שורה 69: |
שורה 69: |
| עם הזמן הגילויים המדעים צמצמו את ההסברים לדברים שבעבר הוסברו על ידי ההסבר "זהו רצון האל". החסרון של הסברים אלה הוא שיש להם כוח הסבר גבוה אבל [[כוח ניבוי]] נמוך ותרומה נמוכה לדברים כמו [[שינוי טכנולוגי|פיתוח טכנולוגיות חדשות]]. דבר זה התחזק מאד בעקבות [[המהפכה המיקרוביולוגית]] ובמיוחד [[תאוריית החיידקים כגורמי מחלות]] שהביאה להסבר על חיידקים ולא רצון האל כגורם מרכזי שגורם למוות של אנשים במחלות מדבקות. בעקבות הצלחת המדע בתחומים של פיתוח טכנולוגיות כמו מנועי קיטור, רכבות, מסילות ברזל, אוניות, נשק, נולי אריגה וכן בגלל הצלחת המדע במיגור מחלות הפופלאיריות של המדע עולה בהתמדה בקרב מדינות מערביות בתקופת [[המהפכה המדעית]] - [[יובל נוח הררי]] והוגים נוספים מצביעים על תהליך שמחזק את עצמו של [[ידע הוא כוח]] שבו המדע מאפשר פיתוח טכנולוגיות חדשות, הללו משמשים מדינות מערביות-קפיטלסטיות לצבור עוד כוח ועוצמה (במאצעות כריית עוד משאבים, השתלטות על שטחים גדולים יותר, כוח צבאי חזק יותר, [[צמיחה כלכלית]] גדולה יותר ועוד) ודבר זה משמש אותן בתחומים שונים כולל בהשקעות גבוהות יותר בפיתוח מדעי ובפיתוחים טכנולוגיים על בסיס המדע. | | עם הזמן הגילויים המדעים צמצמו את ההסברים לדברים שבעבר הוסברו על ידי ההסבר "זהו רצון האל". החסרון של הסברים אלה הוא שיש להם כוח הסבר גבוה אבל [[כוח ניבוי]] נמוך ותרומה נמוכה לדברים כמו [[שינוי טכנולוגי|פיתוח טכנולוגיות חדשות]]. דבר זה התחזק מאד בעקבות [[המהפכה המיקרוביולוגית]] ובמיוחד [[תאוריית החיידקים כגורמי מחלות]] שהביאה להסבר על חיידקים ולא רצון האל כגורם מרכזי שגורם למוות של אנשים במחלות מדבקות. בעקבות הצלחת המדע בתחומים של פיתוח טכנולוגיות כמו מנועי קיטור, רכבות, מסילות ברזל, אוניות, נשק, נולי אריגה וכן בגלל הצלחת המדע במיגור מחלות הפופלאיריות של המדע עולה בהתמדה בקרב מדינות מערביות בתקופת [[המהפכה המדעית]] - [[יובל נוח הררי]] והוגים נוספים מצביעים על תהליך שמחזק את עצמו של [[ידע הוא כוח]] שבו המדע מאפשר פיתוח טכנולוגיות חדשות, הללו משמשים מדינות מערביות-קפיטלסטיות לצבור עוד כוח ועוצמה (במאצעות כריית עוד משאבים, השתלטות על שטחים גדולים יותר, כוח צבאי חזק יותר, [[צמיחה כלכלית]] גדולה יותר ועוד) ודבר זה משמש אותן בתחומים שונים כולל בהשקעות גבוהות יותר בפיתוח מדעי ובפיתוחים טכנולוגיים על בסיס המדע. |
| | | |
− | ==התקופה המודרנית== | + | ===התקופה המודרנית=== |
− | הוגי דעות מדענים וכמרים חששו מפני ההשפעה של המדע על המוסר. אם המדע גורם לכך שבני האדם "רוצחים את אלוהים" ומצמצמים את קיומו הדבר עלול לגרום לחיים לא מוסריים, למשטרים לא מוסריים וכו' - הד לדאגה זו בא לידי ביטוי מאוחר יותר בעקבות משטרים "חילוניים" כמו קומוניזם ונאציזם - אף כי שני משטרים אלה הם גם בעלי מאפיינים אנטי-מדעיים כמו רדיפת אנשים בעקבות האמונה שלהם, התנגדות ישירה למדע או עיוות שלו, וכן חשיבה דתית אצל היטלר. | + | במהלך המאה ה-19 התפתחה התפיסה של [[מודרניזם]] לפיה המדע והטכנולוגיה שבאה איתו, יגרמו לחברה יותר ויותר טובה. בתפוקה זו התחזק [[מיתוס הקדמה]] לפיו האנושות הולכת והופכת למקום טוב ונאור יותר. יש יותר מסילות ברזל, יותר מחרשות, יותר מזון יותר בגדים ולכן יש גם פחות [[רעב]], [[עוני]]. הדבר התפתח בד בבד עם אימוץ תפיסות של [[קפיטליזם]] ותהליך של [[דמוקרטיזציה עולמית]]. מספר מדינות בעלות מסורת דמוקרטית ומדעית - צרפת, הולנד, בריטניה, ארצות הברית ובמידה מסוימת גם גרמניה ואיטליה - הפכו להיות מעצמות בעלות השפעה עולמית. הן הדת הנוצרית והן המדע הופצו ברחבי העולם במסגרת [[קולוניאליזם]]. |
| + | |
