שינויים

===צמיחה ורווחה===

===צמיחה ורווחה===

[[טבע|הטבע]], לפי דיילי מספק "סובסידיה" בדמות מחצבים עשירים שקל לחצוב אותם ולהפיק מהם מתכות, מחצבים שונים החיוניים לחקלאות (נניח [[אשלג]] ו[[פוספפט]], [[דלק מחצבי]] או בדמות [[עץ]] או משאבים מתחדשים אחרים. היה הרבה יותר קשה ויקר הן במונחי [[אנרגיה]] והן במונחי כלכלה לאסוף אטומי פחמן מהאטמוספירה ולהרכיב מהם שולחן, זאת בהשוואה למבנה המסודר יותר של עץ שמקל על בני האדם לבנות שולחן. באופן דומה איסוף של אטומי [[נחושת]] מהאדמה היה דבר יקר וקשה בהרבה יחסית לכרייה שלהם ממכרה היכן שהריכוז של העופרה גבוה.  הטבע מכניס ערך לתהליך הכלכלי על ידי הכנסת [[סדר]] - כלומר אין התפלגות אחידה של חומר ואנרגיה בייקום או בכדור הארץ.  

[[טבע|הטבע]], לפי דיילי מספק "סובסידיה" בדמות מחצבים עשירים שקל לחצוב אותם ולהפיק מהם מתכות, מחצבים שונים החיוניים לחקלאות (נניח [[אשלג]] ו[[פוספט]], [[דלק מחצבי]] או בדמות [[עץ]] או משאבים מתחדשים אחרים. היה הרבה יותר קשה ויקר הן במונחי [[אנרגיה]] והן במונחי כלכלה לאסוף אטומי פחמן מהאטמוספירה ולהרכיב מהם שולחן, זאת בהשוואה למבנה המסודר יותר של עץ שמקל על בני האדם לבנות שולחן. באופן דומה איסוף של אטומי [[נחושת]] מהאדמה היה דבר יקר וקשה בהרבה יחסית לכרייה שלהם ממכרה היכן שהריכוז של העופרה גבוה.  הטבע מכניס ערך לתהליך הכלכלי על ידי הכנסת [[סדר]] - כלומר אין התפלגות אחידה של חומר ואנרגיה בייקום או בכדור הארץ.  

ניתן היה להבחין בערך עצום זה אם היינו מדמיינים עולם שבו נניח מחצבי ה[[נחושת]] לא היו מרוכזים במרבצים שונים אלה מפוזרים שווה בשווה בכל חלקי כדור הארץ. כמובן שדבר זה נכון לגבי כל מחצב אחר - [דלק מחבצי]], [[מתכות]], [[מינרלים]] חשובים כמו [[מחזור הזרחן|זרחות]] או [[אשלג]]. דוגמה מעשית למשאב מפוזר היא הפיזור של [[זהב]] בכמויות זעירות המומס במימי האוקיינוס. כדי להנות מזהב זה כל מה שאנו נדרשים הוא לרכז אותו - פעולה זו שבוצעה בתהליכים טבעיים במקומות מסויימים היא בעלת ערך עצום לכלכלה שלנו. וערך זה לא בא לידי חשבון בניתוח הכלכלי. מלבד במקרים מסויימים (כמו זהב או מחזור משמעותי של חומרים נניח מחזור מתחכות) הפעילות הכלכלית גורמת ברוב המקרים לפיזור האטומים של המשאבים החיוניים לנו. דוגמה מרכזית לדבר זה היא כילוי איטי של [[דלק מחצבי]] - [[פחם]], [[נפט]], [[גז טבעי]] ו[[אורניום]].  

