שינויים

* '''התפתחות חקר הגאולוגיה''' - עד למאות השנים האחרונות הניחו רוב האנשים כי כדור הארץ נמצא במרכז היקום וכי הוא נוצר על ידי אלוהים במהלך ששת ימי בריאה או על ידי מיתולוגיות אחרות שהיו נפוצות בדרום אמריקה, אסיה ועוד. במאה ה-17 לאחר מאות שנים של מחקר גאולוגי, ניסו חוקרים לפתח מודל העולה בקנה אחד עם הסיפור התנ"כי, בפרט על המבול. על פי התאוריה, הסטרטות השונות תואמות את המאורעות התנכ"יים. התאוריה הרווחת נשענה על ספרו של ויליאם ויסטון "תאוריה חדשה של הארץ" (A New Theory Of The Earth) שהתפרסם ב־1696,‏ ובו ויסטון טוען בזכות התרחשותו של מבול על פי הראיות שמספקות הסטרטות של כדור הארץ.[2]. ב־1749 פרסם חוקר הטבע הצרפתי ז'ורז'־לואי לקלר דה בופון את ספריו Histoire Naturelle, שבהם תקף את הספר "תאוריה חדשה על הארץ". בעקבות ניסויים שערך טען שכדור הארץ אינו בן 6,000 שנה אלא כבן 75,000 שנה. בשנת 1755 פרסם הפילוסוף עמנואל קאנט, את "היסטוריה אוניברסלית ותאוריה של השמים" (Allgemeine Naturgeschichte und Theories des Himmels) ובו הדעה שהיווצרות כדור הארץ אינה קשורה כלל לדת או לאלוהים. בסוף המאה ה־18 ובתחילת המאה ה־19 היו שתי תפיסות מנוגדות. אחת, המזוהה עם אברהם גוטלוב ורנר, ומכונה "נפטוניסטים", האמינה שכדור הארץ צעיר, בקטסטרופות, ובמים כמחוללי השינוי העיקרי. תפיסה זו נטתה לפירוש מילולי של התנ"ך. התפיסה השנייה (ה"פלוטוניסטים"), המזוהה עם ג'יימס האטון, האמינה שכדור הארץ עתיק, בשינוי איטי ואחיד, ובחום ובלחץ כמחוללי השינוי העיקריים. תפיסה זו עלתה בקנה אחד עם השקפה דתית דאיסטית. ידם של ה"פלוטוניסטים", חסידיו של האטון, על העליונה. הם האמינו כי סלעים נוצרים בתהליכים געשיים מהשקעה של לבה הפורצת מהרי געש, והצליחו להסביר הימצאותם של סלעים מותכים כגון בזלת טוב יותר מה"נפטוניסטים" שהתקשו להסביר כיצד היו יכולים להיווצר סלעים כאלה בכח המים והרוח בלבד. עבודתו האטון ערערה על התאוריות המקובלות אז על גילו הצעיר של הארץ. ערעור זה סימן נקודת מפנה במחקר כדור הארץ. חיזוק נוסף לטובת תאוריה זו היתה "עקרונות הגאולוגיה" (Principles of Geology) שפרסם הגאולוג הסקוטי צ'ארלס לייל ב־1830 וזכה להצלחה. בספר זה הציג לייל אישושים משכנים מרחבי אירופה לתאוריות של האטון. מניעים כלכליים ביישום מידע גאולוגי, בעיקר בתעשיית הכרייה הביאו ממשלות לתמוך במחקר הגאולוגי במהלך המאה ה-19. בתחילת המאה ה־19 הורכב הטור הסטרטיגרפי המתאר את סדר שכבות הסלעים בכדור הארץ ואשר נשען על מידע שסיפקו הנפטוניסטים והפלוטוניסטים של המאה ה־18. להרכבת הטור תרמו הביולוג ז'ורז' קיווייה והמינרלוג אלכסנדר ברוניאר, שניהם מצרפת, שפרסמו בשנת 1811 את "תיאור הגאולוגיה של סביבות פאריז" (Description Geologiques des Environs de Paris), והמודד האנגלי ויליאם סמית. עבודתם של השלושה הולידה את הסטרטיגרפיה, מיפוי שכבות הסלע בכדור הארץ. נדרשו עוד עבודה רבה במהשך כדי להביא את המדענים לתאוריות מודרניות, הכוללות גם חקר מאובנים ושימוש בכימיה ופיזיקה כדי לקבוע כי כדור הארץ נוצר בזמן יצירת מערכת השמש - לפני כ-4.5 מיליארד שנה.   

