שינויים

המונח משמש בדרך כלל לתאור תופעות המשוייכות לשמאל הפוליטי [[ליברליזם|הליברלי]] או לחלקים [[התנועה הפרוגרסיבית|בתנועה הפרוגרסיבית]] כמו רב-תרבותיות, פמיניזם, זכויות אזרח, להטב"קים ותנועות בדלניות אזוריות. עם זאת פוליטיקה של זהויות, כלומר הדגשה של [[זהות]] מסויימת של האדם כדי ללכד אנשים בקבוצה מסויימת, ולגרום להם לשתף פעולה על בסיס זהות זו, כדי לקבל זכויות או כדי להתגייס לתמיכה במנהיב פוליטי מסויים או מפלגה מסויימת, היא דבר עתיק יותר שקיים בצורה נרחבת גם בימין הפוליטי - בזרמים הטוענים כי הזהות הבסיסית של האדם היא הלאום שלו, הדת שלו, הרקע האתני שלו או היותו צרכן בשוק הכלכלי. פוליטיקה של זהויות עלולה להתדרדר ל[[שובניזם]] - הטענה כי הקבוצה אליה שייך האדם שווה יותר וחשובה יותר מקבוצות אחרות.  

המונח משמש בדרך כלל לתאור תופעות המשוייכות לשמאל הפוליטי [[ליברליזם|הליברלי]] או לחלקים [[התנועה הפרוגרסיבית|בתנועה הפרוגרסיבית]] כמו רב-תרבותיות, פמיניזם, זכויות אזרח, להטב"קים ותנועות בדלניות אזוריות. עם זאת פוליטיקה של זהויות, כלומר הדגשה של [[זהות]] מסויימת של האדם כדי ללכד אנשים בקבוצה מסויימת, ולגרום להם לשתף פעולה על בסיס זהות זו, כדי לקבל זכויות או כדי להתגייס לתמיכה במנהיב פוליטי מסויים או מפלגה מסויימת, היא דבר עתיק יותר שקיים בצורה נרחבת גם בימין הפוליטי - בזרמים הטוענים כי הזהות הבסיסית של האדם היא הלאום שלו, הדת שלו, הרקע האתני שלו או היותו צרכן בשוק הכלכלי. פוליטיקה של זהויות עלולה להתדרדר ל[[שובניזם]] - הטענה כי הקבוצה אליה שייך האדם שווה יותר וחשובה יותר מקבוצות אחרות.  

פוליטיקה של זהויות עומדת בניגוד לזרמים ורעיונות [[אוניברסליזם|אוניברסליים]] או [[הומניסטים]] - אשר התייחסו לכל האנושות כאל קבוצה אחת שיש לה אינטרסים משותפים רבים. זרמים בתוך התנועות של ליברליזם, הומניזם, דמוקרטים, זרמים בסוציאליזם, סוציאל דמוקרטים, ליברטנים, אנרכיסטים, קפיטליזם, התנועה הפרוגריסיבית, זרמים אוניברלסיים של דתות (במיוחד נצרות ואיסלם), [[סביבתנות]], ו[[קיימות]] אשר טוענות כי יש לנקוט בתוכנית פעולה מסויימת או לחזק [[מוסד חברת|מוסדות חברתיים]] ו[[נורמות]] מסויימות כדי לשפר את מצבם של כל האנשים באשר הם. הדגש בתנועות שאינן נשענות על זהות היא בדרך כלל על [[אידאולוגיה]], ועל תמיכה במרכיבים שנתפסים ככאלה שמשפרים את מצבו של כלל הציבור.  

פוליטיקה של זהויות עומדת בניגוד לזרמים ורעיונות [[אוניברסליזם|אוניברסליים]] או [[הומניסטים]] - אשר התייחסו לכל האנושות כאל קבוצה אחת שיש לה אינטרסים משותפים רבים. זרמים בתוך התנועות של ליברליזם, הומניזם, דמוקרטים, זרמים בסוציאליזם, סוציאל דמוקרטים, ליברטנים, אנרכיסטים, קפיטליזם, התנועה הפרוגריסיבית, זרמים אוניברלסיים של דתות (במיוחד נצרות ואיסלם), [[סביבתנות]], ו[[קיימות]] אשר טוענות כי יש לנקוט בתוכנית פעולה מסויימת או לחזק [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] ו[[נורמות]] מסויימות כדי לשפר את מצבם של כל האנשים באשר הם. הדגש בתנועות שאינן נשענות על זהות היא בדרך כלל על [[אידאולוגיה]], ועל תמיכה במרכיבים שנתפסים ככאלה שמשפרים את מצבו של כלל הציבור.  

