שינויים

יש גם סדקים בסיפור הזה. לדוגמה קרל סייגן מתאר כיצד הרצון לשמור על מוסדות העבדות והמבנה הפוליטי של אתונה עודדו את הפילוסופים היוונים המאוחרים -כמו אפלטון - לכדי עיוות של המדע [[קוסמוס (סדרת טלוויזיה)]]. איטליה של המאה ה-12-15 אינה מקום מאד דמוקרטי והמחקר המדעי בה אינו נוכח בצורה חזקה בתרבות. עם זאת ניתן גם לראות כיצד המדע והדמוקרטיה לא התפתחו במרכזי תרבות חשובים (כמו הודו, סין, מדינות ערב, ספרד ופורטוגל) למרות תרבות עתיקה, מורכבת ועשירה.   

יש גם סדקים בסיפור הזה. לדוגמה קרל סייגן מתאר כיצד הרצון לשמור על מוסדות העבדות והמבנה הפוליטי של אתונה עודדו את הפילוסופים היוונים המאוחרים -כמו אפלטון - לכדי עיוות של המדע [[קוסמוס (סדרת טלוויזיה)]]. איטליה של המאה ה-12-15 אינה מקום מאד דמוקרטי והמחקר המדעי בה אינו נוכח בצורה חזקה בתרבות. עם זאת ניתן גם לראות כיצד המדע והדמוקרטיה לא התפתחו במרכזי תרבות חשובים (כמו הודו, סין, מדינות ערב, ספרד ופורטוגל) למרות תרבות עתיקה, מורכבת ועשירה.   

===ערכים משותפים===   

==ערכים משותפים==   

ערך משותף חשוב הן במדע והן בדמוקרטיה הוא האמת. במדע זהו היסוד החשוב ביותר, שבלעדיו אין כל ערך לשום דבר. מדענים מנסים , דרך [[השיטה המדעית]] למצוא דרכים לפסול טעויות, שקרים, עיוותים בחשיבה האנושית. גם בדמוקרטיה יש ערך חשוב לאמת ולהפצת [[מידע]] ו[[ידע]]. ממשלות דמוקרטיות מנסות לרכז ידע, לפסול הסברים לא נכונים ולהפיץ מידע מדוייק ככל הניתן לאזרחים. שקיפות של השלטון בהקשרים של תקציב, החלטות, חוקים, היא ערך מרכזי בדמוקרטיה ודבר נחוץ כדי שהאזרחים יוכלו לקבל החלטות מושכלות. מדינות דמוקרטיות נוטות גם לממן מערכות חינוך בצורה נרחבת ולתמוך במיזמים כמו ספריות ציבוריות - הדבר נועד כדי לשפר את הכלכלה והן מתוך רצון משותף להגביר הון אנושי ויכולת קבלת החלטות מושכלת. לשלטון יש גם אינטרס הן לקידום הכלכלה (שפרושה גם כוח צבאי) והן ליצירת פקידות משכילה. יש גם מתח בין שתי הגישות - בעוד שבדמוקרטיות יש מוסדות שאמונים על הפצת ידע מדוייק ככל האפשר, יש גם מוסדות כמו מפלגות, פוליטיקאים, מכוני מדיניות, תאגידים, אגודות וארגונים שיש להם נרטיבים שחשוב להם לשמר ולהפיץ - הם לעיתים קרובות ישתמשו בשיטות תעמולה וינסו לפעמים גם לקדם סוגים של צנזורה (אם ביכולתם לעשות זאת). עם זאת בהשוואה לשלטונות דיקטטורים כמו מלוכה, גרמניה הנאצית, ברית המועצות, סין, רוסיה המודרנית ומדינות ערב המודרניות, הן התעמולה והן הצנזורה הן עדינות בהרבה, והכוח של תעמולה ושקרים לדוגמה, מווסת בחלקו על ידי ניגודי אינטרסים בין גורמים רבים ושונים שלכל אחד מהם יש נרטיב משלו.  

