ניתוח כלכלי רחב של העלויות הכרוכות בייצור אנרגיה באמצעים המקובלים - פחם, גז, ונפט, אל מול האלטרנטיבות.
ניתוח כלכלי רחב של העלויות הכרוכות בייצור אנרגיה באמצעים המקובלים - פחם, גז, ונפט, אל מול האלטרנטיבות.
+
==מגמות ונתוני ייסוד==
+
*'''נתוני יסוד'''
+
**ישראל היא "אי חשמלי" - לא יכולה להסתמך על שכנותיה לאספקת חשמל.
+
**שמש קבועה ובאנרגיה חזקה.
+
**מרכז ידע עולמי בתחום האנרגיה הסולרית והגיאו-תרמית.
+
*'''מגמות ארוכות טווח''' - התממשות ברמת וודאות גבוהה מאוד
+
**[[שיא תפוקת הנפט]]
+
**עלייה ברמת החיים
+
**עלייה בנזקים בהוצאות על בריאות עקב זיהום (יותר אנשים נחשפים לזיהום מגיל צעיר, סינרגיה בין מזהמים, מודעות וידע רחבים יותר).
+
*'''מגמות צפויות''' - רמת ודאות גבוהה-בינונית (בהתאם לטווחי הזמן)
+
**חיוב ישראל במשטר מכסות פחמן.
+
**החמרה בתקינה
+
**שינויים בדרישות הצרכניות בעולם ובישראל (כולל מעקב אחר חומרי גלם ומקורות אנרגיה).
+
**שיפורים טכנולוגיים: אנרגיה חלופית, הפחתת זיהום, צריכה יעילה יותר.
+
+
==החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה==
+
===פחם===
+
===גז===
+
===נפט===
+
=== תרמו סולארי===
+
===פוטו-וולטאי===
+
תלוי בסוג התאים. על פי [[המעבדה הלאומית לאנרגיה מתחדשת]] מערכת של תאים פוטו-וולטאים מחזירה את ההשקעה האנרגטית הדרושה לייצור כל המערכת (כלומר לא רק התאים עצמם) בתוך 3.5-3 שנים של תפוקה ממוצעת בארה"ב (האם בארץ החישוב אחר? שמש והובלה). יש לציין שהחישוב לא כולל את שלב הפירוק, אולם תאים פוטו-וולטאים כמעט אינם מאבדים יעילות וייתכן ולא דורשים פירוק אלא רק איכסון מבוקר בתום חייהם. תאים יעילים יותר צפויים לקצר את תקופת הזמן הזו ל-1-2 שנים.