47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
רובנו מקדישים חלק ניכר מחיינו כדי להשיג עוד כסף. אלך לא עוצרים לחשוב מהו הדבר הזה שאנו רודפים אחריו? מה ההבדל בין ערך לכסף, ומה זה מטבע מקומי. ואיך בעצם, המידע הזה נוגע לכל אחד מאיתנו?
==מהו כסף ==
לכאורה הכסף כיום הוא לא יותר מאשר חתיכת נייר משובח עם ציור מורכב שהונפק על ידי הממשלה; מספר במחשב הבנק ותו לא. לכסף שלנו אין ערך מלבד ההבנה המשותפת שאחרים יקבלו אותו בתמורה למוצרים ושרותים אמיתיים. כסף הוא מוסכמה חברתית. הוא טוב כל עוד כולם מאמינים בו.
אוצר המילים עצמו של תחומי הכלכלה והכספים הוא עולם של כפל משמעות, שמטשטש הבחנות חיוניות. לדוגמא, אנו מחליפים בין המונחים כסף, הון, נכסים, ועושר (wealth), ולא נותר בידנו אמצעי פשוט להבחנה בין כסף – נייר שהוסמך על ידי מוסכמה חברתית, אשר אנו מסכימים להחליף בתמורה לדברים בעלי ערך אמיתי - לבין עושר אמיתי - שכולל דברים כמו עצים, אוכל, העבודה שלנו, אדמה פוריה, בניינים, מכונות, טכנולוגיה - ואפילו אהבה וחברות - דברים שנושאים ותומכים בחיינו ומגבירים את התפוקה שלנו. מצב זה מותיר אותנו חשופים להנחה שגויה בצורה קטלנית- כאשר אנחנו עושים כסף, אנחנו בהכרח מייצרים עושר או ערך.
== מה רע בכסף הרגיל==
את מושג הכסף, כמו כל מוסכמה חברתית או אמונה עיוורת אחרת, ניתן לנצל לרעה. וזה אכן מה שמתבצע. נכסיהם של 447 האנשים העשירים בעולם שווים להכנסה השנתית של 2.5 מיליארד אנשים - 41% מהאנושות! חלק מכך הוא תוצאה של רמאות ושוד בחסות החוק והמוסכמות.
המוצר העיקרי בשוק העולמי הוא כסף. בכל יום מהמרים על סכום של כ1.3- טריליון דולר (1,300,000,000,000$) בשווקי המטבע הבינלאומיים. על פי הבנק העולמי, 95% מפעילות זו היא אך ורק ספקולציה. מדובר פשוט בהימור מושכל על הפרשים בין שערי מטבעות. אם לדוגמא, מיליארדר כמו ג'ורג' סורוס מבצע עסקאות ומרוויח בדרך זו מיליארד דולר זה לא בגלל שהוא יצר משהו בעל ערך של מיליארד דולר.
הכסף הנ"ל אינו משוייך לאיזשהו ערך אמיתי. הוא מבוסס על גידול דימיוני בכמות הכסף שזורם במערכת הכספים העולמית, ללא איזושהי תלות בגידול תפוקת מוצרים ושרותים אמיתיים. כשגידול זה קורה, הכוח הכספי – או כוח הקניה של אלה הנהנים מיצירת הכסף החדש גדל, בהשוואה לאחרים בחברה שמיצרים ערך, אבל התגמול הראלי והיחסי שלהם קטן
.
גם הבנקים "מייצרים" כסף על ידי מערכת של הלוואות וחובות וזה גם המצב שנוצר על ידי מערכת המניות. הכסף הדמיוני הזה הוא לא סתם מתנה נפלאה לבעליו - פרושו גם שהשקלים שבידנו "שווים" פחות.
