שינויים

'''PFAS''' תרכובות פרא- ופולי-פלואורואלקיליות (Per- and polyfluoroalkyl substances) הן תרכובות כימיות אורגננו-פלואריות סינתטיות שיש להן מספר אטומי פלואור המחוברים לשרשרת אלקיל.[[הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי]] (OECD) מגדיר אותם כחומרים מופלרים המכילים לפחות אטום מתיל או מתילן פחמן מופלר מלא (ללא כל H/Cl/Br) אטום /I המחובר אליו), כלומר למעט כמה יוצאי דופן שצוינו, כל כימיקל עם לפחות קבוצת מתיל פרפלורית (-CF3) או קבוצת מתילן פרפלורית (–CF2) הוא PFAS.

'''PFAS''' תרכובות פרא- ופולי-פלואורואלקיליות (Per- and polyfluoroalkyl substances) הן קבוצת כימיקלים המיוצרים באופן סינתטי הכוללים פחממנים המותמרים על ידי קבוצות פלאור מרובות. {{הערה|שם=משרדהבריאות2021}}

 

הגדרה מורכבת יותר היא הן תרכובות כימיות אורגננו-פלואריות סינתטיות שיש להן מספר אטומי פלואור המחוברים לשרשרת אלקיל.[[הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי]] (OECD) מגדיר אותם כחומרים מופלרים המכילים לפחות אטום מתיל או מתילן פחמן מופלר מלא (ללא כל H/Cl/Br) אטום /I המחובר אליו), כלומר למעט כמה יוצאי דופן שצוינו, כל כימיקל עם לפחות קבוצת מתיל פרפלורית (-CF3) או קבוצת מתילן פרפלורית (–CF2) הוא PFAS.

על פי ה-OECD, ידועים לפחות 4,730 PFAS נפרדים עם לפחות שלושה אטומי פחמן פרפלואורינים. מסד נתונים של רעילות של [[הסוכנות להגנת הסביבה של ארצות הברית]] (EPA), DSSTox, מפרט 10,776 חומרי PFAS. תת-קבוצה מתוך חומרים אלה fluorosurfactants , חומרי השטח הפלואוריים או פעילי השטח המופלרים, הם בעלי "זנב" מופלר ו"ראש" הידרופילי ולכן הם פעילי שטח. הם יעילים יותר בהפחתת מתח-הפנים של מים מאשר פעילי שטח פחמימנים דומים. הם כוללים את החומצות הפרפלואורו-סולפוניות כגון חומצה פרפלואורו-אוקטן-סולפונית (PFOS) ואת החומצות הפרפלואורו-קרבוקסיליות כגון חומצה פרפלואורו-אוקטנואית (PFOA).

על פי ה-OECD, ידועים לפחות 4,730 PFAS נפרדים עם לפחות שלושה אטומי פחמן פרפלואורינים. מסד נתונים של רעילות של [[הסוכנות להגנת הסביבה של ארצות הברית]] (EPA), DSSTox, מפרט 10,776 חומרי PFAS. תת-קבוצה מתוך חומרים אלה fluorosurfactants , חומרי השטח הפלואוריים או פעילי השטח המופלרים, הם בעלי "זנב" מופלר ו"ראש" הידרופילי ולכן הם פעילי שטח. הם יעילים יותר בהפחתת מתח-הפנים של מים מאשר פעילי שטח פחמימנים דומים. הם כוללים את החומצות הפרפלואורו-סולפוניות כגון חומצה פרפלואורו-אוקטן-סולפונית (PFOS) ואת החומצות הפרפלואורו-קרבוקסיליות כגון חומצה פרפלואורו-אוקטנואית (PFOA).

ידוע כי PFOS, PFOA ו-PFAS אחרים עמידים בסביבה ומתוארים בדרך כלל כ[[מזהמים אורגניים עמידים]], הידועים גם כ"כימיקלים לנצח". שאריות של חומרים אלה זוהו בבני אדם ובחיות בר מה שמעורר דאגה עקב השפעות בריאותיות אפשריות שלהן. על פי האקדמיות הלאומיות למדעים, הנדסה ורפואה, חשיפה ל-PFAS קשורה לסיכון מוגבר לירידה בתגובת נוגדנים, דיסליפידמיה (כולסטרול גבוה באופן חריג), ירידה בצמיחה של תינוקות ועוברים, ועלייה בסיכון ל[[סרטן הכליות]]. מדענים מודאגים לדוגמה עקב ראיות לכך שחומרי PFAS [[נוכחות של כימיקלים בחלב אם|נמצאים בריכוזים עולים בחלב אם]]. חששות בריאותיים הובילו לתביעות רבות של אזרחים בארצות הברית נגד חברות. בשנת 2021, מיין הפכה למדינה הראשונה בארה"ב שאסרה על תרכובות אלו בכל המוצרים עד 2030, למעט מקרים שנחשבו "כרגע בלתי נמנעים".