שיח הזהות בעידן המודרני התפתח בקרב פילוסופים וסוציולוגים על רקע המסורת הליברלית וכן על רקע הקולוניאליזם האירופאי ותיוגו של האחר, ואגב כך גם [[עצמי|העצמי]]. בעקבות כך התפתח שיח הזהויות בשש דרכים מרכזיות: ליברלית, לאומית, דתית, אתנית, מעמדית וצרכנית.  

שיח הזהות בעידן המודרני התפתח בקרב פילוסופים וסוציולוגים על רקע המסורת הליברלית וכן על רקע הקולוניאליזם האירופאי ותיוגו של האחר, ואגב כך גם [[עצמי|העצמי]]. בעקבות כך התפתח שיח הזהויות בשש דרכים מרכזיות: ליברלית, לאומית, דתית, אתנית, מעמדית וצרכנית.  

* הזרם הליברלי הדגיש רעיונות של זהות אוניברסלית והניע תהליכים כמו [[התנועה לביטול העבדות]], הרחבת הדמוקרטיה לעוד ועוד מדינות, [[היסטוריה של הפמיניזם|פמיניזם]], [[דה-קולוניאליזם]] תנועות למען זכויות אזרח, תנועות למען סובלנות דתית ומשטר חילוני (בניגוד למדינת-דת, או דת השליט) ותנועות למען להט"ב.  

* הזרם הליברלי הדגיש רעיונות של זהות אוניברסלית והניע תהליכים כמו [[התנועה לביטול העבדות]], הרחבת הדמוקרטיה לעוד ועוד מדינות, [[היסטוריה של הפמיניזם|פמיניזם]], [[דה-קולוניאליזם]] תנועות למען זכויות אזרח, תנועות למען סובלנות דתית ומשטר חילוני (בניגוד למדינת-דת, או דת השליט) ותנועות למען להט"ב.  

* השיח הלאומי התפתח על רקע התנגדות ל[[אימפריות]] ול[[אימפיראליזם]] ו[[קולוניאליזם]] והדגיש מתן עצמאות ואטונמיה חברתית לבני לאום מסויים והתאגדות שלהם במדינות-לאום, במדינות בעלות יותר מזהות לאומית אחת - לדוגמה יהודים וערבים - התפתחו סכסוכים על רקע זהות לאומית וחלק מהמדינות עברו פיצולים לדוגמה פרוק צ'כוסלוביקה לצ'כיה וסולובקיה. הזרם הלאומי של זהויות התפתח במקביל לרעיונות כמו דמוקרטיה והתנגדות ל[[מלוכנות]]

* השיח הלאומי התפתח על רקע התנגדות ל[[אימפריות]] ול[[אימפריאליזם]] ו[[קולוניאליזם]] והדגיש מתן עצמאות ואטונמיה חברתית לבני לאום מסויים והתאגדות שלהם במדינות-לאום, במדינות בעלות יותר מזהות לאומית אחת - לדוגמה יהודים וערבים - התפתחו סכסוכים על רקע זהות לאומית וחלק מהמדינות עברו פיצולים לדוגמה פרוק צ'כוסלוביקה לצ'כיה וסולובקיה. הזרם הלאומי של זהויות התפתח במקביל לרעיונות כמו דמוקרטיה והתנגדות ל[[מלוכנות]].

* תנועות של זהות דתית התקיימו במשך אלפי שנים והניעו אנשים להלחם למען שימור זהות זו ולעמן השמדת זהויות אחרות - לדוגמה במלחמות ג'יהד, במסעי הצלב, במלחמות דת באירופה ועוד. בעקבות [[המהפכה התעשייתית]] [[המהפכה המדעית]] החלשת ה[[מלוכנות]] והתחזקות דמוקרטיה, קפיטליזם, סוציאלים ודמוקרטיה נחלשה הדת במאות ה-19 וה-20, עם זאת גורמים דתיים רבים עדיין שמים לב על זהות דתית ועל פוליטיקה של זהויות בהקשר זה - לדוגמה מפלגות של חרדים או אף מפלגות כמו "ש"ס" אשר משלבות זהות של דת עם זהות אתנית.  

