6,923
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − + − חסידי הגישה מתנגדים באופן גורף וטוטלי לשימוש בריבית בכלל ובפרט בתחומים [[בנק|בנקאות]], [[השוק האפור|שוק אפור]], רכישת נכס ([[מקרקעין|דלא ניידי]] ו[[כלי רכב מנועי|ניידי]] כאחת), קנסות של רשויות המדינה (כולל קנסות [[ביטוח לאומי]]), ריבית גלומה (ב[[תמחור]] של מוצר או שירות) וכן גם ב[[חיסכון#תוכנית_חיסכון|תוכניות חיסכון]] ועוד תחומים (כולל ב[[סחר חליפין]]). קיימת הסתייגות כללית גם מרכישת פוליסות [[ביטוח פרטי]] המחייבות ריבית על פיגור בתשלומים (או כפיית [[ביטוח לאומי]] כזה) וישנה העדפה לרכישה של פרק זמן מוגדר של פוליסת ביטוח מראש בתשלום אחד או העדפת [[ביטוח נטול ריבית]] (כמעט ולא קיימות פוליסות כאלה מחוץ ל[[חברות ביטוח אסלאמיות]]). כמו כן, יש שימנעו גם משימוש בריבית ל"מראית עין" ב[[מציאות מדומה]] כגון [[סרט|סרטים]] ו[[משחקי מחשב]] אלא אם יוצגו מגרעותיה בנוסף.+ − קבוצות שונות מחזיקות בגישה כזו והמכנה המשותף להן הוא כמיהתן ליישם ולתחזק [[כלכלה נטולת ריבית]] במדינתן או באופן גלובלי.{{ש}}+ − אנטי-ריבית עלתה בקרב חסידי ה[[דיסטריבוטיזם]] המאוחר{{הערה|שם=Cooney|[http://distributistreview.com/the-errors-of-the-economists-usury/ David W. Cooney, The Distributist Review; THE ERRORS OF THE ECONOMISTS: USURY July 31, 2011]}}{{הערה|דיסטריבוטיזם {{אנ|Distributism}} היא אידאולוגיה כלכלית, שהתפתחה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, הדוגלת בביזור מרבי של [[אמצעי הייצור]], כדי שרוב המשפחות ייהנו מבעלות פרטית עליהם.}} ועוד{{הערה|שם=Kennedy_1}}{{הערה|MISES DAILY ARTICLES, "Moving toward a Free Market but Never Getting There", Other Schools of Thought 05.09.2011, Laurence M. Vance}}.+ + + + + + − בקרב מגוון קבוצות דתיות כגון [[אסלאם|מוסלמים]], [[בודהיזם|בודהיסטים]] [[הינדו|הינדואיסטים]] ואחרים{{הערה|{{Cite news|url=https://freebeavers.wordpress.com/2016/07/04/%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%90%D7%94-%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%95%D7%94%D7%99%D7%AA%D7%A8-%D7%A2%D7%A1%D7%A7%D7%94/|title=הלוואה, ריבית והיתר עסקה.|date=2016-07-04|newspaper=freebeavers|language=he-IL|access-date=2018-04-15}}}} ישנו איסור על שימוש בריבית בכללותו או לפחות על קבלה או מתן [[הלוואה]] ב[[ריבית]] בין חברי הקבוצה או בכלל.+ − אנטי-ריבית מכמסת אנטי כלפי [[כלכלה נאו-קלאסית]] ואנטי-[[קומוניזם]] (הקומוניזם כתורה כלכלית כולל שימוש בריבית){{הערה|שם=מדייל-אויגור|Toward A Truly Free Market w/ Author John Medaille, interview by Cenk Uygur, TYT Interviews (official YouTube channel), Published on Aug 13, 2010}}.+ − ישנו מגוון דעות בקרב מתנגדים לריבית אודות [[עצם השימוש בכסף]] כאמצעי חליפין כלכלי; רבים מהמתנגדים לריבית אינם מתנגדים לשימוש בכסף כאמצעי חליפין כללי; אחרים, כמו ברנרד לטייר (ובמט מסוים גם צ'ארלס אייזנשטיין) מציעים שיש לשקול שימוש בכסף רק בהקשר תחומים ספציפיים ובתחומים אחרים להעדיף צורות אחרות של תמורה, אם בכלל.+ + + + + + + − + − ריבית, או ב[[עברית עתיקה]] תרבית, פירושה ריבוי (Increase) של סכום מספרי של מוצר מוגדר (כגון [[כסף]]) דרך [[כפל|הכפלת]] הסכום המספרי הנתון, יהיה שלילי או חיובי, ב[[אחוז|סכום אחוזי]] נתון ("שיעור ריבית") אחת לפרק זמן מוגדר (למשל, אחת לחודש), באופן שהוא בדרך כלל אין סופי בהגדרה ("[[צמיחה אין סופית]]") ומכאן לא [[אקולוגיה|אקולוגי]].+ − + − השימוש העיקרי בריבית הוא ל[[הגדלת חוב]] (בניסיון לחייב אדם ביותר ממה שהוא באמת חייב). דוגמה עיקרית לכך היא במקרי חוב של [[הלוואה בריבית]]; הסכום המקורי המוכפל בשיעור ריבית במסגרת הלוואה כזו נקרא "קרן הלוואה" (Loan Fund).+ − + − ריבית נגבית במערכות כלכליות שמאורגנות באופן כזה שיצריך את גבייתה ואת נזקיה האפשריים וגבייתה מקוטבת מ[[חמדנות]]. ניתן לארגן מערכות חברתיות-כלכליות שלא דורשות כל שימוש בריבית וערך זה יביא דוגמאות למערכות כאלה בהמשך.