שורה 13: |
שורה 13: |
| דוגמאות יש אינסוף – מייצור מוצרים שמתברר שהם קטלניים עבור הצרכנים שלהם (כמו לוחות אזבסט, סיגריות ואולי גם חלב). או שהעסקים מונעים פיתוח תחליפים מתחרים, או מכניסים פגמים מכוונים למוצרים (התיישנות מכוונת ברוב מוצרי התעשיה), מייצרים אותם בתנאי עבדות (כמו באיי סייפן לדוגמא) או שהמחיר המלא של המוצר שלהם מגולגל על הדורות הבאים, עובדים עניים וחסרי זכויות וצרכנים תמימים- על ידי מוצרים הפוגמים בסביבה הטבעית או כאלו המזיקים לבריאות העובדים או הצרכנים. | | דוגמאות יש אינסוף – מייצור מוצרים שמתברר שהם קטלניים עבור הצרכנים שלהם (כמו לוחות אזבסט, סיגריות ואולי גם חלב). או שהעסקים מונעים פיתוח תחליפים מתחרים, או מכניסים פגמים מכוונים למוצרים (התיישנות מכוונת ברוב מוצרי התעשיה), מייצרים אותם בתנאי עבדות (כמו באיי סייפן לדוגמא) או שהמחיר המלא של המוצר שלהם מגולגל על הדורות הבאים, עובדים עניים וחסרי זכויות וצרכנים תמימים- על ידי מוצרים הפוגמים בסביבה הטבעית או כאלו המזיקים לבריאות העובדים או הצרכנים. |
| ==צמיחת התאגיד הרב לאומי== | | ==צמיחת התאגיד הרב לאומי== |
− | במוקד הייצור כיום לא עומד בית החרושת אלא התאגיד. התכנון, העיצוב, הייצור הטכני, האחסון וההובלה - כלומר ההיבטים הפיזיים - של המוצר הם משניים, מה שחשוב הרבה יותר הוא התכנון, הלוגיסטיקה, התאום, השיווק , המיתוג, יחסי הציבור, ההפצה – כלומר ההיבטים החברתיים והתרבותיים, הבלתי מוחשיים, הנוגעים למידע וידע ואשר קשורים בייצור ובמכירה. | + | במוקד הייצור כיום לא עומד בית החרושת אלא התאגיד. |
− | במהלך המאה ה-19 וה- 20 הלך והייצור ונהיה מורכב יותר ויותר. מוצרים רבים הפכו מורכבים מיותר ויותר יחידות משנה שתהליך הייצור שלהם נעשה על ידי יותר אנשים בעלי התמקצעות צרה יותר ויותר. שוב אין בתי חרושת למכוניות, שלא לדבר על ייצור מכונית בגראז'. אלא אלפי מפעלים המייצרים חלקים קטנים שיעברו הרכבה והרכבה מחודשת במפעל הסופי. מנקודת מבט ארגונית, הייצור עבר 2 שלבים עיקריים. הראשון היא עליה בריכוזיות פשוטה –ממצב של מאות ואלפי יצרנים של מוצרים מוגמרים, אל מצב של פחות ופחות פירמות שבתוכן מתבצע יותר ויותר ייצור בצורה ריכוזית. בשלב השני, תאגידים שכבר ביססו מעמד מונופוליסטי שהתבטא גם בגישה קלה יותר למימון, פוליטיקאים ולפרסום, העבירו חלקים בייצור שלהם אל עסקים קטנים וגדולים הנמצאים מחוץ לתאגיד (מיקור חוץ). | + | |
− | מיקור חוץ אינו "שוק חופשי", אלא מונופסון (קונה יחיד). בדומה למונופול, המונופסון יכול להפיל על העובדים, האזרחים והצרכנים המושפעים מפעילותו את המחיר המלא של המוצר, בעוד הוא נהנה מהרווחים. לדוגמא, העברת מפעלים אל מחוץ לתאגיד, לקבלני משנה, מאפשרת להם להתעלם מחוקי עבודה או נורמות שהיו נהוגות בתוך התאגיד עצמו והקטינו את הרווח. קבלני המשנה אינם יכולים לדוגמא למכור פולי קקאו או את כפתורי הפלסטיק של מקלדת המחשב. לעיתים יש קבלנים המייצרים כמה מוצרים