שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:  
{{הסדרים:חזור|2009}}
 
{{הסדרים:חזור|2009}}
 
== תקציר ==
 
== תקציר ==
העברת סמכויות אל מועצת רשות המים.
+
הקמת רשות לניקוז, במקום טיפול הרשויות המקומיות. הפסקת מימון המדינה לתחום הניקוז – הכול ימומן מארנונה ומאגרות.
 +
 
 +
* עמודים 5-6 בהצעת מדיניות 2009
 
* {{החלטת ממשלה|3977|פיתוח תחום הניקוז}}
 
* {{החלטת ממשלה|3977|פיתוח תחום הניקוז}}
* סעיף 2 בהצעת חוק ההסדרים 2009, תיקון חוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות
+
* סעיפים 2-3 בהצעת חוק ההסדרים 2009
* סעיף 3 בהצעת חוק ההסדרים 2009, תיקון חוק רשויות נחלים ומעיינות
      
== דברי הסבר ==
 
== דברי הסבר ==
 +
=== הצעת מדיניות 2009 ===
 
# לפי אומדנים שונים, משק המים הישראלי מאבד עשרות רבות של מיליוני קוב בשנה, כאשר נגר עילי נשפך לים תחת ניקוזו לשם הגדלת מקורות המים הזמינים. נתון זה מלמד כי על מדינת ישראל להתייחס לנגר העילי כאל מקור מים לכל דבר. הגורם המוסמך, אשר מופקד על משק המים בישראל, הוא הרשות הממשלתית למים וביוב (להלן – רשות המים), ועל כן יש לרכז תחת אחריותה את תחום הניקוז, בדומה לתחומים נוספים של משק המים, כדוגמת תשתיות ביוב, תאגידי מים ועוד. {{ש}}תפקידן העיקרי של רשויות הניקוז, על פי חוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות, התשי"ח-1957 הוא לדאוג לניקוזו הסדיר של הנגר העילי באזור שנקבע להן. כיום, הטיפול השוטף במכלול ההיבטים הנוגעים לרשויות הניקוז מתבצע במשרד החקלאות ופיתוח הכפר. לצד זאת, קיים גוף נוסף, בראשותו של ראש רשות המים, הנקרא "מועצת הניקוז", המאשר את תוכניות העבודה והפרויקטים השונים של רשויות הניקוז השונות ברחבי הארץ, וזאת לאחר שהוכרו על ידי משרד החקלאות ופיתוח הכפר כתוכניות ניקוז מאושרות. לאחר אישור מועצת הניקוז, התוכניות מובאות לאישור שר החקלאות ופיתוח הכפר. לאחר קבלת אישור שר החקלאות ופיתוח הכפר, רשות המים בוחנת את התוכניות על  פי כללים שקבעה ועל פי  מגבלת התקציב. התהליך המתואר גורר כפילויות רבות וסרבול רב, הן בקבלת ההחלטות והן בהתנהלותו השוטפת של משק הניקוז. {{ש}}לאור כל האמור, מוצע לרכז בגוף אחד את הטיפול במכלול ההיבטים הנוגעים לתחום הניקוז מתוך ראיה רחבה וכוללת.
 
# לפי אומדנים שונים, משק המים הישראלי מאבד עשרות רבות של מיליוני קוב בשנה, כאשר נגר עילי נשפך לים תחת ניקוזו לשם הגדלת מקורות המים הזמינים. נתון זה מלמד כי על מדינת ישראל להתייחס לנגר העילי כאל מקור מים לכל דבר. הגורם המוסמך, אשר מופקד על משק המים בישראל, הוא הרשות הממשלתית למים וביוב (להלן – רשות המים), ועל כן יש לרכז תחת אחריותה את תחום הניקוז, בדומה לתחומים נוספים של משק המים, כדוגמת תשתיות ביוב, תאגידי מים ועוד. {{ש}}תפקידן העיקרי של רשויות הניקוז, על פי חוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות, התשי"ח-1957 הוא לדאוג לניקוזו הסדיר של הנגר העילי באזור שנקבע להן. כיום, הטיפול השוטף במכלול ההיבטים הנוגעים לרשויות הניקוז מתבצע במשרד החקלאות ופיתוח הכפר. לצד זאת, קיים גוף נוסף, בראשותו של ראש רשות המים, הנקרא "מועצת הניקוז", המאשר את תוכניות העבודה והפרויקטים השונים של רשויות הניקוז השונות ברחבי הארץ, וזאת לאחר שהוכרו על ידי משרד החקלאות ופיתוח הכפר כתוכניות ניקוז מאושרות. לאחר אישור מועצת הניקוז, התוכניות מובאות לאישור שר החקלאות ופיתוח הכפר. לאחר קבלת אישור שר החקלאות ופיתוח הכפר, רשות המים בוחנת את התוכניות על  פי כללים שקבעה ועל פי  מגבלת התקציב. התהליך המתואר גורר כפילויות רבות וסרבול רב, הן בקבלת ההחלטות והן בהתנהלותו השוטפת של משק הניקוז. {{ש}}לאור כל האמור, מוצע לרכז בגוף אחד את הטיפול במכלול ההיבטים הנוגעים לתחום הניקוז מתוך ראיה רחבה וכוללת.
 