* תנועות של זהות דתית התקיימו במשך אלפי שנים והניעו אנשים להלחם למען שימור זהות זו ולעמן השמדת זהויות אחרות - לדוגמה במלחמות ג'יהד, במסעי הצלב, במלחמות דת באירופה ועוד. בעקבות [[המהפכה התעשייתית]] [[המהפכה המדעית]] החלשת ה[[מלוכנות]] והתחזקות דמוקרטיה, קפיטליזם, סוציאלים ודמוקרטיה נחלשה הדת במאות ה-19 וה-20, עם זאת גורמים דתיים רבים עדיין שמים לב על זהות דתית ועל פוליטיקה של זהויות בהקשר זה - לדוגמה מפלגות של חרדים או אף מפלגות כמו "ש"ס" אשר משלבות זהות של דת עם זהות אתנית.  

* זהות אתנית - המוצא של האדם, היותו שחור או לבן, ולעיתים גם השפה והתרבות בסביבה בה הוא גדל היתה גורם זהות חשוב באלפי השנים האחרונות. דוגמה לכך היא גיבוש לאומים על סמך מוצא אתני משותף וכן [[צידוקים לעבדות]] וצידוקים בכלל לאפליה של שחורים. עד ל[[התנועה לביטול העבדות|ביטול העבדות]], ראו חלק גדול מהלבנים באנשים השחורים אנשים נחותים שיש הגיון טבעי ואף מוסרי בעבדות שלהם. הוגים יוונים כמו אריסטו ניסו להצדיק עבדות של שחורים בטענה כי דבר זה הוא בסך הכל דבר טבעי. בחוק ובפוליטיקה ברוב המדינות הרג של עבדים שחורים לא נחשב רצח היות ושחורים נחשבו רק רכוש. ההיבט הקיצוני ביותר של פוליטיקה של זהויות על בסיס אתני היא הגזענות ובמיוחד תורות גזע כמו נאציזם שבו הזהות האתית היא הזהות היחידה כביכול (תוך שילוב של לאומנות קיצונית ודיקטטורה) היא מחייבת מאבק מול "גזעים" אחרים על "מרחב מחייה" והיא מחייבת ומצדיקה ביצוע של רצח עם - כך שהגרמנים הנאצים קיימו רצח עם של יהודים, סלאבים, שחורים וכל מי שאינו "ארי". מקרים אחרים של רצח עם כמו רצח העם הארמני או רצח האם ברואנדה הדגימו כי הגיון גזעי זה יכול לפעול גם ללא נאציזם מלא.     

* זהות אתנית - המוצא של האדם, היותו שחור או לבן, ולעיתים גם השפה והתרבות בסביבה בה הוא גדל היתה גורם זהות חשוב באלפי השנים האחרונות. דוגמה לכך היא גיבוש לאומים על סמך מוצא אתני משותף וכן [[צידוקים לעבדות]] וצידוקים בכלל לאפליה של שחורים. עד ל[[התנועה לביטול העבדות|ביטול העבדות]], ראו חלק גדול מהלבנים באנשים השחורים אנשים נחותים שיש הגיון טבעי ואף מוסרי בעבדות שלהם. הוגים יוונים כמו אריסטו ניסו להצדיק עבדות של שחורים בטענה כי דבר זה הוא בסך הכל דבר טבעי. בחוק ובפוליטיקה ברוב המדינות הרג של עבדים שחורים לא נחשב רצח היות ושחורים נחשבו רק רכוש. ההיבט הקיצוני ביותר של פוליטיקה של זהויות על בסיס אתני היא הגזענות ובמיוחד תורות גזע כמו נאציזם שבו הזהות האתית היא הזהות היחידה כביכול (תוך שילוב של לאומנות קיצונית ודיקטטורה) היא מחייבת מאבק מול "גזעים" אחרים על "מרחב מחייה" והיא מחייבת ומצדיקה ביצוע של רצח עם - כך שהגרמנים הנאצים קיימו רצח עם של יהודים, סלאבים, שחורים וכל מי שאינו "ארי". מקרים אחרים של רצח עם כמו רצח העם הארמני או רצח האם ברואנדה הדגימו כי הגיון גזעי זה יכול לפעול גם ללא נאציזם מלא.     