+ − − ==הבחנות יסוד== − נהוג לחשוב שהשימוש ב[[ריבית]] הוא על כסף בלבד אך למעשה ניתן לדרוש ריבית על כל מוצר אחר שהוגדר מספיק טוב. − − יש להבחין בין ריבית (Interest) לבין הצטברות (Accumulation); למשל, אדם חי במדינה שבה עליו לשלם 100 ש"ח כל חודש [[ביטוח לאומי|לביטוח הלאומי]] - בכל חודש שאינו משלם, חובו גדל ב-100 ש"ח בלבד כך שבשנה הראשונה שלא שילם חובו יצטבר לכדי 1,200 ש"ח; לא מדובר בריבית, אלא בהצטברות; חובותיו החודשיים הולכים ומצטברים זה על גבי זה (לעומת זאת, אם סך החוב היה מוכפל כל חודש באחוז ריבית, כלומר שיעור ריבית, יהיה אחוז זה קבוע או דינמי, אז היינו אומרים שישנו כיול ריבית). יצוין כי במדינת ישראל למשל, [[המוסד לביטוח לאומי]] כן גובה ריבית על חובות (אותה הוא מכנה "קנס והצמדה" ובמסגרתה לכל חוב ייתכן קנס אחד תוך הכפלת סך הקנסות בהיצמדות לשיעור ריבית שבשימוש המוסד). − − '''יש להבחין בין ריבית לבין מונחים אלה:''' − − * חסד (Grace): מתן דבר מה לזולת ללא ציפייה לקבל תמורה כלל, למשל, אדם הנותן מזון לאדם נזקק שאינו מכיר, ללא תלות בסיבה למעשה זה (שיכל להיעשות גם מתוך הרגל וללא בכוונה להרגיש על כך הרגשה טובה). − * מתנה (Gift): דבר מה הניתן מאדם לאדם ממניע כל שהוא שאינו [[חסד]] אך אינו כולל ציפייה לתמורה בהכרח. − * שוחד (Bribe): דבר מה הניתן לאדם כל שהוא עבור תמורה ישירה באופן שהוא ככלל בלתי חוקי או לכל הפחות ודאי-מגונה. − * עסקת חליפין (Barter): מצב בו בעל מקצוע X מציע למשל שעתיים עבודה שלו עבור שעת עבודה של בעל מקצוע Y (או ההפך); אין כאן ריבוי כפי שהוסבר אלא הערכה סובייקטיבית של שני הצדדים בשאלה אם פרק זמן A שווה את פרק זמן B. − * סחיטה (Blackmail): מצב בו אדם מתוודע בהפתעה כי כל עוד לא ישלם תמורה מסוימת, לא יתרחש מצב מסוים שסביר להניח שהיה אמור להתרחש אם לא היה משלם תמורה זו. − * סחיטה באיומים (Extortion): מצב בו אדם נסחט לשלם תמורה מסוימת באיומי [[אלימות]] חד משמעיים; דוגמה לכך היא תמורה על [[גניבה]] (אשר מכונה לרוב "כופר" - Ransom). − − ===סוגי הלוואות=== − מושג ה"הלוואה" הוא חלק בלתי נפרד מן ה[[שיח]] על ריבית ואנטי-ריבית שכן בחברה המערבית רוב ההלוואות ניתנות למעשה כ"עסקת ריבית": − − # הלוואה רגילה-רכה, כלומר הלוואה ללא ריבית (אך ללא ציפייה לתמורה בוודאי). − # הלוואה רגילה-נוקשה, כלומר הלוואה ללא ריבית (אך עם ציפייה לתמורה בוודאי). − # הלוואה בריבית - עסקת ריבית. − − * ניתן לראות חסד כניסיון להיות טוב עם ישות אחרת ברמה אחת מעל הלוואה-רגילה רכה, כלומר ישנה נתינה של דבר מה אך ללא כל ציפייה לתמורה כלל (לא בוודאי ולא בספק). בדתות רבות מושג החסד זוכה לשבח רב. − − ==הבחנות משנה== − − − יש להבחין בין גישת האנטי ריבית לבין הגבלות על גביית ריבית. להלן דוגמאות להגבלת גביית ריבית שאינם משקפים התנגדות לריבית: − − * '''הגבלה אתנית על גביית ריבית''': בדת היהודית העתיקה{{הערה|איסור תרבית ונשך - ספר ויקרא, פרק כ"ה, פסוק ל"ה-לז}}{{הערה|Peake's commentary on the Bible (1962) by Matthew Black, Harold Henry Rowley, and Arthur Samuel Peake - Thomas Nelson (publisher)}} ישנו איסור על מתן או לקיחה של הלוואה בריבית, אך האיסור חל רק בין יהודים ולהלוות וללוות ריבית בהקשר "גויים" מותר{{הערה|בגרסאות מאוחרות יותר של היהדות אף נעקר איסור התרבית בכלל זרמי היהדות על ידי ההערמה ההלכתית של היתר עסקה}}. מצב כזה אינו התנגדות לריבית שכן הוא מציג גביית ריבית כלגיטימית ורק תוחם אותה בתיחום אתני (דומה הדבר ל"גוי של שבת"). − − − המתנגדים לריבית טוענים כי הגבלות כאלה ואחרות אינן יעילות שכן הן מנציחות את השימוש בריבית כגורם מרכזי לאי שיוויון כלכלי באקולוגיה כלכלית נתונה (ראו תיאורית קנדי בהמשך) וממילא החלת ריבית כמו גם שיעורי ריבית קבועים או שאינם, עשויים להשתנות ממגוון רחב של נסיבות ועל פי תקופות וממשלות (כל עוד אין עיקרון פונדמנטלי בכלל ודתי בפרט השולל ריבית באופן גורף) ולכן הניסיון השב והחוזר ("יו יו") להגביל גביית ריבית אינו יעיל ואף הרסני. − − ===אנטי-ריבית לעומת אנטי-נשך=== − המונח נשך (Usury) נובע מן המונח "נשיכה" ולעתים ניתן להגדירו כ"גביית אחוזי ריבית גבוהים מדי על הלוואה בריבית" (בהשאלה; "נשיכה כספית"). אנשים שתומכים בשימוש בריבית עשויים להתנגד למה שהם עצמם יגדירו כמצבי "נשך". − − גם אם נחשוב בפרדיגמה של "כלכלה כוללת ריבית", ניתן לשאול, למה דווקא לדבר על "נשיכה כספית" רק בהקשר ריבית ולא גם בהקשר עמלות.