שינויים

==ביקורת ותאוריות אחרות==

==ביקורת ותאוריות אחרות==

לפי גישת "שוק הרעיונות" אין טעם להגביל את חופש הביטוי, שכן רעיון לא נכון, יסבול מתחרות מצד רעיונות נכונים יותר, עם הזמן הוא ילך וידעך עד שיעלם ורעיונות נכונים יותר ישגשגו. כמו כן מצב זה אמור להוביל לחופש ביטוי גבוה יותר שכן הממשלה לא מתערבת ב"שוק" הרעיונות. במהלך המאה ה-20 התקיימו מספר דוגמאות נגדיות לרעיון זה. הדוגמה הבולטת ביותר היא [[אגדת תקיעת הסכין בגב]] בגרמניה שלאחר מלחמת העולם הראשונה וכיצד רעיון זה, לצד [[תאוריות קונספירציה]] נוספות כמו הפרוטוקולים של זקני ציון, ורעיונות שגויים אחרים, סייע לעליית הנאצים לשלטון.  רעיונות אלה זכו לתפוצה רחבה לאחיזה והשפעה על התרבות ועל הפוליטיקה חרף היותם שגויים. הם גם לא זכו להצלחה בזכות העדר רעיונות מתחרים. ארגונים יהודים לדוגמה ניסו להיאבק נגד אגדת הסכין בגב וציינו את תרומת היהודים לצבא הגרמני ואת היהודים שמתו כלוחמים במלחמה, אך דבר זה לא הועיל מול תעמולה ומול רצון של רבים בחברה הגרמנית להאמין ברעיונות אלה.  כמו כן הדבר מדגים כי חלק מהרעיונות הם מסוכנים לחופש הביטוי - שכן לאחר שרעיון זה סייע לעליית הנאצים לשלטון הם הגבילו מאד את חופש העיתונות, ההתאגדות ורדפו ורצחו את מי שהעז להביע דעות שונות מאלו של הצמרת הנאצית והיטלר. דבר דומה התרחש בקרב משטרים אפלים אחרים. דבר זה הוביל בין היתר לרעיונות כמו לחשש של אנשים בדמוקרטיות מפני עליה של רעיונות שגויים ומסוכנים שיאיימו על הדמוקרטיה ועל החיים עצמם. אחת התשובות לכך הייתה "דמוקרטיה מתגוננת" - הצרת הצעדים או פסילה גמורה של מפלגות נאציות או כאלו שדגלו בגזענות או באנטי-דמוקרטיה. פתרון אחר היה בקידום סוגי תעמולה של אליטות מול הציבור הרחב (ראו  [[המאה של העצמי]] - פרק שני).  

לפי גישת "שוק הרעיונות" אין טעם להגביל את חופש הביטוי, שכן רעיון לא נכון, יסבול מתחרות מצד רעיונות נכונים יותר, עם הזמן הוא ילך וידעך עד שיעלם ורעיונות נכונים יותר ישגשגו. כמו כן מצב זה אמור להוביל לחופש ביטוי גבוה יותר שכן הממשלה לא מתערבת ב"שוק" הרעיונות. במהלך המאה ה-20 התקיימו מספר דוגמאות נגדיות לרעיון זה. הדוגמה הבולטת ביותר היא [[אגדת תקיעת הסכין בגב]] בגרמניה שלאחר מלחמת העולם הראשונה וכיצד רעיון זה, לצד [[תאוריות קונספירציה]] נוספות כמו הפרוטוקולים של זקני ציון, ורעיונות שגויים אחרים, סייע לעליית הנאצים לשלטון.  רעיונות אלה זכו לתפוצה רחבה לאחיזה והשפעה על התרבות ועל הפוליטיקה חרף היותם שגויים. הם גם לא זכו להצלחה בזכות העדר רעיונות מתחרים. ארגונים יהודים לדוגמה ניסו להיאבק נגד אגדת הסכין בגב וציינו את תרומת היהודים לצבא הגרמני ואת היהודים שמתו כלוחמים במלחמה, אך דבר זה לא הועיל מול תעמולה ומול רצון של רבים בחברה הגרמנית להאמין ברעיונות אלה.  כמו כן הדבר מדגים כי חלק מהרעיונות הם מסוכנים לחופש הביטוי - שכן לאחר שרעיון זה סייע לעליית הנאצים לשלטון הם הגבילו מאד את חופש העיתונות, ההתאגדות ורדפו ורצחו את מי שהעז להביע דעות שונות מאלו של הצמרת הנאצית והיטלר. דבר דומה התרחש בקרב משטרים אפלים אחרים. דבר זה הוביל בין היתר לרעיונות כמו לחשש של אנשים בדמוקרטיות מפני עליה של רעיונות שגויים ומסוכנים שיאיימו על הדמוקרטיה ועל החיים עצמם. אחת התשובות לכך הייתה "דמוקרטיה מתגוננת" - הצרת הצעדים או פסילה גמורה של מפלגות נאציות או כאלו שדגלו בגזענות או באנטי-דמוקרטיה. פתרון אחר היה בקידום סוגי תעמולה של אליטות מול הציבור הרחב (ראו  [[המאה של העצמי]] - פרק שני).  