* זהות מעמדית - במשך מאות שנים התקיימו [[מרידות איכרים]] ושל [[צמיתים]] באירופה מול המעמדות השליטים וזאת על רקע חברה מעמדית מאד שבה כל הכוח הפוליטי היה אצל קבוצה מצומצת של שליטים פאודליים - מלכים, אצילים, כמרים (בעיקר בישופים) וכן קבוצה עשירה של סוחרים ופקידים. בעקבות [[המהפכה הצרפתית]], [[המהפכה התעשייתית]] ותהליכי השינוי של [[הרחבת הדמוקרטיה]] השתנה מצב זה וכוחם הכלכלי והפוליטי של האיכרים ושל הפועלים גדל. איכרים רבים הפכו לפועלים במפעלי תעשייה ודרשו זכויות. עם הזמן התפתחו תאוריות מתחרות כיצד יש להעניק זכויות ולשפר את מצבם - קפיטליזם, סוציאליזם, ליברליזם, אנרכיזם וסוציאל דמוקרטיה. התנועה הסוציאליסטים קראה למהפכה של הפרוליריון והדגישה את המשותף לכלל העובדים - לדוגמה הקריאה "פועלי כל העולם התאחדו". דבר זה התחזק במאה ה-20 כאשר חלקים גדולים יותר בעולם זכו לחופש מקולוניליזם וצמחו תנועות לאומיות וכן בעקבות המעבר מחקלאות לתעשייה. עם זאת במהלך המאה ה-19 וה-20 פועלים הפכו עשירים יותר, זכו ברכוש ובזכויות שונות - כחמו הזכות להתאגד, הזכות לשבות ועוד הגנה על זכויות עובדים, חופשת וכודומה - כתוצאה מתהליכים אלה ובמיוחד על רקע כשלונו של הסוציאליזם בברית המועצות , בסין ובמדינות נוספות ועקב המעבר של פועלים רבים ממפעלי תעשייה לענף השירותים - נחלשו רעיונות של זהות מעמדית ועימם גם הפוליטיקה של זהויות על בסיס מעמד חברתי. ברוב המדינות המערביות ירד מאד שיעור העובדים ב[[חקלאות]] ([[חקלאות בישראל|בישראל]] ובארצות הברית פחות מ-1% מהאזרחים עובדים בחקלאות) ולכן נחלשו רעיונות של זכויות לחקלאים שהיו בעבר. במדינות עניות יותר שבהן עדיין יש כמות גדולה של חקלאים לעיתים יש מאבקים של חקלאים קטנים למען המשך קיומם כמו תנועת הצ'יאפס במקסיקו.   

* זהות מעמדית - במשך מאות שנים התקיימו [[מרידות איכרים]] ושל [[צמיתים]] באירופה מול המעמדות השליטים וזאת על רקע חברה מעמדית מאד שבה כל הכוח הפוליטי היה אצל קבוצה מצומצת של שליטים פאודליים - מלכים, אצילים, כמרים (בעיקר בישופים) וכן קבוצה עשירה של סוחרים ופקידים. בעקבות [[המהפכה הצרפתית]], [[המהפכה התעשייתית]] ותהליכי השינוי של [[הרחבת הדמוקרטיה]] השתנה מצב זה וכוחם הכלכלי והפוליטי של האיכרים ושל הפועלים גדל. איכרים רבים הפכו לפועלים במפעלי תעשייה ודרשו זכויות. עם הזמן התפתחו תאוריות מתחרות כיצד יש להעניק זכויות ולשפר את מצבם - קפיטליזם, סוציאליזם, ליברליזם, אנרכיזם וסוציאל דמוקרטיה. התנועה הסוציאליסטים קראה למהפכה של הפרוליריון והדגישה את המשותף לכלל העובדים - לדוגמה הקריאה "פועלי כל העולם התאחדו". דבר זה התחזק במאה ה-20 כאשר חלקים גדולים יותר בעולם זכו לחופש מקולוניליזם וצמחו תנועות לאומיות וכן בעקבות המעבר מחקלאות לתעשייה. עם זאת במהלך המאה ה-19 וה-20 פועלים הפכו עשירים יותר, זכו ברכוש ובזכויות שונות - כחמו הזכות להתאגד, הזכות לשבות ועוד הגנה על זכויות עובדים, חופשת וכודומה - כתוצאה מתהליכים אלה ובמיוחד על רקע כשלונו של הסוציאליזם בברית המועצות , בסין ובמדינות נוספות ועקב המעבר של פועלים רבים ממפעלי תעשייה לענף השירותים - נחלשו רעיונות של זהות מעמדית ועימם גם הפוליטיקה של זהויות על בסיס מעמד חברתי. ברוב המדינות המערביות ירד מאד שיעור העובדים ב[[חקלאות]] ([[חקלאות בישראל|בישראל]] ובארצות הברית פחות מ-1% מהאזרחים עובדים בחקלאות) ולכן נחלשו רעיונות של זכויות לחקלאים שהיו בעבר. במדינות עניות יותר שבהן עדיין יש כמות גדולה של חקלאים לעיתים יש מאבקים של חקלאים קטנים למען המשך קיומם כמו תנועת הצ'יאפס במקסיקו.   

