שינויים

מצב כלכלי מכונה  '''יעיל''' או שהוא מגיע ל'''יעילות פארטו''' (ע"ש הכלכלן [[וילפרדו פארטו]]), אם לא קיים אף פרט אינו יכול לנקוט בפעולה שתשפר את מצבו מבלי לפגוע במצבו של פרט אחר.  

'''יעילות כלכלית''' או '''יעילות פארטו'', היא מושג כלכלי המתאר מצב בו לא קיימת פעולה שיכולה לשפר את רווחתו של סוכן כלכלי (אדם או פירמה) כלשהו, בלי לפגוע ברווחה של סוכנים כלכליים אחרים.

 

מצב הוא '''לא יעיל מבחינה כלכלית''' או ש'''אינו יעיל פארטו''' הוא מצב בו ניתן לנקוט פעולה שתשפר את את רווחתו של לפחות פרט מסויים, ובה בעת פעולה זו לא תפגע במצבם של אחרים.

 

כלכלנים נאו קלאסיים ואחרים נוהגים להתשמש במושג זה כדי למדוד חלופות כלכליות שונות, מתוך מחשבה שהגדלת הרווחה החברתית חייבת להגיע למקסימום במצב שהוא יעיל פארטו. הנימוק לכך הוא שאם אנחנו במצב שאינו יעיל פארטו, אפשר לבצע פעולה שתאפשר את מצבו של פרט אחד לפחות, בלי לפגוע באחרים, ובמצב החדש נגיע לרווחה חברתית גבוה יותר.

 

 

כלכלנים נוהגים לטעון שמסחר משפר את היעילות פארטו ולכן את הרווחה החברתית. ההיגיון הוא שאנשים בעלי טעמים שונים, מחזיקים במוצרים שונים, והם יכולים לסחור בינהם ובכך להגדיל את הרווחה הכוללת. יצחק מחזיק בתפוזים רבים וישמח לתת תפוז תמורת בננה. אבנר מחזיק בבננות רבות וישמח לקבל תפוז תמורת אחת מהן. סחר חליפין בין אבנר ויצחק יגדיל את הרווחה של שניהם, ומניחים גם שאיש לא נפגע עקב המסחר, ולכן המסחר במקרה זה שיפר את היעילות במובן פארטו - הרווחה של שני אנשים גדלה, ואיש לא נפגע כתוצאה מכך, סך הכל - הרווחה החברתית גדלה.

 

תיבת אדג'וורת" הינה כלי גרפי שמאפשר להמחיש את מושג יעילות פארטו לגבי מסחר בין מספר סוכנים שיש להם מוצרים והם יכולים לסחור איתם בשוק.  

 

==משפטי הרווחה==

==משפטי הרווחה==

[[משפט הרווחה הראשון]], שנוסח על ידי הכלכלן [[קנת ארוו]], טוען שהשוק מחלק את הטובין בין האנשים בצורה יעילה פארטו. כלומר אם מראש נתון שלכל שחקן יש סל אחר של מוצרים וכן העדפות, אזי פרטים מבצעים עסקאות בינם לבין עצמם ומתקבלים מחירים מתאימים לכל מוצר. לאחר גמר ביצוע העסקאות אף פרט אינו יכול לשפר את מצבו על ידי החלפת מוצרים.  

[[משפט הרווחה הראשון]], שנוסח על ידי הכלכלן זוכה [[פרס הנובל בכלכלה]], [[קנת ארוו]], טוען שהשוק מחלק את הטובין בין האנשים בצורה יעילה פארטו. כלומר אם מראש נתון שלכל שחקן יש סל אחר של מוצרים וכן העדפות, אזי פרטים מבצעים עסקאות בינם לבין עצמם ומתקבלים מחירים מתאימים לכל מוצר. לאחר גמר ביצוע העסקאות אף פרט אינו יכול לשפר את מצבו על ידי החלפת מוצרים.  

[[משפט הרווחה השני]] טוען שניתן להגיע לכל הקצאה יעילה באמצעות העברה יחידה ושימוש במנגנון השוק.

[[משפט הרווחה השני]] טוען שבהינתן חלוקה מסויימת של מוצרים והעדפות, ניתן להגיע לכל הקצאה יעילה פארטו באמצעות העברה יחידה (כלומר העברת מוצרים שלא דרך השוק, אלא בהתערבות ממשלתית לדוגמה) ושימוש במנגנון השוק.

המשפט הראשון והשני של הרווחה נוסחו בעקבות המודל מהמאה ה-19 של לאון וואל- ראס. הם פותחו בתוך '[[התאוריה של שיווי המשקל הכללי]]' General Equilibrium Theory - GET' על ידי קנת ארוו. תורה זו מהווה מאז נדבך מרכזי ב[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלה הנאו-קלאסית]].  

המשפט הראשון והשני של הרווחה נוסחו בעקבות המודל מהמאה ה-19 של לאון וואל- ראס. הם פותחו בתוך '[[התאוריה של שיווי המשקל הכללי]]' General Equilibrium Theory - GET' על ידי קנת ארוו. תורה זו מהווה מאז נדבך מרכזי ב[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלה הנאו-קלאסית]].