6,923
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 17:
שורה 17: − + − + − + − + − + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + +
←ערכים נספחים
==ערכים נספחים==
==ערכים נספחים==
* [[הבחנות יסוד בנושא ריבית]]
* [[הבחנות יסוד בנושא ריבית]]
* [[טיעונים בעד גישת אנטי ריבית]]
* [[טיעונים נגד גישת אנטי ריבית]]
==גישת אנטי ריבית ומקצוע הביטוח==
* [[גישת אנטי ריבית ומקצוע הביטוח]]
אין שלילה גורפת של תחום הביטוח בכללותו בקרב תומכי גישת [[אנטי ריבית]] אך בוודאי ישנה הסתייגות מרכישת פוליסות ביטוח המחייבות ריבית על פיגור בתשלומים ותתכן גם נכונות למרד מיסים במוסד ביטוח לאומי ממשלתי הכופה "שירות" ביטוח כזה.
* [[היסטוריית תנועת האנטי ריבית]]
* [[התמודדות כלכלית ללא ריבית]]
ישנה העדפה לרכישה של פרק זמן מוגדר של פוליסת ביטוח מראש בתשלום אחד או העדפת ביטוח נטול ריבית (כמעט ולא קיימות פוליסות כאלה מחוץ לחברות ביטוח אסלאמיות), אם בכלל, שכן ייתכן שביטוח מסוים כלל לא יהיה לנדרש לאדם מסוים בזמן ומקום מסוים במובן שיקול עלות-תועלת.
==היסטוריית תנועת האנטי ריבית==
קשה לדבר על היסטוריית תנועת האנטי ריבית כי רעיונות שלילת ריבית טוטאלית נדחקו לשוליים באלימות מצד פושעים (שלימים כינוי עצמם "בנקאים") שרצו להתעשר בקלות מריבית וכן לעתים היה עיוות מכוון של המושג ריבית מצד מתנגדים לגישה, כדי לסרבל את השיח על ריבית ועל ההתנגדות לה ובכך להרחיק אנשים ממנו וליצור בורות בנושא.
אבן דרך בתנועת האנטי ריבית היא עבודתה של האדריכלית-סביבתנית הגרמנייה מרגריט קנדי (Margrit Kennedy) אשר פרסמה בשנת 1987 מאמר חלוצי על נזקי הריבית:
* לפי קנדי, שיעורי ריבית בחברות נתונות נוטות לגדול גידול מעריכי, באופן הדומה להתפתחות גידול סרטני וכי 80% מהאוכלוסייה רק מפסידים מתשלום ריביות, 10% מרוויחים רק מעט יותר מסך הריביות ששילמו, ורק היתר מרוויחים כפול מסך הריביות ששילמו, כך שעצם השימוש בריבית מנציח אי שוויון כלכלי.
* עוד טענה קנדי כי ריבית אולי תאיץ מערכת הכלכלית בטווח קצר או בינוני (בתלות בהגדרת כל מונח) אך ריבית בודאי תגרום נזק בטווח הארוך כגון אינפלציה בשל ריבית גלומה גבוהה יותר מעריכית במחירי מוצרים ושירותים[1].
===באסלאם===
המשנה הסדורה הראשונה המתועדת של אנטי ריבית במובן הנפוץ הופיעה בכתבי דת האסלאם ודוגמאות לכך הובאו בספרות ה{{המ|חדית'}}{{הערה|Thomas, Abdulkader (ed.) (2006). Interest in Islamic Economics. London: Routledge, p.127.}}. הריבית נקראת בערבית "ריבא"{{הערה|ربا, תעתיק מדויק; "רבא"}}.