קיימות דוגמאות לכך שרעיון לא נכון יכול לשרוד במשך זמן רב ואף להסב נזק ניכר. דוגמאות לכך הן [[עלילות דם]] נגד יהודים, שקיימות כ-1,000 שנים, וכן הרעיון של [[הקזת דם]] ששרד קרוב ל-2,000 שנה.  

קיימות דוגמאות לכך שרעיון לא נכון יכול לשרוד במשך זמן רב ואף להסב נזק ניכר. דוגמאות לכך הן [[עלילות דם]] נגד יהודים, שקיימות כ-1,000 שנים, וכן הרעיון של [[הקזת דם]] ששרד קרוב ל-2,000 שנה.  

דוגמה לערעור על רעיון שוק הרעיונות היא [[הכחשת נזקי העישון]] - חרף מידע מדעי שקיים החל בצורה מוצקה החל מאמצע שנות ה-50 של המאה ה-20, הצליחו [[חברות הטבק]] למנוע גישה של אמיתות לגבי הטבק לציבור הרחב. מבחינה עולמית העישון דווקא התרחב. במדינות המערב, חל צמצום בעישון, אבל רעיונות רבים הנוגעים לעישון - לדוגמה כיצד מתבצעת [[התמכרות לעישון]], [[מניפולציה בניקוטין]] או ניצול שיווק לנערים וילדים כדי לעודד התחלת עישון, לא הגיעו לציבור הרחב. אנשים מעשנים מתנגדים אפילו לרעיון לפיו [[עישון ובריאות|עישון מסוכן לבריאות]] וממשיכים לעשן ואף לתמוך במדיניות שפרושה המשך שיווק הטבק לילדים ונערים והמשך יצירה של מעשנים חדשים. הרעיון שמופיע בספר כמו [[שואה מוזהבת]] לפיו יש להוציא בהדרגה את חברות הטבק אל מחוץ לחוק, או הרעיון להתמקד במאמצי השיווק של חברות טבק לבני נוער ולמנוע דבר זה אינו רעיון נפוץ.