* '''התפתחות חקר הגאולוגיה''' - עד למאות השנים האחרונות הניחו רוב האנשים כי כדור הארץ נמצא במרכז היקום וכי הוא נוצר על ידי אלוהים במהלך ששת ימי בריאה או על ידי מיתולוגיות אחרות שהיו נפוצות בדרום אמריקה, אסיה ועוד. במאה ה-17 לאחר מאות שנים של מחקר גאולוגי, ניסו חוקרים לפתח מודל העולה בקנה אחד עם הסיפור התנ"כי, בפרט על המבול. על פי התאוריה, הסטרטות השונות תואמות את המאורעות התנכ"יים. התאוריה הרווחת נשענה על ספרו של ויליאם ויסטון "תאוריה חדשה של הארץ" (A New Theory Of The Earth) שהתפרסם ב־1696,‏ ובו ויסטון טוען בזכות התרחשותו של מבול על פי הראיות שמספקות הסטרטות של כדור הארץ.[2]. ב־1749 פרסם חוקר הטבע הצרפתי ז'ורז'־לואי לקלר דה בופון את ספריו Histoire Naturelle, שבהם תקף את הספר "תאוריה חדשה על הארץ". בעקבות ניסויים שערך טען שכדור הארץ אינו בן 6,000 שנה אלא כבן 75,000 שנה. בשנת 1755 פרסם הפילוסוף עמנואל קאנט, את "היסטוריה אוניברסלית ותאוריה של השמים" (Allgemeine Naturgeschichte und Theories des Himmels) ובו הדעה שהיווצרות כדור הארץ אינה קשורה כלל לדת או לאלוהים. בסוף המאה ה־18 ובתחילת המאה ה־19 היו שתי תפיסות מנוגדות. אחת, המזוהה עם אברהם גוטלוב ורנר, ומכונה "נפטוניסטים", האמינה שכדור הארץ צעיר, בקטסטרופות, ובמים כמחוללי השינוי העיקרי. תפיסה זו נטתה לפירוש מילולי של התנ"ך. התפיסה השנייה (ה"פלוטוניסטים"), המזוהה עם ג'יימס האטון, האמינה שכדור הארץ עתיק, בשינוי איטי ואחיד, ובחום ובלחץ כמחוללי השינוי העיקריים. תפיסה זו עלתה בקנה אחד עם השקפה דתית דאיסטית. ידם של ה"פלוטוניסטים", חסידיו של האטון, על העליונה. הם האמינו כי סלעים נוצרים בתהליכים געשיים מהשקעה של לבה הפורצת מהרי געש, והצליחו להסביר הימצאותם של סלעים מותכים כגון בזלת טוב יותר מה"נפטוניסטים" שהתקשו להסביר כיצד היו יכולים להיווצר סלעים כאלה בכח המים והרוח בלבד. עבודתו האטון ערערה על התאוריות המקובלות אז על גילו הצעיר של הארץ. ערעור זה סימן נקודת מפנה במחקר כדור הארץ. חיזוק נוסף לטובת תאוריה זו היתה "עקרונות הגאולוגיה" (Principles of Geology) שפרסם הגאולוג הסקוטי צ'ארלס לייל ב־1830 וזכה להצלחה. בספר זה הציג לייל אישושים משכנים מרחבי אירופה לתאוריות של האטון. מניעים כלכליים ביישום מידע גאולוגי, בעיקר בתעשיית הכרייה הביאו ממשלות לתמוך במחקר הגאולוגי במהלך המאה ה-19. בתחילת המאה ה־19 הורכב הטור הסטרטיגרפי המתאר את סדר שכבות הסלעים בכדור הארץ ואשר נשען על מידע שסיפקו הנפטוניסטים והפלוטוניסטים של המאה ה־18. להרכבת הטור תרמו הביולוג ז'ורז' קיווייה והמינרלוג אלכסנדר ברוניאר, שניהם מצרפת, שפרסמו בשנת 1811 את "תיאור הגאולוגיה של סביבות פאריז" (Description Geologiques des Environs de Paris), והמודד האנגלי ויליאם סמית. עבודתם של השלושה הולידה את הסטרטיגרפיה, מיפוי שכבות הסלע בכדור הארץ. נדרשו עוד עבודה רבה במהשך כדי להביא את המדענים לתאוריות מודרניות, הכוללות גם חקר מאובנים ושימוש בכימיה ופיזיקה כדי לקבוע כי כדור הארץ נוצר בזמן יצירת מערכת השמש - לפני כ-4.5 מיליארד שנה.   

