47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
דף חדש: ==תקציר== * הקמת רשות מקרקעין ממשלתית במקום מנהל מקרקעי ישראל. רשות המקרקעין תפעל לשיווק קרקעות, ביצוע ...
==תקציר==
* הקמת רשות מקרקעין ממשלתית במקום מנהל מקרקעי ישראל. רשות המקרקעין תפעל לשיווק קרקעות, ביצוע אכיפה לשמירת זכויות המדינה, הבטחת רישום קרקעות בטאבו והצגת מידע לציבור.
* שיווק קרקעות ומכירתן (בניגוד לחכירת אדמות כפי שהיה מקובל עד היום)
* מכירת קרקעות גם בשטחים שלא חלות עליהן תוכניות מפורטות ומאושרות - כלומר בדרך כלל שטחים פתוחים וחקלאיים.
* בקרקעות בעלות יעוד של מגורים ותעסוקה, תבוצע העברת בעלות לידי חוכרים המחזיקים כעת בנכס בחכירה לדורות.
* העברת סמכויות התכנון ממינהל התכנון במשרד הפנים, לידי הרשויות המקומיות, המגזר הפרטי, ואם נדרשת מעורבות ממשלתית - משרד הבינוי והשיכון (באמצעות מיקור חוץ).
==דברי הסבר של אוצר (ציטוט)==
מינהל מקרקעי שראל (להלן המינהל) הינו הגוף המופקד על ניהו קרקעות בבעלות המדינה, קק"ל ורשות הפיתוח המהוות כ-93% מכלל קרקעות המדינה. היקף הבעלות הציבורית על הקרקע במדינת ישראל, שהינו מהגבוהים בעולם, מקנה למינהל מעמד מונופוליסטי בשוק המקרקעין ושליטה מכערת על אספקת גורם ייצור מרכזי בכלכלה הישראלית. המינהל מהווה למעשה מתכנן מרכזי בשוק המקרקעין הסובל מן התחלואים המאפיינם מתכנן מרכזי: הקצא בלתי יעילה של משאבים תוך יצירת מחסור או עודף בהיצע, סרבול, בירוקרטיה, תגובה איטית לצרכי השוק, היעדר תמריצים לחדשנות ולעיתים אף שחיתות.
פעילות המינהל כפופה למדיניות המקרקעין הנקבע בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל (להלן - המועצה). עם השנים התרבות החלטות המועצה ויצרו מערכת סבוכה של כללים. על כך, נוספו אלפי החלטות הנהלה. הוראות אגף והנחיות שונות. זאת ועוד. ישנן כיום כ-250 אלפי דירות אשר אינםן רשומות בטאבו המביאות לכך שהמינהל, בעל כורחו, משמש כ"טאבו ב" תוך הכבדה על מתן השירות בלשכות המינהל המחוזיות. כל אחה, מקשים על פעילותו של המינהל והופכים אותו לגוף מסורבל ובירוקראטי.
המבנה הארגוני של המינהל הוא מבנה בלתי יעיל הכולל כפילויות בפונקיות שונות ומאופיין במטה מנופח. כך למינהל 13 אגפי הנהלה, ו-7 מחוזות (כולל יו"ש) אשר חלוקת הסמכויות ביניהם אינה ברורה. המינהל עוסק במספר רב של פעילויות שאינן במסגרת פעילות "הליבה" שלו כגון ניהול מבנים ונכסים של רשות הפיתוח, תכנון ופיתוח, ניהול מערכת רישום מקרקעין שאינם רשומים כ"טאבו" ועוד.
נוכח הבעיות המתוארות לעיל, ומאחר והקרקע מהווה גורם ייצור מרכזי במרבית הפעילות הכלכליות במשק, מהווה כיום המנינהל חסם מרכזי בפני הפיתוח הכלכלי במדינת ישראל. מצב זה מחייב התערבות ושינוי מבני מהותי בשוק המקרקעין בהתאם למוצא בהצעה כאמור.
==ביקורת==
{{הפניה לערך מורחב|הפרטת קרקעות ישראל]]
===ערבוב סוגים שונים של רפורמות===
חלק ניכר מהטענות של האוצר הן כלפי מנהל מקרקעי ישראל. ביקורת שרבים שותפים לה על היות הגוף לא יעיל , מושחת וכו'. יחד עם זאת הצעד המוצע של האוצר כולל לפחות 3 צעדים שאין לכאורה קשר בינהם:
* שינוי מבני של מנהל מקרקעי ישראל
* שינוי כללי של מדיניות הקרקעות בישראל
* שינוי עמוק במדיניות התכנון בישראל.