{{ש}} − ניתן גם לשאול, למה בכלל להניח שנשיכה תתאפשר רק בריבית על הלוואה ולא גם בריבית על "פיקדון" או חוב. − − לעתים יש בלבול לשוני בין הביטוי "אנטי-ריבית" לביטוי "אנטי-נשך" של תומכים בריבית אך שתי המונחים שונים מהותית מכך שהביטוי הראשון (אנטי-ריבית) בד"כ מתאר סלידה גורפת וטוטאלית משימוש בריבית. כלל פעילי האנטי-ריבית (בין אם יגדירו עצמם Anti-Interest activists ובין אם יגדירו עצמם Anti-Usury activists) טוענים ששיעורי ריבית הם דינמיים ולכן מה שנכון הוא להתנגד ל'''שימוש בריבית עצמו''' בכל שיעור ושללא עיקרון כזה, אין התנגדות מהותית או אפקטיבית; בלשון אחר, גם השימוש באחוז הנמוך ביותר האפשרי של ריבית הוא נשך (ניצול כלכלי - Usury), שכן הוא מכמס את האפשרות לעליית אחוז הריבית זמן מה לאחר מכן, לכדי גרימת נזק ממשי. − − ==נימוקים== − בין הנימוקים שהעלו תומכי הגישה נימוקים סביב [[צדק חברתי]], מניעת [[הרס אקולוגי]] ועוד: − − − * לפי הכלכלן ג'ון מדייל (דיסטריבוטיזם מאוחר), ריבית היא כלי הגורם לאי שוויון צרכני ובכך מרחיק חברה נתונה משיווי משקל כלכלי{{הערה|ANAMNESIS, "UUITY AND EQUILIBRIUM: THE POLITICAL ECONOMY OF DISTRIBUTISM", DECEMBER 29, 2011, IN ONLINE ESSAYS, JOHN C. MÉDAILLE}}. − * לפי הסביבתנית והפעילה נגד ריבית מרגריט קנדי שימוש בריבית הוא גורם ודאי ל[[אינפלציה]] לטווח הארוך לפחות{{הערה|שם=Kennedy_1}}. − − − ==היסטוריה== − המשנה הסדורה הראשונה המתועדת של אנטי-ריבית באופן גורף הופיעה בכתבי דת ה[[אסלאם]] ודוגמאות לכך הובאו בספרות ה[[חדית']]{{הערה|Thomas, Abdulkader (ed.) (2006). Interest in Islamic Economics. London: Routledge, p.127.}}. הריבית נקראת בערבית "ריבא"<ref>ربا, תעתיק מדויק; "רבא"</ref>. הגישה הפשטנית באסלאם היא שכאשר ערך החזר על הלוואה עודף על ערך ההלוואה, ישנה ריבא; כאשר החלו לייצר מטבעות ממתכות זולות, המשפטנים המוסלמים סברו שהחזר חוב בסכום '''המוגדר כגבוה''' מההלוואה לא נחשב לריבא, משום שהם התמקדו בערך האמתי של הכסף (הנקבע על ידי משקל המתכת בלבד) ולא בערכו המספרי. לדוגמה: אפשר היה לשלם תמורת הלוואה של 1000 דינר - 1050 דינר, באם משקלם המצטבר זהה (מטבעות שונים מאותו חומר לא היו במשקל זהה). עם זאת, שערי הריבית המודרניים (שעוסקים '''בהגדרת גובה''' בלבד ולא במשקל החומר) אסורים כיום לפי כל הדעות באסלאם. − − רוב הפעילים נגד ריבית בין המאה ה-18 למאה ה-20 היו נוצרים וקונספירטורים אנטישמיים אשר טענו ל[[תאוריית קשר|קנוניה]] של בנקאים יהודים הכובלים אנשים בשלשלאות הריבית ומתעשרים מייצור חובות{{הערה|בין אלו נמנים האנטי יהודים הבאים: האנרכיסט הצרפתי Pierre-Joseph Proudhon, הפילוסוף הבריטי G. K. Chesterton, התאורטיקן הגרמני [[גוטפריד פדר]], התאורטיקן הבריטי Arthur Kitson, המשורר האמריקני [[עזרא פאונד]] ואחרים}}. − − בין המאה ה-19 והמאה -20 התפתח באירופה זרם ה"דיסטריבוטיזם" (חלוקה מחדש) שתומכיו הסתייגו מריבית. בין השנים 1929–1932 פעלה ברומניה המפלגה "הליגה נגד ריבית" שקמה כתגובה [[השפל הגדול|לשפל הגדול]]. − − בתחילת המאה ה-20 פעל בגרמניה התאורטיקן החילוני [[גוטפריד פדר]] שהיה נאצי{{ביאור|פדר היה נאצי אך לפי סברה נפוצה לאחר שהיטלר מנע ממנו להתמנות לשר האוצר בממשלה הנאצית החדשה, משרה בה פדר חשק מאוד, פדר החל להתרחק מן הנאציזם ואף פרש מתפקידיו במפלגה והפך למרצה אקדמי באוניברסיטה הטכנית של ברלין}}, שם פרסם את ספרו "מניפסט לביטול ההשתעבדות לריבית על כסף"{{הערה|Gottfried Feder, "manifesto on breaking the shackles of interest" ("Brechung der Zinsknechtschaft"),1919, Germany}}{{הערה|שם=Feder_Ynet|[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4469669,00.html "מה חשב המורה של היטלר על קפיטליזם?" הוא יצא נגד ההון, התריע מהטייקונים ששולטים בממון וחשב שהבנקים עושים כסף מכלום. האם גוטפריד פדר, ממקימי המפלגה הנאצית, היה סוציאליסט? ד״ר אושי שהם קראוספורסם: 27.12.13, 08:00]}} שהיה בין החיבורים הראשונים הלא דתיים