שינויים

החשש מפני שחיקה דמוקרטית קיים בקרב כלכלנים מהזרם ההטרודוקסי מאז שנות ה-50. בספר [[חברת השפע]] תאר גלבריית מהו [[מוצר ציבורי]] ומהו חשיבותו. מוצר ציבורי הוא בעל מאפיינים שונים מאלו של [[מוצר פרטי]] בשני היבטים - הוא לא יריבי והוא לא בלבדי - קל להנות ממנו גם אם לא שילמת עליו ואם אדם אחד נהנה ממנו זה לא מפריע לאדם אחר להנות מקיומו. גלבריית טען כי השוק תחת [[קפיטליזם]] עושה עבודה טובה בהספקת מוצרים פרטיים כמו נעליים או מכוניות ומהן יהיה לנו שפע הולך וגדל. עם זאת הוא חשש מפני שחיקה במוצרים ציבוריים כמו כבישים, או תשתיות אחרות. ניתן להרחיב את התאוריה של גלבריית על מוצרים ציבוריים אחרים כמו [[אמון]], [[אמת]], ו[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] משום שאלה הם גם בעלי מאפיינים של מוצרים ציבוריים. לדוגמה מידע בתחום [[בריאות הציבור]] מחקרים על [[גורמי סיכון בריאותיים]] הם בגדר ידע מועיל לאוכלוסיה כולה, אבל גם מי שלא שילם על המחקרים יכול להנות מקיומם והנאה של אדם אחד לא מפריעה לאדם אחר להנות ממנו.  

החשש מפני שחיקה דמוקרטית קיים בקרב כלכלנים מהזרם ההטרודוקסי מאז שנות ה-50. בספר [[חברת השפע]] תאר גלבריית מהו [[מוצר ציבורי]] ומהו חשיבותו. מוצר ציבורי הוא בעל מאפיינים שונים מאלו של [[מוצר פרטי]] בשני היבטים - הוא לא יריבי והוא לא בלבדי - קל להנות ממנו גם אם לא שילמת עליו ואם אדם אחד נהנה ממנו זה לא מפריע לאדם אחר להנות מקיומו. גלבריית טען כי השוק תחת [[קפיטליזם]] עושה עבודה טובה בהספקת מוצרים פרטיים כמו נעליים או מכוניות ומהן יהיה לנו שפע הולך וגדל. עם זאת הוא חשש מפני שחיקה במוצרים ציבוריים כמו כבישים, או תשתיות אחרות. ניתן להרחיב את התאוריה של גלבריית על מוצרים ציבוריים אחרים כמו [[אמון]], [[אמת]], ו[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] משום שאלה הם גם בעלי מאפיינים של מוצרים ציבוריים. לדוגמה מידע בתחום [[בריאות הציבור]] מחקרים על [[גורמי סיכון בריאותיים]] הם בגדר ידע מועיל לאוכלוסיה כולה, אבל גם מי שלא שילם על המחקרים יכול להנות מקיומם והנאה של אדם אחד לא מפריעה לאדם אחר להנות ממנו.  

בשנות ה-90 כתב קרל סייגן את הספר [[עולם רדוף שדים]] בו העלה חשש מפני התחזקות כוחן של [[תאוריות קונספירציה]] וכי השימוש בהן עלול לתרום הן ל[[הכחשת מדע]] והן להרס הדמוקרטיה. קו דומה הוצג בספר [[להציל את המדיה]] שהתמקד בכך שהתקשרות מספקת מוצר ציבורי של ידע אמין אבל בשנים האחרונות התקשרות סובלת ממחסור גדל והולך בהכנסות ולכן סובלת מהשפעות גדולות יותר של בעלי הון וממשלות.  