*זהות צרכנית. תאגידים גדולים וכן תנועות בימין הכלכלי ניסו לרתום זהויות קיימות - אם זו זהות אתנית, פמיניסטית, דתית או לאומית - כדי לתמוך בקניית מוצרים, ובמיוחד בתמיכה בקווי מדיניות לטובת האינטרס של קבוצת תאגידים מסויימת או לטובת סדר יום פוליטי-כלכלי-תרבותי שהוא לטובת היכולת של תאגידים אלה לקיים [[לובי פוליטי]] או דומיננטיות חברתית. דוגמה אחת לכך היא [[לפידי החירות]] - קמפיין של [[חברות הטבק]] לעודד נשים לעשן מתוך טענה כי עישון טבק הוא דבר פמיניסטי. חברות הטבק ניסו לרתום את ציבור המעשנים לתמוך בעמדה שלהם בשורה של מאבקים סביב [[הכחשת נזקי העישון]] לדוגמה במאבקים למען המשך עישון במקומות ציבוריים, ונגד רעיונות כמו [[עישון פאסיבי]]. במיני סדרה של [[אדם קרטיס]], [[המאה של העצמי]] מוצגות ההתקדמות של תאגידים גדולים ביכולת לרתום את הפסיכולוגיה לשירות שיווק של מוצרים שונים - טבק, מכוניות, אופנה, [[מזון מעובד]] ועוד. תאגידים כמו [[חברת הפירות המאוחדת]] השתמשו בשיטות דומות כדי לקדם תמיכה במהלכים צבאיים שהיו נוחים להם. בפרק האחרון של הסדרה, קרטיס מתאר כיצד חברות גדולות השתמשו בשיטות אלה כדי להשפיע יותר ויותר על הזהות של אנשים כצרכנים בימי רונלד רייגן ומרגרט תאצ'ר וכיצד דבר זה התחזק מאוחר יותר - כך שגם השמאל החל לאמץ שיטות של פוליטיקה של זהויות מאז ימי ביל-קלינטון. הזהות הצרכנית מובלת על ידי [[תרבות הצריכה]] שמגישה היבטים של האדם דרך היותו צרכן ודרך צריכת מותגים שונים. גיבוש הזהות הצרכנית מתחזק בין היתר על ידי "חגי קניות" כמו "יום שישי השחור", "יום הרווקים הסיני", מרוץ הקניות לקראת חג המולד, יום האהבה - ימים שבהם הטקס המרכזי הוא קנייה של מוצרים, קניית מתנות, הליכה למסעדות והמתנה בתורי ענק. שימוש בפוליטיקה של זהוית הצרכן אינה מוגבלת למפלגה אחת והיא משמשת כדי להתנגד לדברים כמו זכויות עובדים או הגנה על הסביבה. דוגמאות לדבר זה באים לידי ביטוי בחלק מהמוצרים - לדוגמה ב[[תכנון מוטה מכוניות]] ובפוליטיקה לטובת שימוש נרחב ב[[דלק מחצבי]] ובמיוחד ל[[נפט]]. התערבויות של ארצות הברית במזרח התיכון לדוגמה מלחמת המפרץ קיבלה תמיכה מהנשיא בוש בטענה כי הדבר מגן על "דרך החיים האמריקאית", ולא דווקא לטובת דמוקרטיה או רעיונות אחרים. הוגים אנרטכיסטיים וסבביתיים ביקרו היבטים אלה - לדוגמה קריקטורה של [[אנדי סינגר]] המתארת כיצד מדיניות התחבורה ([[מכוניות]]) מכתיבה את מדיניות האנרגיה (לובי של [[חברות נפט]]) וכיצד דבר זה מכתיב את מדיניות החוץ של ארצות הברית (מלחמות נפט). זהות צרכנית משמשת לעיתים קרובות במסגרת [[הכחשת זיהום]] ו[[הכחשת אקלים]] וכדי לשמור על הסטטוס קוו של [[צמיחה כלכלית]] גם אם פרוש הדבר הרס סביבתי נרחב שמאיים על המשך הקיום של המין האנושי. היא ארוגה לעיתים קרובות בזהות לאומית, אתנית או דתית פמיניסטית או להטב"ק - לדוגמה הזיהוי של פמיניזם עם צריכת מוצרי אופנה או טיפוח קוסמטי או צריכת ראווה של הומואים. זהות זו כה מובנת מאליה בגלל שהיא ארוגה במסגרת התקשורת - ערוצי טלוויזיה ועיתונים בימין ובשמאל הכלכלי הליברלי, ביקורת על דבר זה באה לידי ביטוי בסרטים כמו [[כשכש בכלב]] או [[אל תסתכלו למעלה]].  

