שינויים

הקשרים בין '''מדע ודת''' נוגעים בדיונים המחברים בין ה[[מדע]] ו[[השיטה המדעית]] לרבות חקר עולם הטבע, ההיסטוריה, הפילוסופיה והתאולוגיה, לבין דתות שונות.  

הקשרים בין '''מדע ודת''' נוגעים לדיונים ו[[תהליך חברתי|תהליכים חברתיים]] ו[[מוסדות]] המקשרים או מייצרים התנגדות בין ה[[מדע]] ו[[השיטה המדעית]] לרבות חקר עולם הטבע, ההיסטוריה, הפילוסופיה והתאולוגיה, לבין דתות שונות.  

הן המדע והן הדת הם מאמצים חברתיים ותרבותיים בעלי [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] מורכבים, שמנסים להסביר את המציאות בעולם במונחים לוגיים. לפני פרוץ [[המהפכה המדעית]] רוב החידושים ביחס לשאלה איך העולם עובד, וכן [[חידושים טכנולוגיים]] ו[[תהליך חברתי|שינויים חברתיים]] הושגו על ידי מסורות דתיות. חוקרים פגאניים, אסלאמיים ונוצרים עתיקים היו חלוצים במרכיבים שונים של השיטה המדעית. ככל שחולף הזמן מתגלה מתח בין המדע לבין הדתות. המדע החל לתאר חלקים נרחבים יותר מן המציאות - לדוגמה אסטרו-פיזיקה שעוסקת בתנועת כדור הארץ בחלל, היסטוריה של היקום, היסטוריה של כדור הארץ, ביולוגיה שעוסקת בהתפתחות החיים בכדור הארץ, תהליך ההשתנות של החיים (אבולוציה ביולוגית), מוצא האדם והקשר בין בעלי חיים שונים לבין סביבתם ([[אקולוגיה]]) לרבות הקשר בין האדם לבין מערכות טבעיות. פסיכולוגיה, רפואה ומדעי המח חוקרים תהליכי חשיבה של האדם ואת הקשר בין האדם לבין חלקים בטבע (כמו חיידקים, זיהום וכו'). תהליכים אלה גרמו לדחיקה החוצה של הסברים דתיים ומסורתיים בתחומים שונים. במאות השנים האחרונות החלו להיווצר מספר מחלוקות בין המדע לבין הדת, כאשר המפורסמות בהן נוגעות לסיבוב כדור הארץ סביב השמש, גילו של היקום, התפתחות החיים בכדור הארץ ומוצא האדם. ההגיון של המדע בשאלות הנוגעות לברור האמת שונות מאלו של הדת - בעוד דת מקבלת ראיות כמו התגלות אלוהית, כתבי קודש או מעשי ניסים, המדע דוחה שיטות אלה ונסמך בעיקר על לוגיקה, תצפיות מסודרות וניסויים. כמו כן המדע תרם לעליית תופעות של חילוניות של ספקנות בקשר לקיום האל (אגנוסטיות) ואתאיזם. אחוז המדענים שהם אתאיסטים או אגנוסטיים הוא גבוה יותר ביחס לאוכלוסייה שבה הם נולדו.  

 

הן המדע והן הדת הם מאמצים חברתיים ותרבותיים בעלי [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] מורכבים, שמנסים להסביר את המציאות בעולם במונחים לוגיים. לפני תקופת [[המהפכה המדעית]] רוב החידושים ביחס לשאלה איך העולם עובד, וכן [[חידושים טכנולוגיים]] ו[[תהליך חברתי|שינויים חברתיים]] הושגו על ידי מסורות דתיות. חוקרים פגאניים, אסלאמיים ונוצרים עתיקים היו חלוצים במרכיבים שונים של פיתוח [[שיטה המדעית]]. מוסדות המחקר הראשונים היו ברובם קשורים לדתות לדוגמא אוניברסטית קיימברידג'. ככל שחולף הזמן מתגלה מתח בין המדע לבין הדתות. ככל שעובר הזמן המדע לתאר חלקים נרחבים יותר מן המציאות - לדוגמה אסטרו-פיזיקה שעוסקת בתנועת כדור הארץ בחלל, היסטוריה של היקום, היסטוריה של כדור הארץ, ביולוגיה שעוסקת בהתפתחות החיים בכדור הארץ, תהליך ההשתנות של החיים ([[אבולוציה|אבולוציה ביולוגית]]), [[המין האנושי|מוצא האדם]] והקשר בין בעלי חיים שונים לבין סביבתם ([[אקולוגיה]]) לרבות הקשר בין האדם לבין מערכות טבעיות, פסיכולוגיה, רפואה ומדעי המוח חוקרים תהליכי חשיבה של האדם ואת הקשר בין האדם לבין חלקים בטבע (כמו חיידקים, זיהום וכו'). תהליכים אלה גרמו לדחיקה החוצה של הסברים דתיים ומסורתיים בתחומים שונים. במאות השנים האחרונות החלו להיווצר מספר מחלוקות בין המדע לבין הדת, כאשר המפורסמות בהן נוגעות לסיבוב כדור הארץ סביב השמש, גילו של היקום, התפתחות החיים בכדור הארץ, מוצא האדם וכן שאלות הנוגעות ל[[קיימות]]. ההגיון של המדע בשאלות הנוגעות לברור האמת שונות מאלו של הדת - בעוד דת מקבלת ראיות כמו התגלות אלוהית, כתבי קודש או מעשי ניסים, המדע דוחה שיטות אלה ונסמך בעיקר על לוגיקה, תצפיות , ניסויים וכלים כמו ביקורת עמיתים ויכולת לשחזר ניוסיים. כמו כן המדע תרם לעליית תופעות של חילוניות של ספקנות בקשר לקיום האל (אגנוסטיות) ו[[אתאיזם]]. אחוז המדענים שהם אתאיסטים או אגנוסטיים הוא גבוה יותר ביחס לאוכלוסייה שבה הם נולדו.  

