שינויים

במקביל לעודף משקל יש בעיה אחרת של משקל נמוך. שיעורי הילדים הסובלים ממשקל נמוך מאוד ביחס לבני גילם (פחות מאחוזון 3 במדד BMI) ושיעורי הילדים הנמוכים מאוד יחסית לבני גילם (שגובהם פחות מאחוזון 3 לפי מדד בינלאומי) עולים עם הגיל בקרב האוכלוסייה החרדית והבדואית. שיעור התלמידים החרדים שסובלים מקומה נמוכה בכיתה ז' מגיע ל-6.8%, יותר מפי שניים לעומת שאר בני גילם בישראל. ממצאים אלה עשויים להצביע על חסרים תזונתיים.[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4460651,00.html] ככל הנראה עקב [[עוני בישראל|עוני]].

במקביל לעודף משקל יש בעיה אחרת של משקל נמוך. שיעורי הילדים הסובלים ממשקל נמוך מאוד ביחס לבני גילם (פחות מאחוזון 3 במדד BMI) ושיעורי הילדים הנמוכים מאוד יחסית לבני גילם (שגובהם פחות מאחוזון 3 לפי מדד בינלאומי) עולים עם הגיל בקרב האוכלוסייה החרדית והבדואית. שיעור התלמידים החרדים שסובלים מקומה נמוכה בכיתה ז' מגיע ל-6.8%, יותר מפי שניים לעומת שאר בני גילם בישראל. ממצאים אלה עשויים להצביע על חסרים תזונתיים.[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4460651,00.html] ככל הנראה עקב [[עוני בישראל|עוני]].

==גורמים תהליכים וסיבות==

==גורמים תהליכים וסיבות==

יש מספר סיבות לעליה בהשמנה בישראל. סיבה מרכזית היא ש[[מזון בישראל|התזונה בישראל]] הופכת בשנים האחרונות לפחות [[תזונה בריאה|בריאה]] - צריכה של יותר [[מזון מעובד]] שהוא לרוב [[מזון שמן]] מזון עתיר [[סוכר]]  לדוגמה בתוך 7 שנים בלבד, בין השנים 2005 ל-2012 עלתה צריכת הסוכר בישראל ב-100. המזון המעובד הוא מזון עתיר [[מלח]] וכן לעיתים קרובות הוא מתובל וחריף - היבטים אלה הם מגבירי תאבון הגורמים לצריכה רבה יותר של מזון. חשוב יותר מנקודת המבט של חברות מזון מסעדות וחברות [[מזון מהיר]] -המלח והתבלינים גורמים המגבירים את הצמא ומעודדים את הקניה של שתייה בכלל ושל [[שתייה ממותקת]] בפרט - שבה שולי הרווח הם גבוהים יותר. בשתייה ממתוקת וכן במזון מעובד בכלל יש כמות גבוהה של [[סוכר סמוי]] - תרכובות דומות לסוכר בעלות השפעות דומות אבל ללא סימון זהה לדוגמה שימוש ב"סירופ תירס". בחלק מהמזון המעובד - כמו משקאות ממותקים כמו [[קולה]] יש כמות גבוה של חומצה, החומציות הגבוה מסווה את המתיקות הגבוה של המשקה. היבט דומה קיים בקרב חטיפים שונים מלוחים או חריפים המכילים גם סוכר. ממתיקים מלאכותיים לכאורה משפרים את המצב, אלא שבשנים האחרונות יש יותר ויותר מחקרים המצביעים על אפשרות שמזון "אולטרה מעובד" וחלק מהממתיקים המלאכותיים עלולים לגרור שיבושים במנגנוני השובע והרעב במוח ובגוף, ויחד עם מזונות אחרים לגרור השמנה במנגנונים אחרים. לדוגמה יש חשד כי צריכה משותפת של צ'יפס ודיאט קולה גורמת למסרים סותרים לגוף ולמוח הגורמים לשיבוש במנגנון השובע. עליה בצריכת מזון "סופר מעובד" גורמת לתופעות לוואי שונות (לא רק השמנה) כמו שיבוש מנגנונים במוח ובגוף, בעיות שינה, ועוד דבר שיכול לגרום לשינויים בלתי הפיכים ולתופעות דומות ל[[התמכרות]]. במקביל יש גם עליה בצריכת הבשר (כולל בצריכה של [[בשר מעובד]], וירידה בצריכת ירקות ופירות. מזון לא מעובד מכיל בדרך כלל סיבים רבים יותר הגורמים לתחושת שובע גבוה יותר ובעל מדד [[אינדקס גליקמי]] נמוך יותר.  