ניתן היה להבחין בערך עצום זה אם היינו מדמיינים עולם שבו נניח מחצבי ה[[נחושת]] לא היו מרוכזים במרבצים שונים אלה מפוזרים שווה בשווה בכל חלקי כדור הארץ. כמובן שדבר זה נכון לגבי כל מחצב אחר - [[דלק מחצבי]], [[מתכות]], [[מינרלים]] חשובים כמו [[מחזור הזרחן|זרחות]] או [[אשלג]]. דוגמה מעשית למשאב מפוזר היא הפיזור של [[זהב]] בכמויות זעירות המומס במימי האוקיינוס. כדי להנות מזהב זה כל מה שאנו נדרשים הוא לרכז אותו - פעולה זו שבוצעה בתהליכים טבעיים במקומות מסויימים היא בעלת ערך עצום לכלכלה שלנו. וערך זה לא בא לידי חשבון בניתוח הכלכלי. מלבד במקרים מסויימים (כמו זהב או מחזור משמעותי של חומרים נניח מחזור מתחכות) הפעילות הכלכלית גורמת ברוב המקרים לפיזור האטומים של המשאבים החיוניים לנו. דוגמה מרכזית לדבר זה היא כילוי איטי של [[דלק מחצבי]] - [[פחם]], [[נפט]], [[גז טבעי]] ו[[אורניום]].  

בעיה אחת היא שדבר זה יוצר מחסור בטווח הארוך של משאבים אלה - בטווח הארוך כמות הנפט לדוגמה תלך ותרד. היבט זה לא בא לידי ביטוי בטווחים של עשרות שנים בגלל שבני האדם מגלים עתודות נפט חדשות בקרקע , אבל בטווח הארוך כמות הנפט תלך ותרד. בעיות קרובות יותר נוגעות ל[[שיא תפוקה]] של משאב וכן להיבטים פוליטיים של חלוקת משאבים. שיא תפוקה מתייחס לכך שבתחילה מכלים את מאגרי החומרים הקלים ביותר להשגה - מאגרים שקרובים למרכזי תעשייה גדולים (נניח מאגרי הפחם באירופה), מאגרים קרובים יותר לקרקע או מאגרים בעלי איכות טובה יותר ([[פחם]] מאיכות טובה יותר שנשרף בקלות רבה יותר עם פחות זיהום). ככל שעובר הזמן יש צורך להשקיע יותר אנרגיה בהפקת מחצבי אנרגיה - לדוגמה לכרות פחם עמוק יותר, לכרות פחם ממקומות נידחים יותר או בתנאים עויינים יותר - מבחינה גאוגרפית ( נניח בסמוך לקטבים או במדבריות) או מבחינה חברתית (כרייה באזורים שיש בהם מלחמות). בעיות פוליטיות שיכולות להווצר הן כאשר מספר קטן של מדינות שולטות על משאבים טבעיים חיוניים, לדוגמה כאשר רוב עתודות  ה[[נפט]] העולמיות מרוכז באזור המזרח התיכון ורוסיה. לדבר זה השלכות הן על המבנה החברתי-פוליטי במדינות אלה ([[קללת משאבים]]) והן בשאלה של היחסים בין מדינות אלה לבין מדינות אחרות.   

בעיה אחת היא שדבר זה יוצר מחסור בטווח הארוך של משאבים אלה - בטווח הארוך כמות הנפט לדוגמה תלך ותרד. היבט זה לא בא לידי ביטוי בטווחים של עשרות שנים בגלל שבני האדם מגלים עתודות נפט חדשות בקרקע , אבל בטווח הארוך כמות הנפט תלך ותרד. בעיות קרובות יותר נוגעות ל[[שיא תפוקה]] של משאב וכן להיבטים פוליטיים של חלוקת משאבים. שיא תפוקה מתייחס לכך שבתחילה מכלים את מאגרי החומרים הקלים ביותר להשגה - מאגרים שקרובים למרכזי תעשייה גדולים (נניח מאגרי הפחם באירופה), מאגרים קרובים יותר לקרקע או מאגרים בעלי איכות טובה יותר ([[פחם]] מאיכות טובה יותר שנשרף בקלות רבה יותר עם פחות זיהום). ככל שעובר הזמן יש צורך להשקיע יותר אנרגיה בהפקת מחצבי אנרגיה - לדוגמה לכרות פחם עמוק יותר, לכרות פחם ממקומות נידחים יותר או בתנאים עויינים יותר - מבחינה גאוגרפית ( נניח בסמוך לקטבים או במדבריות) או מבחינה חברתית (כרייה באזורים שיש בהם מלחמות). בעיות פוליטיות שיכולות להיווצר הן כאשר מספר קטן של מדינות שולטות על משאבים טבעיים חיוניים, לדוגמה כאשר רוב עתודות  ה[[נפט]] העולמיות מרוכז באזור המזרח התיכון ורוסיה. לדבר זה השלכות הן על המבנה החברתי-פוליטי במדינות אלה ([[קללת משאבים]]) והן בשאלה של היחסים בין מדינות אלה לבין מדינות אחרות.   

