שינויים

תרבות בת קיימא מנוגדת בדרך כלל ל[[תרבות הצריכה]] בגלל הנטייה של תרבות זו ל[[הכחשת זיהום]] והסתרה של הנזק הסביבתי על ידי מתן דגש למוצר או לשירות הסופי, ובגלל מגמה של תרבות הצריכה להגדיל עוד ועוד את הצריכה לנפש כדי לשפר רווחה, ושלילה (פסיכולוגית או מוסדית) של דרכים אחרות לשפר את הרווחה החברתית או האישית. בתרבות בת קיימא, בעוד שיש הכרה בכך ש[[מוצר פרטי|מוצרים פרטיים]] יכולים לשפר את הרווחה, יש הכרה גם בחשיבותם של [[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]] לחשיבות הרווחה החברתית ולתפקוד החברה והכלכלה - אלו הם משאבים שאפשר להנות מהם גם אם לא משלמים עליהם ואם מישהו נהנה הוא לא פוגע ברווחה של אחרים דוגמה לכך הן מערכות טבעיות להספקת חמצן או מים נקיים, או שכבת האוזון המגינה על כלל הציבור מפני נזקי קרינה. דוגמה נוספת חשובה למוצר ציבורי הוא מניעת מחלות או פציעות על ידי ידע או מיזמים משותפים - [[בריאות הציבור]]. תרבות בת קיימא שואפת להגדיל [[רווחה חברתית]] בכלים כמו שיפור [[הון חברתי]], [[קידום בריאות]], ואף של [[פשטות מרצון]] וקיום של [[קהילות]] תומכות. תרבות בת קיימא לא מסתדרת גם עם דברים כמו קיום תעמולה למען צריכת עוד ועוד מוצרים או [[התיישנות מתוכננת]] - מעבר לסף מסויים אין טעם בצריכת עוד ועוד מוצרים ושירותים ויש תועלת בהפניית עודף של אנרגיה לאפיקים של התפתחות אישית, תרומה לחברה והגנת הסביבה. יש צורך לטפח ולשפר את [[נחלת הכלל]] שמספקת תועלת בחיים, שכן לא רק השוק מספק תועלת לחברה.   

תרבות בת קיימא מנוגדת בדרך כלל ל[[תרבות הצריכה]] בגלל הנטייה של תרבות זו ל[[הכחשת זיהום]] והסתרה של הנזק הסביבתי על ידי מתן דגש למוצר או לשירות הסופי, ובגלל מגמה של תרבות הצריכה להגדיל עוד ועוד את הצריכה לנפש כדי לשפר רווחה, ושלילה (פסיכולוגית או מוסדית) של דרכים אחרות לשפר את הרווחה החברתית או האישית. בתרבות בת קיימא, בעוד שיש הכרה בכך ש[[מוצר פרטי|מוצרים פרטיים]] יכולים לשפר את הרווחה, יש הכרה גם בחשיבותם של [[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]] לחשיבות הרווחה החברתית ולתפקוד החברה והכלכלה - אלו הם משאבים שאפשר להנות מהם גם אם לא משלמים עליהם ואם מישהו נהנה הוא לא פוגע ברווחה של אחרים דוגמה לכך הן מערכות טבעיות להספקת חמצן או מים נקיים, או שכבת האוזון המגינה על כלל הציבור מפני נזקי קרינה. דוגמה נוספת חשובה למוצר ציבורי הוא מניעת מחלות או פציעות על ידי ידע או מיזמים משותפים - [[בריאות הציבור]]. תרבות בת קיימא שואפת להגדיל [[רווחה חברתית]] בכלים כמו שיפור [[הון חברתי]], [[קידום בריאות]], ואף של [[פשטות מרצון]] וקיום של [[קהילות]] תומכות. תרבות בת קיימא לא מסתדרת גם עם דברים כמו קיום תעמולה למען צריכת עוד ועוד מוצרים או [[התיישנות מתוכננת]] - מעבר לסף מסויים אין טעם בצריכת עוד ועוד מוצרים ושירותים ויש תועלת בהפניית עודף של אנרגיה לאפיקים של התפתחות אישית, תרומה לחברה והגנת הסביבה. יש צורך לטפח ולשפר את [[נחלת הכלל]] שמספקת תועלת בחיים, שכן לא רק השוק מספק תועלת לחברה.   

