שינויים

[[תמונה:Hayeruka.JPG|left|thumb|350px|הצבעת אסיפת המפלגה, דצמבר 2008]]'''התנועה הירוקה''' היא תנועה פוליטית הפועלת בתחומים מדיניים, חברתיים, סביבתיים, תרבותיים וכלכליים. ומאגדת בתוכה מנהיגים פעילים לשינוי חברתי ממגזרים שונים של החברה הישראלית. בראש התנועה עומד [[ערן בן ימיני]], מייסד אירגון [[מגמה ירוקה]].

[[תמונה:Hayeruka.JPG|left|thumb|350px|הצבעת אסיפת המפלגה, דצמבר 2008]]'''התנועה הירוקה''' היא תנועה פוליטית הפועלת בתחומים מדיניים, חברתיים, סביבתיים, תרבותיים וכלכליים. התנועה מאגדת בתוכה מנהיגים פעילים לשינוי חברתי ממגזרים שונים של החברה הישראלית. בראש התנועה עומד [[ערן בן ימיני]], מייסד ארגון [[מגמה ירוקה]].

התנועה הירוקה עוסקת בסוגיות של צדק חברתי, צדק סביבתי, אחריותה של המדינה כלפי רווחתו של כל אזרח, ובפרט הקבוצות המוחלשות, מחויבות לשלום ולסולידאריות, זכויות האדם, חופש הפרט והביטוי, סובלנות, פלורליזם תרבותי ואת האמונה בזכותו של כל אדם לחירות, לכבוד ולחיים של סיפוק, יופי ומשמעות. כבוד למסגרות זהות קולקטיביות – דת, לאום, קהילה ומשפחה – ואת ההכרה בערכן כחלק מעומק חייו של אדם ורבגוניותה של חברה.

התנועה הירוקה עוסקת בסוגיות של צדק חברתי, צדק סביבתי, אחריותה של המדינה כלפי רווחתו של כל אזרח, ובפרט הקבוצות המוחלשות, מחויבות לשלום ולסולידריות, זכויות האדם, חופש הפרט והביטוי, סובלנות, פלורליזם תרבותי ואת האמונה בזכותו של כל אדם לחירות, לכבוד ולחיים של סיפוק, יופי ומשמעות. כבוד למסגרות זהות קולקטיביות – דת, לאום, קהילה ומשפחה – ואת ההכרה בערכן כחלק מעומק חייו של אדם ורבגוניותה של חברה.

כלכלה לעולם איננה מתקיימת בחלל ריק, במנותק מהרקמה האנושית והסביבתית שממנה היא יונקת וצומחת. בניית כלכלה משגשגת ויציבה חייבת להיות מבוססת על חברה חזקה ומלוכדת, על סביבה בריאה ועל מערכות אקולוגיות מתפקדות.

כלכלה לעולם איננה מתקיימת בחלל ריק, במנותק מהרקמה האנושית והסביבתית שממנה היא יונקת וצומחת. בניית כלכלה משגשגת ויציבה חייבת להיות מבוססת על חברה חזקה ומלוכדת, על סביבה בריאה ועל מערכות אקולוגיות מתפקדות.

בעשורים האחרונים הפכה החברה הישראלית מאחת החברות השוויוניות בעולם, לחברה הלוקה בפערים קיצוניים. כלכלה המונעת אך ורק על-ידי כוחות השוק והגלובליזציה החליפה בחטף, ללא איזונים מתאימים, את הכלכלה שלפחות למראית עין הייתה מכוונת לשירות הקהילה והאזרחים שלה. המשק הישראלי אמנם צומח בשיעורים מרשימים, אך הצמיחה מתרכזת בפרישה גיאוגרפית קטנה מדי, בשכבות חברתית מצומצמת מדי ובידיים מעטות מדי - ומותירה רבים מאחור. השירותים הציבוריים: מערכת החינוך, מערכת הבריאות והמערכת הסוציאלית נשחקים, ומפנים את הדרך לצמיחה של מערכת שירותים פרטית או סמי-פרטית. כך נוצרות שתי רמות של שירותים, אחת לעשירים ואחת לעניים. בעלי אמצעים קונים לעצמם שירותי רווחה פרטיים משופרים, חינוך פרטי וקרנות פנסיה יקרות, בעוד מערכת הרווחה הממלכתית שוקעת בניוון.

