שינויים

המחקר של מחזורי עסקים, הוא אחד הנושאים המרכזיים בתחום ה[[מאקרו כלכלה]] ולאורך השנים עסקו בו כלכלנים רבים, כולל לדוגמה [[ג'ון מיינרד קיינס]], או [[יוזף שומפטר]]. אבל עד היום אין הסבר מוסכם לסיבות המדוייקות שגורמות לתופעה זו.  

המחקר של מחזורי עסקים, הוא אחד הנושאים המרכזיים בתחום ה[[מאקרו כלכלה]] ולאורך השנים עסקו בו כלכלנים רבים, כולל לדוגמה [[ג'ון מיינרד קיינס]], או [[יוזף שומפטר]]. אבל עד היום אין הסבר מוסכם לסיבות המדוייקות שגורמות לתופעה זו.  

==גישות ניתוח עיקריות==

==גישות הניתוח העיקריות==

יש מודלים רבים שמנסים להסביר את הנושא של מחזור עסקים. את המודלים ניתן לקבץ ל-2 גישות מרכזיות, גישת שיווי המשקל וגישת העדר שיווי משקל.

יש מודלים רבים שמנסים להסביר את הנושא של מחזור עסקים, אך ניתן לקבץ את רובם הגדול ל-2 גישות מרכזיות, גישת שיווי המשקל וגישת העדר שיווי משקל.

   

   

===גישת שיווי משקל===

===גישת שיווי משקל===

גישת '''שיווי המשקל''' או '''הגישה האקסוגנית''' או '''הרחבה אימופלסיבית''' - שבה הפרעה מקרית חיצונית נכפית על מערכת של משוואות דיפרנצאליות לינאריות ודיטרמניסטיות המתארות את היחסים הדינמיים בין משתנים כלכליים. במודלים אלה יש הנחה כי הפתרון של המערכת הדטרמינסטית הוא יחיד ויציב. מסיבה זו גאות ושפל מתרחשים סביב שיווי משקל (כללי) יציב, בעוד שהתנודות עצמן הן תהליך קבוע ומקרי (סטכוסטי). מודלים מרכזיים מאסכולה זו כוללים את המודל של לוקאס (1975), קידלנד ופרסקוט (1982) (Kydland and Prescott ), ואת המודל הקיינסיאני החדש של טיילור (1980).

גישת '''שיווי המשקל''' או '''הגישה האקסוגנית''' או '''הרחבה אימופלסיבית''' - שבה הפרעה מקרית חיצונית נכפית על מערכת של משוואות דיפרנצאליות לינאריות ודיטרמניסטיות המתארות את היחסים הדינמיים בין משתנים כלכליים. במודלים אלה יש הנחה כי הפתרון של המערכת הדטרמינסטית הוא יחיד ויציב. מסיבה זו גאות ושפל מתרחשים סביב שיווי משקל (כללי) יציב, בעוד שהתנודות עצמן הן תהליך קבוע ומקרי (סטכוסטי). מודלים מרכזיים מאסכולה זו כוללים את המודל של לוקאס (1975), קידלנד ופרסקוט (1982) (Kydland and Prescott ), ואת המודל הקיינסיאני החדש של טיילור (1980).

גישה זו היא המקובלת כיום (2008) על רוב הכלכלנים בתחום, אך יש לה בעיות. קשה לדגומה להסביר מדוע שוקים קטנים גורמים לתנודות גדולות. טיעון ידוע הוא לדוגמה בתחום של מחזור עסקים ראלי בריבוי סקטורים (Long and Plosser, 1983) הוא שככל שמכלילים בניתוח יותר סקטורים עסקיים או תעשיות התנודתיות המצרפית צריכה לשאוף לאפס מהר מאוד. דבר זה נובע מחוק המספרים הגדולים (חוק מתמטי לגבי התנהגות של מספר רב של הסתברויות לא קשורות), והוא נשען על ההנחה כי כל סקטור מושפע מעת לעת ממחזורים יחודיים לו, שמתפלגים בצורה דומה אך בלתי קשורים זה לזה. היות ומחזורים חיוביים ושליליים מבטלים זה את השפעתו של השני, בכלכלה המורכבת מ-N סקטורים שכל אחד מהם הוא בערך <math>{\frac{1}{N</math>  מהתמ"ג - התנודה הכוללת צריכה לשאוף לאפס בקצב של 2 בחזקת N  (לוקס 1981).  