הגישה הפשטנית באסלאם היא שכאשר ערך החזר על הלוואה עודף על ערך ההלוואה ישנה ריבית (בצורת עודף, אשר יש להחזירו למוסרו);{{ש}}
כאשר בעולם המוסלמי החלו לייצר מטבעות ממתכות, המשפטנים המוסלמים סברו שהחזר חוב בסכום '''המוגדר כגבוה''' מההלוואה לא נחשב לריבא באם סוג ומשקל המתכת זהה (כך שלהגדרת ערך אין כל משמעות);{{ש}}
לדוגמה: אפשר היה לשלם תמורת הלוואה של 1000 דינר - 1050 דינר ; אם המתכת בכללותה זהה ומשקלם המצטבר זהה (מטבעות שונים מאותו חומר לא היו במשקל זהה). עם זאת, שערי הריבית המודרניים שעוסקים '''בהגדרת כמות''' בלבד ולא במשקל החומר אסורים לפי האסלאם.
===עד מלחמת העולם השנייה===
באירופה בימי הביניים יהודים מסוימים נדחקו לעסוק בריבית בלחץ השלטונות הנוצריים (בשל תפישות דתיות קיצוניות) והדבר קשר יהודים עם ריבית.
רוב הפעילים נגד ריבית בין המאה ה-18 למאה ה-21 היו אירופאים נוצרים וקונספירטורים אנטי יהודיים.{{ש}}
פעילים אלה טענו לקונספירציה של בנקאים יהודים הכובלים אנשים ב"שלשלאות ריבית" ומתעשרים מ[[ריבית|ייצור חובות]], בין אלו נמנים:
* האנרכיסט הצרפתי Pierre-Joseph Proudhon
* הפילוסוף הבריטי G. K. Chesterton
* התאורטיקן הבריטי Arthur Kitson
* בין המאה ה-19 והמאה -20 התפתח באירופה זרם ה"דיסטריבוטיזם" (חלוקה מחדש) שתומכיו הסתייגו מריבית ומאוחר יותר התפתחה בו דוקטרינה של אנטי ריבית.
* בין השנים 1929-1932 פעלה ברומניה המפלגה "הליגה נגד ריבית" שקמה כתגובה לתקופת השפל הגדול והמוטו שלה היה "Dobânda este un furt ce nu trebuie plătit" ("ריבית היא גניבה שאסור לשלם").
====גוטפריד פדר====
בתחילת המאה ה-20 פעל בגרמניה התאורטיקן החילוני {{וה|גוטפריד פדר}}.{{ש}}
פדר אמנם היה ממקימי המפלגה הנאצית והתאורטיקן הכלכלי של המפלגה הנאצית, אך ככל שבעלי הון גרמנים הצטרפו למפלגה היטלר סלד יותר ויותר מרעיונותיו הכלכליים-מהפכניים של פדר, התקרב לבורגנות ולתעשיינים הנוטים לקפיטליזם ולאחר שעלה לשלטון בגרמניה סירב למנות את פדר לשר האוצר {{חי}} משרה בה פדר חשק מאד.
סירוב היטלר למנות את פדר לשר האוצר של גרמניה הנאצית, בצירוף טבח {{וה|ליל הסכינים הארוכות}} גרם לפדר להתרחק מן הנאציזם, לפרוש מתפקידיו בממשלה הנאצית ולהתמנות למרצה ל{{המ|מדיניות יישוב}} באוניברסיטה הטכנית של ברלין (על אף שנשאר "חבר" במפלגה הנאצית וייתכן שהייתה זו הישארות סמלית בלבד או אף מפחד על חייו שמא ייתפש "בוגד").
בברלין פרסם פדר את ספרו "מניפסט לביטול ההשתעבדות לריבית על כסף" בשנת 1919{{הערה|Gottfried Feder, "manifesto on breaking the shackles of interest" ("Brechung der Zinsknechtschaft"),1919, Germany}}{{הערה|שם=Feder_Ynet|[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4469669,00.html "מה חשב המורה של היטלר על קפיטליזם?" הוא יצא נגד ההון, התריע מהטייקונים ששולטים בממון וחשב שהבנקים עושים כסף מכלום. האם גוטפריד פדר, ממקימי המפלגה הנאצית, היה סוציאליסט? ד״ר אושי שהם קראוס פורסם: 27.12.13, 08:00]}} שהיה בין החיבורים הראשונים הלא דתיים נגד רעיון הריבית;{{ש}}
זהו חיבור לאומני-כלכלי, בו פדר תקף את מה שהוא כינה "[[ממוניזם]]", חורבן הכלכלה הגרמנית דרך חובות ריבית שיצרו מי שהוא מזהה כממוניסטים ופרס משנתו על פיתוח מערכות יישוב שיתפקדו, לפי הבנתו, כקהילות כלכליות נטולות ריבית (בהתאם לטכנולוגיה שהייתה נפוצה בעת כתיבת הספר).