בעשורים האחרונים הפכה החברה הישראלית מאחת החברות השוויוניות בעולם, לחברה הלוקה בפערים קיצוניים. כלכלה המונעת אך ורק על-ידי כוחות השוק והגלובליזציה החליפה בחטף, ללא איזונים מתאימים, את הכלכלה שלפחות למראית עין הייתה מכוונת לשירות הקהילה והאזרחים שלה. המשק הישראלי אמנם צומח בשיעורים מרשימים, אך הצמיחה מתרכזת בפרישה גאוגרפית קטנה מדי, בשכבות חברתית מצומצמת מדי ובידיים מעטות מדי - ומותירה רבים מאחור. השירותים הציבוריים: מערכת החינוך, מערכת הבריאות והמערכת הסוציאלית נשחקים, ומפנים את הדרך לצמיחה של מערכת שירותים פרטית או סמי-פרטית. כך נוצרות שתי רמות של שירותים, אחת לעשירים ואחת לעניים. בעלי אמצעים קונים לעצמם שירותי רווחה פרטיים משופרים, חינוך פרטי וקרנות פנסיה יקרות, בעוד מערכת הרווחה הממלכתית שוקעת בניוון.

חובתה של ישראל להיאבק בעוני ובפערים החברתיים. חובתה לדאוג לכך שיותר אנשים יוכלו להשתלב בכלכלה ובמשק העבודה המשתנים על ידי השקעה מאסיבית בחינוך ובהכשרה מקצועית. בד בבד, אין לצפות שכל אדם יוכל להתאים את עצמו למשק המידע וההי-טק. על ישראל לשמר ולפתח אפשרויות תעסוקה רבות ומגוונות, המתאימות לכישורים שונים ולצרכים קהילתיים שונים. זכותו של כל אזרח ישראלי להתפרנס בכבוד ולחיות בכבוד- על ישראל לקבוע ולאכוף שכר מינימום הוגן לכל עובד. על המדינה לספק לקשישים, לאמהות החד הוריות, למובטלים, למהגרי עבודה ולכל אלה הנזקקים לכך תנאים לקיום מכובד.

חובתה של ישראל להיאבק בעוני ובפערים החברתיים. חובתה לדאוג לכך שיותר אנשים יוכלו להשתלב בכלכלה ובמשק העבודה המשתנים על ידי השקעה מאסיבית בחינוך ובהכשרה מקצועית. בד בבד, אין לצפות שכל אדם יוכל להתאים את עצמו למשק המידע וההיי-טק. על ישראל לשמר ולפתח אפשרויות תעסוקה רבות ומגוונות, המתאימות לכישורים שונים ולצרכים קהילתיים שונים. זכותו של כל אזרח ישראלי להתפרנס בכבוד ולחיות בכבוד - על ישראל לקבוע ולאכוף שכר מינימום הוגן לכל עובד. על המדינה לספק לקשישים, לאמהות החד הוריות, למובטלים, למהגרי עבודה ולכל אלה הנזקקים לכך תנאים לקיום מכובד.

הכלכלה נועדה לשרת את רווחת החברה, אך היא גם נשענת על שירותי החינם של המערכות האקולוגיות. עלינו להגן על המערכות האלה גם לטובת הכלכלה. קריסת המערכות הטבעיות - אוויר נקי, מים צלולים, אילנות שמספקים חמצן ומייצבים את הקרקעות - גובה מחיר כבד מהכלכלה, ומאיימת על היציבות הכלכלית המקומית והעולמית, כפי שמעידה העלייה במחירי המזון והמחצבים. אין לנו אפשרות להמשיך בצמיחה שהורסת את המערכות שבהן היא תלויה.

הכלכלה נועדה לשרת את רווחת החברה, אך היא גם נשענת על שירותי החינם של המערכות האקולוגיות. עלינו להגן על המערכות האלה גם לטובת הכלכלה. קריסת המערכות הטבעיות - אוויר נקי, מים צלולים, אילנות שמספקים חמצן ומייצבים את הקרקעות - גובה מחיר כבד מהכלכלה, ומאיימת על היציבות הכלכלית המקומית והעולמית, כפי שמעידה העלייה במחירי המזון והמחצבים. אין לנו אפשרות להמשיך בצמיחה שהורסת את המערכות שבהן היא תלויה.

