שינויים

* היבט סביבתי: נתונים מדווחים על שינויי אקלים, פליטת [[גזי חממה]], [[מגוון ביולוגי|אובדן מגוון ביולוגי]], [[ברוא יערות|כריתת יערות]], [[זיהום]], [[יעילות אנרגטית]] ו[[ניהול מים]].

* היבט סביבתי: נתונים מדווחים על שינויי אקלים, פליטת [[גזי חממה]], [[מגוון ביולוגי|אובדן מגוון ביולוגי]], [[ברוא יערות|כריתת יערות]], [[זיהום]], [[יעילות אנרגטית]] ו[[ניהול מים]].

היבט חברתי: נתונים מדווחים על בטיחות ובריאות עובדים, תנאי עבודה, גיוון, שוויון והכלה, וקונפליקטים ומשברים הומניטריים. והם רלוונטיים בהערכות סיכונים ותשואה ישירות דרך תוצאות בשיפור (או הרס) שביעות רצון הלקוחות ומעורבות עובדים.

* היבט חברתי: נתונים מדווחים על בטיחות ובריאות עובדים, תנאי עבודה, גיוון, שוויון והכלה, וקונפליקטים ומשברים הומניטריים. והם רלוונטיים בהערכות סיכונים ותשואה ישירות דרך תוצאות בשיפור (או הרס) שביעות רצון הלקוחות ומעורבות עובדים.

היבט ממשל: מדווחים נתונים על ממשל תאגידי כגון מניעת שוחד, שחיתות, גיוון בדירקטוריון, תגמול בכירים, נוהלי אבטחת סייבר ופרטיות ומבנה ניהול.

* היבט ממשל: מדווחים נתונים על ממשל תאגידי כגון מניעת שוחד, שחיתות, גיוון בדירקטוריון, תגמול בכירים, נוהלי אבטחת סייבר ופרטיות ומבנה ניהול.

בעשרים השנים האחרונות התפתח התחום של [[אחריות תאגידית]] לאחר פרשיות שונות שבהן חברות סבלו הפסדים עקב תביעות מולן או פרשות שבהן משקיעים איבדו את כספם בגלל הונאות מצד החברה מול רשויות שונות או מול המשקיעים. על רקע זה ועל רקע דרישות של מחוקקים ארגונים ואמנות שנות להגביר את השקיפות ואת האחריות של חברות, עלתה הפופלאריות של דיווחי ESG. עם זאת זהו כלי שנתון בויכוח ציבורי עז בקרב כלכלנים, עיתונאים ופעילי סביבה וחברה - יש הרואים בדבר זה צעד חיובי לעומת הגישה של [[מילטון פרידמן]] שטען שהאחריות היחידה של עסק היא להרוויח כמה שיותר ולספק ערך לבעלי המניות שלו. יש החושבים כי דבר זה יוביל את החברות לאחריות גדולה יותר ויקדם מטרות סביבתיות וחברתיות , לעומת זאת יש הסוברים כי מדובר בסוג של [[גרינווש]] - החברות חוששות מפני [[רגולציה]] ושינוי תנאי המשחק מצד ממשלות ומייצרות דיווחי אחריות תאגידית ומדדי ESG בנסיון לדחות את הקץ ולייצר מראית עין של עשייה מול הציבור הרחב. אחת הביקורות הנפוצות היא כי אין באמת סטנדרט אחיד עבור חבורת וכי הן מקבלות ניקוד על "מאמץ" במקום על תוצאות ממשיות, כמו כן חברות עלולות לרמות בדרכים שונות בדיווחים שונים.

בעשרים השנים האחרונות התפתח התחום של [[אחריות תאגידית]] לאחר פרשיות שונות שבהן חברות סבלו הפסדים עקב תביעות מולן או פרשות שבהן משקיעים איבדו את כספם בגלל הונאות מצד החברה מול רשויות שונות או מול המשקיעים. על רקע זה ועל רקע דרישות של מחוקקים ארגונים ואמנות שנות להגביר את השקיפות ואת האחריות של חברות, עלתה הפופלאריות של דיווחי ESG. עם זאת זהו כלי שנתון בויכוח ציבורי עז בקרב כלכלנים, עיתונאים ופעילי סביבה וחברה - יש הרואים בדבר זה צעד חיובי לעומת הגישה של [[מילטון פרידמן]] שטען שהאחריות היחידה של עסק היא להרוויח כמה שיותר ולספק ערך לבעלי המניות שלו. יש החושבים כי דבר זה יוביל את החברות לאחריות גדולה יותר ויקדם מטרות סביבתיות וחברתיות , לעומת זאת יש הסוברים כי מדובר בסוג של [[גרינווש]] - החברות חוששות מפני [[רגולציה]] ושינוי תנאי המשחק מצד ממשלות ומייצרות דיווחי אחריות תאגידית ומדדי ESG בנסיון לדחות את הקץ ולייצר מראית עין של עשייה מול הציבור הרחב. אחת הביקורות הנפוצות היא כי אין באמת סטנדרט אחיד עבור חבורת וכי הן מקבלות ניקוד על "מאמץ" במקום על תוצאות ממשיות, כמו כן חברות עלולות לרמות בדרכים שונות בדיווחים שונים.

* [[אחריות תאגידית]]

* [[אחריות תאגידית]]

* [[וובינאר קיימות של מרכז השל, 1 באוגוסט 2022]]

* [[וובינאר קיימות של מרכז השל, 1 באוגוסט 2022]]

==קישורים חיצונייפ==

==קישורים חיצונייפ==

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Environmental,_social,_and_corporate_governance דיווחי ESG] ויקיפדיה באנגלית

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Environmental,_social,_and_corporate_governance דיווחי ESG] ויקיפדיה באנגלית