===מדינות בכיוון כלכלה ללא ריבית===
נכון לשנת 2018 המדינה היחידה בה השימוש בריבית נאסר בבנקאות (לפחות באופן פורמלי) היא איראן[1], זאת מכוח החוק האיראני המחייב בנקאות נטולת ריבית[2].
קיים מיתוס לפיו כלכלת איראן היא כלכלה כושלת כשלעצמה ולכן שורר יוקר מחיה גבוה באיראן אם כי מיתוס זה אינו נכון ומצבה הכלכלי הקשה של איראן נכון לשנת 2019 נובע לפחות בחלקו מסנקציות כלכליות קשות שהוטלו עליה מצד מדינות מערב רבות ובראשן ארה"ב.
במדינות רבות המכיילות ריבית בכל תחומי החיים (ביניהן ישראל) יוקר המחיה גבוה יותר מבאיראן.[3]
מלבד איראן, המדינות שהלכו הכי רחוק בנסיון ליישם כלכלה נטולת ריבית הן פקיסטן, סודאן ומלזיה; בעוד שפקיסטן וסודאן אינן מעצמות כלכליות, איראן ומלזיה הן מעצמות כלכליות לכל הפחות באזורים הגאופוליטיים שלהן.
==טיעונים בעד גישת אנטי ריבית==
בין הטיעונים שהעלו תומכי גישת האנטי ריבית טיעונים סביב צדק חברתי, מניעת הרס אקולוגי ועוד:
* [[ריבית כהונאה]]
* העיסוק המוגזם בכסף מביא לקלקול מידות ופגיעה מערכתית בפרטי המערכת החברתית
* גביית ריבית פוגעת בציבור העניים שסיכויים להחזיר חוב הולך וקטן לפי עניותם, מסיבות שונות
* לפי הסביבתנית והפעילה נגד ריבית מרגריט קנדי שימוש בריבית הוא גורם ודאי ל[[אינפלציה]] בטווח הארוך לפחות (אך לא בהכרח בטווח הקצר)
* לפי הכלכלן ג'ון מדייל (דיסטריבוטיזם מאוחר), ריבית היא כלי הגורם לאי שוויון צרכני ובכך מרחיק חברה נתונה משיווי משקל כלכלי
* נזק פסיכולוגי לחייבי ריבית שהחוב עקף את הכנסתם ושתומרנו ללוות בריבית על ידי מניפולציות ומבלי שיינתן להם מידע על אנטי-ריבית ועל סיכוניה תוך הפיכתם לקורבנות אלימות ממסדית או פשיעה
* [[ריבית כפוגעת במערכת החינוך]]
==טיעונים נגד גישת אנטי-ריבית==
שימוש ב[[ריבית]] הוא ה[[דיפולט]] הבנקאי כיום ולכן עלו מספר טיעונים נגד גישת [[אנטי ריבית]]. בין טיעונים אלה והתגובות להם:
* ריבית היא מניע עיקרי להתפתחות כלכלית-טכנולוגית
:* עוד לפני המצאת הריבית פעל האדם יצירתית ואקטיבית להתפתחות כלכלית וטכנולוגית בלי ריבית; הסקרנות האנושית מעולם לא עלתה גרוש ריבית; ברמה הטבעית זה היות ''האדם יצור חברתי'' הכמה טבעית לפירגון וכן גם יצר ההתנשאות (יצר התחרות) שבעיקר מניעים אדם ללמוד, להתנסות, לפתח ולהמציא ואם הוא מאד אוהב את החברה בה הוא חי אז במקרים רבים גם לעשות זאת כחלק מעבודת צוות; פילוסופים, מדענים, מהנדסים וטכנאים רבים חיו וחיים חיי דלות כספית תוך הימנעות גדולה, כללית או טוטאלית מתשלומים בריבית והלוואת כסף בריבית
