47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 12:
שורה 12: − + + + + − ====אקוויפר החוף====+ − ====אקוויפר ההר====+ − + − ====אקוויפר חרמון==== + + − + − הכינרת היא אגם מתוקים בעל שטח של כ- 168 קמ"ר ובעלת תכולה של כ-4,000 מיליון קוב מים מתוקים. רק חלק מתוך מאגר זה זמין לשאיבה, כדי למנוע את המלחת האגם.+ − ===שימוש במקורות המים=== − חלק גדול משאיבת המים בישראל נעשה כיום מאקוויפר ההר. חלק מסוים מן השאיבה מן האקוויפרים מהווה שאיבה חוזרת של מי הכנרת ומי שטפונות שהוחדרו לאקוויפרים בשנים גשומות. בשנים גשומות במיוחד, מוחדרים לאקוויפרים מרבית המים הנשאבים מן הכנרת, בעוד שבשנים שחונות בהן יורד מפלס הכנרת סמוך לקו האדום התחתון - לא נעשית החדרה ממי הכנרת וכל השאיבה משם מופנית לצריכה. − + − האקוויפרים מתמלאים ממי גשמים שמחלחלים דרך הקרקע או ממקורות אחרים (כגון מים שמוחדרים במיוחד לתת-הקרקע). קיימת סכנה ששאיבה מוגברת ממאגר כזה תגרום לירידת מפלס קריטית שתביא להמלחתו, עקב חלחול מים מליחים פנימה. זהו נזק בלתי הפיך שיגרום לפסילת מאגר כזה לשימוש. לפיכך ממלאים את האקוויפרים באופן יזום - מי שטפונות וכן מים עודפים שנצברים בכנרת, בשנים ברוכות, מוזרמים אל האקוויפרים. ירידה במפלס הכנרת היא על כן לעתים מתוכננת ונובעת מויסות כזה.+ − מאקוויפר החוף שואבים רק במקומות מסוימים בשל מצבו הקריטי - חלקים ניכרים ממנו הומלחו עקב שאיבת יתר בעשרות השנים האחרונות. מי הכנרת מוזרמים אל האקוויפרים, כמו גם אל שטחי הנגב, באמצעות המוביל הארצי ומפעל ירקון-נגב — רשת משוכללת, מאובטחת ומפוקחת אקולוגית, המשמשת להובלת המים.+ + − + − בנוסף למאגרים אלה יש שטחים בהם יורדים גשמים הגורמים לשטפונות ונשפטים ללא חלחול משמועתי למי התהום. מפעל נחל מנשה, מפעל נחל הבשור ומפעל נחל שקמה הוקמו במטרה לאגור חלק מהמים האלה. + − ===הצפות===+ − + − בשנים האחרונות ישראל מפתחת מפעלים להתפלת מי ים במטרה שיספקו חלק מהצריכה. עלות התפלה גבוה מעט מאשר מים שנשאבו מבארות, עם זאת כמות האנרגיה הדרושה להתפלה היא גבוהה ועליה עתידית במחירי הדלקים עלולה להעלות את מחיר ההתפלה באופן משמעותי.+ + + + + + + + + + + שורה 95:
שורה 108: + +
אין תקציר עריכה
צפונית לקו אשקלון,חברון, ירושלים,טבריה נמצא אזור אקלים ים תיכוני עם מעל 400 מ"מ גשם בשנה. איזורים גשומים יותר בתוך איזור זה הם איזור הכרמל-ירושלים, הגליל והגולן שבהם מעל ל-600 מ"מ גשם בשנה. אזור הנגב והערבה (קו באר-שבע, דימונה, צפון ים המלח) הם בעלי אקלים צחיח עם מתחת ל200 מ"מ גשם בשנה. בין איזורים אלה יש רצועה צרה של אקלים צחיח למחצה בו יש 200-400 מ"מ גשם בשנה. <ref >ראו [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=9591 מפת משקעים ואיזורי אקלים בישראל באתר מט"ח] </ref>
צפונית לקו אשקלון,חברון, ירושלים,טבריה נמצא אזור אקלים ים תיכוני עם מעל 400 מ"מ גשם בשנה. איזורים גשומים יותר בתוך איזור זה הם איזור הכרמל-ירושלים, הגליל והגולן שבהם מעל ל-600 מ"מ גשם בשנה. אזור הנגב והערבה (קו באר-שבע, דימונה, צפון ים המלח) הם בעלי אקלים צחיח עם מתחת ל200 מ"מ גשם בשנה. בין איזורים אלה יש רצועה צרה של אקלים צחיח למחצה בו יש 200-400 מ"מ גשם בשנה. <ref >ראו [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=9591 מפת משקעים ואיזורי אקלים בישראל באתר מט"ח] </ref>
===מאגרי המים===
===התפלה===
בשנים האחרונות ישראל מפתחת מפעלים להתפלת מי ים במטרה שיספקו חלק מהצריכה. עלות התפלה גבוה מעט מאשר מים שנשאבו מבארות, עם זאת כמות האנרגיה הדרושה להתפלה היא גבוהה ועליה עתידית במחירי הדלקים עלולה להעלות את מחיר ההתפלה באופן משמעותי.