* '''[[אבולוציה]] ביולוגית''' - אחת המחלוקת הגדולה של הדתות עם המדע התפתחה סביב נושא התפתחות החיים. ב-1859 פרסם  דארווין, את ספרו "מוצא המינים" שבו הוא מתאר את העושר של מגוון בעלי החיים והצמחים כתוצאה של תהליכים טבעיים שמשלבים מקריות יחד עם מנגנון לא מקרי של [[ברירה טבעית]]. דבר זה גרם להתנגשות בינו לבין דתיים רבים בכל הדתות שמאמנים בסיפור הבריאה. אישוש נוסף לתאוריה של דרווין הייתה הסינתזה הביולוגית שקישרה בין התאוריה הגנטית של מנדל לבין דארווין שהתרחשה בשנות ה-1930 ולאחר מכן גילוי ה-DNA שהסביר את המכניקה של מנגנון התורשה. למרות אימוץ רחב מאד של תאוריית האבולוציה הביולוגית, המחלוקת זו נמשכת עד היום כאשר חלק מהדתיים אימצו חלקים מתוך האבולוציה, חלקם ניסו להתאים אותה לסיפורים אודות הבריאה בתנ"ך, וחלקם דוחים את האבולוציה בטיעונים שונים. לעיתים קרובות יש הצגה מעוותת של האבולוציה על ידי גורמים דתיים, לדוגמה הטענה שאבולוציה היא תהליך מקרי. יש מדענים שעונים לטיעונים אלה ומסבירים את האבולוציה לציבור הרחב - ביניהם הספר "[[השען העיוור]]" של דוקינס. השימוש באבולוציה כיום לא מוגבל רק לביולוגיה וחוקרים שונים משתמשים בה בתחומים אחרים - לדוגמה חוקרי שפה מתארים אבולוציה של מילים, חוקרי תרבות מתארים אבולוציות של תרבויות, חוקרי טכנולוגיה מזהים אבולוציה של טכנולוגית ועוד. חוקרים בתחום מדעי המחשב משתמשים במנגנונים אבולוציוניים כדי ללמד מחשבים כיצד ללמוד בכוחות עצמם כחלק מבינה מלאכותית.  