# לפי החלטת הממשלה מס' 884 מיום 17 בדצמבר 2006, הוקמה וועדה בין-משרדית למציאת המבנה הנכון והיעיל ביותר של משק הניקוז בישראל. בראש הוועדה עומד מנהל רשות המים ומשתתפים בה נציגים ממשרד החקלאות ופיתוח הכפר, המשרד להגנת הסביבה, משרד הפנים ואגף התקציבים במשרד האוצר (להלן – הועדה). על פי ההחלטה האמורה, צריכה היתה הועדה להגיש המלצותיה עד יום 1 במאי 2007. בשל עיכובים שונים, החלה הועדה בעבודתה רק בתחילת שנת 2008. על כן, יש לקבוע מועד חדש ומחייב לסיום עבודת הוועדה ולהגשת המלצותיה למועצת רשות המים.
 
# לפי החלטת הממשלה מס' 884 מיום 17 בדצמבר 2006, הוקמה וועדה בין-משרדית למציאת המבנה הנכון והיעיל ביותר של משק הניקוז בישראל. בראש הוועדה עומד מנהל רשות המים ומשתתפים בה נציגים ממשרד החקלאות ופיתוח הכפר, המשרד להגנת הסביבה, משרד הפנים ואגף התקציבים במשרד האוצר (להלן – הועדה). על פי ההחלטה האמורה, צריכה היתה הועדה להגיש המלצותיה עד יום 1 במאי 2007. בשל עיכובים שונים, החלה הועדה בעבודתה רק בתחילת שנת 2008. על כן, יש לקבוע מועד חדש ומחייב לסיום עבודת הוועדה ולהגשת המלצותיה למועצת רשות המים.
שורה 13: שורה 15:  
# בהתאם לסעיף 1 להצעת ההחלטה, יש להעביר מבסיס תקציב משרד החקלאות ופיתוח הכפר שני תקני כח אדם לבסיס תקציב רשות המים.
 
# בהתאם לסעיף 1 להצעת ההחלטה, יש להעביר מבסיס תקציב משרד החקלאות ופיתוח הכפר שני תקני כח אדם לבסיס תקציב רשות המים.
 
# כיום, עלויות פעולות הניקוז מתוקצבות באמצעות ארנונות ניקוז מיוחדות או רגילות המוטלות על בעלי מקרקעין בתחום רשות הניקוז, לפי סעיף 36 לחוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות, התשי"ח-1957 (להלן – חוק הניקוז), באמצעות מכסות ניקוז המוטלות על הרשויות המקומיות שבשטח, רשות הניקוז, לפי סעיף 43א לחוק הניקוז, ובאמצעות תמיכה מתקציב המדינה. בהתאם לכך, תקציב רשויות הניקוז מגביית ארנונות ומכסות עומד על כ-60 מיליון ש”ח בשנה, והתמיכה מתקציב המדינה עומדת על כ-40 מיליון ש"ח בהרשאה להתחייב בשנת 2008. מוצע, כי בהתאם למגבלות המסגרת הפיסקאלית, מימון פעילות בתחום זה, הנעשה כיום בחלקו באמצעות תמיכה מתקציב המדינה, יוטל על הרשויות המקומיות ובעלי הנכסים הנהנים ממנה בלבד, וזאת בדרך של הטלת ארנונות ניקוז ומכסות.
 
