שינויים

'''אמון''' (באנגלית: '''Trust''') הוא מצב בו צד אחד (נותן האמון) מוכן לסמוך על כך פעולותיו של צד שני (מקבל האמון), כאשר המצב מכוון כלפי העתיד, בנוסף, לנותן האמון אין שליטה (אם מבחירה רצונית ואם בגלל כורח) על הפעולות שמבצע מקבל האמון. כתוצאה מכך נותן האמון נמצא ב[[אי וודאות]] לגבי התוצאה של פעולות הצד השני. הוא יכול רק לפתח ציפיות ולבצע הערכה מחודשת לגביהן. אי הוודאות כרוכה בסיכון של כשלון או נזק לנותן האמון, אם מקבל האמון לא יתנהג כמצופה.

'''אמון''' (באנגלית: '''Trust''') הוא מצב בו צד אחד (נותן האמון, המאמין, trustor) מוכן לסמוך ולהיות פגיע כלפי הצד השני (מקבל האמון, הנאמן trustee), מתו הנחה שהנאמן יפעל בדרכים שיועילו לנותן האמון.  האמון מכוון כלפי העתיד, בנוסף, לנותן האמון אין שליטה (אם מבחירה רצונית ואם בגלל כורח) על הפעולות שמבצע מקבל האמון. כתוצאה מכך נותן האמון נמצא ב[[אי וודאות]] לגבי התוצאה של פעולות הצד השני. הוא יכול רק לפתח ציפיות ולבצע הערכה מחודשת לגביהן. אי הוודאות כרוכה בסיכון של כשלון או נזק לנותן האמון, אם מקבל האמון לא יתנהג כמצופה.

ניתן לתת מידה שונה של אמון ליחסים שונים בין בני אדם (או בין שני יצורים חיים באופן כללי). ניתן להראות כי ל[[בני אדם]] יש נטיה טבעית לתת אמון ולבצע שיפוט לגבי מידת האמינות של אנשים אחרים, וכי נטייה זו קשורה למבנים ופעילות נוירוביולוגית במוח האנושי.

ניתן לתת מידה שונה של אמון ליחסים שונים בין בני אדם (או בין שני יצורים חיים באופן כללי). ניתן להראות כי ל[[בני אדם]] יש נטיה טבעית לתת אמון ולבצע שיפוט לגבי מידת האמינות של אנשים אחרים, וכי נטייה זו קשורה למבנים ופעילות נוירוביולוגית במוח האנושי.