במהלך הייצור וכאשר מכינים הון תעשייתי מכלים לשם כך [[הון טבעי]]. עץ שנכרת לשם הפקת שולחן מספק לנו שירותים חדשים של שולחן. אנו מפסידים את [[שירותי המערכת הטבעית |שירותי הטבע]] שהעץ החי נתן לנו כמו הספקת חמצן, ייצוב קרקעות מפני [[סחף קרקע]], החדרת מים למי תהום, הגנה מפני [[התחממות עולמית]] על ידי קיבוע חנקן, צל, קירור מקומי ועוד.  

במהלך הייצור וכאשר מכינים הון תעשייתי מכלים לשם כך [[הון טבעי]]. עץ שנכרת לשם הפקת שולחן מספק לנו שירותים חדשים של שולחן. אנו מפסידים את [[שירותי המערכת הטבעית |שירותי הטבע]] שהעץ החי נתן לנו כמו הספקת חמצן, ייצוב קרקעות מפני [[סחף קרקע]], החדרת מים למי תהום, הגנה מפני [[התחממות עולמית]] על ידי קיבוע חנקן, צל, קירור מקומי ועוד.  

דיילי מתאר [[תהליך ארוך טווח]] של מעבר מ"עולם ריק" ל"עולם מלא". כאשר העולם היה "ריק" - חיו בו [[גידול אוכלוסין|מעט אנשים]] שצרכו מעט מוצרים וסחורות יחסית להיום, ולכן היה קל להתעלם מהיבט זה. כלכלנים אחרים דימו מצב זה ל"כלכלת בוקרים" שבה כל אדם מוקף בשפע גדול של משאבי טבע. כיום יותר ויותר קשה להתעלם מכך (ראו [[ברוא יערות]]) שכן יש הרבה יותר בני אדם וכל אדם צורך הרבה יותר מוצרים ומשאבי טבע. תהליך זה מכונה כיום התקרבות לכיוון של  [[ספינת החלל כדור הארץ]] - שבה כמות ה[[הון הטבעי]] ביחס לנפש היא מצומצת יותר וכמות הון טבעי זו מושפעת יותר מפעילות האדם בשל שילוב של [[אוכלוסייה]] גדולה יותר וצריכה לנפש גדולה יותר. בנוסף כאשר היו הרבה עצים ומעט אנשים [[תועלת שולית|התרומה השולית]] של כל עץ לרווחה הייתה נמוכה - היו הרבה עצים כך שהפסד קטן של שירותי טבע היה דבר בלתי מורגש. לעומת זאת התרומה של שולחן נוסף והשירותים ששולחן זה יכל לספק היו גדולים. לעומת זאת בעולם מלא - עולם שיש בו הרבה בני אדם, ולהם הרבה חפצים, ושבו הכלכלה העולמית האנושית היא גדולה יחסית ל[[מערכת האקולוגית]] המצב הוא שונה. התרומה השולית לרווחה של שולחן נוסף במשק בית שבו יש כבר כמה שולחנות היא נמוכה יחסית, וההפסד השולי של עץ נוסף שנכרת לשירותי הטבע הוא גבוה יחסית לעבר.  