נגד רעיון הריבית; זהו חיבור אתנו-אקונומי, בו פדר תוקף את מה שהוא מכונה "[[ממוניזם]]", חורבן הכלכלה הגרמנית על ידי חובות-ריבית שיצרו מי שהוא מזהה כממוניסטים, ופריסת משנתו על החלפת הכלכלה הגרמנית דאז בארכיטקטורה עירונית-כלכלית אחרת, נטולת שימוש בריבית, אותה הוא מציג בספר. − − ===תאוריית הגידול המעריכי של קנדי=== − בשנת 1987 פרסמה האדריכלית-[[סביבתנות|סביבתנית]] הגרמנייה החילוניה [[מרגריט קנדי]] (Margrit Kennedy) מאמר חלוצי על נזקי הריבית. לגישתה, מלוא ההשפעה של מנגנון הריבית על מערכות מוניטריות הוא נסתר וקשה להבינו אינטואיטיבית. לפי קנדי, אחת הטעויות הנפוצות שלנו כבני אדם בכלכלה מודרנית, היא להניח שאנחנו משלמים ריבית רק כאשר אנו לווים כסף ולכאורה אם הם רוצים להימנע מתשלום ריבית, כל הנדרש הוא להימנע מללוות כסף. אלא שה[[ריבית גלומה]] בכלל המחירים של מוצרים או שירותים שאנו קונים ולכן הנחה זו שגויה: − − לדברי קנדי, הריבית הגלומה כיום היא 50% בממוצע ממחיר כל מוצר או שירות שאנו קונים (בימי הביניים שיעור זה עמד על 10%). לפי קנדי, שיעורי הריבית בחברות נתונות נוטות לגדול [[גידול מעריכי]], באופן דומה להתפתחות של [[סרטן|גידול סרטני]]. כמו כן לטענתה גם הרציונל שאומר כי מאחר שכל אחד צריך לשלם ריבית כאשר הוא לווה כסף הרי שכולנו שווים ונמצאים באותה הקלחת, אינו נכון, ובפועל 80% מהאוכלוסייה משלמים יותר ממה שהם מקבלים, 10% מקבלים מעט יותר ממה שהם משלמים, והיתר מקבלים ריבית כפולה ממה שהם משלמים. כך שהשימוש בריבית מנציח למעשה את אי השוויון. קנדי טוענת כי באופן כללי ריבית אולי תאיץ את המערכת הכלכלית לטווח הקצר והבינוני אך תגרום נזק ו[[אינפלציה]] בטווח הארוך{{הערה|שם=Kennedy_1|Margrit Kennedy, "[https://archive.org/details/a_changing_money_system Interest and Inflation Free Money: Creating an Exchange Medium That Works for Everybody and Protects the Earth]", first published in 1987 and updated repeatedly afterward, last time in 2006.}}. − − ==ריבית כהונאה== − פעיל האנטי-ריבית הקנדי ווין וולטון (Wayne Walton) טען כי ריבית היא [[הונאה]]; לדעתו, כפי שריבית ב[[הונאת פונזי]] היא הונאה כלכלית הקשורה בהון אישי, ריבית בבנקאות היא הונאה כלכלית הקשורה בהון שלטוני<ref>[http://usuryfree.blogspot.com/2011/12/why-usury-is-fraud.html Tuesday, December 13, 2011 Why Usury is Fraud by Wayne Walton]</ref>. − − וולטון מציע ניסוי מחשבתי דומה בכדי להסביר את עיקר משנתו: − − # פלוני מקים [[מדינה]] בה מצד אחד, ישנו בנק מרכזי אחד ומצד שני, קופת המדינה וקופת הבנק המרכזי הן היינו הך. בקופה כוללת זו יש 1,000,000 (מיליון) דולר. − # במדינה 10 אזרחים נוספים שאינם עובדי מדינה, אשר כל אחד מהם צריך להקים לעצמו בית; כל אזרח מן העשרה, לווה 100 אלף דולר מהבנק המרכזי בריבית של 1%. משמע, ככלל, בחודש שלאחר ההלוואה יתפח החוב של כל לווה מ-100,000 (מאה אלף) ל-110,000 (מאה ועשר אלף) כך שעשרת הלווים יצטרכו להחזיר 1,100,000 (מיליון ומאה אלף) סה"כ, ובכך הבנק המרכזי ירוויח תשואת-ריבית של 100,000 (מאה אלף) רק בחודש הראשון (זה עוד מבלי הכפלת החוב באחוז ריבית בכל חודש עוקב, מבלי לדבר על [[ריבית דריבית]] ומבלי לדבר על [[עמלת פירעון מוקדם]]). − # מכיוון שהכסף שהלווים נדרשים לשלם אינו קיים במערכת המוניטרית, הבנק המרכזי צריך להמציאו ("לייצרו") ולהזרימו באופן לגיטימי אליה, אך הבעיה היא בכך שהכסף נדרש על פי חוב לא הגיוני (ואין סופי בפוטנציה) שאין סיבה לממנו במסגרת [[פיתרון מעגלי]] (הבעיה תחזור על עצמה כל עוד משתמשים בריבית). − − לפי וולטון, מצב כזה (או מצבים מורכבים יותר על עיקרון דומה) משקפים הונאה עם פגיעה קשה באזרחים כולל סיכון ודאי של חלקם באובדן נכסם (ביתם, במקרה זה): − − * המדינה תצטרך להמציא ("לייצר") את הכסף על פי חוב שלא נדרש מלכתחילה ומשמש להעשיר את בכירי השלטון (ובכך משליט סדר הון-שלטון אשר מעודד [[אי שיוויון כלכלי]] חריף בין בעלי הון לבין מי שאינם כאלה). − * במציאות, אף בנק אינו גובה ריבית של 1% אלא שיעורי ריבית גבוהים יותר כמו 5% ([[שוק אפור|בשוק האפור]] ריבית על הלוואה יכולה להגיע גם ל-15% ויותר). − * לפחות במצב