שינויים

'''יעילות כלכלית''' או '''יעילות פארטו''', היא מושג כלכלי המתאר מצב בו לא קיימת פעולה שיכולה לשפר את רווחתו של סוכן כלכלי (אדם או פירמה) כלשהו, בלי לפגוע ברווחה של סוכנים כלכליים אחרים.  

'''יעילות כלכלית''' או '''יעילות פארטו''' היא מושג כלכלי המתאר מצב בו לא ניתן לשפר את רווחתו של אדם אחד, בלי לפגוע ברווחה של אדם אחר אחרים.  

מצב הוא '''לא יעיל מבחינה כלכלית''' או ש'''אינו יעיל פארטו''' הוא מצב בו ניתן לנקוט פעולה שתשפר את את רווחתו של לפחות פרט מסויים, ובה בעת פעולה זו לא תפגע במצבם של אחרים.  

מצב הוא '''לא יעיל מבחינה כלכלית''' או ש'''אינו יעיל פארטו''' אם ניתן לנקוט פעולה שתשפר את את רווחתו של לפחות פרט מסויים, ובה בעת פעולה זו לא תפגע במצבם של אחרים. לפעמים במקום "בני אדם" משתמשים כלכלנים במונח "סוכנים" שכולל גם פירמות עסקיות. המושג קרוי על שמו של הכלכלן האיטלקי [[וילפרדו פארטו]].

כלכלנים נאו קלאסיים ואחרים נוהגים להתשמש במושג זה כדי למדוד חלופות כלכליות שונות, מתוך מחשבה שהגדלת הרווחה החברתית חייבת להגיע למקסימום במצב שהוא יעיל פארטו. הנימוק לכך הוא שאם אנחנו במצב שאינו יעיל פארטו, אפשר לבצע פעולה שתאפשר את מצבו של פרט אחד לפחות, בלי לפגוע באחרים, ובמצב החדש נגיע לרווחה חברתית גבוה יותר.  

ב[[כלכלה נאו קלאסית]] ובזרמי כלכלה אחרים נוהגים להשתמש במושג זה כדי למדוד חלופות כלכליות שונות, מתוך מחשבה שמצב שהוא יעיל יותר מאשר מצב אחר הוא מצב טוב יותר מבחינה חברתית. כמו כן כלכלנים טוענים כי אם יש מצב שבו הרווחה החברתית היא במצב מקסימלית, מצב זה חייב להיות גם יעיל מבחינה פארטו. הנימוק לכך הוא שאם אנחנו במצב שאינו יעיל פארטו, אפשר לבצע פעולה שתאפשר את מצבו של פרט אחד לפחות, בלי לפגוע באחרים, ובמצב החדש נגיע לרווחה חברתית גבוה יותר.  

עם זאת, יעילות פארטו היא תנאי הכרחי למצב בו יש מקסימום רווחה חברתית, אך היא אינה תנאי מספיק. ייתכנו מצבים רבים שהם יעילים פארטו, והרווחה החברתית במצב אחד שהוא יעיל פארטו תהיה גבוהה ממצב אחד שגם הוא יעיל פארטו. הדוגמה הקיצונית היא שאם כל המוצרים במשק שייכים לאדם אחד (ומניחים שאין לו הנאה מכך שאנשים אחרים צורכים מוצרים) אז מצב זה נחשב גם הוא ליעיל פארטו, למרות שכל הכלכלנים יסיכמו שמצב זה אינו רצוי מבחינה חברתית.  

עם זאת, יעילות פארטו היא תנאי הכרחי למצב בו יש מקסימום רווחה חברתית, אך היא אינה תנאי מספיק. ייתכנו מצבים רבים שהם יעילים פארטו, והרווחה החברתית במצב אחד שהוא יעיל פארטו תהיה גבוהה ממצב אחד שגם הוא יעיל פארטו. הדוגמה הקיצונית היא שאם כל המוצרים במשק שייכים לאדם אחד (ומניחים שאין לו הנאה מכך שאנשים אחרים צורכים מוצרים) אז מצב זה נחשב גם הוא ליעיל פארטו (כי לקיחת מוצר מאדם זה תזיק לרווחתו), ולמרות זאת כל רוב רובם של הכלכלנים מסכימים שמצב זה אינו רצוי מבחינה חברתית.  

==מסחר כאמצעי לשיפור יעילות פארטו==

==מסחר כאמצעי לשיפור יעילות פארטו==

==הסבר באמצעות תיבת אדג'וורת==

==הסבר באמצעות תיבת אדג'וורת==

{{הפניה לערך מורחב|תיבת אדג'וורת}}

{{הפניה לערך מורחב|תיבת אדג'וורת}}

תיבת אדג'וורת" הינה כלי גרפי שמאפשר להמחיש את מושג יעילות פארטו לגבי מסחר בין מספר סוכנים שיש להם מוצרים והם יכולים לסחור איתם בשוק.  

תיבת אדג'וורת" הינה כלי גרפי שמאפשר להמחיש את מושג יעילות פארטו לגבי מסחר בין מספר סוכנים שיש להם מוצרים והם יכולים לסחור בהם בשוק ללא הפרעה ובתנאים של [[שוק משוכלל]] (כמו מידע מלא, העדר עלויות עסקה ועוד).  