גישה זו היא המקובלת כיום (2008) על רוב הכלכלנים בתחום, אך יש לה בעיות. קשה לדוגמה להסביר מדוע זעזועים קטנים גורמים לתנודות גדולות. טיעון ידוע הוא לדוגמה זה של מחזור עסקים ראלי בריבוי סקטורים (Long and Plosser, 1983). ככל שמכלילים בניתוח יותר סקטורים עסקיים או תעשיות, צריכה התנודתיות המצרפית לשאוף לאפס מהר מאוד. דבר זה נובע מחוק המספרים הגדולים (חוק מתמטי לגבי התנהגות של מספר רב של הסתברויות לא קשורות), והוא נשען על ההנחות כי כל סקטור מושפע מעת לעת ממחזורים יחודיים לו, שמתפלגים בצורה דומה אך בלתי קשורים זה לזה. היות ומחזורים חיוביים ושליליים מבטלים זה את השפעתו של זה, בכלכלה המורכבת מ-N סקטורים שכל אחד מהם הוא בערך <math>{\frac{1}{N</math>  מהתמ"ג - התנודה הכוללת צריכה לשאוף לאפס בקצב של 2 בחזקת N  (לוקאס 1981).  

זאת ועוד, תחת הנחות די כלליות, בנייה כזו של הסקטורים צפויה להקטין כל תוצאות של שוק בעקבות קשר של ביקוש לגורמי ייצור בין התעשיות (Dupor, 1999). לכן כדי שמודל מחזור עסקים נאו קלאסי מרובה סקטורים יהיה מסוגל לדמות תנודות מצרפיות גדולות דומות לאלו המתקיימות במציאות, יש צורך ללכת לתנודות חיצוניות מצרפיות - אך דבר זה נחדה בצורה חזקה על ידי הראיות האמפיריות.

זאת ועוד, תחת הנחות כלליות למדי, בנייה כזו של הסקטורים צפויה למתן השפעות של זעזועים בעקבות קשר של ביקוש לגורמי ייצור בין התעשיות (Dupor, 1999). לכן, כדי שמודל מחזור עסקים נאו קלאסי מרובה סקטורים יהיה מסוגל לדמות תנודות מצרפיות גדולות דומות לאלו המתקיימות במציאות, יש צורך ללכת לזעזועים חיצונייים מצרפיים - אך דבר זה נדחה בצורה חזקה על ידי הראיות האמפיריות.

===הגישה האנדוגנית===

===הגישה האנדוגנית===

הגישה האנדוגנית למחזורי עסקים, לא נסמכת על השפעה כלשהי מחוץ לשוק, אלא אל תנודות פנימיות שמקורן בתוך המערכת הכלכלית. התנודות מתקיימות תודות ליחסים לא לינאריים ואי שיווי משקל בין משתני מאקרו מצרפיים (כמו תמ"ג, אבטלה, אינפלציה וכו'). לפי חלק מהדוגלים בגיש זו (כמו Burns and Mitchell, 1946) למרות שהתנוע חוזרת על עצמה היא לא מחזורית (לא מתרחשת בזמן קבוע) ומתרחשת כל שנה עד 12 שנים, ואינה מתחלקת למחזורים קטנים יותר.   

הגישה האנדוגנית למחזורי עסקים, לא נסמכת על השפעה כלשהי מחוץ לשוק, אלא אל תנודות פנימיות שמקורן בתוך המערכת הכלכלית. התנודות מתקיימות תודות ליחסים לא לינאריים ואי-שיווי משקל בין משתני מאקרו מצרפיים (כמו תמ"ג, אבטלה, אינפלציה וכו'). לפי חלק מהדוגלים בגישה זו (כמו Burns and Mitchell, 1946) למרות שהתנועה חוזרת על עצמה היא לא מחזורית (לא מתרחשת בזמן קבוע) ומתרחשת כל שנה עד 12 שנים, ואינה ניתנת לחלוקה למחזורים קטנים יותר.   

מודלים מפורסמים של גישה זו הם של קלדור (1940) ושל גודווין (1967).

מודלים מפורסמים של גישה זו הם של קלדור (1940) ושל גודווין (1967).

הגישה האנדוגנית, כמו גם הגישה האקסוגנית סובלת מכך שהיא הופכית לגמרי במימד הזמן. מי שיודע את התנאים המדוייקים יכול לחזות את העתיד או לחלופין לשחזר את ההיסטוריה דבר זה פרושו שאין חשיבות להיסטוריה, והוא מפר את התנאי הפיזיקלי של [[כל דבר הוא הפיך|אי הופכיות בזמן]].

הגישה האנדוגנית, כמו גם הגישה האקסוגנית סובלת מכך שהיא הופכית לגמרי במימד הזמן. מי שיודע את התנאים המדוייקים יכול לחזות את העתיד או לחלופין לשחזר את ההיסטוריה. דבר זה פרושו שאין חשיבות להיסטוריה, והוא מפר את התנאי הפיזיקלי של [[כל דבר הוא הפיך|אי הופכיות בזמן]].

==ביקורת==

==ביקורת==