==מאגרי המים==
מאגרי המים המתוקים העיקריים בישראל הם: אקוויפר החוף, אקוויפר ההר, אקוויפר חרמון ואגם הכנרת. האקוויפרים הם שכבות סלע נקבוביות תת-קרקעיות האוגרות מים בנקבוביותיהם באופן המזכיר ספוג ענקי. אקוויפר ההר והחוף מספקים כמחצית מצריכת המים בישראל. והכינרת מספקת עוד כשליש מהצריכה, ואקוויפר החרמון מזין אותה. [http://www.snunit.k12.il/seder/water/source.html]
מאגרי המים המתוקים העיקריים בישראל הם: אקוויפר החוף, אקוויפר ההר, אקוויפר חרמון ואגם הכנרת. האקוויפרים הם שכבות סלע נקבוביות תת-קרקעיות האוגרות מים בנקבוביותיהם באופן המזכיר ספוג ענקי. אקוויפר ההר והחוף מספקים כמחצית מצריכת המים בישראל. והכינרת מספקת עוד כשליש מהצריכה, ואקוויפר החרמון מזין אותה. [http://www.snunit.k12.il/seder/water/source.html]
יש עוד אקוויפירים משניים יותר בגליל המערבי, בכרמל, באגן הכינרת, ובנגב.
יש עוד אקוויפירים משניים יותר בגליל המערבי, בכרמל, באגן הכינרת, ובנגב.
===אקוויפר החוף===
משרע מתחת לפני הקרקע מאזור בינימינה בצפון ועד איזור ניר-עם בדרום, ומהגבעות המזרחיות של השפלה ועד לים. שאיבת יתר הובילו להמלחת בארות ויחד עם זיהום מי תהום הדבר הוביל לסגירת בארות רבות באקוויפר זה.
משרע מתחת לפני הקרקע מאזור בינימינה בצפון ועד איזור ניר-עם בדרום, ומהגבעות המזרחיות של השפלה ועד לים. שאיבת יתר הובילו להמלחת בארות ויחד עם זיהום מי תהום הדבר הוביל לסגירת בארות רבות באקוויפר זה.
===אקוויפר ההר===
אקוויפר ההר מתחלק לאקוויפר ירקון-תנינים, או ההר המערבי הזורם מקו פרשת המים מערבה, ולאקוויפר ההר המזרחי הזורם לכיוון בקעת הירדן.
אקוויפר ההר מתחלק לאקוויפר ירקון-תנינים, או ההר המערבי הזורם מקו פרשת המים מערבה, ולאקוויפר ההר המזרחי הזורם לכיוון בקעת הירדן.
===אקוויפר חרמון===
אקוויפר החרמון מקבל כמות משקעים גדולה - כ-1,300 מיליוני קוב מים מעוקבים בממוצע. מים אלה זורמים לישראל ולסוריה. אקוויפר זה מזין את כל הנחלים שזורמים לכינרת. מידי שנה זורמים באווקיפר זה בממוצע כ-500 מיליון מטרים מעוקבים של מים לכנרת.
אקוויפר החרמון מקבל כמות משקעים גדולה - כ-1,300 מיליוני קוב מים מעוקבים בממוצע. מים אלה זורמים לישראל ולסוריה. אקוויפר זה מזין את כל הנחלים שזורמים לכינרת. מידי שנה זורמים באווקיפר זה בממוצע כ-500 מיליון מטרים מעוקבים של מים לכנרת.
===אגם הכינרת===
הכינרת היא אגם מתוקים בעל שטח של כ- 168 קמ"ר ובעלת תכולה של כ-4,000 מיליון קוב מים מתוקים. רק חלק מתוך מאגר זה זמין לשאיבה, כדי למנוע את המלחת האגם.