דוגמה לערעור על רעיון שוק הרעיונות היא [[הכחשת נזקי העישון]] - חרף מידע מדעי שקיים החל בצורה מוצקה החל מאמצע שנות ה-50 של המאה ה-20, הצליחו [[חברות הטבק]] למנוע גישה לאמיתות לגבי הטבק לציבור הרחב. מבחינה עולמית [[העישון]] דווקא התרחב. במדינות המערב, חל צמצום בעישון, עקב מאבק עיקש של רופאים, עיתונאים ופעילים חברתיים אבל רעיונות רבים הנוגעים לעישון - לדוגמה כיצד מתבצעת [[התמכרות לעישון]], [[מניפולציה בניקוטין]] או [[שיווק טבק לבני נוער|ניצול שיווק לנערים וילדים כדי לעודד התחלת עישון]], לא הגיעו לציבור הרחב. גם כיום יש אנשים מעשנים שטוענים כי [[עישון ובריאות|עישון לא מסוכן לבריאות]] וממשיכים לעשן ואף לתמוך במדיניות שפרושה המשך שיווק הטבק לילדים ונערים והמשך יצירה של מעשנים חדשים. הרעיון שמופיע בספר כמו [[שואה מוזהבת]] לפיו יש להוציא בהדרגה את חברות הטבק אל מחוץ לחוק, או הרעיון להתמקד במאמצי השיווק של חברות טבק לבני נוער ולמנוע דבר זה אינם רעינות נפוצים.

דוגמא לכך שרעיון נכון עשוי להיתקל בהתנגדות ממושכת ואפקטיבית היא [[הכחשת אבולוציה]] ובאופן כללי יותר [[הכחשת מדע]]. למרות שאבולוציה משמשת את המדע בתחומים רבים (בהן ביולוגיה, מחשבים, חקר שפות ועוד), התנגדות דתית לאבולוציה חוסמת התפשטות רעיון זה, ובחלק מהמקומות גם אנשים חילונים או אתאיסטים אינם מכירים אותו בצורה טובה.

באופן כללי יותר פעילים ורופאים מתחומים של [[בריאות הציבור]] נתקלים בקושי להפיץ מידע אמין על דרכים להפחית מוות תחלואה או נכות, בגלל הפצה של מידע כוזב ומידע זבלי על ידי חברות ובגלל [[הטיית מחקרים על ידי חברות]] - דוגמה חשובה לכך היא השפעה של [[חברות מזון]] על מחקרים על [[תזונה בריאה]]. מצב זה יוצר מצב שבו קיימות תאוריות רבות לגבי מהי תזונה בריאה בקרב הציבור. מצב זה יכול להיות נוח לחבורת כמו [[מזון מעובד]] שכן כאשר אנשים מבולבלים הם הרבה פעמים נמצאים במצב של [[נטיעת ספק]] שניתן לראות גם בתחום הטבק - כאשר יש מצב שבו מומחים שונים מתווכחים, הצרכן יכול להגיד לעצמו - קיים ויכוח ולכן אני יכול להמשיך בהרגל שלי לגבי תזונה, כאשר תהיה דעה חד-משמעית אני אשנה את דעתי. דבר זה יוצר בעיות גם במצבים רבים אחרים לדוגמה בהקשרים של [[הכחשת זיהום]] על ידי חברות או ממשלות.  

בספר [[יש אלוהים?]] מתאר [[ריצ'ארד דוקינס]] כיצר דתות עשויות לשרוד אפילו אם הן לא נכונות - משום שהן מועילות לתת קבוצות באוכלוסיה ולפעמים על חשבון המאמינים באותה דת או על חשבון אוכלוסיות אחרות. כמו כן הוא מדגים באמצעות "דתות מטען" (אמונה בקרב ילידים באיים באוקיינוס השקט לפיו המשיח יגיע במטוס עם מטען) כיצד מפתחות דתות חדשות בלי שיש להן בסיס עובדתי כלשהו.  

 