 

==משפטי הרווחה==

==משפטי הרווחה==

[[משפט הרווחה הראשון]], שנוסח על ידי הכלכלן זוכה [[פרס הנובל בכלכלה]], [[קנת ארוו]], טוען שהשוק מחלק את הטובין בין האנשים בצורה יעילה פארטו. כלומר אם מראש נתון שלכל שחקן יש סל אחר של מוצרים וכן העדפות, אזי פרטים מבצעים עסקאות בינם לבין עצמם ומתקבלים מחירים מתאימים לכל מוצר. לאחר גמר ביצוע העסקאות אף פרט אינו יכול לשפר את מצבו על ידי החלפת מוצרים.  

[[משפט הרווחה הראשון]], שנוסח על ידי הכלכלן זוכה [[פרס הנובל בכלכלה]], [[קנת ארוו]], טוען שהשוק מחלק את הטובין בין האנשים בצורה יעילה פארטו. כלומר אם מראש נתון שלכל שחקן יש סל אחר של מוצרים וכן העדפות, אזי פרטים מבצעים עסקאות בינם לבין עצמם ומתקבלים מחירים מתאימים לכל מוצר. לאחר גמר ביצוע העסקאות אף פרט אינו יכול לשפר את מצבו על ידי החלפת מוצרים, ולכן המצב שהתקבל הוא יעיל פארטו.

[[משפט הרווחה השני]] טוען שבהינתן חלוקה מסויימת של מוצרים והעדפות, ניתן להגיע לכל הקצאה יעילה פארטו באמצעות העברה יחידה (כלומר העברת מוצרים שלא דרך השוק, אלא בהתערבות ממשלתית לדוגמה) ושימוש במנגנון השוק.

[[משפט הרווחה השני]] טוען שבהינתן חלוקה מסויימת של מוצרים והעדפות, ניתן להגיע לכל הקצאה יעילה פארטו באמצעות העברה יחידה (כלומר העברת מוצרים שלא דרך השוק, אלא בהתערבות ממשלתית לדוגמה) ושימוש במנגנון השוק.

המשפט הראשון והשני של הרווחה נוסחו בעקבות המודל מהמאה ה-19 של לאון וואל- ראס. הם פותחו בתוך '[[התאוריה של שיווי המשקל הכללי]]' General Equilibrium Theory - GET' על ידי קנת ארוו. תורה זו מהווה מאז נדבך מרכזי ב[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלה הנאו-קלאסית]].  

המשפט הראשון והשני של הרווחה נוסחו בעקבות המודל מהמאה ה-19 של לאון וואל- ראס. הם פותחו בתוך '[[התאוריה של שיווי המשקל הכללי]]' General Equilibrium Theory - GET' על ידי קנת ארוו. תורה זו מהווה מאז נדבך מרכזי ב[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלה הנאו-קלאסית]].  

על המודל של GET נכתבה מאז הרבה ביקורת. לדוגמא כלכלנים הראו שסטייה מההנחות הרבות (שחלקן הן נסתרות), שעליהם מסתמך המודל, עלולה לגרור [[כשל שוק]] - מצב בו השוק לבדו לא גורם להגעה ליעילות פארטו. לדוגמא אם מידע לגבי טיב המוצר או מחירו אינו גלוי לכל הצדדים במידע שווה ([[אי סימטריה במידע]]), או שהשוק אינו מורכב מהרבה מוכרים וקונים שאינם יכולים להשפיע על המחיר ([[מונופול]], [[קרטל]], ו[[תחרות מונופוליסטית]]), או שיש [[השפעה חיצונית|השפעות חיצוניות]] (כמו זיהום סביבתי או פקקים), או שהפרטים אינם ראציונאליים לחלוטין ([[רציונאליות חסומה]]), או שיש [[עלות עסקה]] גדולה מאפס.  

על המודל של GET נכתבה מאז הרבה ביקורת בתוך הספרות הכלכלית הנאו קלאסית. לדוגמא כלכלנים הראו שסטייה מההנחות הרבות שעליהן מסתמך המודל (חלק מהן הן הנחות נסתרות), עלולה לגרור [[כשל שוק]] - מצב בו מסחר בשוק לבדו לא מוביל ליעילות פארטו.  

 

דוגמאות לכשלי שוק כוללות: מצבים כמידע לגבי טיב המוצר או מחירו אינו גלוי לכל הצדדים במידע שווה ([[אי סימטריה במידע]]); מצבים בהם השוק אינו מורכב מהרבה מוכרים וקונים שאינם יכולים להשפיע על המחיר ([[מונופול]], [[קרטל]], ו[[תחרות מונופוליסטית]]); מצבים בהם יש [[השפעה חיצונית|השפעות חיצוניות]] (כמו זיהום סביבתי או פקקים); אם הפרטים אינם [[ראציונליות|ראציונאליים]] לחלוטין ([[רציונאליות חסומה]]); או שיש [[עלות עסקה]] גדולה מאפס (לדוגמה תשלום לעורך דין בעת קניית דירה).  

==שימוש במושג==

==שימוש במושג==

==ראו גם ==

==ראו גם ==

*[[ביקורת על יעילות פארטו]]

*[[ביקורת על יעילות פארטו]]

 

[[קטגוריה:מושגים בכלכלה נאו קלאסית]]

[[קטגוריה:מושגים בכלכלה נאו קלאסית]]