47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 29:
שורה 29: + + + + + + + + + + + + + + + +
אין תקציר עריכה
:::::אין הבדל מהותי בין תיקון ראייה פגומה לבין ניתוח חזה. שניהם נועדו להקל על החיים, ושניהם מכילים היבט של סיגנל (כתבת פעמיים סינגל) חברתי.
:::::אין הבדל מהותי בין תיקון ראייה פגומה לבין ניתוח חזה. שניהם נועדו להקל על החיים, ושניהם מכילים היבט של סיגנל (כתבת פעמיים סינגל) חברתי.
:::::"שני אנשים בודדים שעוברים לגור זה עם זה מקטינים את הצריכה ולכן פוגעים בצמיחה הכלכלית." - ההוצאות שלהם אכן יקטנו, ואת הכסף שייחסך יוכלו להוציא על דברים אחרים, או לחסוך. כתבת: "ההנחה שככל שאתה צורך יותר כך מצבך טוב יותר אינה נכונה." - אם אנשים מוציאים כסף, סימן שהדבר משפר את מצבם. זה מאוד פשוט. אנשים יודעים מה טוב בשבילם. ‏[[משתמש:Gridge|<span style="color: #007FFF;">Gridge</span>]] ۩ [[שיחת משתמש:Gridge|<span style="color: #33cc33;">שיחה</span>]] 19:33, 22 במרץ 2009 (IST).
:::::"שני אנשים בודדים שעוברים לגור זה עם זה מקטינים את הצריכה ולכן פוגעים בצמיחה הכלכלית." - ההוצאות שלהם אכן יקטנו, ואת הכסף שייחסך יוכלו להוציא על דברים אחרים, או לחסוך. כתבת: "ההנחה שככל שאתה צורך יותר כך מצבך טוב יותר אינה נכונה." - אם אנשים מוציאים כסף, סימן שהדבר משפר את מצבם. זה מאוד פשוט. אנשים יודעים מה טוב בשבילם. ‏[[משתמש:Gridge|<span style="color: #007FFF;">Gridge</span>]] ۩ [[שיחת משתמש:Gridge|<span style="color: #33cc33;">שיחה</span>]] 19:33, 22 במרץ 2009 (IST).
אתה מצליח להתעלם מהנקודות העקרוניות ולהתמקד בטפל. כדי למקד, ננסה למצוא '''שאלות''' (אסמן אותן בבולד) שבהן אתה חושב שתשובה אליהן היא X ואני חושב שהתשובה אליהן היא Y.
1. '''האם הוצאה על מוצר או שירות שיש לו מרכיב גדול של סיגנל חברתי היא דבר שתורם לרווחה החברתית?''' הטענה שלי היא שההיבט של סיגנל חברתי הוא בזבוז. כשכולם קונים סולמות כדי לראות טוב יותר את ההצגה בסופו של דבר אף אחד לא רואה טוב יותר את ההצגה, וכולם שילמו על סולמות.
אם נניח לרגע שתיקון ראיה הוא בעיקר סינגל חברתי אז בסופו של דבר מדובר בבזבוז. לדעתי יש הבדל בין ניתוח חזה (שעיקרו היבט אסתתי, ומסכן את הבריאות) לבין ניתוח ראיה (שיש לו היבט אסטטי אבל הוא מתקן מגבלה בריאותית). התשובה לשאלה "האם תיקון ראיה מספק סינגל חברתי" לא קשורה לשאלה הקודמת.
2. '''האם חסכון שונה מצריכה?''' לדעתי (ולדעת רוב הכלכלנים שאני מכיר) כן. חסכון אומר לדוגמה החלקת התצרוכת על פני זמן. בגלל תפוקה שולית פוחתת והגדלת הבטחון הכלכלי חסכון לשם צריכה בעתיד שונה מצריכה בהווה.
3. '''האם צריכה יכולה להגדיל את הרווחה?''' כן. לדוגמה קנייה של מזון יכולה להגדיל את הרווחה.
4. '''האם צריכה תמיד מגדילה את הרווחה?''' לא. דוגמה אחת היא סינגל חברתי. דוגמה אחרת היא צריכה של מוצר פגום - לדוגמה אם אתה הולך למוסך ומתקנים לך את המכונית בצורה גרועה ולאחר מכן אתה צריך עוד תיקון - הוצאת יותר אבל הנאתך לא גדלה. דוגמה אחרת היא [[נעילה טכנולוגית]]
5. '''האם אנשים תמיד יודעים מה טוב בשבילם?''' (זו הנחה שנקראת [[ראציונליות מלאה]] יחד עם [[מידע מלא]]) לא תמיד. יש מוצרים ממכרים. יש שינוי בטעמים של הצרכן (כי הוא לא בהכרח מרוצה מהמוצר הקודם שהוא קנה), יש אנשים טיפשים, יש אנשים בורים. אתה לא תמיד יודע איזה מוצר הכי טוב. יש מוצרים (כמו שירות רפואי או שירות במוסך) שבהם גם בדיעבד אתה לא יכול לדעת את טיב המוצר. בגדול כלכלנים היום (נאו קלאסיים) לא יסכימו איתך ששתי ההנחות האלה תמיד מתמלאות.
6. ''האם הוצאה של יותר כסף מראה תמיד שמצבך השתפר?''' לא. בלי קשר לשאלה הקודמת - גם אם יש ראציונליות מלאה ומידע מלא לא בהכרח הוצאה גדולה יותר מראה על שיפור המצב. השאלה היא מצבך השתפר יחסית לאיזה תקופה. ברור שבמידע מלא וראציונליות אם יש לך בעיה ואתה מוציא כסף כדי לפתור אותה מצבך השתפר. אבל בראיה מקרו כלכלית אפשר לשאול למה היתה לך בעיה? והאם נלך עוד אחורה בזמן ייתכן ושינוי התנהגות שלך ואולי של עוד אנשים היה יכול לגרום לכך שלא היתה בעיה מלכתחילה. לדוגמה היום מישהו משלם 100 ש"ח בחודש למשטרה פרטית ולכן מצבו השתפר (יחסית לאתמול שהוא סבל מפשיעה), אבל בהחלט ייתכן מצב שבוא הוא משלם 50 ש"ח בחודש לפני 10 שנים על חינוך וככה יש פחות פשיעה. אין בעיה של ראציונליות או של מידע חלקי בדוגמה הזאת, ההבדלים הם ניתוח מערכתי מול ניתוח מבודד ומסגרות ניתוח שונות מבחינת משך הזמן. [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] 08:41, 23 במרץ 2009 (IST)