====אגם הכינרת====
==מי שטפונות==
בנוסף למאגרים אלה יש שטחים בהם יורדים גשמים הגורמים לשטפונות ונשטפים ללא חלחול משמועתי למי התהום. מפעל נחל מנשה, מפעל נחל הבשור ומפעל נחל שקמה הוקמו מאגרים במטרה לאגור חלק מהמים האלה.
===סכנת המלחה===
==תהליכים המשפיעים על מקורות המים==
ישנם מספר תהליכים המשפיעים על כמות המים הנכנסת מידי שנה וכמות ואיכות המים שנמצאים במאגרים
===פרבור וכיסוי פני הקרקע===
[[פרבור]] כאמור מונע חלחול של מים לתוך מי התהום וגורם להשארותם על פני השטח וזרימה שלהם למערכות ביוב ולים.
===מי שטפונות===
===שאיבה וסכנת המלחה===
האקוויפרים מתמלאים ממי גשמים שמחלחלים דרך הקרקע או ממקורות אחרים (כגון מים שמוחדרים במיוחד לתת-הקרקע). קיימת סכנה ששאיבה מוגברת ממאגר כזה תגרום לירידת מפלס קריטית שתביא להמלחתו, עקב חלחול מים מליחים פנימה. זהו נזק בלתי הפיך שיגרום לפסילת מאגר כזה לשימוש.
חלק מסוים מן השאיבה מן האקוויפרים מהווה שאיבה חוזרת של מי הכנרת ומי שטפונות שהוחדרו לאקוויפרים בשנים גשומות. בשנים גשומות במיוחד, מוחדרים לאקוויפרים מרבית המים הנשאבים מן הכנרת, בעוד שבשנים שחונות בהן יורד מפלס הכנרת סמוך לקו האדום התחתון - לא נעשית החדרה ממי הכנרת וכל השאיבה משם מופנית לצריכה.
===התפלה===
===זיהומים===
זיהומים של בארות - בעיקר במישור החוף גורמים לסגירת בארות.
==צריכה==
==צריכה==
===ניצול מקסימלי תאורטי===
לפי דן סזלבסקי, כמות המים השנתית הטבעית שניתנת לניצול באופן תאורטי לא עולה בהרבה על 1.8 מיליארד קוב מים לשנה. אלו מהווים כ-20% מהמים שיורדים כגשם באופן ממוצע.<ref name="zaslavski"/>
ניתן להגדיל את כמות המים המנוצלת על ידי מיחזור מים, טיפול בביוב ושימוש במי הביוב להשקייה. ניתן לתפוס מעט מים הזורמים לנחלים (על חשבון מים שנגישים לחיות וצמחים בטבע ומים שזומים לים). <ref name="zaslavski"/>
===שאיבה===
חלק גדול משאיבת המים בישראל נעשה כיום (2008) מאקוויפר ההר. מאקוויפר החוף שואבים רק במקומות מסוימים בשל מצבו הקריטי - חלקים ניכרים ממנו הומלחו עקב שאיבת יתר בעשרות השנים האחרונות. מי הכנרת מוזרמים אל האקוויפרים, כמו גם אל שטחי הנגב, באמצעות המוביל הארצי ומפעל ירקון-נגב — רשת משוכללת, מאובטחת ומפוקחת אקולוגית, המשמשת להובלת המים.
===השוואת צריכה למדינות אחרות===
לפי [[ארגון הבריאות העולמי]], כל אדם זקוק ל-100 ליטר מים ליום, כשהכוונה למים נקיים, בטוחים ונגישים.<ref Name="Has_0308">[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/961144.html ככה מייצאת ישראל מים לשווייץ] ראיון עם קלמנס מסרשמיד, הידרו-גיאולוג גרמני, עמירה הס, 13.3.08 הארץ</ref>
לפי [[ארגון הבריאות העולמי]], כל אדם זקוק ל-100 ליטר מים ליום, כשהכוונה למים נקיים, בטוחים ונגישים.<ref Name="Has_0308">[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/961144.html ככה מייצאת ישראל מים לשווייץ] ראיון עם קלמנס מסרשמיד, הידרו-גיאולוג גרמני, עמירה הס, 13.3.08 הארץ</ref>
===השפדן===
===השפדן===
===שפכים ברשות הפלסטינית===
===שפכים ברשות הפלסטינית===
==הצפות==
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==