יש מספר סיבות לעליה בהשמנה בישראל. סיבה מרכזית היא ש[[מזון בישראל|התזונה בישראל]] הופכת בשנים האחרונות לפחות [[תזונה בריאה|בריאה]] - צריכה של יותר [[מזון מעובד]] שהוא לרוב [[מזון שמן]] מזון עתיר [[סוכר]]  לדוגמה בתוך 7 שנים בלבד, בין השנים 2005 ל-2012 עלתה צריכת הסוכר בישראל ב-100. המזון המעובד הוא מזון עתיר [[מלח]] וכן לעיתים קרובות הוא מתובל וחריף - היבטים אלה הם מגבירי תאבון הגורמים לצריכה רבה יותר של מזון. חשוב יותר מנקודת המבט של חברות מזון מסעדות וחברות [[מזון מהיר]] -המלח והתבלינים גורמים המגבירים את הצמא ומעודדים את הקניה של שתייה בכלל ושל [[שתייה ממותקת]] בפרט - שבה שולי הרווח הם גבוהים יותר. בשתייה ממתוקת וכן במזון מעובד בכלל יש כמות גבוהה של [[סוכר סמוי]] - תרכובות דומות לסוכר בעלות השפעות דומות אבל ללא סימון זהה לדוגמה שימוש ב"סירופ תירס". בחלק מהמזון המעובד - כמו משקאות ממותקים כמו [[קולה]] יש כמות גבוהה של חומצה, החומציות הגבוה מסווה את המתיקות הגבוה של המשקה. היבט דומה קיים בקרב חטיפים שונים מלוחים או חריפים המכילים גם סוכר. ממתיקים מלאכותיים לכאורה משפרים את המצב, אלא שבשנים האחרונות יש יותר ויותר מחקרים המצביעים על אפשרות שמזון "אולטרה מעובד" וחלק מהממתיקים המלאכותיים עלולים לגרור שיבושים במנגנוני השובע והרעב במוח ובגוף, ויחד עם מזונות אחרים לגרור השמנה במנגנונים אחרים. לדוגמה יש חשד כי צריכה משותפת של צ'יפס ודיאט קולה גורמת למסרים סותרים לגוף ולמוח הגורמים לשיבוש במנגנון השובע. עליה בצריכת מזון "סופר מעובד" גורמת לתופעות לוואי שונות (לא רק השמנה) כמו שיבוש מנגנונים במוח ובגוף, בעיות שינה, ועוד דבר שיכול לגרום לשינויים בלתי הפיכים ולתופעות דומות ל[[התמכרות]]. במקביל יש גם עליה בצריכת הבשר (כולל בצריכה של [[בשר מעובד]], וירידה בצריכת ירקות ופירות. מזון לא מעובד מכיל בדרך כלל סיבים רבים יותר הגורמים לתחושת שובע גבוה יותר ובעל מדד [[אינדקס גליקמי]] נמוך יותר.  

העליה בצריכת המזון המעובד אינה מקרית ונובעת עקב [[כלכלת השמנה]] - תוצר של מאמץ מכוון של [[חבורת מזון]] לקדם צריכה של עוד [[מזון מעובד]] במטרה להגדיל את המכירות והרווחים שלהן. [[לובי פוליטי בישראל|לובי פוליטי]] בישראל של חברות המזון מנסה למסמס יוזמות של [[סימון מזון]]. גורם נוסף שמשפיע על העליה של צריכת מזון מעובד הוא עליה בהכנסות הכספיות של אנשים, במקביל לשינוים במשפחה - פחות זמן של הורים עם הילדים, פחות ארוחות מסודרות ובישול ביתי ויותר אכילה מחוץ לבית, ויותר צריכה של [[מזון מעובד]] קל להכנה.  

העליה בצריכת המזון המעובד אינה מקרית ונובעת עקב [[כלכלת השמנה]] - תוצר של מאמץ מכוון של [[חברות מזון]] לקדם צריכה של עוד [[מזון מעובד]] במטרה להגדיל את המכירות והרווחים שלהן. [[לובי פוליטי בישראל|לובי פוליטי]] בישראל של חברות המזון מנסה למסמס יוזמות של [[סימון מזון]]. גורם נוסף שמשפיע על העליה של צריכת מזון מעובד הוא עליה בהכנסות הכספיות של אנשים, במקביל לשינוים במשפחה - פחות זמן של הורים עם הילדים, פחות ארוחות מסודרות ובישול ביתי ויותר אכילה מחוץ לבית, ויותר צריכה של [[מזון מעובד]] קל להכנה.  