בספר [[יש אלוהים?]] מתאר [[ריצ'ארד דוקינס]] כיצר דתות עשויות לשרוד אפילו אם הן לא נכונות - משום שהן מועילות לתת קבוצות באוכלוסיה ולפעמים על חשבון המאמינים באותה דת או על חשבון אוכלוסיות אחרות. כמו כן הוא מדגים באמצעות "דתות מטען" (אמונה בקרב ילידים באיים באוקיינוס השקט לפיו המשיח יגיע במטוס עם מטען) כיצד מפתחות דתות חדשות בלי שיש להן בסיס עובדתי כלשהו. דוקינס וכן כותבים נוספים (כמו פיינמן בספר [[החדווה שבגילוי דברים]], קרל סייגן בספר [[עולם רדוף שדים]]) מתארים הבדלים בין [[דת ומדע]] והתנגשות בינהם. דוקינס טוען כי יש בנו מנגנון מובנה שגורם לנו כילדים להאמין לדברים שמבוגרים אומרים לנו. באופן אבולוציוני לדבר זה יש יתרון אדיר שכן כך בני אדם יכולים להעביר מידע מדור לדור- הורים יכולים לספר לילדים שלהם כי מסוכן לאכול את הפרי האדום על העץ ההוא כי הוא רעיל ,ומסוכן ללכת לרחוץ בנהר הזה כי יש בו תנינים. עם זאת המנגנון הזה מכיל באגים - הוא גם מאפשר להעביר מידע מדור לדור גם אם המידע הזה לא נכון. בפרק [[אם כל הבורקות]] מתאר דוקינס מדוע קשה לנו להבחין בהיבטים רבים של העולם- שכן היבטים רבים של היקום הם נסתרים מאיתנו בגלל שהם גדולים מידי או קטנים מידי או מופיעים באורכי גל שאותם אנחנו לא יכולים לראות. בפרקים על [[חקר המוסר באמצעות מדע]] מערער דוקינס על הטענות לפיהן מוסר הוא דבר שיש לדת יתרון בו וטוען בזכות חקר מדעי של המוסר כדי להתקרב להתנהגות מוסרית יותר.  

דוגמאות אחרות לקושי של תאוריית שוק הרעיונות נוגעת להיבטים כמו [[הכחשת אקלים]], אתאיזם ומדע מול דתות, הפצה של [[תאוריית קשר|תאוריות קונספירציה]], רעיונות בתחום הפוליטיקה, [[הטיית מחקרים על ידי חברות]] וקשיים של רעיונות מדעיים מתחום ה[[אקולוגיה]] ו[[קיימות]] לשנות את [[תרבות הצריכה]] ואת התרבות הפוליטית. בניגוד לתיאור של שוק רעיונות שבו רעיון הופך נפוץ יותר רק מעצם הנכונות שלו, רואים דוגמאות לפיהן חברות גדולות, וכן תנועות חברתיות או קהל צרכנים או קהל פוליטי מתנגדים לרעיונות בגלל שלל סיבות - הגנה על [[זהות]] ועל רעיונות אחרים, [[הכחשת אלימות]] וחוסר רצון להודות בהשתתפות בגרימת פגיעה באחרים (לדוגמה [[הכחשת זיהום]] על ידי צרכנים שקונים מוצר מזהם), קיום [[תעמולה]] והפצת שקרים ואיומים ואף פגיעה בפעילים חברתיים על ידי חברות מזהמות או חברות פוגעניות, [[קשרי הון שלטון עיתון]] הגורמים לעיוותים - ולכך שחלק מהרעיונות זוכים ל"רמקול" הרבה יותר חזק מרעיונות אחרים ובכך רומסים ומעלימים אותם, וכן היבט של [[ממטיקה]] - כיצד רעיונות מסויימים זוכים להפצה ויראלית ואחרים לא, בלא שיש קשר בהכרח למידת הנכונות שלהם. ואף יש יתרון לרעיונות פשוטים בכך שהם ויראליים יותר, לעומת רעיונות המתארים [[מערכת מורכבת]] גם אם רעיונות אלה הם נכונים יותר. דוגמה אחת לכך היא הנטייה של [[טלוויזיה]] להפיץ רעיונות פשוטים שניתן לסכם בכמה דקות על פני רעיונות מורכבים יותר שיש לתאר בצורה נרחבת.  