   

   

===תעשיה ירוקה - המהפכה התעשייתית של המאה ה 21===

===תעשייה ירוקה - המהפכה התעשייתית של המאה ה 21===

ירוק הוא הכלכלה של העתיד – והוא גם התעשייה של העתיד. בעולם שבו גוברת ההבנה ששגשוג כלכלי יכול להתקיים רק בצד סביבה בריאה ומקיימת, תעשייה כבדה ומזהמת, בזבזנית במשאבים, לא תוכל לשרוד. שם המשחק ביזמות התעשייתית העולמית כיום הוא פיתוח טכנולוגיות נקיות, מוצרים מתכלים וממוחזרים, והורדת העלות הסביבתית של הייצור. המעבר לתעשייה נקייה אינו עול – הוא הזדמנות כבירה. ישראל יכולה להישאר מאחור, להיגרר אחרי השינויים שמתפתחים במדינות אחרות, או להיות בין המובילות של המהפכה התעשייתית הבאה בעולם. התעשייה הקיימת יכולה לחדש את עצמה ולא לזהם. המדינה מצדה צריכה לאותת, דרך קנסות ותמריצים, שאין אפשרות אחרת. מתן השכלה אודות האתגרים הסביבתיים ותמריצים לעידוד מחקר ופיתוח יאפשרו יוזמות חדשות, ויצמיחו מאות עסקים חדשים.

ירוק הוא הכלכלה של העתיד – והוא גם התעשייה של העתיד. בעולם שבו גוברת ההבנה ששגשוג כלכלי יכול להתקיים רק בצד סביבה בריאה ומקיימת, תעשייה כבדה ומזהמת, בזבזנית במשאבים, לא תוכל לשרוד. שם המשחק ביזמות התעשייתית העולמית כיום הוא פיתוח טכנולוגיות נקיות, מוצרים מתכלים וממוחזרים, והורדת העלות הסביבתית של הייצור. המעבר לתעשייה נקייה אינו עול – הוא הזדמנות כבירה. ישראל יכולה להישאר מאחור, להיגרר אחרי השינויים שמתפתחים במדינות אחרות, או להיות בין המובילות של המהפכה התעשייתית הבאה בעולם. התעשייה הקיימת יכולה לחדש את עצמה ולא לזהם. המדינה מצדה צריכה לאותת, דרך קנסות ותמריצים, שאין אפשרות אחרת. מתן השכלה אודות האתגרים הסביבתיים ותמריצים לעידוד מחקר ופיתוח יאפשרו יוזמות חדשות, ויצמיחו מאות עסקים חדשים.

ישראל יכולה ליצור אלפי מקומות עבודה חדשים בתחום האנרגיה המתחדשת בשנים הבאות, ולהפוך את ישראל למעצמה בענף זה, וכך גם משוחררת מהתלות במדינות עוינות ובאנרגיה מתכלה הגורמת למשבר האקלים. התנועה הירוקה תיזום פרויקט לאומי לעצמאות משק האנרגיה הישראלי עד 2050, שיהיה מבוסס על אנרגית שמש.

 

ניתן ליצור אלפי מקומות עבודה חדשים בתחום האנרגיה המתחדשת בשנים הבאות, ולהפוך את ישראל למעצמה בענף זה, וכך גם משוחררת מהתלות במדינות עוינות ובאנרגיה מתכלה הגורמת למשבר האקלים. התנועה הירוקה תיזום פרויקט לאומי לעצמאות משק האנרגיה הישראלי עד 2050, שיהיה מבוסס על אנרגיית שמש.

===מקוצר נשימה לאורך נשימה – תכנון בר קיימא===

===מקוצר נשימה לאורך נשימה – תכנון בר קיימא===

אחת הבעיות המהותיות של מדינת ישראל היא היעדרם של תהליכי חשיבה לטווח ארוך ומדיניות תכנון. ישראל מתנהלת בין קדנציה לקדנציה, ובין החלטה שרירותית של שר פלוני להחלטה הפוכה של השר שיירש אותו. הדבר אינו נובע רק מהתחלופה הגבוהה של הממשלות והגורמים המבצעים, המונעים רציפות חיונית בתהליכי קבלת החלטות ויישומן. הוא נובע גם מהיעדר תרבות של תכנון וחשיבה ארוכת מועד וממערכת מקצועית חסרת שיניים ולעתים נגועה בפוליטיקה. תכנון חייב להיות הכלי הראשי לעיצוב מדיניות. ללא תכנון איכותי, מושכל ואחראי, הרואה את התמונה הכוללת של צרכי העומק של החברה – מתקבלות החלטות פגומות. הדברים אמורים לגבי תכנון גיאוגרפי, אורבאני ונופי, אך באותה מידה כוחם יפה ביחס לתכנון כלכלי, חברתי ומדיני-אסטרטגי.