רוב ההנמקות לשינוי נוגעות לנושא הראשון ולא לשני האחרונים.
===ביקורת אידאולוגית נגד תכנון מרכזי===
האוצר גם תוקף את הנשוא של תכנון מרכזי בנימוקים שבאים מהתאוריה הכלכלית [[כלכלה נאו קלאסית| נאו קלאסית]] כלפי מעורבות מתכנן מרכזי בשוק של מוצרים.
הבעיה במתקפה זו היא כפולה - ראשית האוצר ממילא מתכנן להחליף גוף מתכנן אחר (מינהל מקרקעי ישראל) בגוף תכנוני אחר (רשות מקרקעין ממשלתית) שהביקורת העקרונית עליה יכולה להיות דומה.
הבעיה החמורה יותר היא ההסתכלות על הנושא של תכנון ארוך טווח של קרקע כדבר מיותר שהוא כעין מונופול בשוק החופשי ומונע הקצאה יעילה. אלא שללא מדיניות תכנונית השוק יגרום לכשלי שוק. כך לדוגמה השוק מעדיף [[פרבור]] במקום [[עירוניות מתחדשת]] דבר הגורם לאי יעילות כלכלית. דוגמה נוספת היא ההימצאות של תחנות רכבת בשולי הערים בישראל - בהעדר תכנון מראש , הבנייה והתחבורה בישראל יסבלו מכאוס.
ברוב מדינות העולם תכנון ארוך טווח של מתכנן מרכזי בתחום הבניה והקצאת קרקעות היא דבר הכרחי. במיוחד הדבר בולט בדגם תכנון הערים האירופאי לעומת ה"שוק החופשי" של ארה"ב שהוביל לפרבור.
===הפרטת קרקעות המדינה וביקורת נוספות===
קיימות ביקורת רבות נוספות על ההחלטות הגלומות בסעיף זה - מדובר בהפרטה הגדולה בתולדות המדינה , ובשינוי מדיניות מהותי, דבר שנכרח בד בבד עם ביקורת מוצדקת נגד אי יעילות של מינהל מקרקעי ישראל. הביקורת מורחבת בערך [[פרטת קרקעות ישראל]]
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.shelly.org.il/files/99-102karka.pdf רפורמה במקרקעין] טיוטת האוצר, כפי שהתפרסמה באתרה של חברת הכנסת [[שלי יחימוביץ']]
{{חוק ההסדרים 2009}}
* הקמת רשות מקרקעין ממשלתית במקום מנהל מקרקעי ישראל. רשות המקרקעין תפעל לשיווק קרקעות, ביצוע אכיפה לשמירת זכויות המדינה, הבטחת רישום קרקעות בטאבו והצגת מידע לציבור.
* שיווק קרקעות ומכירתן (בניגוד לחכירת אדמות כפי שהיה מקובל עד היום)
* מכירת קרקעות גם בשטחים שלא חלות עליהן תוכניות מפורטות ומאושרות - כלומר בדרך כלל שטחים פתוחים וחקלאיים.
* בקרקעות בעלות יעוד של מגורים ותעסוקה, תבוצע העברת בעלות לידי חוכרים המחזיקים כעת בנכס בחכירה לדורות.
* העברת סמכויות התכנון ממינהל התכנון במשרד הפנים, לידי הרשויות המקומיות, המגזר הפרטי, ואם נדרשת מעורבות ממשלתית - משרד הבינוי והשיכון (באמצעות מיקור חוץ).
==דברי הסבר של אוצר (ציטוט)==
מינהל מקרקעי שראל (להלן המינהל) הינו הגוף המופקד על ניהו קרקעות בבעלות המדינה, קק"ל ורשות הפיתוח המהוות כ-93% מכלל קרקעות המדינה. היקף הבעלות הציבורית על הקרקע במדינת ישראל, שהינו מהגבוהים בעולם, מקנה למינהל מעמד מונופוליסטי בשוק המקרקעין ושליטה מכערת על אספקת גורם ייצור מרכזי בכלכלה הישראלית. המינהל מהווה למעשה מתכנן מרכזי בשוק המקרקעין הסובל מן התחלואים המאפיינם מתכנן מרכזי: הקצא בלתי יעילה של משאבים תוך יצירת מחסור או עודף בהיצע, סרבול, בירוקרטיה, תגובה איטית לצרכי השוק, היעדר תמריצים לחדשנות ולעיתים אף שחיתות.
