שינויים

==צריכה ורווחה==

==צריכה ורווחה==

בפרק השלישי של הספר עוסק דיילי במושג הצריכה והתרומה שלה לכלכלה.

בפרק השלישי של הספר עוסק דיילי במושג ה[[צריכה]] והתרומה שלה ל[[כלכלה]].

===צריכה ומשאבי טבע בתאוריה הנאו-קלאסית===

===צריכה ומשאבי טבע בתאוריה הנאו-קלאסית===

דיילי טוען כי התרומה של [[משאבי טבע]] ו[[השפעות סביבתיות]] לא נלקחת בחשבון בצורה טובה על ידי התאוריה הכלכלית הנאו-קלאסית.  

דיילי טוען כי התרומה של [[משאבי טבע]] ו[[השפעות סביבתיות]] לא נלקחת בחשבון בצורה טובה על ידי [[כלכלה נאו-קלאסית|התאוריה הכלכלית הנאו-קלאסית]]- התאוריה המרכזית הנלמדת באוניברסיטאות ובציבור הרחב.  

דיילי מזכיר את ההתייחסות של [[אלפרד מרשל]] וכלכלנים [[כלכלה נאו-קלאסית|נאו-קלאסיים]] למושג הצריכה. לפי מרשל בני האדם אינם מכלים דבר במהלך הצריכה. אותה כמות של חומר/אנרגיה שנכנסת אל התהליך הכלכלי היא אותה כמות של חומר שיוצא מתהליך זה. הוא מזכיר כלכלנים נוספים שמתייחסים לחוק הראשון של התרמודינמיקה. על פי גישה זו אותם אטומים שנכנסים לתהליך הכלכלי הם אותם אטומים שיוצאים ממנו. לפי חוק שימור החומר/אנרגיה בני אדם אינם יכולים לבצע הפחתה או יצירה של חומר/אנרגיה. כל מה שהתהליך הכלכלי מבצע הוא סידור מחדש של החומר אנרגיה. לפי מרשל וכלכלנים נאו-קלאסיים נוספים, פעילות הייצור והצריכה היא פשוט סידור מחדש של החומר/אנרגיה באמצעות הון תעשייתי ועבודה - והערך הכלכלי הוא תוצר של אותו סידור. אין לכן כל חשש מפני מחסור במשאבי טבע - היות ומה שחסר הם עובדים והון שיכולים לבצע את הסידור מחדש ואילו חומר/אנרגיה נמצא בשפע אדיר. מכאן ניתן להגיע למסקנה שהמשאבים הטבעיים אינם חשובים ולכן ניתן להתעלם מהם לחלוטין במהלך האנליזה הכלכלית.  

דיילי מזכיר את ההתייחסות של [[אלפרד מרשל]] וכלכלנים [[כלכלה נאו-קלאסית|נאו-קלאסיים]] למושג ה[[צריכה]]. לפי מרשל בני האדם אינם מכלים דבר במהלך הצריכה הכלכלית. אותה כמות של חומר/אנרגיה שנכנסת אל [[תהליך כלכלי|התהליך הכלכלי]] היא אותה כמות של חומר/אנרגיה שיוצאת מתהליך זה. דיילי מזכיר כלכלנים נוספים שמתייחסים ל[[החוק הראשון של התרמודינמיקה|חוק הראשון של התרמודינמיקה]] - חוק שימור חומר/אנרגיה. על פי גישה זו אותם אטומים שנכנסים לתהליך הכלכלי הם אותם אטומים שיוצאים ממנו. לפי חוק שימור החומר/אנרגיה בני אדם אינם יכולים לבצע הפחתה או יצירה של חומר/אנרגיה. כל מה שהתהליך הכלכלי מבצע הוא סידור מחדש של החומר/אנרגיה. לפי מרשל וכלכלנים נאו-קלאסיים נוספים, פעילות הייצור והצריכה היא פשוט סידור מחדש של החומר/אנרגיה באמצעות [[הון תעשייתי]] (מכונות, מפעלים) ועבודה - וה[[ערך הכלכלי]] הוא תוצר של אותו סידור. אין לכן כל חשש מפני מחסור במשאבי טבע - היות ומה שחסר הם עובדים והון שיכולים לבצע את הסידור מחדש ואילו חומר/אנרגיה נמצא בשפע אדיר. מכאן ניתן להגיע למסקנה [[משאבי טבע|שהמשאבים הטבעיים]] אינם חשובים ולכן ניתן להתעלם מהם לחלוטין במהלך [[חקר הכלכלה|האנליזה הכלכלית]].  