אחת הבעיות המהותיות של מדינת ישראל היא היעדרם של תהליכי חשיבה לטווח ארוך ומדיניות תכנון. ישראל מתנהלת בין קדנציה לקדנציה, ובין החלטה שרירותית של שר פלוני להחלטה הפוכה של השר שיירש אותו. הדבר אינו נובע רק מהתחלופה הגבוהה של הממשלות והגורמים המבצעים, המונעים רציפות חיונית בתהליכי קבלת החלטות ויישומן. הוא נובע גם מהיעדר תרבות של תכנון וחשיבה ארוכת מועד וממערכת מקצועית חסרת שיניים ולעתים נגועה בפוליטיקה. תכנון חייב להיות הכלי הראשי לעיצוב מדיניות. ללא תכנון איכותי, מושכל ואחראי, הרואה את התמונה הכוללת של צורכי העומק של החברה – מתקבלות החלטות פגומות. הדברים אמורים לגבי תכנון גאוגרפי, אורבאני ונופי, אך באותה מידה כוחם יפה ביחס לתכנון כלכלי, חברתי ומדיני-אסטרטגי.

הניסיונות להקים גופים האמונים על תכנון ארוך טווח, כמו מועצה לביטחון לאומי או ההצעה להקמת מועצה כלכלית-חברתית מייעצת לא עלו יפה עד כה. בתחום התכנון והבנייה, אמנם קיימים מוסדות תכנון בעלי מעמד סטאטוטורי, אך בגלל הרכבם הלקוי של מוסדות אלה, ריבוי הגורמים האינטרסנטיים בתוכם והנטייה לעקוף את ההחלטות המקצועיות ולהתעלם מתוכניות מתאר ומנהל תקין, פעמים רבות מדי ההחלטות שמתקבלות אינן ענייניות. כך, במקום שגורמים מקצועיים ושקופים, הנותנים ביטוי לציבור ולנציגיו, יקבעו את פניה של ישראל ואת סדר העדיפויות שלה – דמות המדינה נקבעת בחדרי חדרים, לפי אינטרסים ובריתות פוליטיות.

הניסיונות להקים גופים האמונים על תכנון ארוך טווח, כמו מועצה לביטחון לאומי או ההצעה להקמת מועצה כלכלית-חברתית מייעצת לא עלו יפה עד כה. בתחום התכנון והבנייה, אמנם קיימים מוסדות תכנון בעלי מעמד סטאטוטורי, אך בגלל הרכבם הלקוי של מוסדות אלה, ריבוי הגורמים האינטרסנטיים בתוכם והנטייה לעקוף את ההחלטות המקצועיות ולהתעלם מתוכניות מתאר ומנהל תקין, פעמים רבות מדי ההחלטות שמתקבלות אינן ענייניות. כך, במקום שגורמים מקצועיים ושקופים, הנותנים ביטוי לציבור ולנציגיו, יקבעו את פניה של ישראל ואת סדר העדיפויות שלה – דמות המדינה נקבעת בחדרי חדרים, לפי אינטרסים ובריתות פוליטיות.

פיתוח מערכות לתכנון המציעות כלים למדיניות הינו חלק מעקרון הפרדת הרשויות ומשלים את עבודת הרשות המבצעת והמחוקקת. כל החלטה תכנונית כפופה להכרעת הדרג הפוליטי הנבחר, והוא זה שמתווה בסופו של דבר את המדיניות. אך מדיניות שמתבססת אך ורק על החלטות פוליטיות, ללא תכנון שמכניס לתוך התהליך את הידע, התפיסות והערכים שהצטברו בעולם המקצועי ובחברה האזרחית, מניבה תוצאות בלתי ראויות, בלתי צודקות ובלתי מקובלות. יש לתת ביטוי ויכולת השפעה ממשית למגוון של גורמים, צרכים וקולות בתוך החברה, ובעיקר לשתף את הנמענים של התכנון, קרי הציבור ונציגיו, בקבלת ההחלטות.

פיתוח מערכות לתכנון המציעות כלים למדיניות הוא חלק מעקרון הפרדת הרשויות ומשלים את עבודת הרשות המבצעת והמחוקקת. כל החלטה תכנונית כפופה להכרעת הדרג הפוליטי הנבחר, והוא זה שמתווה בסופו של דבר את המדיניות. אך מדיניות שמתבססת אך ורק על החלטות פוליטיות, ללא תכנון שמכניס לתוך התהליך את הידע, התפישות והערכים שהצטברו בעולם המקצועי ובחברה האזרחית, מניבה תוצאות בלתי ראויות, בלתי צודקות ובלתי מקובלות. יש לתת ביטוי ויכולת השפעה ממשית למגוון של גורמים, צרכים וקולות בתוך החברה, ובעיקר לשתף את הנמענים של התכנון, קרי הציבור ונציגיו, בקבלת ההחלטות.

