6,923
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יצירת דף עם התוכן "'''תורת הייחוס''' או לחלופין '''תאוריית הייחוס''' (באנגלית: Attribution theory) היא תאוריה מוגדרת היטב..."
'''תורת הייחוס''' או לחלופין '''תאוריית הייחוס''' (באנגלית: Attribution theory) היא תאוריה מוגדרת היטב מתחום {{המ|פסיכולוגיה חברתית}} שמטרתה להסביר את הקשר בין תפישה עצמית והתפתחות מצבים כגון דכדוך ודיכאון וכן איך תקשורת בין בני אדם יכולה לגרום לחיבור בין בני אדם או לפילוג בין בני אדם ואיך היא באופן כללי יכולה להיות ביקורתית-בונה במקום ביקורתית-הורסת.
==דוגמאות==
דוגמאות לייחוסים אפשריים (בין אדם לבין עצמו או בין אדם לאדם אחר) הם למשל:
* ייחוס '''אינטרנלי''' (ייחוס לגורם פנימי באדם עצמו) לעומת ייחוס '''אקסטרנלי''' (ייחוס לגורם חיצוני)
* ייחוס '''סטטי''' (ייחוס שלא נוטה לשינוי) לעומת ייחוס '''דינאמי''' (ייחוס הנוטה לשינוי)
* ייחוס '''גלובאלי''' (ייחוס שמוכלל על כל תחום) לעומת ייחוס '''ספציפי''' (ייחוס הקשור בתחום אחד נקודתית)
ניתן לבצע שילובים שונים של ייחוסים עם הייחוסים הנזכרים לעיל.
ייחוס מצבי חיים מדכדכים או מדכאים לגורמים אקסטרנליים, דינאמיים וספציפיים מסייעים להתמודד עימם טוב יותר (כל עוד זוהי פרשנות סבירה למציאות והרי במציאותנו אכן לפרשנות מרכיב חשוב כמעט בכל תחום של חיינו).{{ש}}
מתן ביקורת עם ייחוס מושא הביקורת (מעשה) לגורמים אקסטרנליים, דינאמיים וספציפיים מסייעת במניעת הטיה קוגניטיבית של תפישת הביקורת כעלבון אישי והבטחת היותה בונה ולא הורסת.
==הקשר האפשרי לרוחניות==
לפי דעתי, תאוריית הייחוס היא מקבילה מדעית לפילוסופיות שיח הנפוצות בבודהיזם.{{ש}}
בכל הנוגע לייחוס דעות אישיות לעצמי במוצהר, הרי שהיא מדגימה מבחינה מדעית-טכנית את החשיבות של סממני סובייקטיביות (subjectivity markers) בעת שיח בין אישי ורומזת לחשיבות [[דיבור סדור]] והימנעות מ[[סרקזם]] כדרכים יסודיות לקיים מערכות חברתיות אקולוגיות ויעילות לטווח ארוך.
==ראו גם==
* [[דמגוגיה]]
* [[רטוריקה]]
* [[אוטומציה]]
* [[מהות החיים]]
* [[אנטי סרקזם]]
[[קטגוריה:פסיכולוגיה]]
==דוגמאות==
דוגמאות לייחוסים אפשריים (בין אדם לבין עצמו או בין אדם לאדם אחר) הם למשל:
* ייחוס '''אינטרנלי''' (ייחוס לגורם פנימי באדם עצמו) לעומת ייחוס '''אקסטרנלי''' (ייחוס לגורם חיצוני)
* ייחוס '''סטטי''' (ייחוס שלא נוטה לשינוי) לעומת ייחוס '''דינאמי''' (ייחוס הנוטה לשינוי)
* ייחוס '''גלובאלי''' (ייחוס שמוכלל על כל תחום) לעומת ייחוס '''ספציפי''' (ייחוס הקשור בתחום אחד נקודתית)
ניתן לבצע שילובים שונים של ייחוסים עם הייחוסים הנזכרים לעיל.
ייחוס מצבי חיים מדכדכים או מדכאים לגורמים אקסטרנליים, דינאמיים וספציפיים מסייעים להתמודד עימם טוב יותר (כל עוד זוהי פרשנות סבירה למציאות והרי במציאותנו אכן לפרשנות מרכיב חשוב כמעט בכל תחום של חיינו).{{ש}}
מתן ביקורת עם ייחוס מושא הביקורת (מעשה) לגורמים אקסטרנליים, דינאמיים וספציפיים מסייעת במניעת הטיה קוגניטיבית של תפישת הביקורת כעלבון אישי והבטחת היותה בונה ולא הורסת.
==הקשר האפשרי לרוחניות==
לפי דעתי, תאוריית הייחוס היא מקבילה מדעית לפילוסופיות שיח הנפוצות בבודהיזם.{{ש}}
בכל הנוגע לייחוס דעות אישיות לעצמי במוצהר, הרי שהיא מדגימה מבחינה מדעית-טכנית את החשיבות של סממני סובייקטיביות (subjectivity markers) בעת שיח בין אישי ורומזת לחשיבות [[דיבור סדור]] והימנעות מ[[סרקזם]] כדרכים יסודיות לקיים מערכות חברתיות אקולוגיות ויעילות לטווח ארוך.
==ראו גם==
* [[דמגוגיה]]
* [[רטוריקה]]
* [[אוטומציה]]
* [[מהות החיים]]
* [[אנטי סרקזם]]
[[קטגוריה:פסיכולוגיה]]