שינויים

המפגש התקיים ב-14/8/08 בעץבעיר, מרכז לאקולוגיה עירונית, ביאליק 23 בתל אביב.

סיכום מפגש בנושא [[חקלאות בת קיימא]] שהתקיים ב-14/8/08 ב[[עץבעיר]], מרכז לאקולוגיה עירונית, ביאליק 23 בתל אביב.

השתתפו: דרור רשף, טל-אל וייסמן, יוגב, עודד משולם, תמי צרי ואלון אלירן.

השתתפו: דרור רשף, טל-אל וייסמן, יוגב, עודד משולם, תמי צרי ואלון אלירן.

* מדינה קטנה ומבודדת מסביבתה (על ידי ים או שכנים עויינים)

* מדינה קטנה ומבודדת מסביבתה (על ידי ים או שכנים עויינים)

* תלויה במדינות אחרות בייבוא של מזון ו(אנרגיה)

* תלויה במדינות אחרות בייבוא של מזון ו(אנרגיה)

* סובלת מפיצוץ אוכלוסין

* סובלת מ[[פיצוץ אוכלוסין]]

* אינטרסים כלכליים קצרי טווח (כריתת יערות, זיהום, יבוא בהיצף) שהרסו את החקלאות  

* אינטרסים כלכליים קצרי טווח (כריתת יערות, זיהום, יבוא בהיצף) שהרסו את החקלאות  

ההבדל העיקרי הוא עושרה היחסי של ישראל.

ההבדל העיקרי הוא עושרה היחסי של ישראל.

אולם ההתייקרות של מחירי האנרגיה תביא גם הבדל זה אל קצו, שכן הביקוש למזון הוא קשיח: תמיד צריך לאכול, ואדם רעב אינו מוכר מזון. התייקרות האנרגיה מייקרת גם את המים וכמובן, גם את השינוע.

אולם ההתייקרות של מחירי האנרגיה תביא גם הבדל זה אל קצו, שכן הביקוש למזון הוא קשיח: תמיד צריך לאכול, ואדם רעב אינו מוכר מזון. התייקרות האנרגיה מייקרת גם את המים וכמובן, גם את השינוע.

מבחינת תכולת המים במזון, אנו מייבאים פי עשרים משאנו מייצאים. אם נייצר בעצמנו, תבוא כמות זו של מים מהמקורות המקומיים המדולדלים.

מבחינת תכולת המים במזון, אנו מייבאים פי עשרים משאנו מייצאים ראו [[טביעת רגל מימית]]. אם נייצר בעצמנו, תבוא כמות זו של מים מהמקורות המקומיים המדולדלים.

נדרשת היערכות מתאימה של החקלאות בישראל למצב זה. הוכנה [[תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא בישראל|תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא בישראל]], שבין עיקריה:

נדרשת היערכות מתאימה של החקלאות בישראל למצב זה. הוכנה [[תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא בישראל|תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא בישראל]], שבין עיקריה:

* לעודד יצור מזון עצמי בגינת הבית. הפצת מידע והדרכה למשקי הבית, טיפוח עצי פרי בחצרות ובגינון הציבורי. עידוד של גינות קהילתיות

* לעודד יצור מזון עצמי בגינת הבית. הפצת מידע והדרכה למשקי הבית, טיפוח עצי פרי בחצרות ובגינון הציבורי.  

* עידוד של גינות קהילתיות

* לעודד משק מעורב כדי לספק את כל מגוון צורכי המזון בסביבה הקרובה.

* לעודד משק מעורב כדי לספק את כל מגוון צורכי המזון בסביבה הקרובה.

* לעודד ולקדם פיתוח של זנים המתאימים לגידול מקומי (חומוס, קיטניות מקומיות), כך שיהיה אפשר להקטין את התלות בזנים מיובאים (בעיקר אורז, חיטה ושמן).  

* לעודד ולקדם פיתוח של זנים המתאימים לגידול מקומי (חומוס, קיטניות מקומיות), כך שיהיה אפשר להקטין את התלות בזנים מיובאים (בעיקר אורז, חיטה ושמן).  

שאלה מרכזית בסיכום המפגש היא, האם מתבקשת הקמת חוות אקולוגיות נוספות, או שיש לחזק את הקיימות, והאם מוטב לאנשי העיר להקים חוות מחוץ לעיר או לטפח חקלאות עירונית.

שאלה מרכזית בסיכום המפגש היא, האם מתבקשת הקמת חוות אקולוגיות נוספות, או שיש לחזק את הקיימות, והאם מוטב לאנשי העיר להקים חוות מחוץ לעיר או לטפח חקלאות עירונית.

* עד כמה נפגעה פוריות הקרקע? עד כמה היא מתה או מורעלת? עד כמה ניתן לשקמה ותוך כמה זמן?

* עד כמה נפגעה פוריות ה[[קרקע]]? עד כמה היא מתה או מורעלת? עד כמה ניתן לשקמה ותוך כמה זמן?

* מעניין לבדוק את הפוטנציאל של גידול בר-קיימא של אצות ופטריות. אלה גידולים מזינים, שאמורים להיות פשוטים.

* מעניין לבדוק את הפוטנציאל של גידול בר-קיימא של אצות. אלה גידולים מזינים שאינם דורשים מים מתוקים והם חסכוניים בשטח (אולי אפשר גם בים).

* הרשויות אינן מתייחסות לתוכנית האב שהוצעה. מהי נקודת המשבר, שלאחריה לא תהיה ברירה אלא לשנות את המדיניות?

* הרשויות לא מכירות את תוכנית האב. מהי נקודת המשבר, שלאחריה לא תהיה ברירה אלא לשנות את המדיניות?

* [[פרמקלצ'ר]] לעומת [[ביו אינטסיב]]: פרמקלצ'ר בונה את פוריות הקרקע לאורך זמן על חשבון גודל היבול יחידת שטח.

* [[פרמקלצ'ר]] לעומת [[ביו אינטסיב]]: פרמקלצ'ר בונה את פוריות הקרקע לאורך זמן על חשבון גודל היבול יחידת שטח. ביו אינטנסיב נותן תשומות גבוהות יותר, אך הוא דורש עבודה פיזית רבה, ויש בו סיכון שכן חייבים לתחזק אותו בצורה נכונה כדי להמנע מגלישה להרס חלקאי-אקולוגי של האדמות.  

* מה נתח הפוטנציאל של חקלאות עירונית, ובאיזו שיטת גידול יש לבחור בעיר? נראה, שלא יותר מ-10-15%. ניתן ללמוד מדוגמאות כגון קובה.

* מה נתח הפוטנציאל של חקלאות עירונית, ובאיזו שיטת גידול יש לבחור בעיר? נראה, שלא יותר מ-10-15%. ניתן ללמוד מדוגמאות כגון קובה.