דוגמאות אחרות לקושי של תאוריית שוק הרעיונות נוגעת להיבטים כמו [[הכחשת אקלים]], אתאיזם ומדע מול דתות, הפצה של [[תאוריית קשר|תאוריות קונספירציה]], רעיונות בתחום הפוליטיקה, [[הטיית מחקרים על ידי חברות]] וקשיים של רעיונות מדעיים מתחום ה[[אקולוגיה]] ו[[קיימות]] לשנות את [[תרבות הצריכה]] ואת התרבות הפוליטית. בניגוד לתיאור של שוק רעיונות שבו רעיון הופך נפוץ יותר רק מעצם הנכונות שלו, רואים דוגמאות לפיהן חברות גדולות, וכן תנועות חברתיות או קהל צרכנים או קהל פוליטי מתנגדים לרעיונות בגלל שלל סיבות - הגנה על [[זהות]] ועל רעיונות אחרים, [[הכחשת אלימות]] וחוסר רצון להודות בהשתתפות בגרימת פגיעה באחרים (לדוגמה [[הכחשת זיהום]] על ידי צרכנים שקונים מוצר מזהם), קיום [[תעמולה]] והפצת שקרים ואיומים ואף פגיעה בפעילים חברתיים על ידי חברות מזהמות או חברות פוגעניות, [[קשרי הון שלטון עיתון]] הגורמים לעיוותים - ולכך שחלק מהרעיונות זוכים ל"רמקול" הרבה יותר חזק מרעיונות אחרים ובכך רומסים ומעלימים אותם, וכן היבט של [[ממטיקה]] - כיצד רעיונות מסויימים זוכים להפצה ויראלית ואחרים לא, בלא שיש קשר בהכרח למידת הנכונות שלהם. ואף יש יתרון לרעיונות פשוטים בכך שהם ויראליים יותר, לעומת רעיונות המתארים [[מערכת מורכבת]] גם אם רעיונות אלה הם נכונים יותר. דוגמה אחת לכך היא הנטייה של [[טלוויזיה]] להפיץ רעיונות פשוטים שניתן לסכם בכמה דקות על פני רעיונות מורכבים יותר שיש לתאר בצורה נרחבת.  

דרך אחת לרמיסת רעיונות מתחרים בתנאים דומים לשוק היא על ידי [[עודף מידע]] - הצפת השוק ברעיונות רבים, ובכך "הטבעת" רעיונות נכונים יותר. רוב המידע המופק באופן כזה הוא "[[מידע זבלי]]" או מידע בידורי שאין לו משמעות כלשהי. על רקע זה קשה יותר להבחין ברעיונות נכונים וזאת בגלל שלאנשים יש זמן מוגבל אותו הם צריכים לחלק בין עבודה, שינה, טיפול בילדים וכו' - יש להם זמן מוגבל לפנאי ובמסגרת זמן זה עליהם לבחור בין סוגים שונים של מידע - ככל שהמידע הבידורי רב יותר הוא יכול "להטביע" מידע חשוב בצורה אפקטיבית יותר. דרך נוספת להפיץ מידע שגוי היא על ידי חזרה עליו שוב ושוב בתפוצה רחבה - כך שמידע לא נכון שורד ואף משגשג. דוגמאות לדבר זה ניתן למצוא בתחום של [[הכחשת נזקי העישון]] ו[[הכחשת אקלים]] - לדוגמה [[חברות טבק]] חזרו שוב ושוב על הרעיון לפיו לאנשים יש חופש בחירה - ולכן הממשלה לא צריכה להתערב בשאלה אם לעשן או לא לעשן - דבר זה מסתיר שני רעיונות אחרים - לפיהם [[עישון הוא ממכר]] מאד - ולכן מי שמתחיל לעשן עלול לא להצליח להפסיק לעשן גם אם הוא רוצה, רעיון נוסף הוא כי חלק ניכר מהשיווק של חברות הטבק מיועד לעודד עישון בגיל מוקדם ככל האפשר - [[שיווק טבק לילדים ולבני נוער]] - כדי לגרום להתמכרות בגיל מוקדם. המיקוד של הדיון במעשן מבוגר בודד מייצר הקשר שבו נוח להתעלם מפעולות של חברות הטבק שמגבילות את החופש של אנשים על ידי מכירת מוצר ממכר לילדים.     