==מטבע קהילתי==
נגיד שאני, משה וחנה מחליטים להשתמש ב"שקל ירוק". השקל הירוק מוכר על ידי כל מי שמכיר את הרעיון ומסכים להכיר בו. בדיוק כמו כסף רגיל, הכסף המקומי הוא מוסכמה חברתית. אבל זו מוסכמה שנקבעת על ידי הקהילה שמייצרת אותה. שלא כמו השקל או הדולר, למטבע המקומי יש רדיוס החלפה מסויים, מה שלא מאפשר לתאגידים ולמיליארדים להשפיע על ערכו. על ידי בניה נכונה יש לו עוד יתרונות.
המטבע המקומי מאפשר לנו לבצע כמה דברים בבת אחת - לחזק את הקהילה שלנו, להחליש את הקשר שלנו לכלכלה העולמית וממערכת הכספים שלה שעליהם אין לנו שליטה, לשמור את הכסף והמשרות בתוך הקהילה ולהחליש את כוחם הפוליטי והכלכלי של ממשלות, תאגידים וספקולנטים - ובכך לחזק את הדמוקרטיה ולהקטין את הפערים. הוא עוזר לבסס כלכלה בריאה יותר לסביבה, לאדם, לחברה ולעתיד שלנו. כלכלה שפויה ואנושית יותר מהכלכלה שאנו רגילים להתנסות בה כיום.
== מה היתרונות של כסף קהילתי==
הערך של הכסף המקומי נשאר בתוך הקהילה. הכסף (או הערך שלו) ממשיך להתגלגל בקהילה במקום לברוח לידיהם של התאגידים והבורסה - הרווח של האופה הולך לספר ומשם לחקלאי וכך הלאה. במקום ה'שוק החופשי' שהעיתונים כותבים עליו, שהוא למעשה 'שוק תאגידים' , אנחנו מייצרים במו ידנו שוק חופשי אמיתי ללא עריצות הממשלה והתאגידים.
מטבעות קהילה יכולים להיות מיושמים במספר דרכים. לדוגמא, סחר חליפין. אין צורך לסחוב 4 אגסים בכל פעם שרוצים להחליפם ב2- תפוחים שכן על ידי שימוש ב"טבלה" פומבית משותפת הערך של העסקה נשמר עד לקבלת התמורה המתאימה. שיטה אחרת היא כסף המונפק על ידי גוף מקומי מוסכם. כסף זה יכול לדוגמא להיות צמוד לשעות עבודה - שעת עבודה אחת, שתיים וכו'.
מערכות מטבע מקומיות הן ללא ריבית, או בעלות ריבית שלילית - ולכן אין בהם עונשים מתמשכים כמו אוברדרפט או תופעות של צבירה של כסף (אמצעי התיווך) בנסיון לאגור ערך. ערך נצבר על ידי צבירתו של ערך אמיתי - כמו לדוגמא קניית אדמה והשבחתה. בכלכלה הרגילה כורתים יער, ממירים את העץ לכסף ואז משתמשים בריבית כדי לצבור עוד כסף. כסף קהילתי עושה את ההפך. אין חשש גם שכסף זה יגיע לתאגידים שישתמשו בו כדי לנצל ולזהם את הסביבה או לנצל ילדים. אופיו של הכסף הקהילתי מבטיח גם שלא יווצרו פערים כלכלים גדולים. בנוסף, השימוש בכסף הוא דרך מצויינת ליצור קשרי קהילה.
== האם יש דוגמאות שעובדות ==
אכן כן, מבחינה הסטורית זו אחת הצורות המוצלחות יותר שבהן התנהל המסחר בקהילות ובערים בעבר. שיטה ספציפית זו (בשמה הנוכחי LETS – Local Exchange & Trading System) קיימת כ25- שנה ופרוסה על פני מדינות רבות בעולם. באנגליה ישנן כ- 400 קהילות המאגדות כ- 300,000 חברים. למשל בקהילת Gloucester, שהוקמה על ידי קבוצתPermaculture מקומית, יש כ- 30,000 חברים. קהילת "מחרוזת" – PC ישראל שונה ומיוחדת מרוב הקהילות בעולם בזה שהיא מערכת ארצית ומקומית. היא הוקמה בסוף 1999 ועדיין בילדותה. ותשמח לקבל כל המעונין להצטרף.