תרבות בת קיימא יכולה להיות במתח עם תפיסות של [[שמרנות]] חברתית בגלל נטיה של תפיסות אלה לקדם [[גידול אוכלוסין]] שגורר הגדלה של [[טביעת רגל אקולוגית]] ובגלל שתפיסות אלה קשורות לעיתים ל[[לאומנות]] וחוסר רצון לשתף פעולה עם אנשים ממדינות אחרות או אדישות לבעיות עולמיות. בעיה אפשרית אחרת עם שמרנות היא שמירה על מסורות גם כאשר מסורות אלה גורמות לנזק - דומאות היסטוריות מובהקת לכך הן [[התיישבות הנורדים בגרינלנד]] ו[[איי הפסחא]]. הנורדים הצליחו לשרוד מאוד שנים תודות למסורות חשובות כמו מנהגים של תחזוקת קהילה על ידי הפגנת עושר פומבי של השליט או ביסוס החקלאות שלהם על ראיית פרות. אבל דברים אלה הסתדרו פחות טוב בגלרינד שכן מראה הפרות גרם לבעיות סביבה גדלות והולכות. השמרנות של הנורדים מנעה מהם ללמוד מעמים אינואטים שהיו איתם במגע, והם לא אימצו שיטות מועילות כמו דיג בקנו או היבטים אחרים, ולא שינו כמעט את מנהגיהם. התואצה הסופית היתה הכחדת כל הנורדים בגרינלד לאחר 400 שנה. באופן דומה תושבי איי הפסחא התעקשו לדבוק במסורת של הקמת פסלי ענק, שדרשה כריתת עצים רבים. דבר זה עבר זמן מה עד שאובדן העצים גרר התמוטטות כלכלית וחברתית ורעב - לדוגמה בגלל שלא נותר די עץ כדי להכין סירות.  עם זאת תפיסות שמרניות יכולות לדור בכפיפה אחת עם תרבות בת קיימא, משום שמסורות רבות שמות דגש על היבטים כמו שמירת טבע, תיקון עולם, שמירה על הדורות הבאים, חשיבות המוסר, פשטות מרצון וחשיבות של שמירה של דברים שהוכיחו עצמם כמועילים.  

תרבות בת קיימא יכולה להיות במתח עם תפיסות של [[שמרנות]] חברתית בגלל נטייה של תפיסות אלה לקדם [[גידול אוכלוסין]] שגורר הגדלה של [[טביעת רגל אקולוגית]] ובגלל שתפיסות אלה קשורות לעיתים ל[[לאומנות]] וחוסר רצון לשתף פעולה עם אנשים ממדינות אחרות או אדישות לבעיות עולמיות. בעיה אפשרית אחרת עם שמרנות היא שמירה על מסורות גם כאשר מסורות אלה גורמות לנזק - דוגמאות היסטוריות מובהקת לכך הן [[התיישבות הנורדים בגרינלנד]] ו[[איי הפסחא]]. הנורדים הצליחו לשרוד מאוד שנים תודות למסורות חשובות כמו מנהגים של תחזוקת קהילה על ידי הפגנת עושר פומבי של השליט או ביסוס החקלאות שלהם על ראיית פרות. אבל דברים אלה הסתדרו פחות טוב בגרינלנד שכן מראה הפרות גרם לבעיות סביבה גדלות והולכות. השמרנות של הנורדים מנעה מהם ללמוד מעמים אינואטים שהיו איתם במגע, והם לא אימצו שיטות מועילות כמו דיג בקנו או היבטים אחרים, ולא שינו כמעט את מנהגיהם. התוצאה הסופית הייתה הכחדת כל הנורדים בגרינלנד לאחר 400 שנה. באופן דומה תושבי איי הפסחא התעקשו לדבוק במסורת של הקמת פסלי ענק, שדרשה כריתת עצים רבים. דבר זה עבר זמן מה עד שאובדן העצים גרר התמוטטות כלכלית וחברתית ורעב - לדוגמה בגלל שלא נותר די עץ כדי להכין סירות.  עם זאת תפיסות שמרניות יכולות לדור בכפיפה אחת עם תרבות בת קיימא, משום שמסורות רבות שמות דגש על היבטים כמו שמירת טבע, תיקון עולם, שמירה על הדורות הבאים, חשיבות המוסר, פשטות מרצון וחשיבות של שמירה של דברים שהוכיחו עצמם כמועילים.  

