שינויים

'''PFAS''' תרכובות פרא- ופולי-פלואורואלקיליות (Per- and polyfluoroalkyl substances) הן קבוצת כימיקלים המיוצרים באופן סינתטי הכוללים פחממנים המותמרים על ידי קבוצות פלאור מרובות. {{הערה|שם=משרדהבריאות2021}}

'''PFAS''' תרכובות פרא- ופולי-פלואורואלקיליות (באנגלית: '''Per- and polyfluoroalkyl substances''') הן קבוצת כימיקלים המיוצרים באופן סינתטי הכוללים פחממנים המותמרים על ידי קבוצות פלאור מרובות. {{הערה|שם=משרדהבריאות2021}}

הגדרה מורכבת יותר היא הן תרכובות כימיות אורגננו-פלואריות סינתטיות שיש להן מספר אטומי פלואור המחוברים לשרשרת אלקיל.[[הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי]] (OECD) מגדיר אותם כחומרים מופלרים המכילים לפחות אטום מתיל או מתילן פחמן מופלר מלא (ללא כל H/Cl/Br) אטום /I המחובר אליו), כלומר למעט כמה יוצאי דופן שצוינו, כל כימיקל עם לפחות קבוצת מתיל פרפלורית (-CF3) או קבוצת מתילן פרפלורית (–CF2) הוא PFAS.

הגדרה מורכבת יותר היא הן תרכובות כימיות אורגננו-פלואריות סינתטיות שיש להן מספר אטומי פלואור המחוברים לשרשרת אלקיל.[[הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי]] (OECD) מגדיר אותם כחומרים מופלרים המכילים לפחות אטום מתיל או מתילן פחמן מופלר מלא (ללא כל H/Cl/Br) אטום /I המחובר אליו), כלומר למעט כמה יוצאי דופן שצוינו, כל כימיקל עם לפחות קבוצת מתיל פרפלורית (-CF3) או קבוצת מתילן פרפלורית (–CF2) הוא PFAS.

על פי ה-OECD, ידועים לפחות 4,730 PFAS נפרדים עם לפחות שלושה אטומי פחמן פרפלואורינים. מסד נתונים של רעילות של [[הסוכנות להגנת הסביבה של ארצות הברית]] (EPA), DSSTox, מפרט 10,776 חומרי PFAS. תת-קבוצה מתוך חומרים אלה fluorosurfactants , חומרי השטח הפלואוריים או פעילי השטח המופלרים, הם בעלי "זנב" מופלר ו"ראש" הידרופילי ולכן הם פעילי שטח. הם יעילים יותר בהפחתת מתח-הפנים של מים מאשר פעילי שטח פחמימנים דומים. הם כוללים את החומצות הפרפלואורו-סולפוניות כגון חומצה פרפלואורו-אוקטן-סולפונית (PFOS) ואת החומצות הפרפלואורו-קרבוקסיליות כגון חומצה פרפלואורו-אוקטנואית (PFOA).

על פי ה-OECD, ידועים לפחות 4,730 PFAS נפרדים עם לפחות שלושה אטומי פחמן פרפלואורינים. מסד נתונים של רעילות של [[הסוכנות להגנת הסביבה של ארצות הברית]] (EPA), DSSTox, מפרט 10,776 חומרי PFAS. תת-קבוצה מתוך חומרים אלה Fluorosurfactants, חומרי השטח הפלואוריים או פעילי השטח המופלרים, הם בעלי "זנב" מופלר ו"ראש" הידרופילי ולכן הם פעילי שטח. הם יעילים יותר בהפחתת מתח-הפנים של מים מאשר פעילי שטח פחמימנים דומים. הם כוללים את החומצות הפרפלואורו-סולפוניות כגון חומצה פרפלואורו-אוקטן-סולפונית (PFOS) ואת החומצות הפרפלואורו-קרבוקסיליות כגון חומצה פרפלואורו-אוקטנואית (PFOA).

תרכובות PFAS מיוצרות בידי האדם החל משנות הארבעים של המאה ה-20 ומשמשות במגוון מוצרים: יצירת ציפויים מוצרים העמידים בפני חום, שמן וכתמים כולל בציפויי מחבתות וסירים, כתוספים דוחי שמן ומים, בבגדים, באריזות מזון ובחומרי בידוד של חוטי חשמל. בנוסף, משמשות תרכובות אלה גם כמעכבי בעירה בקצפי כיבוי המשמשים לכיבוי שריפות של נוזלים דליקים (כגון דלקים) ולכן נעשה בהן שימוש נרחב בעולם התעופה האזרחי והצבאי.{{הערה|שם=משרדהבריאות2021}} בשנים האחרונות נמצאו תרכובות ממשפחת ה-PFAS ברחבי העולם במקורות מים ובמערכות אספקת מי שתייה. כולל גם בישראל. {{הערה|שם=משרדהבריאות2021}}

תרכובות PFAS מיוצרות בידי האדם החל משנות הארבעים של המאה ה-20 ומשמשות במגוון מוצרים: יצירת ציפויים מוצרים העמידים בפני חום, שמן וכתמים כולל בציפויי מחבתות וסירים, כתוספים דוחי שמן ומים, בבגדים, באריזות מזון ובחומרי בידוד של חוטי חשמל. בנוסף, משמשות תרכובות אלה גם כמעכבי בעירה בקצפי כיבוי המשמשים לכיבוי שריפות של נוזלים דליקים (כגון דלקים) ולכן נעשה בהן שימוש נרחב בעולם התעופה האזרחי והצבאי.{{הערה|שם=משרדהבריאות2021}} בשנים האחרונות נמצאו תרכובות ממשפחת ה-PFAS ברחבי העולם במקורות מים ובמערכות אספקת מי שתייה. כולל גם בישראל. {{הערה|שם=משרדהבריאות2021}}

