' הם דלקים כימיים שמוצאם ממחצבים הנכרים או נשאבים מהשכבות העליונות של [[כדור הארץ]]. | + | '''דלקים מחצביים''' (Fossil fuels) המכונים גם '''דלקים פחמימניים''' או '''דלקים מינרליים''' הם דלקים כימיים שמוצאם ממחצבים הנכרים או נשאבים מהשכבות העליונות של [[כדור הארץ]]. |
| | | |
| הדלקים המחצביים כוללים גאזים נדיפים עם תכולה נמוכה של פחמן עם כמו [[מתאן]] ו[[גז טבעי]], עבור בנוזלים כמו [[נפט]], וכלה ב[[פחם]] שיכול להיות מורכב כמעט כולו מפחמן. מתאן עשוי להמצא לבדו בשדות הידרוקרבון, יחד עם נפט או בצורה של "קרח מתאן" (מים קפואים שמכילים אחוז גבוה של מתאן). | | הדלקים המחצביים כוללים גאזים נדיפים עם תכולה נמוכה של פחמן עם כמו [[מתאן]] ו[[גז טבעי]], עבור בנוזלים כמו [[נפט]], וכלה ב[[פחם]] שיכול להיות מורכב כמעט כולו מפחמן. מתאן עשוי להמצא לבדו בשדות הידרוקרבון, יחד עם נפט או בצורה של "קרח מתאן" (מים קפואים שמכילים אחוז גבוה של מתאן). |
שורה 7: |
שורה 7: |
| לפי סוכנות האנרגיה של ארצות הברית, בשנת 2005, 86% מ[[משק האנרגיה העולמי|ייצור האנרגיה הראשונית האנושית בעולם]] מקורו בדלקים מחצביים, כאשר שאר המקורות הם 6.3% אנרגיה הידרו-אלקטרית, 6.0% [[אנרגיה גרעינית]], ועוד כ-0.9% [[אנרגיה מתחדשת|אנרגיות מתחדשות]] שאינן הידרו אלקטריקה ([[אנרגיה גאותרמית|גאותרמית]],[[אנרגיית רוח|רוח]], [[אנרגיה סולארית|סולארית]], עץ ופסולת). | | לפי סוכנות האנרגיה של ארצות הברית, בשנת 2005, 86% מ[[משק האנרגיה העולמי|ייצור האנרגיה הראשונית האנושית בעולם]] מקורו בדלקים מחצביים, כאשר שאר המקורות הם 6.3% אנרגיה הידרו-אלקטרית, 6.0% [[אנרגיה גרעינית]], ועוד כ-0.9% [[אנרגיה מתחדשת|אנרגיות מתחדשות]] שאינן הידרו אלקטריקה ([[אנרגיה גאותרמית|גאותרמית]],[[אנרגיית רוח|רוח]], [[אנרגיה סולארית|סולארית]], עץ ופסולת). |
| | | |
− | הדלקים המחבציים הם סוג של [[משאב מתכלה]] ולכן שימוש מתמשך בהם מוביל אט אט לכילויי שלהם. עם זאת, ההפקה של הדלקים עולה גם היא במאמץ אנרגטי, ומסיבה זו קיים בהם מנגנון של [[שיא תפוקה]] שבו משלב מסויים העלות האנרגטית והכספית של הפקת הדלקים הולכת ומתייקרת. הפסקת ניצול הדלקים, גם היא לא תתקיים בנקודה בה יגמרו מאגרי הדלק אלא קודם לכן - כאשר הפקת אנרגיה ממקור מסויים תיתן מבחינה אנרגטית את אותה כמות אנרגיה שהושקעה בה [[החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה]] ששווה לאחד. המנגון המפורסם ביותר בהקשר זה הוא [[שיא תפוקת הנפט]], אך בהתאם למנגנון הכללי צפויים גם [[שיא תפוקת הגז]] ו[[שיא תפוקת הפחם]]. | + | הדלקים המחבציים הם סוג של [[משאב מתכלה]] ולכן שימוש מתמשך בהם מוביל אט אט לכילויי שלהם. עם זאת, ההפקה של הדלקים עולה גם היא במאמץ אנרגטי, ומסיבה זו קיים בהם מנגנון של [[שיא תפוקה]] שבו משלב מסויים העלות האנרגטית והכספית של הפקת הדלקים הולכת ומתייקרת. הפסקת ניצול הדלקים לצורך ייצור [[אקסרגיה]], לא תתרחש בנקודה בה יגמרו מאגרי הדלק, אלא מעט קודם לכן - כאשר הפקת אקסרגיה ממקור מסויים תיתן מבחינה אנרגטית את אותה כמות אקסרגיה שהושקעה בה - כלומר כאשר [[החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה]] שווה לאחד. המנגון המפורסם ביותר בהקשר זה הוא [[שיא תפוקת הנפט]], אך בהתאם למנגנון הכללי צפויים גם [[שיא תפוקת הגז]] ו[[שיא תפוקת הפחם]]. |
| | | |
− | ההפקה והזיקוק שם דלקים מחצביים עלול לגרום לנזקים סביבתיים ניכרים - כך לדוגמה כריית הפחם הורסת שטחי אדמה ומאגרי מי תהום, ושאיבת נפט הרבה חלקים מהסביבה הטבעית בניגריה. גם שריפת הדלקים גורמת לבעיות סביבה כמו [[זיהום אוויר]], ו[[גשם חומצי]] בגלל פליטה של רעלים ו[[התחממות עולמית]] בגלל פליטה גזי [[מתאן]] ו[[פחמן דו חמצני]] שהם [[גז חממה|גזי חממה]]. | + | ההפקה והזיקוק של דלקים מחצביים גורם בדרך כלל לנזקים סביבתיים ניכרים - כך לדוגמה [[כריית פחם|כריית הפחם]] הורסת שטחי אדמה ומאגרי [[מי תהום]], ושאיבת נפט חרבה חלקים מהסביבה הטבעית בניגריה. גם שריפת הדלקים גורמת לבעיות סביבה כמו [[זיהום אוויר]], ו[[גשם חומצי]] בגלל פליטה של רעלים ול[[התחממות עולמית]] בגלל פליטה גזי [[מתאן]] ו[[פחמן דו חמצני]] שהם [[גז חממה|גזי חממה]]. |
| | | |
| {{אנרגיה}} | | {{אנרגיה}} |