תרבות בת קיימא מודרנית מכילה היבטים של [[אוניברסליזם]] - כך שבמקום לשאוף להגן רק על אנשים ממדינה אחת או על תת קבוצה של אנשים, יש שאיפה להגן על כלל תושבי העולם. דבר זה נובע מכך שעוד ועוד בעיות סביבה הן בעיות כלל עולמיות. כל עוד היו קהילות קטנות - בתקופות של [[ציידים לקטים]] או לפני המהפכה התעשייתית, היה קל לקהילות, שבטים ואף מדינות לאום קטנות לדאוג רק לעצמן. עיקר ההשפעה שלהן על הסביבה היתה השפעתן על הסביבה המקומית (נניח מאגרי המים המקומיים שלהם) רוב צריכת המזון החיוני - שסיפק אנרגיה וחלבון - הגיעו ממקורות מקומיים כך שעיקר ההשפעה על התרבות היתה הסביבה הטבעית המקומית שאפשרה הגנה על המים ועל המזון או על משאבים חשובים אחרים כמו עצים ויערות. עם הזמן הפכו חלק מן הבעיות לרב מימדיות ועולמיות יותר באופי שלהן - דאגות מפני מלחמה עולמית, מפני נשק גרעיני, הגנה מפני שביטים. היבטים כמו מזון הפכו ל[[שוק המזון העולמי]] כך שמדינות רבות תלויות כיום ביבוא מזון ולכן במצב המערכות האקולוגיות במדינות אחרות. היבטים אחרים כמו זיהום ב[[מיקרופלסטיק]] או התמודדות עם [[החור באוזון]], [[הכחדה עולמית בימנו]] או [[שינוי אקלים]] דורשות שיתופי פעולה בין לאומיים.  

תרבות בת קיימא מודרנית מכילה היבטים של [[אוניברסליזם]] - כך שבמקום לשאוף להגן רק על אנשים ממדינה אחת או על תת קבוצה של אנשים, יש שאיפה להגן על כלל תושבי העולם. דבר זה נובע מכך שעוד ועוד בעיות סביבה הן בעיות כלל עולמיות. כל עוד היו קהילות קטנות - בתקופות של [[ציידים לקטים]] או לפני המהפכה התעשייתית, היה קל לקהילות, שבטים ואף מדינות לאום קטנות לדאוג רק לעצמן. עיקר ההשפעה שלהן על הסביבה הייתה השפעתן על הסביבה המקומית (נניח מאגרי המים המקומיים שלהם) רוב צריכת המזון החיוני - שסיפק אנרגיה וחלבון - הגיעו ממקורות מקומיים כך שעיקר ההשפעה על התרבות הייתה הסביבה הטבעית המקומית שאפשרה הגנה על המים ועל המזון או על משאבים חשובים אחרים כמו עצים ויערות. עם הזמן הפכו חלק מן הבעיות לרב מימדיות ועולמיות יותר באופי שלהן - דאגות מפני מלחמה עולמית, מפני נשק גרעיני, הגנה מפני שביטים. היבטים כמו מזון הפכו ל[[שוק המזון העולמי]] כך שמדינות רבות תלויות כיום ביבוא מזון ולכן במצב המערכות האקולוגיות במדינות אחרות. היבטים אחרים כמו זיהום ב[[מיקרופלסטיק]] או התמודדות עם [[החור באוזון]], [[הכחדה עולמית בימנו]] או [[שינוי אקלים]] דורשות שיתופי פעולה בין לאומיים.  