עבור חברות מזון וכן חברות שיווק - כמו חברות סופרמרקטים - יש חשיבות גבוה שאנשים יקנו מזון מעובד. מזון מעובד הוא בעל חיי מדף ארוכים יותר, הייצור שלו זול יחסית ושולי הרווח בו גבוהים. לכן למזון זה יש נוכחות גבוה בפרסום, שיווק ו[[פרסום סמוי]]. סופרמרקטים לדוגמה רוצים להגדיל את המכירות של מזון, במיוחד של מזון מעובד, ולכן הם מעוצבים כך שקנייה של מוצר בסיס, ומזונות לא מעובדים, מובילה את הצרכן דרך כל החנות, כאשר הוא עובר דרך מבוך של פיתויים מתוקים ומזונות מעובדים שונים. צרכן שרוצה לקנות לחם, חלב וירקות, יצטרך בדרך כלל גם לעבור על פני שורות של ממתקים, חטיפים, פיצות, עוגיות, ו[[משקאות ממותקים]]. בקרבת הקופות שם הוא צריך להמתין, הוא יתקל בעוד מזון מעובד וממתקים, שנועדו להגדיל [[קניה אימפולסיבית]] וכן קניה עקב "אפקט הנדנוד" - ילדים שדורשים מההורים שלהם לקנות ממתקים, ארטיקים וחטיפים.  

עבור חברות מזון וכן חברות שיווק - כמו חברות סופרמרקטים - יש חשיבות גבוה שאנשים יקנו מזון מעובד. מזון מעובד הוא בעל חיי מדף ארוכים יותר, הייצור שלו זול יחסית ושולי הרווח בו גבוהים. לכן למזון זה יש נוכחות גבוה בפרסום, שיווק ו[[פרסום סמוי]]. סופרמרקטים לדוגמה רוצים להגדיל את המכירות של מזון, במיוחד של מזון מעובד, ולכן הם מעוצבים כך שקנייה של מוצר בסיס, ומזונות לא מעובדים, מובילה את הצרכן דרך כל החנות, כאשר הוא עובר דרך מבוך של פיתויים מתוקים ומזונות מעובדים שונים. צרכן שרוצה לקנות לחם, חלב וירקות, יצטרך בדרך כלל גם לעבור על פני שורות של ממתקים, חטיפים, פיצות, עוגיות, ו[[משקאות ממותקים]]. בקרבת הקופות שם הוא צריך להמתין, הוא יתקל בעוד מזון מעובד וממתקים, שנועדו להגדיל [[קניה אימפולסיבית]] וכן קניה עקב "אפקט הנדנוד" - ילדים שדורשים מההורים שלהם לקנות ממתקים, ארטיקים וחטיפים.  

גורם נוסף שתורם להשמנה הוא [[אורח חיים יושבני]] ושינויים ב[[פעילות גופנית בישראל]] - עליה בפעילות בשעות הפנאי אבל ירידה בכמות [[אורח חיים פעיל]] עקב ירידה בשימוש ב[[תחבורה ציבורית בישראל|תחבורה ציבורית]] ו[[הולכי רגל בישראל|הליכה ברגל]] ו[[נתונים על תחבורה בישראל|עליה בשימוש]] ב[[מכוניות]] - גם בנושא זה יש השפעות מערכתיות עקב עליה ברמות ההכנסה, ו[[תכנון מוטה מכוניות]] ו[[פרבור בישראל]] התורמים ל[[תלות במכונית]].  

גורם נוסף שתורם להשמנה הוא [[אורח חיים יושבני]] ושינויים ב[[פעילות גופנית בישראל]] - עליה בפעילות בשעות הפנאי אבל ירידה בכמות [[אורח חיים פעיל]] עקב ירידה בשימוש ב[[תחבורה ציבורית בישראל|תחבורה ציבורית]] ו[[הולכי רגל בישראל|הליכה ברגל]] ו[[נתונים על תחבורה בישראל|עליה בשימוש]] ב[[מכוניות]] - גם בנושא זה יש השפעות מערכתיות עקב עליה ברמות ההכנסה, ו[[תכנון מוטה מכוניות]] ו[[פרבור בישראל]] התורמים ל[[תלות במכונית]].  