===נחלת הכלל – הנכסים ששייכים לכולנו===

===נחלת הכלל – הנכסים ששייכים לכולנו===

נחלת הכלל היא כל מה שבבעלות כולנו: האוויר, הים, הנחלים, החופים, הרחובות, כיכרות העיר, הגינות הציבוריות והנופים הפתוחים של הארץ. נחלת הכלל שייכת לכל האזרחים, ללא הבדל דת, גזע ומין, היא נשמתה של החברה ונשמתה של הדמוקרטיה. אין זכות לשום גורם אינטרסנטי, חזק ועשיר ככל שיהיה, לקחת אותה מאיתנו.  

נחלת הכלל היא כל מה שבבעלות כולנו: האוויר, הים, הנחלים, החופים, הרחובות, כיכרות העיר, הגינות הציבוריות והנופים הפתוחים של הארץ. נחלת הכלל שייכת לכל האזרחים, ללא הבדל דת, גזע ומין, היא נשמתה של החברה ונשמתה של הדמוקרטיה. אין זכות לשום גורם אינטרסנטי, חזק ועשיר ככל שיהיה, לקחת אותה מאיתנו.  

אך נחלת הכלל היא אחת הזירות המופקרות ביותר של החיים הישראליים. היא נתונה בהתקפה מתמדת, מצד הרשויות ומצד גורמים בעלי עניין, כשאידיאולוגיה של הפרטה ללא מעצורים משמשת תירוץ נוח מדי לנגוס במה שייך לכולנו ולהציעו לכל המרבה במחיר. בעלי מפעלים מתירים לעצמם להפוך את המרחב הציבורי לפח אשפה אישי לפסולת וזיהום ולחמוק מעונש, יזמים מקדמים בנייה של פרברים בלתי נחוצים על גבי דיונות מוגנות ופרחי בר. החופים נסגרים מאחורי גדרות. הרשויות מועלות בחובתן לספק מי ברז ראויים, ומי השתיה הופכים להיות עוד סחורה בתשלום במקום זכות בסיסית של כל אזרח. פוליטיקאים סוחרים בנכסי הכלל ולהעבירם לידיים פרטיות משיקולים זרים, שאינם מובאים לידיעת הציבור.  חוף הים, הגבעה והרחוב אינם רק נדל"ן. אסור למכור את העתיד בשם צרכים צרים ומיידיים. תפקיד המערכת השלטונית הוא לשמור על המרחב הציבורי, ולא למסור אותו לחזקת בעלי אינטרסים על חשבון האזרחים. מים, אוויר נקי ושטחים ירוקים הם זכויות יסוד של כל אזרח, וגורלם של כל אלה רשאי להיקבע רק בשיתוף הציבור ומשיקולים של טובת הכלל.

אך נחלת הכלל היא אחת הזירות המופקרות ביותר של החיים הישראליים. היא נתונה בהתקפה מתמדת, מצד הרשויות ומצד גורמים בעלי עניין, כשאידאולוגיה של הפרטה ללא מעצורים משמשת תירוץ נוח מדי לנגוס במה שייך לכולנו ולהציעו לכל המרבה במחיר. בעלי מפעלים מתירים לעצמם להפוך את המרחב הציבורי לפח אשפה אישי לפסולת וזיהום ולחמוק מעונש, יזמים מקדמים בנייה של פרברים בלתי נחוצים על גבי דיונות מוגנות ופרחי בר. החופים נסגרים מאחורי גדרות. הרשויות מועלות בחובתן לספק מי ברז ראויים, ומי השתייה הופכים להיות עוד סחורה בתשלום במקום זכות בסיסית של כל אזרח. פוליטיקאים סוחרים בנכסי הכלל ונוהגים להעבירם לידיים פרטיות משיקולים זרים, שאינם מובאים לידיעת הציבור.  חוף הים, הגבעה והרחוב אינם רק נדל"ן. אסור למכור את העתיד בשם צרכים צרים ומיידיים. תפקיד המערכת השלטונית הוא לשמור על המרחב הציבורי, ולא למסור אותו לחזקת בעלי אינטרסים על חשבון האזרחים. מים, אוויר נקי ושטחים ירוקים הם זכויות יסוד של כל אזרח, וגורלם של כל אלה רשאי להיקבע רק בשיתוף הציבור ומשיקולים של טובת הכלל.