דרך אחת לרמיסת רעיונות מתחרים בתנאים דומים לשוק היא על ידי [[עודף מידע]] - הצפת השוק ברעיונות רבים, ובכך "הטבעת" רעיונות נכונים יותר. רוב המידע המופק באופן כזה הוא "[[מידע זבלי]]" או מידע בידורי שאין לו משמעות כלשהי. על רקע זה קשה יותר להבחין ברעיונות נכונים וזאת בגלל שלאנשים יש זמן מוגבל אותו הם צריכים לחלק בין עבודה, שינה, טיפול בילדים וכו' - יש להם זמן מוגבל לפנאי ובמסגרת זמן זה עליהם לבחור בין סוגים שונים של מידע - ככל שהמידע הבידורי רב יותר הוא יכול "להטביע" מידע חשוב בצורה אפקטיבית יותר. דרך נוספת להפיץ מידע שגוי היא על ידי חזרה עליו שוב ושוב בתפוצה רחבה - כך שמידע לא נכון שורד ואף משגשג. דוגמאות לדבר זה ניתן למצוא בתחום של [[הכחשת נזקי העישון]] ו[[הכחשת אקלים]] - לדוגמה [[חברות טבק]] חזרו שוב ושוב על הרעיון לפיו לאנשים יש חופש בחירה - ולכן הממשלה לא צריכה להתערב בשאלה אם לעשן או לא לעשן - דבר זה מסתיר שני רעיונות אחרים - לפיהם [[עישון הוא ממכר]] מאד - ולכן מי שמתחיל לעשן עלול לא להצליח להפסיק לעשן גם אם הוא רוצה, רעיון נוסף הוא כי חלק ניכר מהשיווק של חברות הטבק מיועד לעודד עישון בגיל מוקדם ככל האפשר - [[שיווק טבק לילדים ולבני נוער]] - כדי לגרום להתמכרות בגיל מוקדם. המיקוד של הדיון במעשן מבוגר בודד מייצר הקשר שבו נוח להתעלם מפעולות של חברות הטבק שמגבילות את החופש של אנשים על ידי מכירת מוצר ממכר לילדים.     

שוק הרעיונות נתקל גם בקושי מול הטענה לפיה [[אמת כמוצר ציבורי|אמת היא מוצר ציבורי]]. לפי ההגדרה הכלכלית, [[מוצר ציבורי]] הוא מוצר [[מוצר יריבי|לא יריבי]] ולא [[מוצר בלבדי|בלבדי]]. ואמת, במיוחד כזו שעוזרת לציבור רחב יותר היא כזו שלאו דווקא משתלם לשווק אותה. ולכן בניגוד למוצרים בשוק - לא משתלם לגורמים מסחריים לשווק [[ידע]] אמיתי - שכן קשה להרוויח ממכירת מוצר ציבורי. כך לדוגמה נניח שאתם רוצים להפיץ מחקר שעשה חוקר מכובד לפיו [[עישון ובריאות|עישון מגדיל את הסיכון לחלות בסרטן ריאות]]. הפצה של מידע כזה יכולה לסייע לאנשים להמנע מעישון בעצמם, להגמל מעישון או למנוע מילדים שלהם להתחיל לעשן. הרווח הכלכלי של אנשים אלה הוא גבוה מאד - שכן הם יחסכו כמה מאות שקלים בחודש על קניית מוצרי עישון, וכן יחסכו כסף על נסיונות להגמל מעישון. רוב האנשים האלה גם ירוויחו בריאות טובה יותר - תוחלת חיים ארוכה יותר, [[מניעת נכות|פחות סיכוי לנכות]] ועוד - וניתן לכמת לפחות חלק מכך לסכומי כסף. עם זאת בגלל האופי של "מוצר ציבורי" של ידע, אין הרבה סיכוי שמיליוני אנשים שהרוויחו מהמדיע הזה ישלמו לחוקרים שקיימו את הניסוי על סכנות העישון או לרופאים , עיתונאים או פעילים חברתיים שהפיצו על המידע על המחקר הזה ועל מחקרים אחרים. סיבה אחת היא שהשפעות טובות על הבריאות יתקיימו עקב אי-עישון - בין אם האדם יודע את הסיכונים של טבק לבריאות ובין אם לאו. נניח אדם חסר השכלה בריאותית שנמע מעישון עקב זה שהוא קיבל הוראה כזו מרב או מהוריו או מחבר שהוא מעריך - גם אם הוא לא קרא מחקרים מדעיים בנושא. או בגלל שהוא לא התחיל לעשן בגלל שבסביבה שלו לא היו מעשנים שפיתו אותו להתחיל לעשן בגיל צעיר. גם אם האדם יודע את נזקי העישון בגלל שהוא קרא את המחקר המדעי על נזקי העישון או בגלל שקרא דברים שאנשים אחרים כתבו על כך - עדיין אין לו סיבה מיוחדת לשלם - שכן הוא נהנה מאפקט "הטרמפיסט החופשי" שמתקיים במוצר ציבורי - הקלות שבה ניתן להנות ממוצר ציבורי בלי לשלם עליו - בגלל שמדובר במוצר שאינו בלבדי.  

