47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 99:
שורה 99: + + + + + + + + + + +
←חקר הדת באמצעות מדע
מדענים שונים חוקרים מדוע אנשים מאמינים באלוהים ומדוע דתות הן דבר נפוץ, כמו גם מדוע דתות מסויימות הצליחו בעוד דתות אחרות נעלמו. בספר [[יש אלוהים?]] תוהה הביולוג [[ריצ'רד דוקינס]] מדוע הדת מוצלחת ונפוצה כל כך, מדוע אנשים ממשיכים להאמין בדת חרף כישלונות שלה בהסבר המציאות לעומת המדע. לפי דוקינס, הסבר חשוב לאימוץ הדת הוא הנטיה שלנו להאמין להורינו ולדורות הקודמים. נטיה זו חשובה מאד, במיוחד במקומות כמו [[ציידים לקטים]] כדי לשרוד. הוא משווה זאת לנטיה של פרפרי לילה לנווט לפי אור הירח. עם זאת הנטיה הזו להאמין להורינו היא בעלת השפעות לוואי שיכולה להיות מזיקה - והיא הנטיה שלנו להאמין יותר מידי לטענות שהושמעו בידי הורינו. זאת בדומה לנטיה של פרפרי לילה להמשך לנרות ולהישרף. הפרפר לא נשרף בכוונה ואין כאן יתרון אבולוציוני - הטעות בניווט היא תוצר לוואי של תכונה מועילה אחרת (שמירת זווית קבוע למקור אור הירח כדי לנווט). דוקינס טוען כי באופן דומה האמונה הדתית הנפוצה היא תוצר לוואי של תכונות מועילות אחרות שבני האדם ירשו - כמו הנטיה להאמין להורים ולאמץ את נקדות ההשקפה שלהם (דבר מועיל כדי להעביר ידע בין דורות) או הנטיה לשתף פעולה ולסגל לעצמנו נקודות השקפה דומות לאלה של הסביבה שלנו.
מדענים שונים חוקרים מדוע אנשים מאמינים באלוהים ומדוע דתות הן דבר נפוץ, כמו גם מדוע דתות מסויימות הצליחו בעוד דתות אחרות נעלמו. בספר [[יש אלוהים?]] תוהה הביולוג [[ריצ'רד דוקינס]] מדוע הדת מוצלחת ונפוצה כל כך, מדוע אנשים ממשיכים להאמין בדת חרף כישלונות שלה בהסבר המציאות לעומת המדע. לפי דוקינס, הסבר חשוב לאימוץ הדת הוא הנטיה שלנו להאמין להורינו ולדורות הקודמים. נטיה זו חשובה מאד, במיוחד במקומות כמו [[ציידים לקטים]] כדי לשרוד. הוא משווה זאת לנטיה של פרפרי לילה לנווט לפי אור הירח. עם זאת הנטיה הזו להאמין להורינו היא בעלת השפעות לוואי שיכולה להיות מזיקה - והיא הנטיה שלנו להאמין יותר מידי לטענות שהושמעו בידי הורינו. זאת בדומה לנטיה של פרפרי לילה להמשך לנרות ולהישרף. הפרפר לא נשרף בכוונה ואין כאן יתרון אבולוציוני - הטעות בניווט היא תוצר לוואי של תכונה מועילה אחרת (שמירת זווית קבוע למקור אור הירח כדי לנווט). דוקינס טוען כי באופן דומה האמונה הדתית הנפוצה היא תוצר לוואי של תכונות מועילות אחרות שבני האדם ירשו - כמו הנטיה להאמין להורים ולאמץ את נקדות ההשקפה שלהם (דבר מועיל כדי להעביר ידע בין דורות) או הנטיה לשתף פעולה ולסגל לעצמנו נקודות השקפה דומות לאלה של הסביבה שלנו.
==יחס הדת למדע==
יחס הדת למדע משתנה בין אנשים שונים לבין זרמים שונים. בכל העולם קיימים לדוגמה מדענים שנולדו והתחנכו כדתיים, ויש גם מדענים שחזרו בתשובה. יש זרמים דתיים, בעיקר בקרב נוצרים ויהודים רפורמים שאין להם התנגדות בולטת למדע.