   

   

   

   

===עיר העתיד, עיר מקיימת===

===עיר העתיד, עיר מקיימת===

הערים הן המקום שבו רוב תושבי ישראל חיים, מתגוררים, עובדים ומבלים. העיר היא גם צורת היישוב הנכונה ביותר מנקודת מבט סביבתית ודמוקרטית: היא יעילה יותר מבחינת שטח, חוסכת נסיעות וזיהום אוויר, היא מאפשרת ניידות נוחה, והיא מפגישה בין אנשים, קהילות ותרבויות שונות. אבל העיר הפכה עם השנים למקום המוזנח ביותר בגיאוגרפיה הישראלית: מקום שאנשים רוצים לברוח ממנו, מהערפיח, מפקקי התנועה, מהניכור ומהעליבות. את העיר החליפו הפרברים, הכבישים המהירים והבתים צמודי הקרקע. הללו מכלים את הקרקעות, מסכלים את האפשרות ליצירת מערכת תחבורה ציבורית יעילה, מרוקנים מתוכן את יעדי התכנון והבנייה, ומחריפים את ההפרדה המעמדית והאתנית. ישראל חייבת לעצור את מגמת הפירבור, לחזור ולעודד את היישובים העירוניים ולהפוך אותם מחדש למקום שטוב לחיות בו.  

הערים הן המקום שבו רוב תושבי ישראל חיים, מתגוררים, עובדים ומבלים. העיר היא גם צורת היישוב הנכונה ביותר מנקודת מבט סביבתית ודמוקרטית: היא יעילה יותר מבחינת שטח, חוסכת נסיעות וזיהום אוויר, היא מאפשרת ניידות נוחה, והיא מפגישה בין אנשים, קהילות ותרבויות שונות. אבל העיר הפכה עם השנים למקום המוזנח ביותר בגאוגרפיה הישראלית: מקום שאנשים רוצים לברוח ממנו, מהערפיח, מפקקי התנועה, מהניכור ומהעליבות. את העיר החליפו הפרברים, הכבישים המהירים והבתים צמודי הקרקע. הללו מכלים את הקרקעות, מסכלים את האפשרות ליצירת מערכת תחבורה ציבורית יעילה, מרוקנים מתוכן את יעדי התכנון והבנייה, ומחריפים את ההפרדה המעמדית והאתנית. ישראל חייבת לעצור את מגמת הפרבור, לחזור ולעודד את היישובים העירוניים ולהפוך אותם מחדש למקום שטוב לחיות בו.  

דמיינו עיר עם מרכז תוסס, עסקים מקומיים שהרווחים שלהם נשארים בקהילה, מקום מועדף להולכי רגל ומסלולי אופניים שחוצים את העיר. דמיינו תחבורה ציבורית נקייה שמאפשרת נסיעה מהירה ונוחה ממקום למקום ומערך של תשלומי אגרה בשעות הגודש למי שמגיעים במכוניתם הפרטית מחוץ לעיר. דמיינו אזורי מגורים משולבים עם עסקים, ומכסת דירות מובטחת ומסובסדת לצעירים, לזוגות, למשפחות ולעובדים. דמיינו גינות ציבוריות במרחק חמש דקות מכל בניין וחיי תרבות תוססים. דמיינו עיר שהתשתיות שלה חוסכות אנרגיה, עיר שהפסולת שלה הופכת למשאב כלכלי. דמיינו עתיד אפשרי. הוא קורה בעולם – והוא יכול לקרות גם כאן.  

דמיינו עיר עם מרכז תוסס, עסקים מקומיים שהרווחים שלהם נשארים בקהילה, מקום מועדף להולכי רגל ומסלולי אופניים שחוצים את העיר. דמיינו תחבורה ציבורית נקייה שמאפשרת נסיעה מהירה ונוחה ממקום למקום ומערך של תשלומי אגרה בשעות הגודש לאלו שמגיעים במכוניתם הפרטית מחוץ לעיר. דמיינו אזורי מגורים משולבים עם עסקים, ומכסת דירות מובטחת ומסובסדת לצעירים, לזוגות, למשפחות ולעובדים. דמיינו גינות ציבוריות במרחק חמש דקות מכל בניין וחיי תרבות תוססים. דמיינו עיר שהתשתיות שלה חוסכות אנרגיה, עיר שהפסולת שלה הופכת למשאב כלכלי. דמיינו עתיד אפשרי. הוא קורה בעולם – והוא יכול לקרות גם כאן.  