* '''[[אבולוציה]] ביולוגית''' - אחת המחלוקת הגדולה של הדתות עם המדע התפתחה סביב נושא התפתחות החיים. ב-1859 פרסם  דארווין, את ספרו "מוצא המינים" שבו הוא מתאר את העושר של מגוון בעלי החיים והצמחים כתוצאה של תהליכים טבעיים שמשלבים מקריות יחד עם מנגנון לא מקרי של [[ברירה טבעית]]. דבר זה גרם להתנגשות בינו לבין דתיים רבים בכל הדתות שמאמנים בסיפור הבריאה. אישוש נוסף לתאוריה של דרווין הייתה הסינתזה הביולוגית שקישרה בין התאוריה הגנטית של מנדל לבין דארווין שהתרחשה בשנות ה-1930 ולאחר מכן גילוי ה-DNA שהסביר את המכניקה של מנגנון התורשה. למרות אימוץ רחב מאד של תאוריית האבולוציה הביולוגית, המחלוקת זו נמשכת עד היום כאשר חלק מהדתיים אימצו חלקים מתוך האבולוציה, חלקם ניסו להתאים אותה לסיפורים אודות הבריאה בתנ"ך, וחלקם דוחים את האבולוציה בטיעונים שונים. לעיתים קרובות יש הצגה מעוותת של האבולוציה על ידי גורמים דתיים, לדוגמה הטענה שאבולוציה היא תהליך מקרי. יש מדענים שעונים לטיעונים אלה ומסבירים את האבולוציה לציבור הרחב - ביניהם הספר "[[השען העיוור]]" של דוקינס. השימוש באבולוציה כיום לא מוגבל רק לביולוגיה וחוקרים שונים משתמשים בה בתחומים אחרים - לדוגמה חוקרי שפה מתארים אבולוציה של מילים, חוקרי תרבות מתארים אבולוציות של תרבויות, חוקרי טכנולוגיה מזהים אבולוציה של טכנולוגית ועוד. חוקרים בתחום מדעי המחשב משתמשים במנגנונים אבולוציוניים כדי ללמד מחשבים כיצד ללמוד בכוחות עצמם כחלק מבינה מלאכותית.  

* [[סדר ספונטני]] מחלקות נוספת מלבד האבולוציה היא מחלוקת לגבי ראשית החיים. המדע מתקשה לתת הסבר מלא כיצד נוצרה ראשית החיים בכדור הארץ. קיימות השערות לגבי התפתחות חומצות אמינו ב"מרק הקדום" שהיה בכדור הארץ וכי מתישהו החומצות יצרו מבנים ביולוגיים מורכבים יותר שהצליחו להגיע לשכפול עצמי ובהמשך התפתחו ליצורים פשוטים שהתפתחו בהמשך לחיידקים. החיידקים היו צורת החיים המרכזית בכדור הארץ במשך כ4 מיליארד שנים. גם בנושא זה אנשי הדת לא מקבלים לרוב את ההסבר הזה ודבקים בדרך כלל בתיאורים דתיים. נקודת המחלוקת המרכזית בנושא היא קושי של הדת לקבל רעיונות כמו [[סדר ספונטני]] - לפיו במצבים מסוימים ומיוחדים, נוכחות של זרם [[אנרגיה]] יכול לגרום להופעתו של סדר. קושי זה גם גורם להתעלמות של הדת והסברים שונים שלה לגבי הזדקנות ומוות באופן כללי התעלמות מחוקי [[תרמודינמיקה]] כך לדוגמה יש התעלמות מ[[תרמודינמיקה בביולוגיה]].  

* '''מוצא החיים ו[[סדר ספונטני]]''' מחלקות נוספת מלבד האבולוציה היא מחלוקת לגבי ראשית החיים. המדע מתקשה לתת הסבר מלא כיצד נוצרה ראשית החיים בכדור הארץ. קיימות השערות לגבי התפתחות חומצות אמינו ב"מרק הקדום" שהיה בכדור הארץ וכי מתישהו החומצות יצרו מבנים ביולוגיים מורכבים יותר שהצליחו להגיע לשכפול עצמי ובהמשך התפתחו ליצורים פשוטים שהתפתחו בהמשך לחיידקים. החיידקים היו צורת החיים המרכזית בכדור הארץ במשך כ-4 מיליארד שנים. גם בנושא זה אנשי הדת לא מקבלים לרוב את ההסבר הזה ודבקים בדרך כלל בתיאורים דתיים. נקודת מחלוקת חשובה בנושא היא קושי של הדת לקבל רעיונות כמו [[סדר ספונטני]] - לפיו במצבים מסוימים ומיוחדים, נוכחות של זרם [[אנרגיה]] יכול לגרום להופעתו של סדר. קושי זה גם גורם להתעלמות של הדת והסברים שונים שלה לגבי הזדקנות ומוות באופן כללי התעלמות מחוקי [[תרמודינמיקה]] כך לדוגמה יש התעלמות מ[[תרמודינמיקה בביולוגיה]].  