 

ידוע כי PFOS, PFOA ו-PFAS אחרים עמידים בסביבה ומתוארים בדרך כלל כ[[מזהמים אורגניים עמידים]], הידועים גם כ"כימיקלים לנצח". חומרים אלה עלולים להצטבר ב[[סביבה הטבעית]] בריכוז הולך וגדל ולכן גם לגרום לעליה בריכוז שלהם בקרב בני אדם. שאריות של חומרים אלה זוהו בבני אדם ובחיות בר מה שמעורר דאגה עקב [[בריאות הציבור|השפעות בריאותיות]] אפשריות שלהן. על פי האקדמיות הלאומיות למדעים, הנדסה ורפואה, חשיפה ל-PFAS קשורה לסיכון מוגבר לירידה בתגובת נוגדנים, דיסליפידמיה (כולסטרול גבוה באופן חריג), ירידה בצמיחה של תינוקות ועוברים, ועלייה בסיכון ל[[סרטן|סרטן הכליות]]. מדענים מודאגים לדוגמה עקב ראיות לכך שחומרי PFAS [[נוכחות של כימיקלים בחלב אם|נמצאים בריכוזים עולים בחלב אם]]. חששות בריאותיים הובילו לתביעות רבות של אזרחים בארצות הברית נגד חברות. בשנת 2021, מיין הפכה למדינה הראשונה בארה"ב שאסרה על תרכובות אלו בכל המוצרים עד 2030, למעט מקרים שנחשבו "כרגע בלתי נמנעים".

==חשיפה לחומר בישראל==

==חשיפה לחומר בישראל==

במרץ 2021 חוקרים מטעם משרד הבריאות פרסמו סקר ניטור ביולוגי ראשון בישראל שבדק ריכוזים של כימיקלים ממשפחת ה-PFAS בבני אדם. הסקר היה מצומצם מאד בהיקפו וכלל רק 20 משתתפים שאינם בהכרח מייצגים את כל האכולוסיה בישראל. מהסקר עולה כי 4 מתוך 12 כימיקלים שנבדקו, נמצאו בפלסמה של משתתפים ישראלים. שלושה כימיקלים:PFOA , PFHxS וכן PFOS-L נמצאו בכל הדגימות. PFNA נמצא ב-12 מתוך 20 הדגימות ואילו PFHpS-L נמצא בשלוש דגימות. {{הערה|תמר ברמן, זהר ברנט–יצחקי, [https://www.health.gov.il/publicationsfiles/pfas.pdf חשיפה ל-PFAS( תרכובות פרא- ופולי-פלואורואלקיליות) בקרב מבוגרים בישראל: תוצאות ממחקר פיילוט], משרד הבריאות, מרץ 2021}}

במרץ 2021 חוקרים מטעם משרד הבריאות פרסמו סקר ניטור ביולוגי ראשון בישראל שבדק ריכוזים של כימיקלים ממשפחת ה-PFAS בבני אדם. הסקר היה מצומצם מאד בהיקפו וכלל רק 20 משתתפים שאינם בהכרח מייצגים את כל האכולוסיה בישראל. מהסקר עולה כי 4 מתוך 12 כימיקלים שנבדקו, נמצאו בפלסמה של משתתפים ישראלים. שלושה כימיקלים:PFOA , PFHxS וכן PFOS-L נמצאו בכל הדגימות. PFNA נמצא ב-12 מתוך 20 הדגימות ואילו PFHpS-L נמצא בשלוש דגימות. {{הערה|שם=משרדהבריאות2021|תמר ברמן, זהר ברנט–יצחקי, [https://www.health.gov.il/publicationsfiles/pfas.pdf חשיפה ל-PFAS( תרכובות פרא- ופולי-פלואורואלקיליות) בקרב מבוגרים בישראל: תוצאות ממחקר פיילוט], משרד הבריאות, מרץ 2021}}

החוקרים חושבים כי הממצאים מדגישים את חשיבות המשך המעקב אחר חשיפת הציבור לתרכובות ממשפחת ה-PFA וממליצים על איסוף נתונים נוסף -הן בחשיפת האכולוסיה והן בניטור התרכובות במזון, מי שתייה, מי תהום ובקרקע. כמו כן הם ממליצים על הקמת מסגרת רגולטורית לצמצום השימוש בתרכובות PFAS בישראל, במטרה למנוע את המשך החשיפה של הציבור בישראל.

החוקרים חושבים כי הממצאים מדגישים את חשיבות המשך המעקב אחר חשיפת הציבור לתרכובות ממשפחת ה-PFA וממליצים על איסוף נתונים נוסף -הן בחשיפת האכולוסיה והן בניטור התרכובות במזון, מי שתייה, מי תהום ובקרקע. כמו כן הם ממליצים על הקמת מסגרת רגולטורית לצמצום השימוש בתרכובות PFAS בישראל, במטרה למנוע את המשך החשיפה של הציבור בישראל.

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[מזהמים אורגניים עמידים]]

* [[מזהמים אורגניים עמידים]]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==