ערך משותף חשוב הן במדע והן בדמוקרטיה הוא האמת. במדע זהו היסוד החשוב ביותר, שבלעדיו אין כל ערך לשום דבר. מדענים מנסים , דרך [[השיטה המדעית]] למצוא דרכים לפסול טעויות, שקרים, עיוותים בחשיבה האנושית. גם בדמוקרטיה יש ערך חשוב לאמת ולהפצת [[מידע]] ו[[ידע]]. ממשלות דמוקרטיות מנסות לרכז ידע, לפסול הסברים לא נכונים ולהפיץ מידע מדוייק ככל הניתן לאזרחים. שקיפות של השלטון בהקשרים של תקציב, החלטות, חוקים, היא ערך מרכזי בדמוקרטיה ודבר נחוץ כדי שהאזרחים יוכלו לקבל החלטות מושכלות. מדינות דמוקרטיות נוטות גם לממן מערכות חינוך בצורה נרחבת ולתמוך במיזמים כמו ספריות ציבוריות - הדבר נועד כדי לשפר את הכלכלה והן מתוך רצון משותף להגביר הון אנושי ויכולת קבלת החלטות מושכלת. לשלטון יש גם אינטרס הן לקידום הכלכלה (שפרושה גם כוח צבאי) והן ליצירת פקידות משכילה. יש גם מתח בין שתי הגישות - בעוד שבדמוקרטיות יש מוסדות שאמונים על הפצת ידע מדוייק ככל האפשר, יש גם מוסדות כמו מפלגות, פוליטיקאים, מכוני מדיניות, תאגידים, אגודות וארגונים שיש להם נרטיבים שחשוב להם לשמר ולהפיץ - הם לעיתים קרובות ישתמשו בשיטות תעמולה וינסו לפעמים גם לקדם סוגים של צנזורה (אם ביכולתם לעשות זאת). עם זאת בהשוואה לשלטונות דיקטטורים כמו מלוכה, גרמניה הנאצית, ברית המועצות, סין, רוסיה המודרנית ומדינות ערב המודרניות, הן התעמולה והן הצנזורה הן עדינות בהרבה, והכוח של תעמולה ושקרים לדוגמה, מווסת בחלקו על ידי ניגודי אינטרסים בין גורמים רבים ושונים שלכל אחד מהם יש נרטיב משלו.  

חופש הביטוי הוא ערך מרכזי נוסף משותף. כל מדען שיש לו הכשרה מתאימה, יכול לתרום לויכוח המדעי. כביטוי לרעיון של אוניברסליזם, אין זה משנה כלל מה מוצאו הדתי, הלאומי או האתני של המדען. דבר זה התגבר במאה ה-20 כאשר הושמע קול חזק יותר של מדענים ממדינות לא מערביות ועם הכניסה של נשים למדע. מדענים מנסים לשמור על חופש הביטוי במדע (שאינו מובן מאליו בגלל השפעה הרבה של אגודות מדעיות וירחונים מדעיים) על ידי מוסדות אחרים כמו כנסים. הגבלות על חופש הביטוי והדעה הן דבר טיפשי במדע שכן הנסיון הראה שתשובות מפתיעות ולא מקובלות יכולות לקדם רעיונות ותאוריות חדשות, בניגוד להגיון הפשוט ובניגוד לתאוריות קיימות. הנסיון לשמור על חופש ביטוי באקדמיה, הביא לפיתוח הרעיון שלמשטרה אסור לפעול בתחומי הקמפוסים בלי אישור של מוסדות אקדמיים, בריעונות כמו קביעות וכן ברעיון של חופש אקקמי. חופש הביטוי הוא גם ערך מרכזי בדמוקרטיה- במיוחד חוקי יסוד לשמירה על חופש הביטוי ושמירה על חופש העיתונות. עיתונאות כאידאל - אך לא תמיד בפועל - אמורה להיות מוסד שמאתגר את מוקדי הכוח , גורם לאיזון במערכת הדמוקטרית וגורם להפצה של אמת - גם כשזו לא נוחה לבעלי הכוח.  