*זהות צרכנית. תאגידים גדולים וכן תנועות בימין הכלכלי ניסו לרתום זהויות קיימות - אם זו זהות אתנית, פמיניסטית, דתית או לאומית - כדי לתמוך בקניית מוצרים, ובמיוחד בתמיכה בקווי מדיניות לטובת האינטרס של קבוצת תאגידים מסויימת או לטובת סדר יום פוליטי-כלכלי-תרבותי שהוא לטובת היכולת של תאגידים אלה לקיים [[לובי פוליטי]] או דומיננטיות חברתית. דוגמה אחת לכך היא [[לפידי החירות]] - קמפיין של [[חברות הטבק]] לעודד נשים לעשן מתוך טענה כי עישון טבק הוא דבר פמיניסטי. חברות הטבק ניסו לרתום את ציבור המעשנים לתמוך בעמדה שלהם בשורה של מאבקים סביב [[הכחשת נזקי העישון]] לדוגמה במאבקים למען המשך עישון במקומות ציבוריים, ונגד רעיונות כמו [[עישון פאסיבי]]. במיני סדרה של [[אדם קרטיס]], [[המאה של העצמי]] מוצגות ההתקדמות של תאגידים גדולים ביכולת לרתום את הפסיכולוגיה לשירות שיווק של מוצרים שונים - טבק, מכוניות, אופנה, [[מזון מעובד]] ועוד. תאגידים כמו [[חברת הפירות המאוחדת]] השתמשו בשיטות דומות כדי לקדם תמיכה במהלכים צבאיים של ארצות הברית שהיו נוחים להם. בפרק האחרון של הסדרה, קרטיס מתאר כיצד חברות גדולות השתמשו בשיטות אלה כדי להשפיע יותר ויותר על הזהות של אנשים כצרכנים בימי רונלד רייגן ומרגרט תאצ'ר וכיצד דבר זה התחזק מאוחר יותר - כך שגם השמאל החל לאמץ שיטות של פוליטיקה של זהויות מאז ימי ביל-קלינטון. הזהות הצרכנית מובלת על ידי [[תרבות הצריכה]] שמגישה היבטים של האדם דרך היותו צרכן ודרך צריכת מותגים שונים. גיבוש הזהות הצרכנית מתחזק בין היתר על ידי "חגי קניות" כמו "יום שישי השחור", "יום הרווקים הסיני", מרוץ הקניות לקראת חג המולד, יום האהבה - ימים שבהם הטקס המרכזי הוא קנייה של מוצרים, קניית מתנות, הליכה למסעדות והמתנה בתורי ענק. שימוש בפוליטיקה של זהוית הצרכן אינה מוגבלת למפלגה אחת והיא משמשת כדי להתנגד לדברים כמו זכויות עובדים או הגנה על הסביבה. דוגמאות לדבר זה באים לידי ביטוי בחלק מהמוצרים - לדוגמה ב[[תכנון מוטה מכוניות]] ובפוליטיקה לטובת שימוש נרחב ב[[דלק מחצבי]] ובמיוחד ל[[נפט]]. התערבויות של ארצות הברית במזרח התיכון לדוגמה מלחמת המפרץ קיבלה תמיכה מהנשיא בוש בטענה כי הדבר מגן על "דרך החיים האמריקאית", ולא דווקא לטובת דמוקרטיה או רעיונות אחרים. הוגים אנרטכיסטיים וסבביתיים ביקרו היבטים אלה - לדוגמה קריקטורה של [[אנדי סינגר]] המתארת כיצד מדיניות התחבורה ([[מכוניות]]) מכתיבה את מדיניות האנרגיה (לובי של [[חברות נפט]]) וכיצד דבר זה מכתיב את מדיניות החוץ של ארצות הברית (מלחמות נפט). זהות צרכנית משמשת לעיתים קרובות במסגרת [[הכחשת זיהום]] ו[[הכחשת אקלים]] וכדי לשמור על הסטטוס קוו של [[צמיחה כלכלית]] גם אם פרוש הדבר הרס סביבתי נרחב שמאיים על המשך הקיום של המין האנושי. היא ארוגה לעיתים קרובות בזהות לאומית, אתנית או דתית פמיניסטית או להטב"ק - לדוגמה הזיהוי של פמיניזם עם צריכת מוצרי אופנה או טיפוח קוסמטי או צריכת ראווה של הומואים. זהות זו כה מובנת מאליה בגלל שהיא ארוגה במסגרת התקשורת - ערוצי טלוויזיה ועיתונים בימין ובשמאל הכלכלי הליברלי, ביקורת על דבר זה באה לידי ביטוי בסרטים כמו [[הזנב מכשכש בכלב|כשכש בכלב]] או [[אל תסתכלו למעלה]].  