התנועה הירוקה תוביל מהפך ברשויות המקומיות והאזוריות. ניהול התחבורה, העסקים, המגורים, המים, האנרגיה, הגינות, הפסולת ועוד – כל אלה תובעים חשיבה סביבתית מקיימת – איך לנהל את העולם היום לטובת כל תושבי העיר, היום ובעתיד.  על מנת שזה יקרה, על הרשויות לקבל הרבה יותר עצמאות וסמכויות ביצוע בתחום הסביבתי, ועל המדינה לבנות מנגנון של תמריצים לעודד מעבר לעיר ירוקה בכל גווניה. כבר כיום, הערים בעולם וגם בישראל מובילות בתחומן את העשיה הסביבתית ואת מאמצי ההתמודדות עם משבר האקלים. יש להסיר את החסמים הבולמים את המשך התקדמותן בכיוון זה.

התנועה הירוקה תוביל מהפך ברשויות המקומיות והאזוריות. ניהול התחבורה, העסקים, המגורים, המים, האנרגיה, הגינות, הפסולת ועוד – כל אלה תובעים חשיבה סביבתית מקיימת – איך לנהל את העולם היום לטובת כל תושבי העיר, היום ובעתיד.  על מנת שזה יקרה, על הרשויות לקבל הרבה יותר עצמאות וסמכויות ביצוע בתחום הסביבתי, ועל המדינה לבנות מנגנון של תמריצים לעודד מעבר לעיר ירוקה בכל גווניה. כבר כיום, הערים בעולם וגם בישראל מובילות בתחומן את העשייה הסביבתית ואת מאמצי ההתמודדות עם משבר האקלים. יש להסיר את החסמים הבולמים את המשך התקדמותן בכיוון זה.

===לא משאירים אף ילד מאחור===

===לא משאירים אף ילד מאחור===

אחת הקלישאות החבוטות ביותר היא שהחינוך הוא הדבר הכי חשוב. אלא שמאחורי ההצהרות היפות, מסתתרת אמת מרה למדי: מערכת החינוך בישראל מתפוררת, שוקעת בבינוניות, בהישגים נמוכים ובפערים מחריפים. שלא כפי שמציע האוצר וועדות המנותקות מהמתרחש בפועל בבתי הספר כועדת דוברת, הפתרון למשבר החינוך בישראל אינו ניהולי, ואסור שייעשה ברוח ההפרטה. לא מעבר לחוזים אישיים, למשכורות דיפרנציאליות ול"גמישות" בפיטורי מורים יצילו את החינוך. גם לא העברת מרכז הכוח למנהלים על חשבון סמכות משרד החינוך, לא כניסת גורמים פרטיים וכסף אינטרסנטי לבתיה"ס, וודאי שלא קידום מקצועות "מועילים" כמו שיווק ופרסום במקום המקצועות ההומניים. אין פתרונות קסם למשבר החינוך, אין ולא יהיו הברקות גאוניות של ועדות. הטיפול בחינוך ידרוש משאבים רבים, יהיה ארוך, מתסכל לעתים, מערכתי ונקודתי במשולב.  

אחת הקלישאות החבוטות ביותר היא שהחינוך הוא הדבר הכי חשוב. אלא שמאחורי ההצהרות היפות, מסתתרת אמת מרה למדי: מערכת החינוך בישראל מתפוררת, שוקעת בבינוניות, בהישגים נמוכים ובפערים מחריפים. שלא כפי שמציע האוצר וועדות המנותקות מהמתרחש בפועל בבתי הספר כוועדת דוברת, הפתרון למשבר החינוך בישראל אינו ניהולי, ואסור שייעשה ברוח ההפרטה. לא מעבר לחוזים אישיים, למשכורות דיפרנציאליות ול"גמישות" בפיטורי מורים יצילו את החינוך. גם לא העברת מרכז הכוח למנהלים על חשבון סמכות משרד החינוך, לא כניסת גורמים פרטיים וכסף אינטרסנטי לבתיה"ס, וודאי שלא קידום מקצועות "מועילים" כמו שיווק ופרסום במקום המקצועות ההומניים. אין פתרונות קסם למשבר החינוך, אין ולא יהיו הברקות גאוניות של ועדות. הטיפול בחינוך ידרוש משאבים רבים, יהיה ארוך, מתסכל לעתים, מערכתי ונקודתי במשולב.  

רבבות מורים הוכיחו בשביתה האחרונה את מחויבותם לחינוך איכותי ושיוויוני לכל ילד. יש לאפשר להם למלא את תפקידם ולשתף אותם בכל רפורמה בבתי הספר. כדי לתגמל את המורים על עבודתם ולמשוך את הטובים להוראה ולניהול יש להעניק להם משכורות נאותות. הצלחת בית הספר עוברת דרך המחנכים, אבל הצלחת החינוך עוברת דרך הבית, ובתי הספר ייכשלו אם לא יהיה ליווי מתמיד של משפחות התלמידים. אף ילד, אף בית ספר, אף קהילה ואף יישוב אינם צריכים לשלם בעתידם על תנאי פתיחה קשים. יש בישראל פער אדיר בין בתי הספר החזקים לחלשים, שמנציח ומעמיק את הפערים החברתיים, ומעביר אותם לדור הבא. באמצעות תוכנית חינוך לאומית של טיפול אישי בתלמיד והשקעה מרוכזת בבתי ספר וביישובים שזקוקים לקידום, ישראל צריכה להקפיץ למעלה את מי שהושארו מאחור.  

