שורה 7: |
שורה 7: |
| הררי טוען שהתהליך העיקרי שמניע את ההיסטוריה ב-500 השנים האחרונות, הוא הברית או השילוב בין המדע המודרני, ה[[קפיטליזם]] וה[[אימפריאליזם]] האירופאי. האימפריאליזם והקפיטליזם מספקים את התמיכה המוסדיות והכספית שבלעדיה כמעט בלתי אפשרי לערוך מחקר מדעי, ובתמורה האימפריאליזם והקפיטליזם מכתיבים את האג'נדה של המדע וקובעים כיצד יישמו את תגליותיו. לדעת הררי, ה[[אידאל (אתיקה)|אידאל]] המרכזי של המערכת המשולשת הזאת הוא אידאל [[קידמה|הקידמה]], שמבוסס על שתי הנחות: (1) [[ידע הוא כוח]], (2) [[נכונות להודות בבורות|ישנם דברים רבים שבני האדם עדין לא יודעים]]. מכאן נובע שאם בני האדם יחקרו ויגלו ידע נוסף הכוח שלהם ילך ויגבר, והם יוכלו לעשות דברים שכרגע נבצרים מיכולתם. באופן פוטנציאלי אין שום גבול ליכולתם של בני האדם מלבד הגבול שמציבה הבורות. דוגמה אחת לכך היא הירידה החדה בתמותת תינוקות והעליה החדה ב[[תוחלת החיים]] בעקבות [[המהפכה המיקרוביולוגית]], דוגמה נוספת בכיוון זה היא מה שהררי קורא לו "[[פרויקט גילגמש]]" – הניסיון להביס את הזיקנה והמוות באמצעות מחקרים ברפואה, [[ביוטכנולוגיה|ביו-טכנולוגיה]] וכיוצא בזה. | | הררי טוען שהתהליך העיקרי שמניע את ההיסטוריה ב-500 השנים האחרונות, הוא הברית או השילוב בין המדע המודרני, ה[[קפיטליזם]] וה[[אימפריאליזם]] האירופאי. האימפריאליזם והקפיטליזם מספקים את התמיכה המוסדיות והכספית שבלעדיה כמעט בלתי אפשרי לערוך מחקר מדעי, ובתמורה האימפריאליזם והקפיטליזם מכתיבים את האג'נדה של המדע וקובעים כיצד יישמו את תגליותיו. לדעת הררי, ה[[אידאל (אתיקה)|אידאל]] המרכזי של המערכת המשולשת הזאת הוא אידאל [[קידמה|הקידמה]], שמבוסס על שתי הנחות: (1) [[ידע הוא כוח]], (2) [[נכונות להודות בבורות|ישנם דברים רבים שבני האדם עדין לא יודעים]]. מכאן נובע שאם בני האדם יחקרו ויגלו ידע נוסף הכוח שלהם ילך ויגבר, והם יוכלו לעשות דברים שכרגע נבצרים מיכולתם. באופן פוטנציאלי אין שום גבול ליכולתם של בני האדם מלבד הגבול שמציבה הבורות. דוגמה אחת לכך היא הירידה החדה בתמותת תינוקות והעליה החדה ב[[תוחלת החיים]] בעקבות [[המהפכה המיקרוביולוגית]], דוגמה נוספת בכיוון זה היא מה שהררי קורא לו "[[פרויקט גילגמש]]" – הניסיון להביס את הזיקנה והמוות באמצעות מחקרים ברפואה, [[ביוטכנולוגיה|ביו-טכנולוגיה]] וכיוצא בזה. |
| | | |
− | המהפכה המדעית היא [[תהליך ארוך טווח]] ויש לה השפעות שונות ומרובות על העולם ועל [[תהליך|תהליכים]] אחרים. חלק מהשפעות אלה הן ברורות ומכוונות וחלקן עקיפות, סמויות ולא מכוונות. הכוח הרב יותר שיש בידי אנשים יכול להיות מנוצל לרעה ולא רק לטובה או להוביל לתוצאות רעות לא מכוונות - לדוגמה [[פיתוח כלי נשק]] שהוביל למלחמות טוטליות בעלות היקף הרג גדול יותר, פיתוח הנשק האטומי שיכול לחסל את המין