היבט זה בא לידי ביטוי גם בהיבטים אחרים של התאוריה הכלכלית כמו משוואת קוב דאגלס שבה אין התייחסות למשאבי טבע בדרך כלל (תוצר הכלכלי הוא מכפלה של הון בעבודה) ואם יש התייחסות כזו הרי שמדובר באיבר נוסף במכפלה - כך שהון ועבודה הם תחליפיים לחלוטין למשאבי טבע - ניתן לייצר כל כמות של תוצר גם עם כמות אפסית של משאבי טבע. דבר שזכה לביקורת במודל [[זרמים ומאגרים]] של [[ג'ורג'סקיו רוגן]].  

היבט זה בא לידי ביטוי גם בהיבטים אחרים של התאוריה הכלכלית כמו [[משוואת קוב דאגלס]] שבה אין התייחסות למשאבי טבע בדרך כלל (תוצר הכלכלי נוצר כתוצאה של מכפלה של הון תעשייתי בעבודה) ואם יש התייחסות כזו הרי שמדובר באיבר נוסף במכפלה - כך שהון ועבודה הם תחליפיים לחלוטין למשאבי טבע - ניתן לייצר כל כמות של תוצר גם עם כמות אפסית של משאבי טבע. דבר שזכה לביקורת במודל [[זרמים ומאגרים]] של הכלכלן [[ג'ורג'סקיו רוגן]].  

===התייחסות דיילי למשאבי טבע===

===התייחסות דיילי למשאבי טבע===

דיילי מבקר את ה הזאת על ידי שימוש ב[[חוק השני של התרמודינמיקה]] - שכן החומר שאותו משנים בני האדם במהלך תהליך הייצור הוא לא באותה איכות ([[אנטרופיה]] כמו החומר שיוצא לאחר שהצרכנים גמרו את הצריכה - [[המערכת האקולוגית]] והמערכת הביופיזית של כדור הארץ הטביעו בחומר ערך בתהליכים טבעיים. בני האדם מוסיפים אליו ערך על ידי עבודה ומכונות - אבל הערך שנטבע על ידי הטבע לא נכלל במסגרת החישובים הכלכליים, ולאחר גמר הצריכה יש קושי לשחזר ערך זה (לפעמים הדבר אפשרי על ידי השקעת עבודה נוספת ולפעמים הדבר הוא יקר מאוד או בלתי אפשרי).  

דיילי מבקר את התאוריה הזאת על ידי שימוש ב[[חוק השני של התרמודינמיקה]] - שכן החומר שאותו משנים [[בני האדם]] במהלך תהליך הייצור הוא לא באותה איכות (מבחינת [[אנטרופיה]]) כמו החומר שיוצא לאחר שהצרכנים גמרו את הצריכה - [[המערכת האקולוגית]] ו[[מחזור ביוגאוכימי|המערכת הביופיזית]] של כדור הארץ הטביעו בחומר ערך בתהליכים טבעיים. בני האדם מוסיפים אליו ערך על ידי עבודה ומכונות - אבל הערך שנטבע על ידי הטבע לא נכלל במסגרת החישובים הכלכליים, ולאחר גמר הצריכה יש קושי לשחזר ערך זה (לפעמים הדבר אפשרי על ידי השקעת עבודה נוספת ולפעמים הדבר הוא יקר מאוד או בלתי אפשרי).  