רבים טוענים כי המדע ודת עוסקים בתחומים נפרדים. המדע עוסק בשאלה "מה קיים" - שאלות פוזיטיביות, ואילו הדת עוסקת בשאלות "איך ראוי להתנהג" - שאלות נורמטיביות. טענה נוספת היא שהמדע לא יכול לאמת או לשלול קיומו של אל.  

רבים טוענים כי המדע ודת עוסקים בתחומים נפרדים. המדע עוסק בשאלה "מה קיים" - שאלות פוזיטיביות, ואילו הדת עוסקת בשאלות "איך ראוי להתנהג" - שאלות נורמטיביות. טענה נוספת היא שהמדע לא יכול לאמת או לשלול קיומו של אל.  

===התפתחות הדת בחבורות חקלאיות קדומות===

===התפתחות הדת בחבורות חקלאיות קדומות===

לאחר [[המהפכה החקלאית]] דבר זה נמשך כאשר זקני השבטים הפכו לכהני דת, או "רופאי אליל" ששימרו ידע על צמחי מרפא, על מסורות חשובות ועל נורמות נהוגות - כאשר יש קשר ומתח בינם לבין תפקידים פוליטיים - מנהיג השבט- בהקשרים של קבלת החלטות ציבוריות, ביצוע משפטים, החלטות על מלחמה ועוד. המהפכה החקלאית גרמה לריחוק של האדם מהטבע והפכה את החברות לגדולות יותר, בעלות היררכיה חברתית רבה יותר והחלה להופיע גם [[התמחות]] - איכרים, חיילים, סוחרים, פקידים, מנהיגי שבטים ועוד.  

לאחר [[המהפכה החקלאית]] המשיכו להסתמך על העברת ידע באמצעות סיפורים, כאשר זקני השבטים הפכו לכהני דת, או "רופאי אליל" ששימרו ידע על צמחי מרפא, על מסורות חשובות ועל [[נורמה חברתית|נורמות נהוגות]]. עם הגידול בגודל החברות האנושיות הבסיסיות (מחבורה לשבט, נגידות) התפתח קשר ומתח בין כוהני הדת או זקני השבט, לבין תפקידים פוליטיים - מנהיג השבט- בהקשרים של קבלת החלטות ציבוריות, ביצוע משפטים, החלטות על מלחמה ועוד. המהפכה החקלאית גרמה לריחוק של האדם מהטבע והפכה את החברות לגדולות יותר, בעלות היררכיה חברתית רבה יותר והחלה להופיע גם [[התמחות]] - איכרים, חיילים, סוחרים, פקידים, מנהיגי שבטים ועוד.  

לאחר המהפכה החקלאית והתחלת הופעתם של ערים - במצרים ובעמק הנילוס החל להתפתח הכתב ואיתו מעמד של פקידים סופרים ואנשים יודעי קרוא וכתוב שהיו מיעוט קטן. רוב האנשים בחברות העתיקות היו איכרים או רועים - ורובם הגדול לא ידעו קרוא וכתוב. המסורות לגבי הסברים על העולם, רפואה, מיתוסים על העבר והיבטים הנוגעים לאסטרונומיה, טכנולוגיה ועוד הועברו עם הזמן לכתב. התפתחה אליטה של כהני דת שעסקו במקביל - הן בהסברים תאולוגיים ועריכת טקסים שונים, ולפעמים גם באיסוף ידע, ריכוז שלו, שיתוף והפצה שלו.  