דיילי מתאר [[תהליך ארוך טווח]] של מעבר מ"עולם ריק" ל"עולם מלא". כאשר העולם היה "ריק" - חיו בו [[גידול אוכלוסין|מעט אנשים]] שצרכו מעט מוצרים וסחורות יחסית להיום, ולכן היה קל להתעלם מהיבט זה. כלכלנים אחרים דימו מצב זה ל"כלכלת בוקרים" שבה כל אדם מוקף בשפע גדול של משאבי טבע. כיום יותר ויותר קשה להתעלם מכך (ראו [[ברוא יערות]]) שכן יש הרבה יותר בני אדם וכל אדם צורך הרבה יותר מוצרים ומשאבי טבע. תהליך זה מכונה כיום התקרבות לכיוון של  [[ספינת החלל כדור הארץ]] - שבה כמות ה[[הון הטבעי]] ביחס לנפש היא מצומצמת יותר וכמות הון טבעי זו מושפעת יותר מפעילות האדם בשל שילוב של [[אוכלוסייה]] גדולה יותר וצריכה לנפש גדולה יותר. בנוסף כאשר היו הרבה עצים ומעט אנשים [[תועלת שולית|התרומה השולית]] של כל עץ לרווחה הייתה נמוכה - היו הרבה עצים כך שהפסד קטן של שירותי טבע היה דבר בלתי מורגש. לעומת זאת התרומה של שולחן נוסף והשירותים ששולחן זה יכל לספק היו גדולים. לעומת זאת בעולם מלא - עולם שיש בו הרבה בני אדם, ולהם הרבה חפצים, ושבו הכלכלה העולמית האנושית היא גדולה יחסית ל[[מערכת האקולוגית]] המצב הוא שונה. התרומה השולית לרווחה של שולחן נוסף במשק בית שבו יש כבר כמה שולחנות היא נמוכה יחסית, וההפסד השולי של עץ נוסף שנכרת לשירותי הטבע הוא גבוה יחסית לעבר.  

דיילי מעיר כאן שהמשך הצריכה של שולחנות יהיה גבוה כל עוד [[גידול אוכלוסין|האוכלוסייה תמשיך לגדול]]. ולכן כלכלת מצב יציב מחייבת [[ייצוב אוכלוסין]].  

דיילי מעיר כאן שהמשך הצריכה של שולחנות יהיה גבוה כל עוד [[גידול אוכלוסין|האוכלוסייה תמשיך לגדול]]. ולכן כלכלת מצב יציב מחייבת [[ייצוב אוכלוסין]].  

דיילי ממשיך ומסיק מכאן ש[[צמיחה כלכלית]] אינה ללא מחיר - ככלל שהיא נמשכת כך היא הורסת יותר משאבי טבע, ודבר זה פוגע יותר ויותר ברווחה הכלכלית והחברתית, בעוד שהתועלת הנוספת שאנו מקבלים מכך - בעיקר במדינות העשירות הולכת ויורדת. מכאן שחייבים להגיע לכלכלת מצב יציב שבה הכלכלה לא צומחת יותר מבחינה חומרית אלא נמצאת באיזון - כלכלת מצב יציב.  

דיילי ממשיך ומסיק מכאן ש[[צמיחה כלכלית]] אינה ללא מחיר - ככלל שהיא נמשכת כך היא הורסת יותר משאבי טבע, ודבר זה פוגע יותר ויותר ברווחה הכלכלית והחברתית, בעוד שהתועלת הנוספת שאנו מקבלים מכך - בעיקר במדינות העשירות הולכת ויורדת. מכאן שחייבים להגיע לכלכלת מצב יציב שבה הכלכלה לא צומחת יותר מבחינה חומרית אלא נמצאת באיזון - כלכלת מצב יציב.

===רווחה והון===

===רווחה והון===