רבבות מורים הוכיחו בשביתה האחרונה את מחויבותם לחינוך איכותי ושוויוני לכל ילד. יש לאפשר להם למלא את תפקידם ולשתף אותם בכל רפורמה בבתי הספר. כדי לתגמל את המורים על עבודתם ולמשוך את הטובים להוראה ולניהול יש להעניק להם משכורות נאותות. הצלחת בית הספר עוברת דרך המחנכים, אבל הצלחת החינוך עוברת דרך הבית, ובתי הספר ייכשלו אם לא יהיה ליווי מתמיד של משפחות התלמידים. אף ילד, אף בית ספר, אף קהילה ואף יישוב אינם צריכים לשלם בעתידם על תנאי פתיחה קשים. יש בישראל פער אדיר בין בתי הספר החזקים לחלשים, שמנציח ומעמיק את הפערים החברתיים, ומעביר אותם לדור הבא. באמצעות תוכנית חינוך לאומית של טיפול אישי בתלמיד והשקעה מרוכזת בבתי ספר וביישובים שזקוקים לקידום, ישראל צריכה להקפיץ למעלה את מי שהושארו מאחור.  

לעולם של המאה ה-21 דרושים אזרחים מוכשרים, יצירתיים ורחבי אופקים. לא נכון לבחור, כפי שיש מי שטוענים היום, בין הקניית ידע לבין פיתוח חשיבה. שניהם דרושים כאחד. אנו צריכים לחזור ולפתח את העולם הערכי של הילד, את חוש הביקורת, האחריות החברתית והאזרחית שלו, את הסקרנות שלו ואת היצירתיות שלו. ההכשרה לפרנסה היא רק ממד אחד של החיים, חשוב ככל שיהיה. אנו צריכים יותר ספרות, יותר כתיבה, יותר אומנות, ויותר התבוננות בעולם והשתאות נוכח הקיום. בתי הספר צריכים לחנך את האדם כשלמות.  

לעולם של המאה ה-21 דרושים אזרחים מוכשרים, יצירתיים ורחבי אופקים. לא נכון לבחור, כפי שיש מי שטוענים היום, בין הקניית ידע לבין פיתוח חשיבה. שניהם דרושים כאחד. אנו צריכים לחזור ולפתח את העולם הערכי של הילד, את חוש הביקורת, האחריות החברתית והאזרחית שלו, את הסקרנות שלו ואת היצירתיות שלו. ההכשרה לפרנסה היא רק ממד אחד של החיים, חשוב ככל שיהיה. אנו צריכים יותר ספרות, יותר כתיבה, יותר אמנות, ויותר התבוננות בעולם והשתאות נוכח הקיום. בתי הספר צריכים לחנך את האדם כשלמות.  

הקריסה של האוניברסיטאות היא עוד סממן של משבר החינוך. עלינו להחזיר את המצוינות באוניברסיטאות הישראליות ליושנה – לאפשר לסטודנטים חינוך מסובסד, ולאלה שאין להם יכולת, חינוך בחינם. יש צורך להנהיג שיעורי חובה במדעי הטבע והחיים לכל אלה שלומדים מדעי הרוח והחברה - ושיעורי חובה במדעי הרוח והחברה, לכל מי שלומד מדעי הטבע והחיים. השאלות החברתיות של ימינו דורשות ציבור שיש לו כלים להתמודד עם המורכבות של העולם.

הקריסה של האוניברסיטאות היא עוד סממן של משבר החינוך. עלינו להחזיר את המצוינות באוניברסיטאות הישראליות ליושנה – לאפשר לסטודנטים חינוך מסובסד, ולאלה שאין להם יכולת, חינוך בחינם. יש צורך להנהיג שיעורי חובה במדעי הטבע והחיים לכל אלה שלומדים מדעי הרוח והחברה - ושיעורי חובה במדעי הרוח והחברה, לכל מי שלומד מדעי הטבע והחיים. השאלות החברתיות של ימינו דורשות ציבור שיש לו כלים להתמודד עם המורכבות של העולם.