47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 35:
שורה 35: − + + + + + + + + + שורה 42:
שורה 50: − +
←התביעה נגד פרסי שמייזר
ד"ר צ'רלס בנברווק (charles M. Benbrook לשעבר ראש דסק החלקאות באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית) מעיד כי "תעשיית חומרי ההדברה של ארצות הברית, קנתה את תעשיית הזרעים". מונסנטו השקיעה 8 מילאירד דולר בקניית עשרות חברות זרעים.
ד"ר צ'רלס בנברווק (charles M. Benbrook לשעבר ראש דסק החלקאות באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית) מעיד כי "תעשיית חומרי ההדברה של ארצות הברית, קנתה את תעשיית הזרעים". מונסנטו השקיעה 8 מילאירד דולר בקניית עשרות חברות זרעים.
==התביעה נגד פרסי שמייזר==
==תביעות נגד החברה==
במשך 40 שנה נהנה תאגיד מונסנטו מ[[מנופול]] על ייצור של משפחת החומרים הרעילה והמסרטנת מסוג [[PCB]] בארצות הברית. החברה נאבקה להגן על המונופול הזה הרבה אחר שהחומר הוכר ברחבי העולם כמזהם עולמי חמור המצטבר במעלה שרשרת המזון. מזכר פנימי ציין כי "אנחנו לא יכולים להפסיד דולר אחד".<ref name="Grunwald1_2002">[http://www.washingtonpost.com/ac2/wp-dyn/A46648-2001Dec31 Monsanto Hid Decades Of Pollution] Michael Grunwald, Washington Post , 1/1/2002, page A01</ref> מונסנטו הפסיקה לייצר את החומרים בשנת 1977, והם הוצאו אל מחוץ לחוק בארצות הברית בשנת 1979.
במשך שנים רבות שפכה מנוסנטו מיליוני ליטרים של [[PCB]] לנחלים ולמזבלות של העיירה אניסטון, אלבמה, בארצות הברית. מסמכים פנימיים של התאגיד שנתגלו בזמן המשפט מגלים כי מנהלי מונסנטו ידעו על כך במשך שנים רבות וניסו להסתיר את האמת על ידי מסמכים עם כותרות כמו "חסוי: קרא והשמד". בשנת 1966 גילו מנהלים במונסנטו כי דגים שהוכנסו לנחלים ליד העיירה מתו בתוך 10 שניות, תוך הקזת דם וקילוף של הקשקשים, הם לא אמרו דבר לאיש. בשנת 1969 הם גילו כי דג בנחל אחר הכיל כמות PCB בריכוז גבוה פי 7,500 מהריכוז המותר. הם החליטו כי "יש עניין מועט בכניסה למאמצים יקרים בהקטנת הפליטות". בשנת 1975, מחקר פנימי של החברה כילה כי חומריPCB גורמים לגידולים בעכברים. הם הורו על שינוי המסקנות מ"מסרטן בצורה קלה" ל"לא נראה שהוא קרציוגני".<ref name="Grunwald1_2002"/>
החומר הוצא כאמור מחוץ לחוק בשנת 1979, אבל מונסנטו לא ניקתה כראוי את השטח. רמות זיהום נתגלו מאוחר יותר על ידי הרשוית. מונסנטו ניתקה ביוזמתה שטח מסויים, אבל הדבר לא היה מספק. הפרשיה הובעה לידי הציבור והדבר הוביל לחקירה מהירה מצד סוכנות הסביבה של ארצות הברית. חברת סלושה, שהיתה הנתבעת העיקרית בתיק, הודיעה כי היא קרובה לפשיטת רגל בגלל עלוית המשפט, דבר זה היה הופך את מונסנטו לנתבעת העיקרית. מספר ימים לאחר מכן, ב-22 בפברואר 2002 מונסנטו ו-2 חברות הגיעו להסדר במסגרתו הן חויבו לשלם סך של 700 מיליון דולר לכמה אלפים מתושבי העיירה. מתוך סכום זה מונסנטו שילמה 390 מיליון דולר, הביטוח המסחרי 160 מיליון דולר וסלושה 50 מיליון דולר.