ההתחלתי, האזרחים השונים יצטרכו ללוות כסף '''זה מזה''' בכדי להחזיר חובותיהם, כאשר לפחות אחד מהם בוודאי לא יוכל להחזיר את חובותיו ונכסיו יעוקלו על ידי מנגנון ה[[הוצאה לפועל]] של אותה המדינה (וולטון משווה זאת עם אבסורד [[כיסאות מוזיקליים|הכיסאות המוזיקליים]]<ref>[https://usuryfree.blogspot.com/2012/03/wayne-walton-writes-about-his-awakening.html Thursday, March 08, 2012 Wayne Walton Writes About His Awakening]</ref>). − − גישת וולטון היא פישוט קיצוני של מערכת בנקאית קפיטליסטית מודרנית מסועפת הרבה יותר, שכוללת משתנים רבים יותר שביכולתם לפגוע ביציבות הכלכלית של אזרחי מדינה, לסכן את בריאותם הפיזית והנפשית ואת חייהם. − − ==ריבית כמערך משתנים הפוגע במערכת החינוך== − חוב ריביתי התופח לסכום גדול משמעותית מסכום ההלוואה המקורי ("קרן ההלוואה") כמו במשכנתא ובפרט במקרה של זוג צעיר הלוקח משכנתא במדינה עם יוקר מחייה גבוה, הוא גורם ודאי ל[[סטרס]]; זוג צעיר כזה ובפרט עם מספר ילדים נדחק לעבוד מסביב לשעון ואף מעבר לשעות העבודה בכדי לממן את הוצאות המשפחה הבסיסיות ביותר (משכנתא, מיסי דיור, הוצאות מזון ותחבורה ועוד); מציאות כזו גורעת מן ההורים את האפשרות לפיתוח [[היקשרות]] עם ילדיהם, לחנכם לדרך ארץ וכן לבלות עימם [[זמן איכות]] שלא באופן לחוץ; מכאן שריבית כגורם סטרס, מגבירה הסיכוי ל[[שחיקה]] (Burnout) הן במוסד הפרטי (המשפחה) והן במוסד הציבורי (מסגרות חינוך) שכן עובדים רבים עובדים תחת לחץ (ואף הונאה תגמולית{{ביאור|הונאה תגמולית היא מצב בו מובטח לעובד תגמול על הצלחות שונות בעבודתו, ואף נראה לו כי תגמול זה מטיב עימו, אך בפועל כוחו של תגמול זה ביחס לחייו האישיים מינורי או חסר כל השפעה רצינית על מצבו הכלכלי}}) במטרה לשלם חובות שהולכים ותופחים מריבית וש[[משתנה|משתנים]] רבים במערכת המוניטרית מטים אותם מלשלמם בזמן. − − ==בנקאות נטולת ריבית== − בנקאות נטולת ריבית כוללת למשל מאפיינים אלה: − − * '''היעדר ריבית גורף:''' כל עסקה בנקאית הכוללת ריבית באיזה שהוא אופן אסורה בהחלט (כולל ב[[משכנתא]] שהיא מימון לדירה ו[[ליסינג]] שהוא מימון לרכב). − * '''היעדר עמלה מהוונת:''' גביית עמלה חד-פעמית המחושבת כסך כל הריביות של תקופה נתונה של הלוואה בריבית אסורה בהחלט. − * '''היעדר עמלת פירעון מוקדם:''' הלוואה ללא ריבית מבטלת את יכולתו של הגוף המלווה לדרוש [[עמלת פירעון מוקדם]], שכן אין למלווה ריבית להרוויח עליה עד תקופת פירעון ההלוואה. − − ישנם בנקים אשר פיתחו תוכניות נטולות ריבית המבוססות על עמלות בלבד. למרות שייתכן [[אשראי נטול ריבית]], יש מתנגדים לריבית המעדיפים [[כרטיס חיוב|כרטיסי חיוב]] מסוג "[[כרטיס חיוב מסוג דביט|דביט]]" בלבד כלומר ניתן לרכוש בהם כל עוד יש כסף בחשבון בתשלום בודד (שמואשר לרוב עד שבוע מביצוע העסקה), אך לא דרך חוב במסגרת [[אשראי ריביתי]]. כרטיסי דביט יכולים להיות מנותבים לחשבון בנק או לא מנותבים (נטענים מראש - Preparid). − − ===מערכות כלכליות ללא ריבית בתוך מערכות כלכליות מבוססות ריבית=== − ב[[ישראל]] חברת [[בנק הדואר]] מציעה שירותי בנקאות ללא ריבית (למעט מקרים בהם היא משמשת כתווך בין לקוחה לבין חברה המספקת הלוואה בריבית). כמו כן בישראל פועלים [[גמ"ח]]ים רבים אשר מלווים כסף ללא ריבית, על בסיס [[בטחונות]] שונים כגון הוכחת הכנסה לתקופה נתונה, [[ערב|ערבויות]], המלצות או תנאים (בטחונות) נוספים, לדוגמה [[האגודה הישראלית להלוואות ללא ריבית]] אותה הקים העובד הסוציאלי והפעיל החברתי [[פרופסור]] [[אליעזר דוד יפה|אליעזר יפה]]<ref>[http://www.israelfreeloan.org.il/ אתר האגודה]</ref>. − − דוגמה לבנק (לא-אסלאמי) התומך בכלכלה נטולת ריבית מבחינה אידאולוגית ויישומית{{הערה|[https://monneta.org/en/the-jak-bank-model/ monneta.org, The JAK Bank Model]}} הוא [[בנק החברים JAK]] ב[[שוודיה]] הפועל משנת [[1965]]{{הערה| JAK lockar folk som ogillar ränta, e24.se 2010-08-18 ("JAK attracts people who dislike interest") (in Swedish)}}. הכלכלנית אנה קרי הציגה ניתוח של המודל של בנק זה, אותו היא מצאה כבר תפקוד{{הערה|[http://www.feasta.org/documents/review2/carrie2.htm How interest-free banking works: The