שינויים

בגישה זו מניחים שלהיות חזק ביסודות, במיוחד בתקופה קריטית או רגישה (בגיל המתאים) יקנה לאדם שליטה חזקה בחומר לאורך כל חייו ולכן חשוב לחברה כמערכת להדגיש דווקא את היסודות של תחומי חיים חשובים בעיקר לילדים ולמתבגרים.

בגישה זו מניחים שלהיות חזק ביסודות, במיוחד בתקופה קריטית או רגישה (בגיל המתאים) יקנה לאדם שליטה חזקה בחומר לאורך כל חייו ולכן חשוב לחברה כמערכת להדגיש דווקא את היסודות של תחומי חיים חשובים בעיקר לילדים ולמתבגרים.

התומכים בגישה מעוניינים בדרך כלל בקיצור גיל עזיבת בית הספר לגיל 15 (לצד לימוד יותר מגוון ויותר נרחב בגילאים קטנים יותר) בביטול המונח "מחוננים" או השקעה חינוכית באוכלוסיות ספציפיות ובניתוב המשאבים החינוכיים בצורה שוויונית במיוחד בתקופות קירטיות ורגישות (4-12) בכל האוכלוסיות המוגדרות השונות (אם בכלל מישהו טורח לקבץ בני אדם לקבוצות חברתיות בהקשר החינוכי) וכי מי שמתעניין ללמוד '''עוד''' על החומר שהוא לומד, ממילא ''יבקש בעצמו'' הדרכה מוגברת ויפעל אקטיבית להשיגה.

התומכים בגישה מעוניינים בדרך כלל בקיצור גיל עזיבת בית הספר לגיל 15 (לצד לימוד יותר מגוון ויותר נרחב בגילאים קטנים יותר) בביטול המונח "מחוננים" או השקעה חינוכית באוכלוסיות ספציפיות ובניתוב המשאבים החינוכיים בצורה שוויונית במיוחד בתקופות קירטיות ורגישות (גילאי 4-12) בכל האוכלוסיות המוגדרות השונות וכי מי שמתעניין ללמוד '''עוד''' על החומר שהוא לומד, ממילא ''יבקש בעצמו'' הדרכה מוגברת ויפעל אקטיבית להשיגה.

ניתן להניח כי רבות מהבעיות החברתיות שאנו מוצאים סביבנו ובעיקר אי שביעות רצון משירותים שונים (כגון הוראה, רפואה, פסיכולוגיה, ביטוח, שיעורים גבוהים של דיכאון ועוד) נובעים במישרין או בעקיפין מאי שוויון בידע.

ניתן להניח כי רבות מהבעיות החברתיות שאנו מוצאים סביבנו ובעיקר אי שביעות רצון משירותים שונים (כגון הוראה, רפואה, פסיכולוגיה, ביטוח, שיעורים גבוהים של דיכאון ועוד) נובעים במישרין או בעקיפין מאי שוויון בידע.