* מוצא האדם והקרבה בין האדם לבין קופי אדם. ב1871 פרסם צ'ארלס דרווין, את ספרו "מוצא האדם" - בספר הוא מתאר כיצד [[בני האדם]] התפתחו מתוך קופי אדם, שענפים אחרים שלהם התפתחו לקופים כמו גורילות, אורנג-אוטנגים ושימפנזות. דבריו יצרו התנגדות אדירה בקרב חוגים דתיים ושמרנים. עם זאת ראיות בדבר הקשרים בין בני האדם לבין קופי האדם המשיכו להצטבר. לדוגמה נמצאו עוד ועוד מאובני שלדים שהיו "חוליות חסרות" בין האדם כפי שאנו מכירים אותו כיום לבין מיני אדם שנכחדו והיו חוליות ביניים לבין הקופים. אישוש נוסף לתאוריה של דרווין היה בעקבות גילוי ה-DNA ומחקרים על קרבה גנטית - הן בין בני אדם ממקומות שונים בעולם והן על קרבה גנטית בין בני האדם לבין מינים כמו שימפנזים, שהרצף הגנטי שלהם דומה לזה של בני האדם בכ-98 אחוז מהבסיסים הגנטיים. כמו כן חוקרים השתמשו בשיטות גנטיות כדי לזהות ענפים בתוך האנושות ולמפות קשרים בין בני אדם מודרניים לבין מיני אדם אחרים שנכחדו. התיאור של מוצא האדם ושל התפתחות המין האנושי כולל כיום לפחות כ-70 אלף שנים שעברו מאז [[המהפכה הלשונית]] ומחקרים שנוגעים להיסטוריה אנושית של מיליוני שנים אחורה - אם זו המצאת האש לפני כ-300 אלף שנה ותיאורים לגבי היסטוריה של האדם בתקופת ה[[לקטים ציידים]] ואם זה עוד אחורה מזה לגבי התפתחות של ענף משפחת האדם (כאשר רוב המינים מלבד הומו סאפינאס נכחדו).  

* '''מוצא האדם''' והקרבה בין האדם לבין קופי אדם. ב1871 פרסם צ'ארלס דרווין, את ספרו "[[מוצא האדם]]" - בספר הוא מתאר כיצד [[בני האדם]] התפתחו מתוך קופי אדם, שענפים אחרים שלהם התפתחו לקופים כמו גורילות, אורנג-אוטנגים ושימפנזות. דבריו יצרו התנגדות אדירה בקרב חוגים דתיים ושמרנים. אנשי דת רבים בארצות הברית חששו כי הפצתה של תאוריה הגורסת שהאדם התפתח מקופים קדומים, תביא לעירעור היסודות הדתיים של אזרחי המדינה ותוביל לשחיתות מוסרית. בתחילה ניסו ללמד גרסה של אבולוציה תאיסטית, אולם מאבקים בין דתיים שוני םהובילו לשינוי מגמה. ב-13 במרץ 1925, נחקק בטנסי בארה"ב חוק שאסר על הוראת תאוריית האבולוציה של האדם בכל מוסדות הלימוד הציבוריים במדינה, דבר שהוביל בסופו של דבר ל"משפט הקופים" ופילוג בתוך התנועה הדתית ביחס לאבולוציה.  ראיות בדבר הקשרים בין בני האדם לבין קופי האדם המשיכו להצטבר. לדוגמה נמצאו עוד ועוד מאובני שלדים שהיו "חוליות חסרות" בין האדם כפי שאנו מכירים אותו כיום לבין מיני אדם שנכחדו והיו חוליות ביניים לבין הקופים. אישוש נוסף לתאוריה של דרווין היה בעקבות גילוי ה-DNA ומחקרים על קרבה גנטית - הן בין בני אדם ממקומות שונים בעולם והן על קרבה גנטית בין בני האדם לבין מינים כמו שימפנזים, שהרצף הגנטי שלהם דומה לזה של בני האדם בכ-98 אחוז מהבסיסים הגנטיים. כמו כן חוקרים השתמשו בשיטות גנטיות כדי לזהות ענפים בתוך האנושות ולמפות קשרים בין בני אדם מודרניים לבין מיני אדם אחרים שנכחדו. התיאור של מוצא האדם ושל התפתחות המין האנושי כולל כיום לפחות כ-70 אלף שנים שעברו מאז [[המהפכה הלשונית]] ומחקרים שנוגעים להיסטוריה אנושית של מיליוני שנים אחורה - אם זו המצאת האש לפני כ-300 אלף שנה ותיאורים לגבי היסטוריה של האדם בתקופת ה[[לקטים ציידים]] ואם זה עוד אחורה מזה לגבי התפתחות של ענף משפחת האדם (כאשר רוב המינים מלבד הומו סאפינאס נכחדו).  