דיילי מביא את מדבר על המושג של [[פירמידה הפוכה]] לפיו הכלכלה כולה נשענת על [[משאבים טבעיים]] כמו חיטה, אור שמש מחצבים או [[קרקע]]. בספרו [[מעבר לצמיחה]] דיילי מצטט את הכלכלן [[וויליאם נורדהאוז]] שמתייחס לתרומה הכלכלית של משאבי טבע. נורדאוז טוען שהיות וחקלאות מהווה רק 3% מה[[תוצר מקומי גולמי]] זו גם חשיבותה. הביקורת של דיילי על כך מתייחסת למספר היבטים.  

דיילי מתאר מושג של [[פירמידה הפוכה]] לפיו הכלכלה כולה נשענת על [[משאבים טבעיים]] כמו [[חיטה]], [[אנרגיה סולארית|אור שמש]] [[מחצבים]] או [[קרקע]]. בספרו [[מעבר לצמיחה]] דיילי מצטט את הכלכלן [[וויליאם נורדהאוז]] שמתייחס לתרומה הכלכלית של משאבי טבע. נורדאוז טוען שהיות וחקלאות מהווה רק 3% מה[[תוצר מקומי גולמי]] זו גם חשיבותה. הביקורת של דיילי על כך מתייחסת למספר היבטים.  

היבט אחד הוא שלא ניתן לדעת את התרומה של משהו לרווחה רק על סמך מחיר השוק שלו. המחיר הוא תכונה מקומית שמשתנה כאשר יש שינוי בפונקציית הייצור או בכמות המבוקשת. לדוגמה אם יש [[רעב]] החקלאות יכולה להגיע בקלות ל-90% מהתמ"ג - היות והחישוב של ערך על פי מחיר לא מתחשב בכך שלמוצרים שונים יש גמישות ביקוש שונה. כאשר משתנה המחיר של מוצרי קוסמטיקה לדוגמה הצרכנים לא מגיבים לכך באותו אופן כמו שהם יגיבו לשינוי במחיר החיטה.  

היבט אחד הוא שלא ניתן לדעת את התרומה של משהו לרווחה רק על סמך מחיר השוק שלו. המחיר הוא תכונה מקומית שמשתנה כאשר יש שינוי בפונקציית הייצור או בכמות המבוקשת. לדוגמה אם יש [[רעב]] החקלאות יכולה להגיע בקלות ל-90% מהתמ"ג - היות והחישוב של ערך על פי מחיר לא מתחשב בכך שלמוצרים שונים יש [[גמישות ביקוש]] שונה. כאשר משתנה המחיר של מוצרי קוסמטיקה לדוגמה הצרכנים לא מגיבים לכך באותו אופן כמו שהם יגיבו לשינוי במחיר החיטה. חלקם יוותרו כליל על צריכת קוסמטקיה וחלקם יקנו ממנה פחות. לעומת זאת ניתן לוותר על צריכת מוצרי מזון רק עד גבול מסויים. ככל שכמות המזון יורדת כך אנשים מוכנים לוותר על רוב המוצרים האחרים, או לעשות מעשים קיצוניים יותר כדי להשיג עוד מזון.  