פעילות המינהל כפופה למדיניות המקרקעין הנקבע בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל (להלן - המועצה). עם השנים התרבות החלטות המועצה ויצרו מערכת סבוכה של כללים. על כך, נוספו אלפי החלטות הנהלה. הוראות אגף והנחיות שונות. זאת ועוד. ישנן כיום כ-250 אלפי דירות אשר אינםן רשומות בטאבו המביאות לכך שהמינהל, בעל כורחו, משמש כ"טאבו ב" תוך הכבדה על מתן השירות בלשכות המינהל המחוזיות. כל אחה, מקשים על פעילותו של המינהל והופכים אותו לגוף מסורבל ובירוקראטי.
המבנה הארגוני של המינהל הוא מבנה בלתי יעיל הכולל כפילויות בפונקיות שונות ומאופיין במטה מנופח. כך למינהל 13 אגפי הנהלה, ו-7 מחוזות (כולל יו"ש) אשר חלוקת הסמכויות ביניהם אינה ברורה. המינהל עוסק במספר רב של פעילויות שאינן במסגרת פעילות "הליבה" שלו כגון ניהול מבנים ונכסים של רשות הפיתוח, תכנון ופיתוח, ניהול מערכת רישום מקרקעין שאינם רשומים כ"טאבו" ועוד.
נוכח הבעיות המתוארות לעיל, ומאחר והקרקע מהווה גורם ייצור מרכזי במרבית הפעילות הכלכליות במשק, מהווה כיום המנינהל חסם מרכזי בפני הפיתוח הכלכלי במדינת ישראל. מצב זה מחייב התערבות ושינוי מבני מהותי בשוק המקרקעין בהתאם למוצא בהצעה כאמור.
==ביקורת==
{{הפניה לערך מורחב|הפרטת קרקעות ישראל]]
===ערבוב סוגים שונים של רפורמות===
חלק ניכר מהטענות של האוצר הן כלפי מנהל מקרקעי ישראל. ביקורת שרבים שותפים לה על היות הגוף לא יעיל , מושחת וכו'. יחד עם זאת הצעד המוצע של האוצר כולל לפחות 3 צעדים שאין לכאורה קשר בינהם:
* שינוי מבני של מנהל מקרקעי ישראל
* שינוי כללי של מדיניות הקרקעות בישראל
* שינוי עמוק במדיניות התכנון בישראל.
רוב ההנמקות לשינוי נוגעות לנושא הראשון ולא לשני האחרונים.
===ביקורת אידאולוגית נגד תכנון מרכזי===
האוצר גם תוקף את הנשוא של תכנון מרכזי בנימוקים שבאים מהתאוריה הכלכלית [[כלכלה נאו קלאסית| נאו קלאסית]] כלפי מעורבות מתכנן מרכזי בשוק של מוצרים.
הבעיה במתקפה זו היא כפולה - ראשית האוצר ממילא מתכנן להחליף גוף מתכנן אחר (מינהל מקרקעי ישראל) בגוף תכנוני אחר (רשות מקרקעין ממשלתית) שהביקורת העקרונית עליה יכולה להיות דומה.
הבעיה החמורה יותר היא ההסתכלות על הנושא של תכנון ארוך טווח של קרקע כדבר מיותר שהוא כעין מונופול בשוק החופשי ומונע הקצאה יעילה. אלא שללא מדיניות תכנונית השוק יגרום לכשלי שוק. כך לדוגמה השוק מעדיף [[פרבור]] במקום [[עירוניות מתחדשת]] דבר הגורם לאי יעילות כלכלית. דוגמה נוספת היא ההימצאות של תחנות רכבת בשולי הערים בישראל - בהעדר תכנון מראש , הבנייה והתחבורה בישראל יסבלו מכאוס.
ברוב מדינות העולם תכנון ארוך טווח של מתכנן מרכזי בתחום הבניה והקצאת קרקעות היא דבר הכרחי. במיוחד הדבר בולט בדגם תכנון הערים האירופאי לעומת ה"שוק החופשי" של ארה"ב שהוביל לפרבור.
===הפרטת קרקעות המדינה וביקורת נוספות===
קיימות ביקורת רבות נוספות על ההחלטות הגלומות בסעיף זה - מדובר בהפרטה הגדולה בתולדות המדינה , ובשינוי מדיניות מהותי, דבר שנכרח בד בבד עם ביקורת מוצדקת נגד אי יעילות של מינהל מקרקעי ישראל. הביקורת מורחבת בערך [[פרטת קרקעות ישראל]]
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.shelly.org.il/files/99-102karka.pdf רפורמה במקרקעין] טיוטת האוצר, כפי שהתפרסמה באתרה של חברת הכנסת [[שלי יחימוביץ']]
{{חוק ההסדרים 2009}}