# כיום, עלויות פעולות הניקוז מתוקצבות באמצעות ארנונות ניקוז מיוחדות או רגילות המוטלות על בעלי מקרקעין בתחום רשות הניקוז, לפי סעיף 36 לחוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות, התשי"ח-1957 (להלן – חוק הניקוז), באמצעות מכסות ניקוז המוטלות על הרשויות המקומיות שבשטח, רשות הניקוז, לפי סעיף 43א לחוק הניקוז, ובאמצעות תמיכה מתקציב המדינה. בהתאם לכך, תקציב רשויות הניקוז מגביית ארנונות ומכסות עומד על כ-60 מיליון ש”ח בשנה, והתמיכה מתקציב המדינה עומדת על כ-40 מיליון ש"ח בהרשאה להתחייב בשנת 2008. מוצע, כי בהתאם למגבלות המסגרת הפיסקאלית, מימון פעילות בתחום זה, הנעשה כיום בחלקו באמצעות תמיכה מתקציב המדינה, יוטל על הרשויות המקומיות ובעלי הנכסים הנהנים ממנה בלבד, וזאת בדרך של הטלת ארנונות ניקוז ומכסות.
 +
 +
=== הצעת חוק 2009 ===
 +
==== לפסקה (1) ====
 +
מוצע לתקן את חוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות, התשי"ח-1957 (להלן – חוק הניקוז), ובו להרחיב את ההגדרה "ניקוז", כך שיובהר כי המונח כולל לא רק פעולות שמטרתן מניעת נזק שנגרם או עלול להיגרם על ידי מים עיליים או אחרים (כגון ריכוז, אגירה וכיו"ב), אלא גם פעולות המבוצעות לאחר מכן, הנעשות במטרה לנצל את המים כאמור, לצורך הבטחת השימושים השונים במשק המים.
 +
 +
מטרתה של הרחבת ההגדרה כאמור הוא לשקף את התפיסה ולפיה לפעולות ניקוז המנצלות מקורות מים שעלולים היו לגרום נזק, יש השפעה על כמות מקורות המים הזמינים בישראל, ולפיכך ראוי לרכזן תחת אחריותו של הגורם המוסמך המופקד על משק המים בישראל – על הרשות הממשלתית למים וביוב (להלן – רשות המים), כפי שמוצע בהצעת חוק זו.
 +
 +
==== לפסקאות (2) עד (37) ====
 +
בהחלטת ממשלה מס' 3977 מיום כ"ג באב התשס"ח (24 באוגוסט 2008) (להלן – החלטת הממשלה), נקבע כי חוק הניקוז יתוקן בהתאם לנוסח התיקון הקבוע בסעיף 50 להצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת 2006), התשס"ו-2005. התיקון האמור מוצע בשנית בהצעת חוק זו, בשינויים מעטים כמפורט בהחלטת הממשלה. עניינו של תיקון זה ככלל, בהעברת הסמכויות הקבועות בחוק הניקוז לידי רשות המים, וכן תיקונים והתאמות נוספים הנדרשים לשם העברת הסמכויות כאמור. יצוין, כי התיקון המשמעותי לחוק הניקוז, שנחקק בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת 2006), התשס"ו-2006, הוא העברת הסמכויות שהיו נתונות לנציב המים, אל מנהל רשות המים, על רקע הקמתה של רשות המים במסגרת חוק ההסדרים האמור.
 +
 +
תפקידן העיקרי של רשויות הניקוז, על פי חוק הניקוז, הוא לדאוג, בהתאם לאזור שנקבע באחריותן, לניקוזו הסדיר של הנגר העילי, הכולל את מי הגשמים והשלגים היורדים באזור אגן הניקוז, אחרי שחלקם התאדה או חלחל לקרקע. על פי המצב החוקי כיום, הטיפול השוטף במכלול ההיבטים הנוגעים לרשויות הניקוז מתבצע במשרד החקלאות ופיתוח הכפר. לצד זאת, פועלת מועצה ארצית לענייני ניקוז (להלן – מועצת הניקוז), בראשותו של מנהל רשות המים, אשר גם לה תפקיד מרכזי באישור תכניות העבודה והפרויקטים השונים של רשויות הניקוז השונות ברחבי הארץ. העובדה ששני גורמי ממשלה שונים מופקדים על הטיפול בתחום הניקוז גוררת כפילות תפקידים וסרבול רב, הן בקבלת ההחלטות והן בהתנהלותו השוטפת של משק הניקוז. על כן, מוצע לקבוע כי הטיפול במכלול ההיבטים הנוגעים לתחום הניקוז, ירוכז בידי גוף אחד, מתוך ראיה רחבה וכוללת.