לאחר המהפכה החקלאית והתחלת הופעתם של ערים - במצרים ובעמק הנילוס החל להתפתח הכתב ואיתו מעמד של פקידים סופרים ואנשים יודעי קרוא וכתוב שהיו מיעוט קטן. רוב האנשים בחברות העתיקות היו איכרים או רועים - ורובם הגדול לא ידעו קרוא וכתוב. המסורות לגבי הסברים על העולם, רפואה, מיתוסים על העבר והיבטים הנוגעים לאסטרונומיה, טכנולוגיה ועוד הועברו עם הזמן לכתב. התפתחה אליטה של כהני דת שעסקו במקביל הן בהסברים תאולוגיים ועריכת טקסים שונים, הן בתעוד בכתב של חוקים ותופעות וכן גם באיסוף ידע, ריכוז שלו, שיתוף והפצה שלו.  

בחברות אלה מופיעים מיתוסים רבים על "בריאת העולם" ועל "הופעת האדם בעולם" במסורות דתיות שונות. הסיפורים נוצרו לרוב לפני הופעת הכתב, והם נאספו במשך אלפי שנים ואיחדו בעצם סיפורים של שבטים שונים שהתאחדו לארגונים פוליטיים גדולים יותר. כך לדוגמה המיתולוגיה המצרית גובשה על פני כ-3,000 שנה והיא מכילה סיפורים שסותרים זה את זה. במיתולוגיה המצרית התקיים האל "נו" שהיה החושך ששרר לפני היווצרות הזמן. מתוך החושך יצר האל "אתום" את עצמו בעזרת שימוש במחשבותיו ובכוח רצונו הטהור. הוא לא היה גבר ולא אישה, אלא גבעה בשם בנבן, והייתה לו עין מיוחדת הרואה הכול והיכולה לשוטט בכל רחבי היקום. בגרסה אחרת הופיע האל אתום על הגבעה, ובגרסאות אחרות של המיתוס הפציע האל מתוך פרח החבצלת שבראש הגבעה.  

בחברות אלה הופיעו מיתוסים רבים על "בריאת העולם" ועל "הופעת האדם בעולם" במסורות דתיות שונות. הסיפורים נוצרו לרוב לפני הופעת הכתב, והם נאספו במשך אלפי שנים ואיחדו בעצם סיפורים של שבטים שונים שהתאחדו לארגונים פוליטיים גדולים יותר. כך לדוגמה המיתולוגיה המצרית גובשה על פני כ-3,000 שנה והיא מכילה סיפורים שסותרים זה את זה. במיתולוגיה המצרית התקיים האל "נו" שהיה החושך ששרר לפני היווצרות הזמן. מתוך החושך יצר האל "אתום" את עצמו בעזרת שימוש במחשבותיו ובכוח רצונו הטהור. הוא לא היה גבר ולא אישה, אלא גבעה בשם בנבן, והייתה לו עין מיוחדת הרואה הכול והיכולה לשוטט בכל רחבי היקום. בגרסה אחרת הופיע האל אתום על הגבעה, ובגרסאות אחרות של המיתוס הפציע האל מתוך פרח החבצלת שבראש הגבעה.  

בתת-היבשת ההודית יש מספר מסורות הנוגעות לבריאת העולם, חלקן מופיעות בוודות השונות. מזמור ריג ודה 10.90 מתאר למשל כי פורושה, העולם הנגלה, הכוח הזכרי, היה בעל אלף ראשים, אלף עיניים אלף רגלים הוא כיסה את הארץ מכל צדדיה מתוח מעבר לה כעשר אצבעות. רבע ממנו נשאר על האדמה ושלושה רבעים עלו למעלה, האלים הקריבו כקורבן את פורשה שעל כדור הארץ. מהקורבן שהוקרב הם אספו את החמאה הגבישית, וממנה פורושה יצר את החיות פראיות והמאולפות. נבראו הסוסים, הבקר העזים והכבשים. הירח הופיע מרוחו והשמש נולד מעינו.  

בתת-היבשת ההודית יש מספר מסורות הנוגעות לבריאת העולם, חלקן מופיעות בוודות השונות. מזמור ריג ודה 10.90 מתאר למשל כי פורושה, העולם הנגלה, הכוח הזכרי, היה בעל אלף ראשים, אלף עיניים אלף רגלים הוא כיסה את הארץ מכל צדדיה מתוח מעבר לה כעשר אצבעות. רבע ממנו נשאר על האדמה ושלושה רבעים עלו למעלה, האלים הקריבו כקורבן את פורשה שעל כדור הארץ. מהקורבן שהוקרב הם אספו את החמאה הגבישית, וממנה פורושה יצר את החיות פראיות והמאולפות. נבראו הסוסים, הבקר העזים והכבשים. הירח הופיע מרוחו והשמש נולד מעינו.