<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2733283,00.html מונסנטו הסדיר התביעה על הרעלה כימית] ynet, 21.08.03</ref> מונסנטו נמצאה אשמה ב"הזנחה, הפקרות, הדחקה של האמת, הטרדה, הסגת גבול, והתנהגות שערורתית".<ref name="Grunwald2_2002">[http://www.washingtonpost.com/ac2/wp-dyn/A54914-2002Feb22 Monsanto Held Liable For PCB Dumping] Michael Grunwald, Washington Post , 23/2/2002</ref>
==תביעות של החברה==
===התביעה נגד פרסי שמייזר===
פרסי שמייזר הוא חקלאי קנדי מססקצ'ואן. בסוף שנות ה-90 הוא גידל קנולה. בתקופה זו הוא קיבל מכתב מתאגיד מונסטו שטען שזרעים בעלי עמידות לקטול העשבים "ראונד-אפ" ששייכים לתאגיד נמצאו על אדמתו, וכי הוא חייב להם כסף בגלל שהפר את הפטנט שלהם.
פרסי שמייזר הוא חקלאי קנדי מססקצ'ואן. בסוף שנות ה-90 הוא גידל קנולה. בתקופה זו הוא קיבל מכתב מתאגיד מונסטו שטען שזרעים בעלי עמידות לקטול העשבים "ראונד-אפ" ששייכים לתאגיד נמצאו על אדמתו, וכי הוא חייב להם כסף בגלל שהפר את הפטנט שלהם.
שמייזר הפסיד בבית המפט המחוזי והחל לערער עד לבית המשפט העליון בקנדה. בית המשפט העליון הקנדי קבע שלא ניתן להוציא פטנט על יצורים "מצורת חיים גבוהה" - כמו עכברים או צמחים. ועם זאת נקבע בתיק של שמייזר כי למרות שהצמח הוא לא דבר שניתן להוציא עליו פטנט הדנ"א בצמח הוא כן דבר בעל פטנט. נקבע לכן ששמייזר ישלם לחברה רק על הערך הנוסף שניתן לו בגלל השימוש בדנ"א המהונדס - הערך המוסף הוא אפס בגלל שהדבר נחשב כדבר לא רצוי על ידי הצרכנים. כמו כן נקבע ששמיזר ישלם את דמי ההוצאות המשפטיות שלו ושמונסטו ישלמו את דמי ההוצאה המשפטית שלהם - כך ששמייזר לא שילם למונסנטו דבר.
שמייזר הפסיד בבית המפט המחוזי והחל לערער עד לבית המשפט העליון בקנדה. בית המשפט העליון הקנדי קבע שלא ניתן להוציא פטנט על יצורים "מצורת חיים גבוהה" - כמו עכברים או צמחים. ועם זאת נקבע בתיק של שמייזר כי למרות שהצמח הוא לא דבר שניתן להוציא עליו פטנט הדנ"א בצמח הוא כן דבר בעל פטנט. נקבע לכן ששמייזר ישלם לחברה רק על הערך הנוסף שניתן לו בגלל השימוש בדנ"א המהונדס - הערך המוסף הוא אפס בגלל שהדבר נחשב כדבר לא רצוי על ידי הצרכנים. כמו כן נקבע ששמיזר ישלם את דמי ההוצאות המשפטיות שלו ושמונסטו ישלמו את דמי ההוצאה המשפטית שלהם - כך ששמייזר לא שילם למונסנטו דבר.
המשפט יצר הד תקשורתי נרחב, והוסיף לביקורת הרבה שנמתחה כבר על מונסנטו בעקבות פעילותה בתחום ההנדסה הגנטית.
המשפט יצר הד תקשורתי נרחב, והוסיף לביקורת הרבה שנמתחה כבר על מונסנטו בעקבות פעילותה בתחום ההנדסה הגנטית.
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==