case of JAK Ana Carrie]}}. − − בתאילנד, ספק בהשפעות בודהיסטיות (הבודהיזם מסתייג משימוש בריבית) הבנקים עצמם מעדיפים לנפק כרטיסי דביט לרוב הלקוחות ויש הגבלות משמעותיות על מתן [[אשראי]] בהשוואה לישראל. בעיר [[בנגקוק]] אין ריבית על דוחות חנייה (בניגוד לישראל בה ריבית כזו מיושמת בכל הערים). − − ==מדינות בכיוון== − נכון לשנת [[2018]] ה[[מדינה]] היחידה בה השימוש בריבית נאסר בבנקאות (לפחות באופן פורמלי), היא [[איראן]]{{הערה|שם=IFDC|[https://www.islamicfinance.com/2015/02/establishment-national-interest-free-banking-systems-iran-sudan-pakistan/#Iran_8211_The_Worlds_Only_Completely_Riba_Free_Banking_System www.islamicfinance.com, National Interest Free Banking in Iran, Sudan and Pakistan, 19th February 2015]}} זאת מכוח החוק האיראני המחייב בנקאות נטולת ריבית{{הערה|The Law for Usury (Interest) Free Banking, CENTRAL BANK OF THE ISLAMIC REPUBLIC OF IRAN, http://www.cbi.ir, as appears in 2018}}. קיים מיתוס לפיו כלכלת איראן היא כלכלה כושלת כשלעצמה ולכן שורר [[יוקר מחיה]] גבוה באיראן אם כי מיתוס זה אינו נכון ומצבה הכלכלי הקשה של איראן נכון לשנת 2019 נובע לפחות בחלקו מ[[סנקציות כלכליות]] קשות שהוטלו עליה בלחץ ישראלי מצד מדינות מערב רבות ובראשן ארה"ב. במדינות רבות המכיילות ריבית בכל תחומי החיים (ביניהן ישראל) יוקר המחיה גבוה יותר מבאיראן. לפי דעה הסנקציות על איראן נובעות בין היתר ממקום אידאולוגי של שנאה קפיטליסטית כלפי חתירתה של איראן לקיים מעין בידוד אידאולוגי של [[כלכלה נטולת ריבית]]. − − ==התמודדות כלכלית ללא ריבית== − המתנגדים לריבית מצדדים בפתרונות חברתיים וטכנולוגיים לבעיות [[מימון]] יסודיות כגון רכישת דירה: במקום [[משכנתא]] שהיא הלוואה בריבית ארוכת טווח לרכישת דירה (עשרות שנים), תומכים המתנגדים לריבית ב[[סבסוד]] ממשלתי של פרויקטיי דיור מסוגים מוגדרים (בתנאי ואלה עומדים בסטנדרטים בסיסיים וסבירים של איכות וצפיפות מעטה ובביקורת ארכיטקטורית בלתי-תלויה) כחלק מסל שירות בסיסי של מדינה הדואגת לאזרחיה (אחרת, תוהים חלקם, מה הטעם בכלל במושג המדינה); דומה הדבר למצב בו בשבטים בעולם העתיק (בהם הכלכלה הייתה מבוססת בעיקר על [[סחר חליפין]]), היו חברי שבט מסייעים לבן השבט להקים את ביתו החדש בטריטוריה השבטית שלהם כסיוע חברתי (בעולם המודרני בו הכלכלה מבוססת על כסף ולא על סחר חליפין ובו [[ענף הבנייה|אנשי מקצוע ייעודיים לבנייה]] ניתן בהחלט לדבר על סבסוד מדיני בענף הבנייה). − − כמו כן, תומכים המתנגדים לריבית בחקיקה לטובת שוכרי דירות (להבדיל מחקיקה לטובת משכירי דירות), ובהשקעה בפתרונות טכנולוגיים להקמת דיור איכותי בכמות גבוהה כגון הכנסה מאסיבית של [[רובוטיקה]] לענף הבנייה. − − ==רעיונות נוספים== − − ===ריבית ככלי עשיית רווח לעצלן=== − לפי [[אנטוני מיכ'לס]] (Anthony Migchels), פעיל אנטי-ריבית הולנדי בעל הבלוג Real Currencies, הריבית היא כלי עשיית רווח לעצלן שמעוניין לעבוד באופן לא יוצרני או שלא באמת תורם לחברה (Unearned Income) כך שבדרך כלל המרוויחים היחידים ממנה בטווח הארוך הם מי שגובים אותה. − − ==="הלוואת ריבית" כהונאה לשונית=== − יש הטוענים כי המונח "הלוואת ריבית" הוא הונאה לשונית ואינו באמת משקף סוג כל שהוא של "הלוואה" שכן מהות המונח "הלוואה" בבסיסו היא "לקחת דבר מה לתקופה ולהשיבו", אך אם הפרט נדרש לספק, בעת ההחזר, דבר מה שלא לקח, הרי שלפי גישה זו "הלוואת ריבית" כלל איננה הלוואה אלא ניצול (Usury) או לכל הפחות עסקת הימור בסיכון גבוה (High Risk Gambling) שמלכתחילה מוטה לטובת מי שהציע אותה או דחף אליה ואף [[התמכרות פסיכולוגית|ממכרת]]. − − ===ריבית ככלי של האילומינטי=== − מקצת מן המתנגדים לריבית טוענים לקשר בין מושג הבנקאות לבין מושג ה[[אילומינטי]] (הגדרה סבירה למונח זה היא קבוצת אנשים בעלי אידאולוגיה גלובליסטית וכוח ממוני רב השולטת כביכול בתחום מסוים באופן גלובלי ובפרט בכלכלה העולמית אך מבוססת במדינה אחת ספציפית או משפיעה עליה, ולכן במובן מסוים לכל מדינה ובפרט לכל מעצמה יש את חברת האילומינטי שלה אך השילוב של כל קבוצות אילומנטי אלה יחדיו הם ה"אילומינטי" בכללותו). − לפי רעיון זה, ריבית היא כלי עיקרי של האילומינטי הכלכלי במעצמה נתונה, בכדי להשיג עוד ועוד כוח ממוני מתוך נטיית אנשי האילומינטי ל[[ממוניזם]] (ניתן לתרץ ממוניזם כהתמכרות פסיכולוגית קשה לצבירת עוד ועוד [[ממון]] במובן של [[צמיחה אין סופית]], ספק כתוצר לוואי של התפתחות [[אבולוציה|אבולוציונית]] המקדשת אגירת משאבים לשיפור סיכויי ה[[הישרדות]] של הפרט); מכאן כמיהתם של האילומינטי ועובדיהם (בפרט, עובדי המערכת הבנקאית ומתחריהם בשוק האפור) לשווק לציבור באופן אגרסיבי שימוש בריבית דרך פרסומות מניפולטיביות ומודעות.