47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 4:
שורה 4: + + + + + +
אין תקציר עריכה
ידוע כי PFOS, PFOA ו-PFAS אחרים עמידים בסביבה ומתוארים בדרך כלל כ[[מזהמים אורגניים עמידים]], הידועים גם כ"כימיקלים לנצח". שאריות של חומרים אלה זוהו בבני אדם ובחיות בר מה שמעורר דאגה עקב השפעות בריאותיות אפשריות שלהן. על פי האקדמיות הלאומיות למדעים, הנדסה ורפואה, חשיפה ל-PFAS קשורה לסיכון מוגבר לירידה בתגובת נוגדנים, דיסליפידמיה (כולסטרול גבוה באופן חריג), ירידה בצמיחה של תינוקות ועוברים, ועלייה בסיכון ל[[סרטן הכליות]]. מדענים מודאגים לדוגמה עקב ראיות לכך שחומרי PFAS [[נוכחות של כימיקלים בחלב אם|נמצאים בריכוזים עולים בחלב אם]]. חששות בריאותיים הובילו לתביעות רבות של אזרחים בארצות הברית נגד חברות. בשנת 2021, מיין הפכה למדינה הראשונה בארה"ב שאסרה על תרכובות אלו בכל המוצרים עד 2030, למעט מקרים שנחשבו "כרגע בלתי נמנעים".
ידוע כי PFOS, PFOA ו-PFAS אחרים עמידים בסביבה ומתוארים בדרך כלל כ[[מזהמים אורגניים עמידים]], הידועים גם כ"כימיקלים לנצח". שאריות של חומרים אלה זוהו בבני אדם ובחיות בר מה שמעורר דאגה עקב השפעות בריאותיות אפשריות שלהן. על פי האקדמיות הלאומיות למדעים, הנדסה ורפואה, חשיפה ל-PFAS קשורה לסיכון מוגבר לירידה בתגובת נוגדנים, דיסליפידמיה (כולסטרול גבוה באופן חריג), ירידה בצמיחה של תינוקות ועוברים, ועלייה בסיכון ל[[סרטן הכליות]]. מדענים מודאגים לדוגמה עקב ראיות לכך שחומרי PFAS [[נוכחות של כימיקלים בחלב אם|נמצאים בריכוזים עולים בחלב אם]]. חששות בריאותיים הובילו לתביעות רבות של אזרחים בארצות הברית נגד חברות. בשנת 2021, מיין הפכה למדינה הראשונה בארה"ב שאסרה על תרכובות אלו בכל המוצרים עד 2030, למעט מקרים שנחשבו "כרגע בלתי נמנעים".
==חשיפה לחומר בישראל==
במרץ 2021 חוקרים מטעם משרד הבריאות פרסמו סקר ניטור ביולוגי ראשון בישראל שבדק ריכוזים של כימיקלים ממשפחת ה-PFAS בבני אדם. הסקר היה מצומצם מאד בהיקפו וכלל רק 20 משתתפים שאינם בהכרח מייצגים את כל האכולוסיה בישראל. מהסקר עולה כי 4 מתוך 12 כימיקלים שנבדקו, נמצאו בפלסמה של משתתפים ישראלים. שלושה כימיקלים:PFOA , PFHxS וכן PFOS-L נמצאו בכל הדגימות. PFNA נמצא ב-12 מתוך 20 הדגימות ואילו PFHpS-L נמצא בשלוש דגימות. {{הערה|תמר ברמן, זהר ברנט–יצחקי, [https://www.health.gov.il/publicationsfiles/pfas.pdf חשיפה ל-PFAS( תרכובות פרא- ופולי-פלואורואלקיליות) בקרב מבוגרים בישראל: תוצאות ממחקר פיילוט], משרד הבריאות, מרץ 2021}}
החוקרים חושבים כי הממצאים מדגישים את חשיבות המשך המעקב אחר חשיפת הציבור לתרכובות ממשפחת ה-PFA וממליצים על איסוף נתונים נוסף -הן בחשיפת האכולוסיה והן בניטור התרכובות במזון, מי שתייה, מי תהום ובקרקע. כמו כן הם ממליצים על הקמת מסגרת רגולטורית לצמצום השימוש בתרכובות PFAS בישראל, במטרה למנוע את המשך החשיפה של הציבור בישראל.
==ראו גם==
==ראו גם==