[[קטגוריה:כסף]]
[[קטגוריה:מאמרים חצי אפוייים]
==מהו כסף ==
לכאורה הכסף כיום הוא לא יותר מאשר חתיכת נייר משובח עם ציור מורכב שהונפק על ידי הממשלה; מספר במחשב הבנק ותו לא. לכסף שלנו אין ערך מלבד ההבנה המשותפת שאחרים יקבלו אותו בתמורה למוצרים ושרותים אמיתיים. כסף הוא מוסכמה חברתית. הוא טוב כל עוד כולם מאמינים בו.
אוצר המילים עצמו של תחומי הכלכלה והכספים הוא עולם של כפל משמעות, שמטשטש הבחנות חיוניות. לדוגמא, אנו מחליפים בין המונחים כסף, הון, נכסים, ועושר (wealth), ולא נותר בידנו אמצעי פשוט להבחנה בין כסף – נייר שהוסמך על ידי מוסכמה חברתית, אשר אנו מסכימים להחליף בתמורה לדברים בעלי ערך אמיתי - לבין עושר אמיתי - שכולל דברים כמו עצים, אוכל, העבודה שלנו, אדמה פוריה, בניינים, מכונות, טכנולוגיה - ואפילו אהבה וחברות - דברים שנושאים ותומכים בחיינו ומגבירים את התפוקה שלנו. מצב זה מותיר אותנו חשופים להנחה שגויה בצורה קטלנית- כאשר אנחנו עושים כסף, אנחנו בהכרח מייצרים עושר או ערך.
== מה רע בכסף הרגיל==
את מושג הכסף, כמו כל מוסכמה חברתית או אמונה עיוורת אחרת, ניתן לנצל לרעה. וזה אכן מה שמתבצע. נכסיהם של 447 האנשים העשירים בעולם שווים להכנסה השנתית של 2.5 מיליארד אנשים - 41% מהאנושות! חלק מכך הוא תוצאה של רמאות ושוד בחסות החוק והמוסכמות.
המוצר העיקרי בשוק העולמי הוא כסף. בכל יום מהמרים על סכום של כ1.3- טריליון דולר (1,300,000,000,000$) בשווקי המטבע הבינלאומיים. על פי הבנק העולמי, 95% מפעילות זו היא אך ורק ספקולציה. מדובר פשוט בהימור מושכל על הפרשים בין שערי מטבעות. אם לדוגמא, מיליארדר כמו ג'ורג' סורוס מבצע עסקאות ומרוויח בדרך זו מיליארד דולר זה לא בגלל שהוא יצר משהו בעל ערך של מיליארד דולר.
הכסף הנ"ל אינו משוייך לאיזשהו ערך אמיתי. הוא מבוסס על גידול דימיוני בכמות הכסף שזורם במערכת הכספים העולמית, ללא איזושהי תלות בגידול תפוקת מוצרים ושרותים אמיתיים. כשגידול זה קורה, הכוח הכספי – או כוח הקניה של אלה הנהנים מיצירת הכסף החדש גדל, בהשוואה לאחרים בחברה שמיצרים ערך, אבל התגמול הראלי והיחסי שלהם קטן
.
גם הבנקים "מייצרים" כסף על ידי מערכת של הלוואות וחובות וזה גם המצב שנוצר על ידי מערכת המניות. הכסף הדמיוני הזה הוא לא סתם מתנה נפלאה לבעליו - פרושו גם שהשקלים שבידנו "שווים" פחות.
==מטבע קהילתי==
נגיד שאני, משה וחנה מחליטים להשתמש ב"שקל ירוק". השקל הירוק מוכר על ידי כל מי שמכיר את הרעיון ומסכים להכיר בו. בדיוק כמו כסף רגיל, הכסף המקומי הוא מוסכמה חברתית. אבל זו מוסכמה שנקבעת על ידי הקהילה שמייצרת אותה. שלא כמו השקל או הדולר, למטבע המקומי יש רדיוס החלפה מסויים, מה שלא מאפשר לתאגידים ולמיליארדים להשפיע על ערכו. על ידי בניה נכונה יש לו עוד יתרונות.