בקרב זרמים אורתודוקסיים של דתות כמו נצרות, יהדות ואיסלם יש התנגדויות שונות לחלקים מתוך המדע. במיוחד ההתנגדות היא לתחומים קרובים יותר לנושאים נפיצים בעלי השלכות אפשרויות על כתבי הקודש, נושאי מוסר וחברה, תפיסת האדם בחברה והיחס בין האדם לטבע, אפשרות כי לא קיים אלוהים או חקר הדת באמצעות מדע. לדוגמה דתיים רבים מתנגדים לתאוריה של התפתחות ספונטנית של חיים בכדור הארץ וחלקם מתנגדים לתאוריה של [[אבולוציה ביולוגית]].
דתיים רבים דבקים במיתוסים של בריאת העולם, במיוחד בריאת העולם כפי שהיא מופיעה בתנ"ך. בשנים האחרונות יש זרמים בנצרות בעיקר שמנסים לשוות לסיפורים אלה נופח מדעי , בטענה שמדובר ב"תאוריות בריאה" שיש להן כיבכול מעמד דומה לאלו של תאוריית האבולוציה. יש זרמים דתיים הרואים בסיפור בריאת העולם ואולי גם בחלקים אחרים בתנ"ך משלים - שכן תפקידו המרכזי של התנ"ך הוא להיות ספר מוסר ומשפט ולא ספר היסטוריה. לעומת זאת דתיים אחרים רואים בסיפור התנ"ך נכונים כלשונם, מאמינים כי העולם נברא בשישה ימים לפני כ-6000 שנה, ומתנגדים לדוגמה לממצאים מדעיים רבים המתארכים את גיל היקום בכ-14 מיליארד שנים או תאוריות כמו "תורת היחסות" שלפיהן גלים אלקטרומגנטיים רחוק יותר הם עתיקים מאד - בגלל קיום של מהירות האור ובגלל אור שמגיעה לכדור הארץ ממרחק גדול. לפי הטיעון הדתי לא ייתכן קיום של [[סדר ספונטני]] וקיום של מציאות מורכבת מאד כמו יצורים חיים, לא תתכן ללא קיום של יצור מורכב יותר שיצר אותה - לפי טענה זו אם מוצאים שעון בדרך חייב להתקיים שען שיצר אותו, והיות ואנחנו נתקלים ב"מכונות" מורכבות מאד (בעלי חיים לדוגמה, האדם) המסקנה הלוגית היחידה היא קיומו של בורא מורכב יותר שיצר את החיים. בספר "[[השען העיוור]] מתאר ריצ'ארד דוקינס תשובות לטענות רבות המושמעות בהקשרים אלה - לדוגמה כיצד שילוב של מקריות גנטית יחד עם ברירה טבעית (שאינה מקרית אלא נותנת יתרון ליצורים שמותאמים יותר לסביבתם הטבעית) מאפשרים התפתחות מהירה של סדר ומערכות מורכבות.
תחום מחלוקת עוד יותר נפיץ הוא מוצא האדם. זרמים דתיים רבים דוחים את תאור התפתחות האדם מקופי אדם קדומים ואינם מכירים גם בהתפתחות המין [[אדם]] לפני התאור המופיע בהיסטוריה שיש בכתבי הקודש. אין מלמדים על הקשר בין [[האדם הנבון]] לבין מיני אדם אחרים שהתקיימו בעבר (כמו האדם הנאנדרטלי) ואין מלמדים על ההיסטוריה של [[ציידים לקטים]] או ההיסטוריה של [[המהפכה החקלאית]]. תחומים אחרים שיש [[טאבו]] חזק נגד לימוד שלהם נוגעים למגדר ומיניות, במיוחד בהקשרים של להט"ב או מחקרים על מיניות האדם והקשר בין דבר זה לבין אבולוציה ביולוגית.
יש זרמים דתיים הדוחים את המדע מכל וכל ומנסים לצמצם את החשיפה למדע , לחשיבה מדעית ואף לטכנולוגיה ככל האפשר. דוגמאות לכך הם חרדים בישראל (שרובם לא לומדים אנגלית, מדע או היבטים רבים במתמטיקה ומתנגדים להכנסת היבטים אלה), כמו גם כתות שונות ביהדות ובנצרות. בקרב האיסלם יש התנגדות גורפת לתחומים כמו אבולוציה וכן התנגדות בקרב חלק מהזרמים להשכלה של נשים.
==ראו גם==
==ראו גם==