* '''היצורים החיים וכדור הארץ כאבק כוכבים'''. התאוריה המדעית מציעה הסבר כיצד התפתחו יסודות שונים, כבדים יותר כמו חמצן, פחמן או ברזל, מתוך יסודות קלים יותר כמו מימן. ההסבר נוגע ליצירת היסודות בתהליכי היתוך גרעיני בתוך שמשות כוכבים. כדי ליצור יסודות כבדים יותר מברזל וכדי להוציא את היסודות מתוך ליבות שמשות נדרשת סופר-נובה - זריקה של החומר החוצה. לכן מדענים מתייחסים אל בני האדם כאל "אבק כוכבים" - כדי שיווצרו כוכבי לכת שיש בהם יסודות כמו צורן, ברזל וחמצן וכדי שייצרו יצורים חיים המכילים יסודות אלה - נדרש תהליכי סופרנובה וכוכבים - תיאור זה לא נרמז בשום מקום בתיאור הדתי של היקום והוא עוד אישוש לכך שגיל היקום הוא מיליארדי שנים.   

* '''היצורים החיים וכדור הארץ כאבק כוכבים'''. התאוריה המדעית מציעה הסבר כיצד התפתחו יסודות שונים, כבדים יותר כמו חמצן, פחמן או ברזל, מתוך יסודות קלים יותר כמו מימן. ההסבר נוגע ליצירת היסודות בתהליכי היתוך גרעיני בתוך שמשות כוכבים. כדי ליצור יסודות כבדים יותר מברזל וכדי להוציא את היסודות מתוך ליבות שמשות נדרשת סופר-נובה - זריקה של החומר החוצה. לכן מדענים מתייחסים אל בני האדם כאל "אבק כוכבים" - כדי שיווצרו כוכבי לכת שיש בהם יסודות כמו צורן, ברזל וחמצן וכדי שייצרו יצורים חיים המכילים יסודות אלה - נדרש תהליכי סופרנובה וכוכבים - תיאור זה לא נרמז בשום מקום בתיאור הדתי של היקום והוא עוד אישוש לכך שגיל היקום הוא מיליארדי שנים.   

* '''[[אקולוגיה]]''' - המדע החל לתאר את האדם כחלק ממארג של יצורים חיים - כולל מיני צמחים שונים, בעלי חיים פטריות וחד תאיים כמו חיידקים, שהם חלק מ[[מערכת אקולוגית]] אחת גדולה. המערכת הזו חיונית לקיומו של האדם בגלל קיומם של [[מחזור ביוגאוכימי]] כמו מחזור החמצן מחזור הזרחן מחזור הפחמן ועוד. בני האדם אינם שולטים בטבע אלא הם חלק מהטבע ותלויים בו לשם המשך קיומם. זאת בניגוד לתאוריות דתיות מונותאיסטיות היררכיות שבהם אלוהים שולט בטבע או מוסר את השליטה בבעלי החיים ובצמחים לידי האדם.  