חופש הביטוי הוא ערך מרכזי נוסף משותף. כל מדען שיש לו הכשרה מתאימה, יכול לתרום לויכוח המדעי. כביטוי לרעיון של אוניברסליזם, אין זה משנה כלל מה מוצאו הדתי, הלאומי או האתני של המדען. דבר זה התגבר במאה ה-20 כאשר הושמע קול חזק יותר של מדענים ממדינות לא מערביות ועם הכניסה של נשים למדע. מדענים מנסים לשמור על חופש הביטוי במדע (שאינו מובן מאליו בגלל השפעה הרבה של אגודות מדעיות וירחונים מדעיים) על ידי מוסדות אחרים כמו כנסים. הגבלות על חופש הביטוי והדעה הן דבר טיפשי במדע שכן הנסיון הראה שתשובות מפתיעות ולא מקובלות יכולות לקדם רעיונות ותאוריות חדשות, בניגוד להגיון הפשוט ובניגוד לתאוריות קיימות. הנסיון לשמור על חופש ביטוי באקדמיה, הביא לפיתוח הרעיון שלמשטרה אסור לפעול בתחומי הקמפוסים בלי אישור של מוסדות אקדמיים, בריעונות כמו קביעות וכן ברעיון של חופש אקקמי. חופש הביטוי הוא גם ערך מרכזי בדמוקרטיה- במיוחד חוקי יסוד לשמירה על חופש הביטוי ושמירה על חופש העיתונות. עיתונאות כאידאל - אך לא תמיד בפועל - אמורה להיות מוסד שמאתגר את מוקדי הכוח , גורם לאיזון במערכת הדמוקטרית וגורם להפצה של אמת - גם כשזו לא נוחה לבעלי הכוח.  

התנגדות לנרטיבים חזקים ול[[אמונה]] שריותית משותפים הן לדומוקרטיות והן למדע. האויבים של הדמוקרטיה הן מלוכה, דתות חזקות ואידאולוגיות חזקות וכוחניות כמו קומוניזם פאשיזם ונאציזם.  מפלגות רבות מנסות לשמור על נרטיבים חזקים, פשוטים ובלתי משתנים שאמורים להסביר את המציאות. הן מאחדות אנשים רבים תחת רעיונות פשוטים. ובכך הן עלולות לפגוע בדמוקרטיה. במדע התגבשו תאוריות מדעיות חשובים ומרכזיים אך אלה מגתבשים על ידי ניסויים, לוגיקה והשיטה המדעית - ויש להם גם מימד של [[הוליזם]] - קונסיילנס ו"סיפור על" שגורם לכך שהפיזיקה היא הבסיס לכימיה ואלו הם הבסיסים לבילוגייה ובהמשך מהווים בסיס גם למדעי החברה.          

התנגדות לנרטיבים חזקים ול[[אמונה]] שריותית משותפים הן לדומוקרטיות והן למדע. האויבים של הדמוקרטיה הן מלוכה, דתות חזקות ואידאולוגיות חזקות וכוחניות כמו קומוניזם פאשיזם ונאציזם.  מפלגות רבות מנסות לשמור על נרטיבים חזקים, פשוטים ובלתי משתנים שאמורים להסביר את המציאות. הן מאחדות אנשים רבים תחת רעיונות פשוטים. ובכך הן עלולות לפגוע בדמוקרטיה. במדע התגבשו תאוריות מדעיות חשובים ומרכזיים אך אלה מגתבשים על ידי ניסויים, לוגיקה והשיטה המדעית - ויש להם גם מימד של [[הוליזם]] - קונסיילנס ו"סיפור על" שגורם לכך שהפיזיקה היא הבסיס לכימיה ואלו הם הבסיסים לבילוגייה ובהמשך מהווים בסיס גם למדעי החברה.

 

==ראו גם==

==ראו גם==

*[[תרבות בת קיימא]]

*[[תרבות בת קיימא]]