==חשיפה לחומרי PFAS בישראל==

==חשיפה לחומרי PFAS בישראל==

בסקר של רשות המים בישראל שבוצע בשנת 2020 נמצאו ריכוזים נמוכים של PFAS בקידוחי שתיה בישראל. עם זאת נמצאו ריכוזים משמעותיים של PFAS במי תהום בקידוח הסמוך למתקן אימון של כיבוי אש, וכן באתרים שונים: תחת אתרי תשתית דלק בהם כובו שריפות דלק, תחת אתרי סילוק פסולות במקומות שונים בארץ, בקידוח ניטור בתוך שדה תעופה צבאי וכן בקידוחי הפקה סמוכים לשדות תעופה - צבאי ואזרחי. {{הערה|שם=משרדהבריאות2021}}

בסקר של רשות המים בישראל שבוצע בשנת 2020 נמצאו ריכוזים נמוכים של PFAS בקידוחי שתיה בישראל. עם זאת נמצאו ריכוזים משמעותיים של PFAS במי תהום בקידוח הסמוך למתקן אימון של כיבוי אש, וכן באתרים שונים: תחת אתרי תשתית דלק בהם כובו שריפות דלק, תחת אתרי סילוק פסולות במקומות שונים בארץ, בקידוח ניטור בתוך שדה תעופה צבאי וכן בקידוחי הפקה סמוכים לשדות תעופה - צבאי ואזרחי. {{הערה|שם=משרדהבריאות2021}}

במרץ 2021 חוקרים מטעם משרד הבריאות פרסמו סקר ניטור ביולוגי ראשון בישראל שבדק ריכוזים של כימיקלים ממשפחת ה-PFAS בבני אדם. הסקר היה מצומצם מאד בהיקפו וכלל רק 20 משתתפים שאינם בהכרח מייצגים את כל האכולוסיה בישראל. מהסקר עולה כי 4 מתוך 12 כימיקלים שנבדקו, נמצאו בפלסמה של משתתפים ישראלים. שלושה כימיקלים:PFOA , PFHxS וכן PFOS-L נמצאו בכל הדגימות. PFNA נמצא ב-12 מתוך 20 הדגימות ואילו PFHpS-L נמצא בשלוש דגימות. {{הערה|שם=משרדהבריאות2021|תמר ברמן, זהר ברנט–יצחקי, [https://www.health.gov.il/publicationsfiles/pfas.pdf חשיפה ל-PFAS( תרכובות פרא- ופולי-פלואורואלקיליות) בקרב מבוגרים בישראל: תוצאות ממחקר פיילוט], משרד הבריאות, מרץ 2021}}

במרץ 2021 חוקרים מטעם משרד הבריאות פרסמו סקר ניטור ביולוגי ראשון בישראל שבדק ריכוזים של כימיקלים ממשפחת ה-PFAS בבני אדם. הסקר היה מצומצם מאד בהיקפו וכלל רק 20 משתתפים שאינם בהכרח מייצגים את כל האוכלוסיה בישראל. מהסקר עולה כי 4 מתוך 12 כימיקלים שנבדקו, נמצאו בפלסמה של משתתפים ישראלים. שלושה כימיקלים:PFOA , PFHxS וכן PFOS-L נמצאו בכל הדגימות. PFNA נמצא ב-12 מתוך 20 הדגימות ואילו PFHpS-L נמצא בשלוש דגימות. {{הערה|שם=משרדהבריאות2021|תמר ברמן, זהר ברנט–יצחקי, [https://www.health.gov.il/publicationsfiles/pfas.pdf חשיפה ל-PFAS( תרכובות פרא- ופולי-פלואורואלקיליות) בקרב מבוגרים בישראל: תוצאות ממחקר פיילוט], משרד הבריאות, מרץ 2021}}

החוקרים חושבים כי הממצאים מדגישים את חשיבות המשך המעקב אחר חשיפת הציבור לתרכובות ממשפחת ה-PFA וממליצים על איסוף נתונים נוסף -הן בחשיפת האכולוסיה והן בניטור התרכובות במזון, מי שתייה, מי תהום ובקרקע. כמו כן הם ממליצים על הקמת מסגרת רגולטורית לצמצום השימוש בתרכובות PFAS בישראל, במטרה למנוע את המשך החשיפה של הציבור בישראל.{{הערה|שם=משרדהבריאות2021}}

החוקרים חושבים כי הממצאים מדגישים את חשיבות המשך המעקב אחר חשיפת הציבור לתרכובות ממשפחת ה-PFA וממליצים על איסוף נתונים נוסף -הן בחשיפת האכולוסיה והן בניטור התרכובות במזון, מי שתייה, מי תהום ובקרקע. כמו כן הם ממליצים על הקמת מסגרת רגולטורית לצמצום השימוש בתרכובות PFAS בישראל, במטרה למנוע את המשך החשיפה של הציבור בישראל.{{הערה|שם=משרדהבריאות2021}}

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[מזהמים אורגניים עמידים]]

* [[מזהמים אורגניים עמידים]]

* [[שיבוש המערכת האדנוקרינית]]

* [[שיבוש המערכת האנדוקרינית]]

 

 

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==

* {{הערות שוליים}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:זיהום]]

[[קטגוריה:זיהום]]

[[קטגוריה:תעשייה]]

[[קטגוריה:תעשייה]]

[[קטגוריה:בריאות הציבור]]

[[קטגוריה:בריאות הציבור]]