שאת חלקם הם יכולים למכור לקהל הרחב (לדוגמא כרטיסי מחשב), או שהם מוכרים לכמה תאגידי ענק ולא רק לענק יחיד. | + | העיצוב הפיזי, הייצור הטכני, האחסון, ההובלה וההפצה הפיזית - כלומר ההיבטים הפיזיים של הכנת ומכירת המוצר הם משניים, מה שחשוב הרבה יותר הוא התכנון, הלוגיסטיקה, התאום, השיווק, המיתוג, יחסי הציבור, השיווק – כלומר ההיבטים החברתיים והתרבותיים, הבלתי מוחשיים, הנוגעים למידע וידע ואשר קשורים בייצור ובמכירה. |
| + | |
| + | במהלך המאה ה-19 וה-20 ייצור מוצרים הפך לתהליך מורכב יותר ויותר. מוצרים רבים בנויים מיותר ויותר יחידות משנה שתהליך הייצור שלהם נעשה על ידי יותר אנשים בעלי התמקצעות צרה יותר ויותר. שוב אין בתי חרושת למכוניות, שלא לדבר על ייצור מכונית בגראז', אלא אלפי מפעלים המייצרים חלקים קטנים שיעברו הרכבה והרכבה מחודשת במפעל הסופי. |
| + | |
| + | מנקודת מבט ארגונית, הייצור עבר 2 שלבים עיקריים. הראשון היא עליה בריכוזיות – ממצב של מאות ואלפי יצרנים של מוצרים מוגמרים, אל מצב של פחות ופחות פירמות שבתוכן מתבצע יותר ויותר ייצור בצורה ריכוזית. |
| + | |
| + | בשלב השני, תאגידים שכבר ביססו מעמד מונופוליסטי שהתבטא גם בגישה קלה יותר למימון, פוליטיקאים למתן סבסוד ולפרסום, העבירו חלקים בייצור שלהם אל עסקים קטנים וגדולים הנמצאים מחוץ לתאגיד (מיקור חוץ), והשאירו בתוך התאגיד פעולות ליבה כמו ניהול, שיווק, מחקר ופיתוח ועוד. דבר זה מתועד בספר [[בלי לוגו]] של [[נעמי קליין]]. |
| + | |
| + | מיקור חוץ אינו "שוק חופשי", אלא [[מונופסון]] (קונה יחיד). בדומה ל[[מונופול]], המונופסון יכול להפיל על עובדים, אזרחים, שכנים וצרכנים [[עלויות חיצוניות]] שונות, בעוד הוא נהנה מהרווחים. |
| + | |
| + | לדוגמא, העברת מפעלים אל מחוץ לתאגיד, לקבלני משנה, מאפשרת לתאגיד להתעלם מחוקי עבודה או נורמות שהיו נהוגות בתוך התאגיד עצמו והקטינו את הרווח. קבלני המשנה אינם יכולים לדוגמא למכור פולי קקאו או את כפתורי הפלסטיק של מקלדת המחשב. לעיתים יש קבלנים המייצרים כמה מוצרים שאת חלקם הם יכולים למכור לקהל הרחב (לדוגמא כרטיסי מחשב), או שהם מוכרים לכמה תאגידי ענק ולא רק לענק יחיד. |
| + | |
| ==הלקח של הקוד הפתוח== | | ==הלקח של הקוד הפתוח== |
| מהקוד הפתוח אפשר ללמוד שכשייצור של מוצרים הופך מורכב יותר ויותר אנחנו יכולים לזהות 2 קטבים מנוגדים. קוטב אחד הוא תאגיד מיקרוסופט המשתדל להכיל או לשווק בתוך המסגרת של עצמו כמה שיותר קוד, בעבור כמה שיותר רווח. גם מערכות הפעלה כבר אינן נבנות במוסכים, אלא דורשות חלוקה למשימות משנה ותאום בין אנשים רבים. | | מהקוד הפתוח אפשר ללמוד שכשייצור של מוצרים הופך מורכב יותר ויותר אנחנו יכולים לזהות 2 קטבים מנוגדים. קוטב אחד הוא תאגיד מיקרוסופט המשתדל להכיל או לשווק בתוך המסגרת של עצמו כמה שיותר קוד, בעבור כמה שיותר רווח. גם מערכות הפעלה כבר אינן נבנות במוסכים, אלא דורשות חלוקה למשימות משנה ותאום בין אנשים רבים. |