+ − + − + − <div style="direction:ltr">+ − − </div> − − בהרצאה זו סוקר [[לואיס פרחאן]] איך בעקבות כיול ריבית על ידי בעלי ההון בארצות הברית (מהם לוותה ממשלת ארצות הברית כסף), תפח החוב של ארצות הברית פי 800 ללמעלה מ-800 מיליארד דולר, רק בשל לוויית כספים למלחמות מיותרות במהותן שלדעתו של פרחאן מי שהתסיסו את תחילתן היו בעלי ההון בעצמם - רק בכדי שילוו מהם עוד כסף בריבית ממניע [[ממוניזם|ממוניסטי]] ותוך טובות הנאה גלויות או סמויות ל[[אנשי ביטחון]] שדחפו להתחיל אותן; כל זאת כאשר בעלי ההון מימנו בדרך כלל את שני הצדדים במלחמה במישרין או בעקיפין. − − ==ראו גם== − − * [[אי שוויון בישראל]] − * [[חומרנות]], [[חמדנות]], [[ממוניזם]] − * [[בנקאות]], [[שכר בכירים]] − * [[שוק אפור]], [[ארגון פשע]], [[אלימות ממסדית]], [[מאפיה חוקית]] − * [[ביטוח לאומי]], [[המוסד לביטוח לאומי|המוסד לביטוח לאומי (ישראל)]] − − ==ביבילוגרפיה== − ===1. אנטי-ריבית=== − ''שלילת השימוש בריבית'' | Anti-Interest − − <div style="text-align:left; direction:ltr"> − − * A short review of the historical critique of usury Wayne A.M. Visser and Alastair Maclntosh, Accounting, Business and Financial History, Volume 8, Number 2, 1998 © 1998 Routledge 0958-5206 − * Regional studies The impact of Islam on the urban structure and economy of Kano, Nigeria Alan Frishman Pages 464-475 {{{|}}} Published online: 20 Mar 2007 − * Anti-Usury Efforts in Thirteenth Century Narbonne and the Jewish Response Robert Chazan Proceedings of the American Academy for Jewish Research Vol. 41/42 (1973 - 1974), pp. 45-67 − * Journal of Markets & Morality Volume 15, Number 1 (Spring 2012): 273–313 Copyright © 2012 John Jewel Edited and Translated by André A. Gazal Introduction by André A. Gazal Commentary on 1 Thessalonians 4:6 and “A Paper on Usury” − * The Biopolitical Economy of Anti-Essentialism Robert Tilley, Catholic Institute of Sydney Raving at Usurers: Anti-Finance and the Ethics of Uncertainty in England, 1690-1750 Hardcover – February 4, 2016 by Dwight Codr (Author − * ''The Difference between Debt-Free Money and Interest-Free Credit'', by Anthony Migchels on October 11, 2013 − − </div> − − <hr> − − ===2. כלכלה נטולת ריבית=== − Interest Free Economy − − <div style="text-align:left; direction:ltr"> − + − + − + − + − * [https://realcurrencies.wordpress.com/interest-free-economics/ "Interest-Free Economics", Anthony Migchels Arnhem, the Netherlands, dedicated blog]+ − * [https://www.youtube.com/watch?v=7EXG_XdX9uU Can a Muslim have an account in an interest based bank? By Dr Zakir Naik, Dr Naik's YouTube channel, uploaded: Published on Jul 13, 2015] − </div>+ + − + − + − [[קטגוריה:חוב]] − [[קטגוריה:ריבית]]
פיצול הערך לערכי משנה
'''אנטי-ריבית''' (באנגלית: '''Anti-Interest''') היא גישה מוסרית-כלכלית השוללת כל שימוש ב[[ריבית]] על כל מוצר מוגדר או סכום [[כסף|כספי]]; יהיה שלילי או חיובי (על חוב או שלא על חוב וכן על יתרת זכות בבנק).
המונח '''אנטי ריבית''' (באנגלית: Anti Interest){{הערה|בניסוח מלא: Anti interest on money ובקצרה '''AIOM'''}} משמש לתאר כל גישה כלכלית השוללת שימוש ב[[ריבית]] על כל [[מוצר]] (ובזה גם כסף מזומן או [[כסף וירטואלי]]) בסכום שלילי או חיובי{{הערה|כלומר, על חוב או שלא על חוב וכן על יתרת זכות בבנק}} וכן גם על כל [[שירות]].