* '''[[אקולוגיה]]''' - המדע החל לתאר את האדם כחלק ממארג של יצורים חיים - כולל מיני צמחים שונים, בעלי חיים פטריות וחד תאיים כמו חיידקים, שהם חלק מ[[מערכת אקולוגית]] אחת גדולה. המערכת הזו חיונית לקיומו של האדם בגלל קיומם של [[מחזור ביוגאוכימי]] כמו מחזור החמצן מחזור הזרחן מחזור הפחמן ועוד. בני האדם אינם שולטים בטבע אלא הם חלק מהטבע ותלויים בו לשם המשך קיומם. זאת בניגוד לתאוריות דתיות מונותאיסטיות היררכיות שבהם אלוהים שולט בטבע או מוסר את השליטה בבעלי החיים ובצמחים לידי האדם.  

* '''[[המהפכה המיקרוביולוגית]]''' מחלקות ופגעים בדתות תוארו תמיד כביטוי לרצון אלוהי, חלק ממנגנון עלום של שכר ועונש. בכל כתבי הקודש אין זכר לאזכור של חיידקים או וירוסים, יצורים קטנים ולכן סמויים מהעין שיכולים לחולל מחלות. במשך מאות שנים הייתה תחרות ושיתוף פועלה בין כמרים לבין רופאים בניסיון להבין מה גורם לאנשים לחלות ומה יכול להבריא אותם. בתחילה הטיפולים היו מבוססים בעיקר על תפילות וטקסיים דתיים שונים. בהמשך החלו להתפתח פרקטיקות שונות - אבל בתחום של פעילות מול מחלות זיהומיות רוב הרופאים היו חסרי אונים. למרווח זה נכנסו אנשי דת שהבטיחו ריפוי או לפחות הסברים תאולוגיים מדוע המוות של ילדים או אנשים צעירים הוא בלתי נמנע וחלק מרצון האל. לפני כ-300 שנה גילה לינבהוק את החיידקים ובשליש האחרון של המאה ה-19 התפתחה [[תאוריית החיידקים כגורמי מחלות]] וביולוגים ורופאים החלו להסביר את המחלות המזהמות במונחים המוכרים לנו כיום - על ידי חיידקים, וירוסים וטפלים אחרים. בהמשך ניתן הסבר גם ל[[סרטן]] ומחלות אוטו-אימניות. הסברים אלו גרמו לדחיקה החוצה של אנשי דת מתחומי הרפואה ויצירת בסיס מדעי ולא דתי להבנת תחלואה, מניעת תחלואה וריפוי. עם זאת גורמים דתיים קיצוניים שונים מתנגדים לפעמים לעולם הרפואה - לדוגמה תמיכה של אנשי דת, לרבות מנהיגים חרדים ב[[התנגדות לחיסונים]] או התייעצות עם רבנים בהקשרים רפואיים.