היחס להשמנה בישראל נובע בעיקר מאידאולוגיות והשקפות עולם נפוצות. רוב השמאל בישראל הוא שמאל [[ליברליזם|ליברלי]], וכך גם חלק מאנשי הימין. הליברליזם מסתכל על ההשמנה אך ורק כבחירה של הפרט - מה הוא יקנה ב[[שוק חופשי|שוק החופשי]] ומתעלם מהשפעות מערכתיות כמו [[פרסום]], [[שיווק]], [[לובי פוליטי]], [[כלכלה התנהגותית]], ותופעות דמויות [[התמכרות]]. [[שמרנות|המחנה השמרני]] בישראל רואה בהשמנה גם בעיה של הפרט ולכל היותר בעיה של חינוך הניתן בבית ההורים, וגם מתעלם מכך שבמקביל יש תהליכים קהילתיים, חברתיים וארציים - לדוגמה החלשות של קהילות עקב [[גלובליזציה]] ומעברי עבודות ודירות תכופים יותר, או התחזקות של [[שיווק מזון לילדים]] הפונה עליהם במטרה לעקוף הגנה של הורים. ההשמנה בישראל קיימת ומתגברת גם בקרב חברות שמרניות השמות תשומת לב רבה יותר לערכי משפחה - כולל משפחות מוסלמיות, נוצריות, יהודים דתיים ויהודים חרדים. ההתמקדות בבחירות של הפרט מסתירה את גורמים מערכתיים שמקלים על פרטים לבחור בבחירות [[מזון מעובד]] ומקשות על צריכת מזון לא מעובד. לדוגמה ילדים שניזונים מתזונה שמנה הם בעלי כמות גבוה יותר של תאי שומן. תאי השומן מתרבים אבל אינם נהרסים.  לכן ילדים שמנים יותר יתקשו לרדת במשקל במהלך חייהם.  דוגמה נוספת היא חשד ל[[התמכרות לסוכר]] והיבט נוסף הוא [[מזון מעובד]] שאולי גורר תופעות כמו התמכרות, במיוחד בשילובים של מזונות מעובדים שונים. בשנים האחרונות גוברת המודעות בקרב אנשי תזונה ו[[כלכלה התנהגותית]] לשיטות של [[כלכלת השמנה]]. דוגמה נוספת היא לחץ קבוצתי שקיים בקרב ילדי כיתות להביא כמות גדולה יותר של חטיפים לטיולים ומסיבות. בשנים האחרונות גדלה המודעות בעולם ל[[פוליטיקה של המזון]], לקידום של [[מזון מעובד]] על ידי [[חברות מזון]] ולהיבטים מערכתיים. לדוגמה הספר [[עיצוב להרזייה]] מעריך כי מדי יום בני אדם מבצעים כ-250 בחירות מזון, מתוכן כ-200 הן בחירות לא מודעות.

היחס להשמנה בישראל נובע בעיקר מאידאולוגיות והשקפות עולם נפוצות. רוב השמאל בישראל הוא שמאל [[ליברליזם|ליברלי]], וכך גם חלק מאנשי הימין. הליברליזם מסתכל על ההשמנה אך ורק כבחירה של הפרט - מה הוא יקנה ב[[שוק חופשי|שוק החופשי]] ומתעלם מהשפעות מערכתיות כמו [[פרסום]], [[שיווק]], [[לובי פוליטי]], [[כלכלה התנהגותית]], ותופעות דמויות [[התמכרות]]. [[שמרנות|המחנה השמרני]] בישראל רואה בהשמנה גם בעיה של הפרט ולכל היותר בעיה של חינוך הניתן בבית ההורים, וגם מתעלם מכך שבמקביל יש תהליכים קהילתיים, חברתיים וארציים - לדוגמה החלשות של קהילות עקב [[גלובליזציה]] ומעברי עבודות ודירות תכופים יותר, או התחזקות של [[שיווק מזון לילדים]] הפונה עליהם במטרה לעקוף הגנה של הורים. ההשמנה בישראל קיימת ומתגברת גם בקרב חברות שמרניות השמות תשומת לב רבה יותר לערכי משפחה - כולל משפחות מוסלמיות, נוצריות, יהודים דתיים ויהודים חרדים. ההתמקדות בבחירות של הפרט מסתירה את גורמים מערכתיים שמקלים על פרטים לבחור בבחירות [[מזון מעובד]] ומקשות על צריכת מזון לא מעובד. לדוגמה ילדים שניזונים מתזונה שמנה הם בעלי כמות גבוהה יותר של תאי שומן. תאי השומן מתרבים אבל אינם נהרסים.  לכן ילדים שמנים יותר יתקשו לרדת במשקל במהלך חייהם.  דוגמה נוספת היא חשד ל[[התמכרות לסוכר]] והיבט נוסף הוא [[מזון מעובד]] שאולי גורר תופעות כמו התמכרות, במיוחד בשילובים של מזונות מעובדים שונים. בשנים האחרונות גוברת המודעות בקרב אנשי תזונה ו[[כלכלה התנהגותית]] לשיטות של [[כלכלת השמנה]]. דוגמה נוספת היא לחץ קבוצתי שקיים בקרב ילדי כיתות להביא כמות גדולה יותר של חטיפים לטיולים ומסיבות. בשנים האחרונות גדלה המודעות בעולם ל[[פוליטיקה של המזון]], לקידום של [[מזון מעובד]] על ידי [[חברות מזון]] ולהיבטים מערכתיים. לדוגמה הספר [[עיצוב להרזייה]] מעריך כי מדי יום בני אדם מבצעים כ-250 בחירות מזון, מתוכן כ-200 הן בחירות לא מודעות.

==השפעות בריאותיות של השמנה בישראל==

==השפעות בריאותיות של השמנה בישראל==