המגמה של אוניברסליזם - התסכלות על כלל האנושות  כרוכה בתהליך רחב יותר של [[הרחבת המוסר]] - הרחבת השאלה על במי החברה צריכה להתחשב. היבטים אחרים של הרחבה זו כוללים [[צדק בין דורי|אנשים בדורות הבאים]], [[זכויות בעלי חיים]] ואף התחשבות ב[[מערכות אקולוגיות]] שהן חיוניות להמשך הקיום של בני האדם ומינים אחרים - תפיסה שיכולה להוביל גם לרעיונות כמו [[זכויות טבע]]. הרחבות אלה של המוסר קשורה להרחבות נוספות כמו [[התנועה לביטול העבדות]] ו[[התנועה לשחרור האשה]] והמודעות לחשיבות זכויות של [[עמים ילידים]]. דבר זה יוצר מתח מול זרמי מחשבה אחרים. לדוגמה מתח מול [[שמרנות|שמרנים]] בשל תמיכה שלהם ב[[מודל האב המוסרי]] ובשל הרגשה של שמרנים רבים כי זכויות אלה יפגעו בזכויות לגברים (לבנים, עשירים). רעיונות כמו [[צדק בין דורי]] ו[[זכויות בעלי חיים]] יוצרות מתח מול [[קפיטליזם]] התופס בעלי חיים, צמחים, יערות ומערכות אקולוגיות כרכוש בלבד או "[[משאבי טבע]], ולא מתייחס לזכויות של הדורות הבאים או לתרומה של מערכות אקולוגיות לקיומה של ה[[כלכלה]]. הגנה על הדורות הבאים על מינים אחרים או על מערכות אקולוגיות עשוייה ליצור מתח מול [[ליברליזם]] בהקשרים כמו הגבלות על זכוית קניין, הגבלות על חופש פעולה כלכלי של אנשים.  

המגמה של אוניברסליזם - הסתכלות על כלל האנושות  כרוכה בתהליך רחב יותר של [[הרחבת המוסר]] - הרחבת השאלה על במי החברה צריכה להתחשב. היבטים אחרים של הרחבה זו כוללים [[צדק בין דורי|אנשים בדורות הבאים]], [[זכויות בעלי חיים]] ואף התחשבות ב[[מערכות אקולוגיות]] שהן חיוניות להמשך הקיום של בני האדם ומינים אחרים - תפיסה שיכולה להוביל גם לרעיונות כמו [[זכויות טבע]]. הרחבות אלה של המוסר קשורה להרחבות נוספות כמו [[התנועה לביטול העבדות]] ו[[התנועה לשחרור האשה]] והמודעות לחשיבות זכויות של [[עמים ילידים]]. דבר זה יוצר מתח מול זרמי מחשבה אחרים. לדוגמה מתח מול [[שמרנות|שמרנים]] בשל תמיכה שלהם ב[[מודל האב המוסרי]] ובשל הרגשה של שמרנים רבים כי זכויות אלה יפגעו בזכויות לגברים (לבנים, עשירים). רעיונות כמו [[צדק בין דורי]] ו[[זכויות בעלי חיים]] יוצרות מתח מול [[קפיטליזם]] התופס בעלי חיים, צמחים, יערות ומערכות אקולוגיות כרכוש בלבד או "[[משאבי טבע]], ולא מתייחס לזכויות של הדורות הבאים או לתרומה של מערכות אקולוגיות לקיומה של ה[[כלכלה]]. הגנה על הדורות הבאים על מינים אחרים או על מערכות אקולוגיות עשוייה ליצור מתח מול [[ליברליזם]] בהקשרים כמו הגבלות על זכוית קניין, הגבלות על חופש פעולה כלכלי של אנשים.  