דיילי מסתכל על המשאבים הטבעיים כעל ה"שפיץ" של הפירמידה ההפוכה. 3% שהם מחיר השוק של החקלאות, ו-5% של מחיר הפקת מתכות ומחצבים אחרים, הם לכאורה פחות מ-10% מהתוצר הכלכלי אבל ללא 10% אלה לא תתכן שום פעילות כלכלית - כל הפירמידה תקרוס. היבט זה מובא קודם לכן גם על ידי [[ארנסט שומכר]] שקובל על כך שכלכלנים לא מתייחסים לאופי ההיררכי של חלקים מהכלכלה - היות וניתן לדבר בכלכלה על לחם במנותק מחיטה לדוגמה. דיילי הולך מעבר לכך, בכך שהוא מציין שגם ה-5% של הפקת המחצבים לדוגמה, אינם באמת הערך של המחצבים עצמם - עיקר ערך זה בא מתשומות של עבודה ושל הון שנדרשים כדי להפיק את המחצבים - אבל דבר זה לא מביע את הערך שבא לאנושות מקיום המחצבים עצמם או מריכוז מחצבים אלה בעורקים מוגדרים ועשירים בעלי ריכוז גבוה. ערך זה ערך זה לא בא לידי ביטוי בשוק. שכן השוק מכיר רק בערך המוסף שנוסף על ידי בני האדם למשאבים טבעיים אלה, ולא מתחשב בערך הפנימי הכלול במשאבים הטבעיים.

דיילי מסתכל על המשאבים הטבעיים כעל ה"שפיץ" של הפירמידה ההפוכה. 3% שהם מחיר השוק של [[חקלאות|החקלאות]], ו-5% של מחיר הפקת [[מתכות]] ו[[מחצבים]] אחרים, הם לכאורה פחות מ-10% מהתוצר הכלכלי אבל ללא 10% אלה לא תתכן שום פעילות כלכלית - כל הפירמידה תקרוס. היבט זה מובא קודם לכן גם על ידי הכלכלן [[ארנסט שומכר]] שקובל על כך שכלכלנים לא מתייחסים לאופי ההיררכי של חלקים מהכלכלה - היות בכלכלה נאו קלאסית וב[[חקר הכלכלה|רוב הזרמים הכלכליים האחרים]] וניתן לדבר בכלכלה על לחם במנותק מחיטה לדוגמה. דיילי הולך מעבר לכך, בכך שהוא מציין שגם ה-5% של הפקת המחצבים לדוגמה, אינם באמת הערך של המחצבים עצמם - עיקר ערך זה בא מתשומות של עבודה ושל הון שנדרשים כדי להפיק את המחצבים - אבל דבר זה לא מביע את הערך שבא לאנושות מקיום המחצבים עצמם או מריכוז מחצבים אלה בעורקים מוגדרים ועשירים בעלי ריכוז גבוה. ערך זה לא בא לידי ביטוי בשוק. שכן השוק מכיר רק ב[[ערך מוסף|ערך המוסף]] שנוסף על ידי בני האדם למשאבים טבעיים אלה, ולא מתחשב בערך הפנימי הכלול במשאבים הטבעיים.

 

ניתן היה להבחין בערך עצום זה אם היינו מדמיינים עולם שבו נניח מחצבי ה[[נחושת]] לא היו מרוכזים במרבצים שונים אלה מפוזרים שווה בשווה בכל חלקי כדור הארץ. כמובן שדבר זה נכון לגבי כל מחצב אחר - [דלק מחבצי]], [[מתכות]], [[מינרלים]] חשובים כמו [[מחזור הזרחן|זרחות]] או [[מחזור האשלג|אשלג]]. דוגמה מעשית למשאב מפוזר היא הפיזור של [[זהב]] בכמויות זעירות המומס במימי האוקיינוס. כדי להנות מזהב זה כל מה שאנו נדרשים הוא לרכז אותו - פעולה זו שבוצעה בתהליכים טבעיים במקומות מסויימים היא בעלת ערך עצום לכלכלה שלנו. וערך זה לא בא לידי חשבון בניתוח הכלכלי. מלבד במקרים מסויימים (כמו זהב או מחזור משמעותי של חומרים נניח מחזור מתחכות) הפעילות הכלכלית גורמת ברוב המקרים לפיזור האטומים של המשאבים החיוניים לנו.  

===צמיחה ורווחה===

===צמיחה ורווחה===