שוק הרעיונות נתקל גם בקושי מול הטענה לפיה [[אמת כמוצר ציבורי|אמת היא מוצר ציבורי]]. לפי ההגדרה הכלכלית, [[מוצר ציבורי]] הוא מוצר [[מוצר יריבי|לא יריבי]] ולא [[מוצר בלבדי|בלבדי]]. ואמת, במיוחד כזו שעוזרת לציבור רחב יותר היא כזו שלאו דווקא משתלם לשווק אותה. ולכן בניגוד למוצרים בשוק - לא משתלם לגורמים מסחריים לשווק [[ידע]] אמיתי - שכן קשה להרוויח ממכירת מוצר ציבורי. כך לדוגמה נניח שאתם רוצים להפיץ מחקר שעשה חוקר מכובד לפיו [[עישון ובריאות|עישון מגדיל את הסיכון לחלות בסרטן ריאות]]. הפצה של מידע כזה יכולה לסייע לאנשים להמנע מעישון בעצמם, להגמל מעישון או למנוע מילדים שלהם להתחיל לעשן. הרווח הכלכלי של אנשים אלה הוא גבוה מאד - שכן הם יחסכו כמה מאות שקלים בחודש על קניית מוצרי עישון, וכן יחסכו כסף על נסיונות להגמל מעישון. רוב האנשים האלה גם ירוויחו בריאות טובה יותר - תוחלת חיים ארוכה יותר, [[מניעת נכות|פחות סיכוי לנכות]] ועוד - וניתן לכמת לפחות חלק מכך לסכומי כסף. עם זאת בגלל האופי של "מוצר ציבורי" של ידע, אין הרבה סיכוי שמיליוני אנשים שהרוויחו מהמדיע הזה ישלמו לחוקרים שקיימו את הניסוי על סכנות העישון או לרופאים , עיתונאים או פעילים חברתיים שהפיצו על המידע על המחקר הזה ועל מחקרים אחרים. סיבה אחת היא שהשפעות טובות על הבריאות יתקיימו עקב אי-עישון - בין אם האדם יודע את הסיכונים של טבק לבריאות ובין אם לאו. נניח אדם חסר השכלה בריאותית שנמע מעישון עקב זה שהוא קיבל הוראה כזו מרב או מהוריו או מחבר שהוא מעריך - גם אם הוא לא קרא מחקרים מדעיים בנושא. או בגלל שהוא לא התחיל לעשן בגלל שבסביבה שלו לא היו מעשנים שפיתו אותו להתחיל לעשן בגיל צעיר. גם אם האדם יודע את נזקי העישון בגלל שהוא קרא את המחקר המדעי על נזקי העישון או בגלל שקרא דברים שאנשים אחרים כתבו על כך - עדיין אין לו סיבה מיוחדת לשלם - שכן הוא נהנה מאפקט "הטרמפיסט החופשי" שמתקיים במוצר ציבורי - הקלות שבה ניתן להנות ממוצר ציבורי בלי לשלם עליו - בגלל שמדובר במוצר שאינו בלבדי.  

