| אחת השאלות שניתן לשאול בכלכלה כימית היא - כיצד נראה מחזור הזרימה של יסוד כלשהו - נניח כלור או זרחן בתוך המערכת האקולוגית, ביופיזית ואנושית? מה הממשקים שבהם זרמי חומרים עוברים נניח ממוצרי תעשייה שונים אל הקרקע והמים, ומהם אל צמחים, מזון, בעלי חיים ובני האדם. האם יש ריכוזי מאגרים של זרחן שהולכים ומתכלים? מה קצב הכילוי? האם יש [[מזהמים אורגניים עמידים]] שהולכים ומצטברים בתוך המערכת האקולוגית? | | אחת השאלות שניתן לשאול בכלכלה כימית היא - כיצד נראה מחזור הזרימה של יסוד כלשהו - נניח כלור או זרחן בתוך המערכת האקולוגית, ביופיזית ואנושית? מה הממשקים שבהם זרמי חומרים עוברים נניח ממוצרי תעשייה שונים אל הקרקע והמים, ומהם אל צמחים, מזון, בעלי חיים ובני האדם. האם יש ריכוזי מאגרים של זרחן שהולכים ומתכלים? מה קצב הכילוי? האם יש [[מזהמים אורגניים עמידים]] שהולכים ומצטברים בתוך המערכת האקולוגית? |
− | דוגמאות לניתוח כזה ניתן לראות בצורה גסה לגבי [[מחזור הפחמן]] - מחזור הפחמן בטבע הוא אדיר - מילוני טונות של פחמן שזורמים אל ומתוך המערכת האקולוגית תוך עירוב תהליכים של [[פוטוסינתזה]], נשימה, אכילת צמחים, טריפה, רקבון וקומפוסטציה, התפרצות הרי געש ועוד. במאות השנים האחרונות הלכו והגברו השפעות האדם על מחזור הפחמן אל במערכת - הן על ידי כריתת יערות, התערבות במערכות אקולוגיות בדמות [[חקלאות]] ובהמשך על ידי שריפה גוברת של עצים ופחם. בעקבות [[המהפכה התעשיייתי]] גדלה מאד פליטת הפחם של בני האדם אל האטמוספרה, ועודפי פחמן מתוך האטמוספרה זורמים אל האוקיינוסים. זאת בעקבות שריפה של מאות מיליונים של תהליכי רקבון של פחם נפט וגז שהיו במעמקי האדמה חזרה אל האטמוספרה תוך כ-150 שנה. דבר זה יצר מספר בעיות בולטות בינהן [[זיהום אוויר]] (לדוגמה ב[[פחמן חד חמצני]]), [[התחממות עולמית]] ו[[החמצת אוקינוסים]]. | + | דוגמאות לניתוח כזה ניתן לראות בצורה גסה לגבי [[מחזור הפחמן]] - מחזור הפחמן בטבע הוא אדיר - מילוני טונות של פחמן שזורמים אל ומתוך המערכת האקולוגית תוך עירוב תהליכים של [[פוטוסינתזה]], נשימה, אכילת צמחים, טריפה, רקבון וקומפוסטציה, התפרצות הרי געש ועוד. במאות השנים האחרונות הלכו והגברו השפעות האדם על מחזור הפחמן אל במערכת - הן על ידי כריתת יערות, התערבות במערכות אקולוגיות בדמות [[חקלאות]] ובהמשך על ידי שריפה גוברת של עצים ופחם. בעקבות [[המהפכה התעשיייתי]] גדלה מאד פליטת הפחם של בני האדם אל האטמוספרה, ועודפי פחמן מתוך האטמוספרה זורמים אל האוקיינוסים. זאת בעקבות שריפה של מאות מיליונים של תהליכי רקבון של פחם נפט וגז שהיו במעמקי האדמה חזרה אל האטמוספרה תוך כ-150 שנה. דבר זה יצר מספר בעיות בולטות בינהן [[זיהום אוויר]] (לדוגמה ב[[פחמן חד חמצני]]), [[התחממות עולמית]] ו[[החמצת אוקיינוסים]]. |
− | ניתוח לגבי מחזור הכלור מעלה לדוגמה שכלור מגיע למקומות לא צפויים - לדוגמה חלק מתרכובות הכלור מצטברות במערכות הטבעיות הן בגופים של בעלי חיים והן בקרב בני האדם. את חלקן פוגשים לדוגמה כ[[כימיקלים בחלב אם]]. | + | ניתוח לגבי מחזור פלואור מעלה לדוגמה שהיסוד מגיע למקומות לא צפויים - לדוגמה חלק מתרכובות הכלור מצטברות בדמות תרכובות [[PFAS]] במערכות הטבעיות הן בגופים של בעלי חיים והן בקרב בני האדם. את חלקן פוגשים לדוגמה כ[[כימיקלים בחלב אם]]. עוד קודם לכן, תרכובות של [[כלור]] ו[[פלואור]] קיימו אינרטקציה עם החלק העליון של האטמופסירה - גרמו לתהליכי שרשרת של פירוק תרכובות אוזון ובכך ל[[דלדול שכבת האוזון]]. |
| + | הניתוח הכלכלי הקלאסי שם את הדגש על ניתוח נקודתי של פעולות האדם - נניח כיצד עובד מפעל תאורטי כלשהי. לאחר ניתוח כזה, עוברים לניתוח [[מאקרו כלכלה]] תאורטי של צרוף מיליוני מפעלים שונים לבחינה של זרימת דברים כמו כסף, הון ועבודה בתוך המערכת הכלכלית. ניתוח כזה מוביל כלכלנים במהירות להרגלי חשיבה לפיהם הטבע הוא בגדר [[משאבי טבע]] פאסיביים שאין להם דינמיקה משל עצמם. לא כזרימה של חומרים בתוך מערכות טבעיות [[מחזור ביוגאוכימי]] ולא זרימה של החומרים אל המערכות האקולוגיות מתוך המערכת הכלכלית (לדוגמה [[זיהום]]) או השפעות על בריאות הציבור על חקלאות או על האקלים בגלל השפעות של שינויים בריכוזים של חומרים בתוך מערכות אלה. זו דרך שבה "הפתעות" מסיגים שונים מגיעות אל המערכת הכלכלית פוליטית וחברתית שלנו, וגם דרך לשמירת הכלכלנים בורים ביחס למגמות ארוכות טווח בתחומים של אקולוגיה, ו[[קיימות]]. |