המטבע המקומי מאפשר לנו לבצע כמה דברים בבת אחת - לחזק את הקהילה שלנו, להחליש את הקשר שלנו לכלכלה העולמית וממערכת הכספים שלה שעליהם אין לנו שליטה, לשמור את הכסף והמשרות בתוך הקהילה ולהחליש את כוחם הפוליטי והכלכלי של ממשלות, תאגידים וספקולנטים - ובכך לחזק את הדמוקרטיה ולהקטין את הפערים. הוא עוזר לבסס כלכלה בריאה יותר לסביבה, לאדם, לחברה ולעתיד שלנו. כלכלה שפויה ואנושית יותר מהכלכלה שאנו רגילים להתנסות בה כיום.
== מה היתרונות של כסף קהילתי==
הערך של הכסף המקומי נשאר בתוך הקהילה. הכסף (או הערך שלו) ממשיך להתגלגל בקהילה במקום לברוח לידיהם של התאגידים והבורסה - הרווח של האופה הולך לספר ומשם לחקלאי וכך הלאה. במקום ה'שוק החופשי' שהעיתונים כותבים עליו, שהוא למעשה 'שוק תאגידים' , אנחנו מייצרים במו ידנו שוק חופשי אמיתי ללא עריצות הממשלה והתאגידים.
מטבעות קהילה יכולים להיות מיושמים במספר דרכים. לדוגמא, סחר חליפין. אין צורך לסחוב 4 אגסים בכל פעם שרוצים להחליפם ב2- תפוחים שכן על ידי שימוש ב"טבלה" פומבית משותפת הערך של העסקה נשמר עד לקבלת התמורה המתאימה. שיטה אחרת היא כסף המונפק על ידי גוף מקומי מוסכם. כסף זה יכול לדוגמא להיות צמוד לשעות עבודה - שעת עבודה אחת, שתיים וכו'.
מערכות מטבע מקומיות הן ללא ריבית, או בעלות ריבית שלילית - ולכן אין בהם עונשים מתמשכים כמו אוברדרפט או תופעות של צבירה של כסף (אמצעי התיווך) בנסיון לאגור ערך. ערך נצבר על ידי צבירתו של ערך אמיתי - כמו לדוגמא קניית אדמה והשבחתה. בכלכלה הרגילה כורתים יער, ממירים את העץ לכסף ואז משתמשים בריבית כדי לצבור עוד כסף. כסף קהילתי עושה את ההפך. אין חשש גם שכסף זה יגיע לתאגידים שישתמשו בו כדי לנצל ולזהם את הסביבה או לנצל ילדים. אופיו של הכסף הקהילתי מבטיח גם שלא יווצרו פערים כלכלים גדולים. בנוסף, השימוש בכסף הוא דרך מצויינת ליצור קשרי קהילה.
== האם יש דוגמאות שעובדות ==
אכן כן, מבחינה הסטורית זו אחת הצורות המוצלחות יותר שבהן התנהל המסחר בקהילות ובערים בעבר. שיטה ספציפית זו (בשמה הנוכחי LETS – Local Exchange & Trading System) קיימת כ25- שנה ופרוסה על פני מדינות רבות בעולם. באנגליה ישנן כ- 400 קהילות המאגדות כ- 300,000 חברים. למשל בקהילת Gloucester, שהוקמה על ידי קבוצתPermaculture מקומית, יש כ- 30,000 חברים. קהילת "מחרוזת" – PC ישראל שונה ומיוחדת מרוב הקהילות בעולם בזה שהיא מערכת ארצית ומקומית. היא הוקמה בסוף 1999 ועדיין בילדותה. ותשמח לקבל כל המעונין להצטרף.
[[קטגוריה:כסף]]
[[קטגוריה:מאמרים חצי אפוייים]