* [[כלכלה ללא ריבית]] איננה כוללת [[ניתוח לטווח ארוך|תכנון לטווח ארוך]]
:* טיעון זה יהיה נכון רק אם כל הכלכלות ללא ריבית אי-פעם, בכל מקום ביקום בו אולי התקיימו, אולי הן מתקיימות כרגע או אולי יתקיימו בעתיד, לא יכללו תכנון לטווח ארוך, אך בפועל כלל לא ניתן להוכיח טיעון זה בשל [[מודל ששת שלבי כיול האנרגיה|גדלות היקום]]; למעשה, [[ניתוח לטווח ארוך|תכנון לטווח ארוך]] אינו קשור בהכרח עם כיול ריבית במשק נתון (למשל, גם בחקלאות או בהנדסת בניין יש תכנון לטווח ארוך בלי כל קשר לריבית); יתרה מכך, הארכיטקטית וחוקרת הכלכלה הגרמניה מרגריט קנדי (Margrit Kennedy) פרסמה עבודה שלמה על איך דווקא הכנסת ריבית למערכת כלכלית גורמת ל[[אינפלציה]] בטווח הארוך, גם אם תגרום להיעדרה בטווח הקצר
* כלכלה נטולת ריבית כוללת שיעור ריבית 0
:* זה עניין של הגדרה, אם מראש לא מגדירים [[משתנה]] "ריבית" במערכת כלכלית נתונה, לא ייתכן לו [[ערך]] (שיעור) 0 כי אין משתנה שיחזיק ערך זה
* בלי ריבית, איש לא יוכל לקנות בית (במשכנתא)
:* אין זה בהכרח נכון בכל מדינה ואין זה בהכרח יהיה נכון בעתיד הקרוב ב[[עידן האבטלה הטכנולוגית]]; למעשה מצב זה היה נכון רק בחברות מסוימות (חברות בעלות [[כלכלה מבוססת ריבית]]) ו[[עודף ביורוקרטיה]] ובעיקר מאז המהפכה התעשייתית, כלומר לערך 300 שנה ואילך ובכל מקרה עצם ההנחה שכל אדם חייב לקנות בכסף בית בכל מקום ובכל זמן איננה נכונה היסטורית (בעבר היה נפוץ שאדם וקהילתו היו בונים את ביתו יחדיו וזה היה נפוץ במיוחד לאחר נישואים)
* ריבית משומשת בכל העולם
:* יש אנשים שלא משתמשים בריבית כלל (למעט אולי [[ריבית גלומה]] וגם זה בדחק כי אין אופציה אחרת בפועל){{הערה|זה אפילו לא דומה למשכנתא כי גם אם האדם יהיה הומלס עני, עדיין כל דבר שהוא יקנה בסופר יתומחר בריבית גלומה}} אבל גם אם זה היה המצב זה לא מוכיח שזה נכון כי עצם העובדה שכולם או רוב האנשים עושים משהו לא בהכרח מצדיק אותו; כלל הגרמנים בגרמניה הנאצית שיתפו פעולה עם הנאצים, זה לא הופך את מעשיהם (או היעדר מעשיהם) לנכונים או טובים
==התמודדות כלכלית ללא ריבית==
בקרב מבקרי ריבית ותומכי רעיון ה[[אנטי ריבית]] עלו לא אחת פתרונות אפשריים המיושמים במידת מה ל'''התמודדות כלכלית ללא ריבית''' או לחלופין לפתרון בעיות מימון ללא צורך בריבית.
* [[מימון דיור ללא ריבית]]
* [[בנקאות ללא ריבית]]
* [[מערכות כלכליות ללא ריבית בתוך מערכות כלכליות מבוססות ריבית]]
==ראו גם==
==ראו גם==