 +
 +
כיום, משק המים בישראל מאבד עשרות רבות של מיליוני קוב בשנה, כאשר נגר עילי נשפך לים תחת ניקוזו לטובת הגדלת מקורות המים הזמינים. נתון זה מלמד כי ניתן להתייחס לנגר העילי כאל מקור מים לכל דבר. הגורם המוסמך המופקד על משק המים בישראל, היא רשות המים, ועל כן מוצע לרכז תחת אחריותה את הטיפול במכלול היבטי תחום הניקוז, בדומה לתחומים נוספים של משק המים, כדוגמת תשתיות ביוב, תאגידי מים ועוד. בהתאם לכך, מוצע לבטל את מועצת הניקוז ולהעביר את תפקידיה שבסעיף 2 לחוק, ואת סמכויות שר החקלאות שבסעיפים 9, 10, 11, 15, 16, 21, 22, 23, 28, 36, 37, 38, 43  43א, 43ב, 43ג, 44, 46, 50, 51, 63 לחוק – למועצת רשות המים. את סמכויות שר החקלאות שעניינן במישור האופרטיבי, להבדיל מסמכויותיו הנוגעות לקביעת מדיניות כוללת, הקבועות בסעיפים 6, 30, 30א, 30ב, 40, 49, 53 לחוק, מוצע להעביר למנהל רשות המים.
 +
 +
כמו כן מוצע לקבוע, בסעיף 64 לחוק המוצע בסעיף 2(37) להצעת החוק, כי שר התשתיות הלאומיות, אשר הוא השר האחראי על רשות המים, יהיה ממונה על ביצוע החוק, במקום שר החקלאות, ובהתאם לכך הוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, למעט בעניינים שבהם מוסמכת מועצת רשות המים, לפי החוק, לקבוע כללים.
 +
 +
==== סעיף 3 לפסקה (1) ====
 +
בהתאם לתיקון חוק הניקוז המוצע בסעיף 2 להצעת חוק זו, מוצע לתקן גם את חוק רשויות נחלים ומעיינות, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק רשויות נחלים). סעיף 3 לחוק רשויות נחלים, קובע כי תפקידה של רשות נחל, המוקמת לפי הוראות אותו סעיף, הוא לתכנן ולבצע פעולות שעיקרן הסדרת זרימה בנחל, קביעת תוואי לנחל ושמירה על הנוף לאורך גדותיו. הוראות סעיף 2 לחוק האמור קובעות כי רשויות ניקוז, שהוקמו לפי חוק הניקוז, ישמשו גם כרשויות נחל, אלא אם הוחלט כי אין הצדקה להטיל את תפקידי רשות הנחל על רשות הניקוז, ויש לפיכך להקים רשות נחל לתחום שיוגדר.
 +
 +
מוצע לתקן את חוק רשויות נחלים בכל הקשור להטלתו של תפקיד מתפקידיה של רשות נחל, על רשות ניקוז, כך שיותאם לתיקון המוצע לחוק הניקוז, שלפיו תחום הניקוז נמצא באחריות רשות המים. במסגרת תיקון זה, מוצע להוסיף הגדרה של רשות המים ("הרשות הממשלתית למים ולביוב") לסעיף ההגדרות, שהסכמתה נדרשת לעניין סעיפים 2 ו-26 לחוק רשויות נחלים המוצעים בסעיפים 3(2) ו-3(7) להצעת חוק זו.
    
== סעיפים קשורים ==
 
== סעיפים קשורים ==
שורה 20: שורה 42:     
== ניתוחים והשפעות ==
 
== ניתוחים והשפעות ==
 +
מניעת תמריצים לטיפול בניקוז, עלול להביא להצפות. כמו כן אין ניסיון לעשות שימוש נוסף במים. הדבר מהווה רפורמה בתקצוב המדינה לנושא.
    
{{חוק ההסדרים 2009}}
 
{{חוק ההסדרים 2009}}
1,732

עריכות

תפריט ניווט