לעיתים יש התנגשות בתוך אותם זרמים אידואולוגיים בין תפיסות של פוליטיקה של זהויות לבין תפיסות אוניברסליות יותר - לדוגמה בין רעיון כמו [[פמיניזם זה לכולם]] (ספרה של בל הוקס) המגדיש כי פמיניזם יכול לשפר גם את מצבם של גברים ובאופן כללי - כלל החברה האנושית, לבין קבוצות פמיניסטיות שעוסקות בהדרת גברים או רק בשיח על זכויות נשים. דוגמה נוספת היא אימוץ של רעיונות "אנחנו נגד הם" בהקשר הסוציליאטסטי - "מעמד הפועלים" מול בעלי מפעלים או מול קפיטליסטים במאות ה-19 וה-20 לעומת הוגים סוציאליסטים שטענו כי סוציאליזם או סוציאל דמוקרטיה פועלת לטובת כלל הציבור - ומשפר את ה[[רווחה]] של כלל החברה. גם בדתות קיימים זרמים הפועלים מתוך תפיסת "אנחנו נגד הם" והדגשת דת או זרם בתוך הדת כזהות היחידה והבסיסית ביותר, לעומת קבוצות דתיות שמנסות לשתף פעולה עם זרמים אחרים בדת ועם דתות אחרות.  

לעיתים יש התנגשות בתוך אותם זרמים אידואולוגיים בין תפיסות של פוליטיקה של זהויות לבין תפיסות אוניברסליות יותר - לדוגמה בין רעיון כמו [[פמיניזם זה לכולם]] (ספרה של בל הוקס) המגדיש כי פמיניזם יכול לשפר גם את מצבם של גברים ובאופן כללי - כלל החברה האנושית, לבין קבוצות פמיניסטיות שעוסקות בהדרת גברים או רק בשיח על זכויות נשים. דוגמה נוספת היא אימוץ של רעיונות "אנחנו נגד הם" בהקשר הסוציליאטסטי - "מעמד הפועלים" מול בעלי מפעלים או מול קפיטליסטים במאות ה-19 וה-20 לעומת הוגים סוציאליסטים שטענו כי סוציאליזם או סוציאל דמוקרטיה פועלת לטובת כלל הציבור - ומשפר את ה[[רווחה]] של כלל החברה. גם בדתות קיימים זרמים הפועלים מתוך תפיסת "אנחנו נגד הם" והדגשת דת או זרם בתוך הדת כזהות היחידה והבסיסית ביותר, לעומת קבוצות דתיות שמנסות לשתף פעולה עם זרמים אחרים בדת ועם דתות אחרות.