בשנות ה-90 כתב קרל סייגן את הספר [[עולם רדוף שדים]] בו העלה חשש מפני התחזקות כוחן של [[תאוריות קונספירציה]] וכי השימוש בהן עלול לתרום הן ל[[הכחשת מדע]] והן להרס הדמוקרטיה. הכלכלנית הצרפתית [[ג'וליה קז'ה]] כתבה בשנת 2015 את הספר 

[[להציל את המדיה|להציל את המדיה: קפיטליזם מימון-המון ודמוקרטיה]] הספר עוסק בבעיה של העיתונות והתקשורת במאה ה-21 שמתקשות לשרוד מבחינה כלכלית ואת ההשלכות של דבר זה על הדמוקרטיה. ההכנסות היורדות בתחום גורמים לעיתונים רבים להוריד את הסטנדט העיתונאי - פחות עורכים, קו עריכה צהוב ורכילותי יותר, כותרות קליק-בייט. מבחינת מימון עיתונים רבים עברו להיות בבעלות מיליארדרים והם לאו דווקא מרווחים כסף, בעיה אחרת שנוצרת היא תלות של גופי תקשרות במימון וסבסוד ממשלתי. במקביל הירידה בשכר ובתנאים של עיתונאים גרם לכך שכתבות רבות הפכו להיות העתק-הדבק של ארגוני [[יחסי ציבור]] מטעם תאגידי ענק או מטעם דוברים של מפלגות או משרדי ממשלה.

 

אחד הגורמים לשקיעת דמוקרטיות במדינות מערביות היא השפעות של [[גלובליזציה]] על המעמד הבינוני. בעוד שחלק גדול מן הציבור נהנה מגלובלציזה עקב הוזלת מוצרים כמו מכשירי חשמל, בגדים ומכוניות, יש שינויים בדפוסים של [[אי שוויון כלכלי]]. [[גרף הפיל]] מתאר תופעה לפיה המעמדות הנמוכים ומעמד הביניים במדינות המערביות - במיוחד פועלים בתחומים של [[תעשייה]] סבלו בעשורים האחרונים משחיקה בהכנסות עקב תחרות שלהם עם פועלים ממדינות עניות ועקב העברת מפעלים למדינות כמו סין אפריקה ומזרח אירופה ועקב צמיחת פירמות חדשות במדינות אלה. זאת בעוד העשירונים העליונים ובמיוחד האלפיון העליון במדינות העשירות נהנו מעליה עצומה בהכנסות. כמו כן התחזקות הגלובליזציה ורצון של רבים בעולם המערבי לעבוד בעבודות מכנסיות בתחומים השירותים כמו היטק, עריכת דין ופיננסים הובילה למחסור בידיים עובדות בתחומים כמו סיעוד, בניין, חקלאות במדינות אלה והובילה לגל הגירה של עובדים ממדינות עניות יותר. היבטים אלה תרמו להתחזקות מנהיגים פופליסטיים כמו טראמפ שהבטיחו מצד אחד מלחמה בעובדים המהגרים, חיזוק כוחם של הפועלים במעמד הביניים והמעמד הנמוך וכן "מלחמת סחר" במדינות כמו סין.

 

 

בשנת 2022 יצא הספר [[ספין דיקטטורים]] בספר שכתבו כלכלן ואיש מדעי המדינה מתוארים קווי מתאר של דיקטטורות מהסוג החדש כמו הונגריה, טוריקה, סינגפור, וונצולאה ופוטין לפני מלחמת אוקראינה. לפי המחברים הדיקטטורים החדשים פחות מסתמכים על פחד כדי להשליט את הדיקטטורה שלהם ויותר על [[תעמולה]] וספינים. הסיבות לכך היא כי תעמולה היא זולה יותר להפעלה וכך נהננים הדיקטטורים מתמיכה פופלארית בקרב העם. סיבה חשובה לקיום דיקטטורה המתחזית לדמוקרטיה היא הרצון של הדיקטטורים בהשקעות מבחוץ וגישה לשווקים העולמיים בהקשרים של יבוא יצוא וכן עקב רצון בתיירות.

==מדינות תחת שחיקה דמוקרטית==

==מדינות תחת שחיקה דמוקרטית==