נוספו 6,918 בתים
, 06:22, 15 בספטמבר 2022
'''השכל הישר''' (Common sense) הוא מונח המתאר שיקול דעת והחלטה המבוססים על תפיסה פשוטה של מצב או עובדות. המונח מניח כי הדעה הנפוצה בקרב רוב האנשים, ומה שניתן לנמק בצורה ברורה ובהירה, מייצגים שיפוט נכון ואמיתי, הן בנושאי מדעיים והן ביחס למוסר וערכים חברתיים. מונחים נפוצים הם שיקול דעת, הגיון בריא ועוד.
תפיסה זו היא נפוצה למדי בקרב [[שמרנות|שמרנים]] ונתמכה על ידי פילוספים שונים במהלך אלפי השנים האחרונות, היא גם נימוק נפוץ במערכת המשפט והחוק. עם התפתחות ה[[מדע]] הוטל ספק גדל והולך ביכולת של "השכל הישר" לספק תמונת מצב אמיתית של המציאות - התגלה כי תפיסות נפוצות של אנשים, וכן רעיונות שניתן "להוכיח" בקלות רבה הם בעצם דעות קדומות או קפיצה למסקנות. [[נכונות להודות בבורות]] יחד עם שימוש זהיר ב[[שיטה המדעית]] הובילו לעוד ועוד גילויים שעמדו בניגוד לשכל הישר של רוב החברה ואפילו רוב המלומדים באותה תקופה, עד שחלקם הפכו בהדרגה לתובנה נפוצה חדשה, עם זאת המדע מגלה דברים חדשים ומפתיעים על העולם וחלקם נפוץ בעיקר בקרב מדענים או האליטה המשכילה יותר והם בחזקת רעיונות מוזרים או כלל לא מובנים על ידי חלקים גדולים מהחברה.
==דוגמאות להתנגשות בין השכל הישר לבין מדע==
הדוגמאות הידועות ביותר להתנגשות בין "שכל ישר" לבין מדע התפתחו עם פיתוח הפיזיקה המודרנית.
* מהירות נפילה של דברים. לפי אריסטו, ככל שחפץ כבד יותר כך הוא נופל לרצפה מהר יותר. לכן מוסברת תופעה שקל לראות אותה לפיה כדור ברזל נופל מהר יותר לעומת נוצה. חוויה יומיומית זו הובילה לתמיכה רחבה ברעיון זה. גלילאו גליליי הטיל ספק בהנחה זו - הוא ביצע ניסוי שבו זרק ממגדל גבוה שני כדורים בעלי גודל וצורה דומים אבל בעל משקל שונה. הכדורים הגיעו באותו זמן לרצפה. מאז ניוטון פיזיקים מסבירים כי הניסוי היומיומי שבה כדור ברזל מגיע לרצפה מהר יותר מנוצה נובע מחיכוך האוויר. בסביבה נטולת חיכוך חפצים עם תאוצה זהה נופלים באותה מהירות. בכדורים כבדים מספיק בעלי משקל שונה , השפעת חיכוך האוויר היא זניחה. על בסיס התורה של ניוטון פותחו טכנולוגיות ותגליות מדעיות רבות ולכן הרעיונות של אריטסו נדחקו לשוליים. עם זאת אנשים ללא השכלה מדעית או אנשים צעירים שעדיין לא למדו פיזיקה הם בעלי דעה קדומה נפוצה לפיה מה ששוקל יותר נמשך לרצפה במהירות גבוה יותר.
* סיבוב כדור הארץ סביב השמש - במשך אלפי שנים התקיימת האמונה שהשמש והכוכבים מקיפה את כדור הארץ. יש סיבות רבות להאמין בכך - נראה כאילו כדור הארץ נטוע במקום ואילו השמש עולה ושוקעת. אריסטו פיתח רעיון זה למודל שנראה הגיוני ומסודר. עם זאת היו במודל זה שגיאות ודברים בלתי מובנים. בהמשך אומץ המודל גם על ידי דתות ובמיוחד על ידי הכנסייה הקתולית. הדבר התאים להגיון הדתי לפיו האל ברא את היקום עבור בני האדם, והכל סובב סביב כדור הארץ - לכן האמונה היתה גם שכל הדברים מסתובבים סביב כדור הארץ ואין שום דבר שמתסובב סביב דברים אחרים. גלילאו סדק אמונה זו כאשר גילה כי הירחים של צדק סובבים סביבו ולא סביב כדור הארץ. המהפכה הקופארנית גילתה כי כדור הארץ סובב את השמש וכן כל כוכבי הלכת האחרים. בהמשך גילו מדענים כי גם השמש אינה מרכז היקום, אלא היא חלק ממיליארדי כוכבים אחרים שמהווים יחד גלקסיה, ובמהלך המאה ה-20 התגלה כי גלקסיית שביל החלב היא עצמה גלקסייה אחת מיני מיליאררדי גלקסיות אחרות.
* מהירות האור - בתחילת המאה ה-20 גילה אינשטיין כי לאור יש מהירות סופית וכי שום חומר לא יכול להגיע למהירות האור או לעקוף אותה, רעיון זה נראה אבסורדי בעיני אנשים רבים שכן הוא נוגד את הגיון הפשוט לפיו אם מאיצים עוד ועוד זוכים במהירות גבוה יותר. ההסבר של איינשטין היה כי ככל שמתקרבים למהירות האור המסה גדלה - המסה היא בעצם התנגדות לתאוצה וככל שמתקרבים למהירות האור ההתנגדות לתאוצה גדלה ולכן צריך להשקיע יותר יותר אנרגיה כדי להוסיף עוד קצת מהירות.
גם מדענים רבים התנגדו בתחילה לרעיונות של איינשטיין, ניסויים מדעיים ובהמשך גם המצאות טכנולוגיות כמו כורים גרעייניים, פצצות אטום או קיזוז מהירות של לוויני GPS כדי לאפשר להם לעבוד שכנוע מדענים ואת הציבור המשכיל בנכונות תורת היחסות של איינשטין שנתפסת כיום כדבר "מובן מאליו" , עם זאת אנשים שלא שמעו את התורה, במיוחד אנשים צעירים או אנשים ללא השכלה מדעית עלולים לראות בתאוריה דבר מוזר מאד שנוגד את הנסיון היומיומי.
==ראו גם==
* [[נכונות להודות בבורות]]
* [[מדע ודת]]
* [[החדווה שבגילוי דברים]]
==קישורים חיצוניים==
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Common_sense קומון סנס] בויקיפדיה באנגלית
[[קטגוריה:תרבות ומדע]]