מתח נוסף נוצר עקב המחלוקת על [[גידול אוכלוסין]]. זרמים לאומנים , לאומיים ושמרנים, כמו גם קפיטליסטים רואים בגידול אוכלוסין דבר חיובי המגדיל את כוחה הצבאי הכלכלי ווהמדיני של מדינה, קפיטליסטים תומכים בכך עקב נימוקים ליברלים ועקב העובדה שהדבר מוסיף עובדים, צרכנים ומאפשר [[התמחות]] ומעודד [[צמיחה כלכלית]]. דתיים תומכים בגידול אוכלוסין בגלל טענה שהדבר מתחייב מחוקי הדת, בגלל הענקת עוצמה חזקה יותר למנהיגי הדת ולדת הזו בכלל -מול זרמים אחרים באותה דת, מול דתות אחרות ומול חילונים ואתאיסטים באותה מדינה. ליברלים טוענים כי החלטה על כמות הילדים של משפחה צריכה להילקח רק על ידי ההורים עצמם. אנשי סביבה וקיימות לעומת זאת טוענים כי כדור הארץ הוא מקום בעל גודל סופי , בעל משאבי טבע א-ביוטיים סופיים ובעל מערכות אקולוגיות שלא רק שהן סופיות הן גם עלולות להיפגע עקב אוכלוסייה אנושית גדולה מידי. כל אדם יכול להיות בעל [[טביעת רגל אקולוגית]] גדולה יותר או קטנה יותר אבל גם קשה להיות בעל טביעת רגל אקולוגית אפסית. הניתוח של רעיונות כמו [[I=PAT]] וניתוחים אקולוגיים מצביע על כך שגידול אוכלוסין יכול לסייע בטווח הקצר ומול קבוצות אוכלוסין אחרות אבל בטווח הארוך הוא עלול לגרום לבעיות שונות כמו עוני, דיקטטורה, מלחמות או השמדה עצמית.   

מתח נוסף נוצר עקב המחלוקת על [[גידול אוכלוסין]]. זרמים לאומנים, לאומיים ושמרנים, כמו גם קפיטליסטים רואים בגידול אוכלוסין דבר חיובי המגדיל את כוחה הצבאי הכלכלי והמדיני של מדינה, קפיטליסטים תומכים בכך עקב נימוקים ליברלים ועקב העובדה שהדבר מוסיף עובדים, צרכנים ומאפשר [[התמחות]] ומעודד [[צמיחה כלכלית]]. דתיים תומכים בגידול אוכלוסין בגלל טענה שהדבר מתחייב מחוקי הדת, בגלל הענקת עוצמה חזקה יותר למנהיגי הדת ולדת הזו בכלל -מול זרמים אחרים באותה דת, מול דתות אחרות ומול חילונים ואתאיסטים באותה מדינה. ליברלים טוענים כי החלטה על כמות הילדים של משפחה צריכה להילקח רק על ידי ההורים עצמם. אנשי סביבה וקיימות לעומת זאת טוענים כי כדור הארץ הוא מקום בעל גודל סופי, בעל משאבי טבע א-ביוטיים סופיים ובעל מערכות אקולוגיות שלא רק שהן סופיות הן גם עלולות להיפגע עקב אוכלוסייה אנושית גדולה מידי. כל אדם יכול להיות בעל [[טביעת רגל אקולוגית]] גדולה יותר או קטנה יותר אבל גם קשה להיות בעל טביעת רגל אקולוגית אפסית. הניתוח של רעיונות כמו [[I=PAT]] וניתוחים אקולוגיים מצביע על כך שגידול אוכלוסין יכול לסייע בטווח הקצר ומול קבוצות אוכלוסין אחרות אבל בטווח הארוך הוא עלול לגרום לבעיות שונות כמו עוני, דיקטטורה, מלחמות או השמדה עצמית.   

==דוגמאות היסטוריות להתמודדות של חברות עם אתגרי קיימות==

==דוגמאות היסטוריות להתמודדות של חברות עם אתגרי קיימות==