תומכי הגישה מתנגדים באופן גורף וטוטלי לשימוש בריבית ודוגמאות פרקטיות יהיו התנגדות לריבית בתחומים הבאים (גם אם חופפות קמעה):
* '''מסחר''': שלילת כל [[עסקה]] בה נלקחת יחידת מוצר מוגדר היטב אחת בתמורה להחזיר שניים או יותר יחידות של אותו מוצר בעתיד
* '''בנקאות''': כולל מסוג "שוק אפור" ו"שוק שחור"{{הערה|מונחים שהם לדעתי גזעניים, מעודדים פשיעה ויש להחליפם}}
* '''רכישת נכס''': דלא ניידי (כגון בית) וניידי (כגון מכונית) ; שלילה מוחלטת של כל עסקאות ה"משכנתא" וה"ליסינג" למיניהן
* '''קנסות מטעם רשויות מדינה''': כולל קנסות [[ביטוח לאומי ממשלתי]]
* '''תוכניות חיסכון'''
* '''סחר חליפין'''
* '''ריבית גלומה''': כמו ב[[תמחור]] מוצר או שירות
מכיוון שתומכי הגישה שוללים כל גישה כלכלית שמניחה שימוש בריבית כלגיטימי (ולו אם יהיה מזערי ביותר), הרי שישנה שלילה של כלכלה נאו-קלאסית, של קומוניזם מרקסיסטי (קרל מרקס תמך בשימוש בריבית) ועוד.
יש בקרב תומכי הגישה מי שמתנגד גם לשימוש בריבית ל"מראית עין" ב[[מציאות מדומה]] כגון סרטים ומשחקי מחשב {{חי}} אלא אם יתוארו מגרעותיה בנוסף.
=={{קתים}} נספחים==
* [[הבחנות יסוד בנושא ריבית]]
* [[טיעונים בעד גישת אנטי ריבית]]
* [[טיעונים נגד גישת אנטי ריבית]]
* [[גישת אנטי ריבית ומקצוע הביטוח]]
* [[היסטוריית תנועת האנטי ריבית]]
* [[התמודדות כלכלית ללא ריבית]]
==הגדרת "ריבית"==
==ראו גם==
===מניעים לכיול ריבית===
* [[חומרנות]]
* [[ממוניזם]]
* [[אבטלה סמויה]]{{הערה|בכדי להמשיך את ה"חגיגה" דרך משכורת מיותרת, למובטל הסמוי תמריץ לתמוך בכיול ריבית}}
* [[שכר בכירים]]
===אנטי-ריבית לעומת הגבלות על גביית ריבית===
* '''תקרת שיעורי ריבית ו/או תקרת זמן לגביית ריבית''': ישנן מדינות בהן נקבעת תקרה עבור אחוז ריבית על הלוואות בריבית עד סכום מסוים או תקרת-זמן לגביית ריבית עד מספר חודשים או שנים בהם יתפח סכום הלוואה ("קרן הלוואה") על פי אחוז הריבית שנקבע; מצב זה אינו התנגדות לריבית שכן הוא אכן כולל הכפלת סכום באחוז ריבית לפי פרק זמן נתון, רק בגבולות ספציפיים שלעתים גם קשה להבטיח אותם או לפקח עליהם.
* העיסוק המוגזם בכסף מביא לקלקול מידות וכי גביית ריבית פוגעת בציבור העניים{{הערה|Christianity and Rabbinic Judaism: A History of Conflict between Christianity and Rabbinic Judaism from the Early Church to Our Modern Time Paperback – January 10, 2013, chapter 1.3, in emphasizing page 109.}}{{הערה|community-exchange.com: Poor Because of Money Strohalm Foundation, 2001 Revised, 2003}} שסיכויים להחזיר חוב הולך וקטן לפי עניותם, מסיבות שונות.
* [[טראומה נפשית|נזק פסיכולוגי]] לחייבי ריבית שהחוב עקף את הכנסתם ושתומרנו ללוות בריבית על ידי מניפולציות ומבלי שיינתן להם מידע על אנטי-ריבית ועל סיכוניה תוך הפיכתם לקורבנות [[אלימות ממסדית]] או פשיעה.
===סוגי כלכלה===
* [[כלכלה כוללת ריבית]]
==הרצאות מומלצות==
* [[כלכלה מבוססת ריבית]]
* [[כלכלה ללא ריבית]]
* [https://www.youtube.com/watch?v=_She8KfelRg * Louis Farrakhan: The Conspiracy of The International Bankers (parts 1-4)]
* [[אי שוויון כלכלי]]
* [[כלכלת ישראל]]
* [[כלכלת ישראל]]
* [https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S1062976901001193 The relative efficiency of interest-free monetary system: some empirical evidence Author links open overlay panelAli FDarrat Show more https://doi.org/10.1016/S1062-9769(01)00119-3]
===ביטוח===
* [https://papers.ssrn.com/sol3/papers.cfm?abstract_id=2477660 Merits and Demerits of Interest-Free Financial System International Journal of Management Focus, Jan-March, 2014 7 Pages Posted: 9 Aug 2014 Mohammad Kashif Pondicherry University - Department of International Business P. Sridharan Pondicherry University - Department of International Business Date Written: January 2014]
* [[שיקול עלות-תועלת]]
* [https://papers.ssrn.com/sol3/papers.cfm?abstract_id=1527310 Corporate Finance in an Interest Free Economy: An Alternate Approach to Practiced Islamic Corporate Finance Journal of Islamic Banking & Finance, International Association of Islamic Banks 17 Pages Posted: 28 Dec 2009 Last revised: 17 Nov 2010 Salman Ahmed Ahmed Shaikh Szabist, Karachi Date Written: December 22, 2009]
* [[ביטוח לאומי ממשלתי]]
* [https://www.greaterkashmir.com/news/gk-magazine/can-we-have-an-interest-free-economy/65105.html Greater Kashmir Publish Date: Dec 28 2009 12:00PM, Greater Kashmir, Publish Date: Dec 28 2009 12:00PM]
* [[המוסד לביטוח לאומי]]
* [[ריבית על חובות לחברת ביטוח פרטית]]
===לקריאה נוספת===
* [[התנגדותי לשימוש בריבית]]
==מקורות==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:כסף]]
[[קטגוריה:אנטי ריבית]]