בעיה זו נפוצה לגבי סוגים רבים של מידע - לדוגמה היא קיימת גם לגבי היבטים רבים אחרים של [[בריאות הציבור]] שבה מידע מסויים - נניח על [[תזונה בריאה]] או [[השפעות בריאותיות של פעילות גופנית]] או על הדרך בה תכנון עירוני יכול להשפיע על בריאות גופנית ([[תחבורה פעילה]]). אם המידע לא קיים ולא נפוץ אזי לעיתים קרובות על המדענים, הרופאים ופעילי בריאות להאבק מול דעות קדומות של אנשים, וכן מול אינטרסים מסחריים של חברות ותאגידים - הללו מרוויחים מהפצה של מוצרים מזיקים לבריאות ומשתמשים בכוח הכלכלי ובכוח הפוליטי שלהם כדי להקשות על הגעה למידע הבריאותי הנכון וכדי לבלבל את הציבור  - לדוגמה על ידי שיטות כמו [[נטיעת ספק]] במקביל - כל אדם שזכה בבריאות טובה בעקבות מידע אמיתי שהוא נחשף עליו - לאו דווקא ישלם כסף למי שיצר או הפיץ את המידע הזה. בחברות שבהן המידע הזה נפוץ ומקובל המידע עצמו יכול לשרוד ולהיות פופלארי על ידי שימור והעברה עממית שלו - אבל אנשים לא משלמים לרופאים פעילים חברתיים או חוקרים כדי לשמר את המידע הזה. היבטים אלה נידונים בספרים כמו [[חברת השפע]] שטוענים כי השוק החופשי מעולה בהפצה של מוצרים פרטיים (כמו מכוניות, סיגריות, עניבות) אבל הוא גרוע בייצור והפצה של מוצרים ציבוריים.

בעיה זו נפוצה לגבי סוגים רבים של מידע - לדוגמה היא קיימת גם לגבי היבטים רבים אחרים של [[בריאות הציבור]] שבה מידע מסויים - נניח על [[תזונה בריאה]] או [[השפעות בריאותיות של פעילות גופנית]] או על הדרך בה תכנון עירוני יכול להשפיע על בריאות גופנית ([[תחבורה פעילה]]). אם המידע לא קיים ולא נפוץ אזי לעיתים קרובות על המדענים, הרופאים ופעילי בריאות להאבק מול דעות קדומות של אנשים, וכן מול אינטרסים מסחריים של חברות ותאגידים - הללו מרוויחים מהפצה של מוצרים מזיקים לבריאות ומשתמשים בכוח הכלכלי ובכוח הפוליטי שלהם כדי להקשות על הגעה למידע הבריאותי הנכון וכדי לבלבל את הציבור  - לדוגמה על ידי שיטות כמו [[נטיעת ספק]] במקביל - כל אדם שזכה בבריאות טובה בעקבות מידע אמיתי שהוא נחשף עליו - לאו דווקא ישלם כסף למי שיצר או הפיץ את המידע הזה. בחברות שבהן המידע הזה נפוץ ומקובל המידע עצמו יכול לשרוד ולהיות פופלארי על ידי שימור והעברה עממית שלו - אבל אנשים לא משלמים לרופאים פעילים חברתיים או חוקרים כדי לשמר את המידע הזה. היבטים אלה נידונים בספרים כמו [[חברת השפע]] שטוענים כי השוק החופשי מעולה בהפצה של מוצרים פרטיים (כמו מכוניות, סיגריות, עניבות) אבל הוא גרוע בייצור והפצה של מוצרים ציבוריים.

==ראו גם==

==ראו גם==