| + | הוגי דעות מדענים וכמרים חששו מפני ההשפעה של המדע והשינויים החברתיים על המוסר. אם המדע גורם לכך שבני האדם "רוצחים את אלוהים" ומצמצמים את קיומו הדבר עלול לגרום לחיים לא מוסריים, למשטרים לא מוסריים וכו' - הד לדאגה זו בא לידי ביטוי מאוחר יותר בעקבות משטרים "חילוניים" כמו קומוניזם ונאציזם - אף כי שני משטרים אלה הם גם בעלי מאפיינים אנטי-מדעיים כמו רדיפת אנשים בעקבות האמונה שלהם, התנגדות ישירה למדע או עיוות שלו, וכן חשיבה דתית אצל היטלר. |
| | | |
| אצל חלק מהזרמים הדתיים התפתחה החל מראשית המאה ה-19 התנגדות ישירה למדע כולו או לחלקים במדע. כך עד היום יש ארגונים נוצרים שמתנגדים לאבולוציה והתנגדות זו קיימת גם בקרב מוסלמים רבים. הזרם החרדי ביהדות מתנגד להיבטים רבים במדע ומסרב ללמד ילדים מדע או חלקים נרחבים ממנו - החל בשאלות כמו מהו גיל היקום וחקירות אסטרונומיות ועד אבולוציה וביולוגיה או שאלות הנוגעות למיניות האדם. זרמים אחרים בדתות מנסות לשלב בין המדע לבין הדת, נציג בולט לגישה זו הוא הביולוג והפילוסוף [[ישעיהו ליבוביץ']]. [https://davidson.weizmann.ac.il/online/op-ed/%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%9B%D7%95-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%9D-%D7%99%D7%97%D7%93%D7%99%D7%95] | | אצל חלק מהזרמים הדתיים התפתחה החל מראשית המאה ה-19 התנגדות ישירה למדע כולו או לחלקים במדע. כך עד היום יש ארגונים נוצרים שמתנגדים לאבולוציה והתנגדות זו קיימת גם בקרב מוסלמים רבים. הזרם החרדי ביהדות מתנגד להיבטים רבים במדע ומסרב ללמד ילדים מדע או חלקים נרחבים ממנו - החל בשאלות כמו מהו גיל היקום וחקירות אסטרונומיות ועד אבולוציה וביולוגיה או שאלות הנוגעות למיניות האדם. זרמים אחרים בדתות מנסות לשלב בין המדע לבין הדת, נציג בולט לגישה זו הוא הביולוג והפילוסוף [[ישעיהו ליבוביץ']]. [https://davidson.weizmann.ac.il/online/op-ed/%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%9B%D7%95-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%9D-%D7%99%D7%97%D7%93%D7%99%D7%95] |
| + | |
| + | בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]] וכן בעקבות [[השפל הגדול]], מלחמת העולם השנייה ואירועים נוספים, חל שינוי מהותי ביחס למדע ולקידמה בחלקים גדולים מהציבור. אנשים החו לראות גם את הסכנות שיש בטכנולוגיה שפותחה בעקבות המדע. בניגוד לגישה האופטימית ששררה במסגרת התנועה המודרנית, החלו לעלות חששות מפני עולם דיסאוטופי, ומפני השימוש של ממשלות חזקות, מפלגות או תאגידי ענק בכוח שמעניק להם המדע והטכנולוגיה. דוגמאות לתפיסות אלו היו הספרים [[1984]] ו[[עולם חדש מופלא]]. בד בבד עולה התנועה הפוסט-מודרנית שהיא חשדנית כלפי המדע , כלפי רעיון הקידמה וכלפי הרעיון לפיו המדע מאפשר להתקרב יותר ויותר אל האמת ולחברה נאורה ומתקדמת יותר. עם זאת קמה בתקופה זו גם [[התנועה הפרוגסיבית]] אשר מאמינה כי מדע יכול וצריך לקדם את האנושות וכי מדידות אמפיריות וטיעונים רציונליים יכולים להיות בסיס לחברה טובה יותר. התנועה מקדמת מספר תיקונים חבריים ומסודות כמו פיקוח על [[חברות התרופות]] וחוקים נגד [[הגבלים עסקיים]]. |
| + | |
| + | לאחר תקופה ארוכה של ירידה בכוחה של הדת והתחזקות החילוניות החלה תקופה של התחזקות ה[[שמרנות]] בכלל וכחלק מזה של [[שמרנות דתית]]. הדבר נבע הן כתנועת נגד מול השמאל הסוציאליסטי, הסוציאל דמוקרטי והליברלי, והן כתוצה ממצוקות שונות הנוגעות לחברה המודרנית - עקב בעיות הקשורות בחלקן ל[[קפיטליזם]] ו[[תרבות הצריכה]] לדוגמא התפוררות מוסד המשפחה (שנוגעת גם להגירה וניידות גדלה של עובדים בין ובתוך מדינות) בעיות של [[סמים]], פשיעה, ניכור ועוד. השמרנים הדתיים הציגו את התפיסה לפיה יש לשוב לעולם טוב יותר, מוסרי יותר ופשוט יותר תוך התנגדות של חלקם להיבטים שונים של החברה המודרנית - לדוגמה התנגדות לשימוש בטלפון סלולארי והתנגדות לתאוריות מדעיות שונות ,במיוחד תאוריות הנוגעות לביולוגיה , היסטוריה של האדם ונושאים חברתיים. |
| | | |
| ==עימותים בין המדע לבין הדת== | | ==עימותים בין המדע לבין הדת== |