* '''[[המהפכה המיקרוביולוגית]]''' מחלקות ופגעים בדתות תוארו תמיד כביטוי לרצון אלוהי, חלק ממנגנון עלום של שכר ועונש. בכל כתבי הקודש אין זכר לאזכור של חיידקים או וירוסים, יצורים קטנים ולכן סמויים מהעין שיכולים לחולל מחלות. במשך מאות שנים הייתה תחרות ושיתוף פועלה בין כמרים לבין רופאים בניסיון להבין מה גורם לאנשים לחלות ומה יכול להבריא אותם. בתחילה הטיפולים היו מבוססים בעיקר על תפילות וטקסיים דתיים שונים. בהמשך החלו להתפתח פרקטיקות שונות - אבל בתחום של פעילות מול מחלות זיהומיות רוב הרופאים היו חסרי אונים. למרווח זה נכנסו אנשי דת שהבטיחו ריפוי או לפחות הסברים תאולוגיים מדוע המוות של ילדים או אנשים צעירים הוא בלתי נמנע וחלק מרצון האל. לפני כ-300 שנה גילה לינבהוק את החיידקים ובשליש האחרון של המאה ה-19 התפתחה [[תאוריית החיידקים כגורמי מחלות]] וביולוגים ורופאים החלו להסביר את המחלות המזהמות במונחים המוכרים לנו כיום - על ידי חיידקים, וירוסים וטפלים אחרים. בהמשך ניתן הסבר גם ל[[סרטן]] ומחלות אוטו-אימניות. הסברים אלו גרמו לדחיקה החוצה של אנשי דת מתחומי הרפואה ויצירת בסיס מדעי ולא דתי להבנת תחלואה, מניעת תחלואה וריפוי. עם זאת גורמים דתיים קיצוניים שונים מתנגדים לפעמים לעולם הרפואה - לדוגמה תמיכה של אנשי דת, לרבות מנהיגים חרדים ב[[התנגדות לחיסונים]] או התייעצות עם רבנים בהקשרים רפואיים.

* מחקרים על מוסר ועל [[אמפתיה]] בקרב מינים אחרים - ולא כדבר ייחודי לבני האדם. מחקרים על התנהגויות משותפות לבני האדם ולבעלי חיים אחרים.  

* [[חקר המוסר באמצעות מדע|מחקרים על מוסר]] ועל [[אמפתיה]] בקרב מינים אחרים - ולא כדבר ייחודי לבני האדם. מחקרים על התנהגויות משותפות לבני האדם ולבעלי חיים אחרים.  

* מחקרים על מיניות האדם ועל מגדר, מחקרים על הומוסקסואליות, נזילות מינית, על טרנסים ועל נזילות מגדרית.

* מחקרים על [[מיניות האדם]] ועל מגדר, מחקרים על הומוסקסואליות, נזילות מינית, על טרנסים ועל נזילות מגדרית. דתיים רבים התנגדו לחקר המיניות וראו בעיסוק בנושא שבירת טאבו. במיוחד מתקיים מתח בין דתיים לבין מחקרים על הומוסקסואליות, מגדר וטרנסים כאשר דתיים רבים רואים בדברים אלה תופעות "לא טבעיות" או "חטא" או "מחלת נפש", וחלקם תומכים בדברים כמו "טיפולי המרה" כדי לנסות להמיר אנשים חזרה למצבם ה"נורמלי". דתיים רבים רואים בהומוסקסואליות או טרנסיות דבר שהוחא חלק מהשחתת החברה או דבר שנוגד את המוסר בעוד שהמדע ורוב החברה הליברלית רואים בדברים אלה תופעה טבעית שאינה קשורה לפגיעה במוסר.  

* עימות בין [[מודל האב המחמיר]] לבין תפיסות פמיניסטיות ותפיסות לא היררכיות של מוסר. תהליכים כמו [[הרחבת המוסר]] ו[[אבולוציה של מוסר]] שמדגימים כי המוסר אינו דבר קבוע ובלתי משתנה אלא דבר שתלוי גם במסוכמות חברתיות. דוגמה לכך היא [[ביטול העבדות]] של שחורים שנתפסה כדבר טבעי ומוסרי ואף ציווי אלוהי. בעקבות דברים אלו החלו חוקרים לבצע [[חקר המוסר באמצעות מדע]]

* עימות בין [[מודל האב המחמיר]] לבין תפיסות פמיניסטיות ותפיסות לא היררכיות של מוסר. תהליכים כמו [[הרחבת המוסר]] ו[[אבולוציה של מוסר]] שמדגימים כי המוסר אינו דבר קבוע ובלתי משתנה אלא דבר שתלוי גם במסוכמות חברתיות. דוגמה לכך היא [[ביטול העבדות]] של שחורים שנתפסה כדבר טבעי ומוסרי ואף ציווי אלוהי. בעקבות דברים אלו החלו חוקרים לבצע [[חקר המוסר באמצעות מדע]]