האנושי, והשפעות סביבתיות כמו [[זיהום]], [[הכחדת מינים בימינו|הכחדה נרחבת של מינים]] ו[[התחממות עולמית]]. השינוי במדע גורם לשינויים נרחבים בתחומים ותהליכים אחרים כמו שינויים טכנולוגיים, שינויים ברעיונות נפוצים בחברה, שינויים בתפקוד ובמבנה של [[מוסדות חברתיים]], שינויים בגוף ובמוח האנושי וכן באבולוציה האנושית, ושינויים ב[[ביוספרה]] ובאבולוציה של יצורים חיים אחרים וכן שינויים גאופיזקליים בכדור הארץ. | + | המהפכה המדעית היא [[תהליך ארוך טווח]] ויש לה השפעות שונות ומרובות על העולם ועל [[תהליך|תהליכים]] אחרים. חלק מהשפעות אלה הן ברורות ומכוונות וחלקן עקיפות, סמויות ולא מכוונות. הכוח הרב יותר שיש בידי אנשים יכול להיות מנוצל לרעה ולא רק לטובה או להוביל לתוצאות רעות לא מכוונות - לדוגמה [[פיתוח כלי נשק]] שהוביל למלחמות טוטליות בעלות היקף הרג גדול יותר, פיתוח הנשק האטומי שיכול לחסל את המין האנושי, והשפעות סביבתיות כמו [[זיהום]], [[הכחדת מינים בימינו|הכחדה נרחבת של מינים]] ו[[התחממות עולמית]]. השינוי במדע גורם לשינויים נרחבים בתחומים ותהליכים אחרים כמו שינויים טכנולוגיים, שינויים ברעיונות נפוצים בחברה, שינויים בתפקוד ובמבנה של [[מוסדות חברתיים]], שינויים בגוף ובמוח האנושי וכן באבולוציה האנושית, ושינויים ב[[ביוספרה]] ובאבולוציה של יצורים חיים אחרים וכן שינויים גאופיזיקליים בכדור הארץ. |
| | | |
| ==האתוס המדעי== | | ==האתוס המדעי== |
שורה 30: |
שורה 30: |
| [[פרנסיס בייקון]], טבע מונח מרכזי בתרבות המודרנית לפיו "[[ידע הוא כוח]]". דבר זה נראה לנו אולי טריוויאלי היום, אבל במשך אלפי שנים אנשים לא חשבו כך. ההשלכה של שאלה זו היא גם הפוכה - ידע שהוא לא כוח הוא חשוב פחות (או כך לפחות הדבר נראה ממבט ראשון). מאז בייקון, השאלה לגבי תאוריות מדעיות הן לא רק האם התאוריה היא נכונה או לא, אלה האם היא מסוגלת לשנות את המציאות, האם יש לה אפשרות לספק כוח למישהו כדי לבצע שינוי מהותי. | | [[פרנסיס בייקון]], טבע מונח מרכזי בתרבות המודרנית לפיו "[[ידע הוא כוח]]". דבר זה נראה לנו אולי טריוויאלי היום, אבל במשך אלפי שנים אנשים לא חשבו כך. ההשלכה של שאלה זו היא גם הפוכה - ידע שהוא לא כוח הוא חשוב פחות (או כך לפחות הדבר נראה ממבט ראשון). מאז בייקון, השאלה לגבי תאוריות מדעיות הן לא רק האם התאוריה היא נכונה או לא, אלה האם היא מסוגלת לשנות את המציאות, האם יש לה אפשרות לספק כוח למישהו כדי לבצע שינוי מהותי. |
| | | |
− | לפי [[יובל הררי]], גם לפני המהפכה המדעית אנשים חקרו את העולם, ומלכים סיפקו משאבים לחוקרים ולאנשים חכמים. אבל בחברות לפני המהפכה המדעית, המטרה של התמיכה היתה תקווה של המלך לפיו החכמים יבססו [[ידע]] ותפיסה שמצדיקה את המשך [[שמרנות|הסדר החברתי הקיים]] ויבססו את שלטונו. מערכות שלטון לא חשבו להשקיע במחקר במטרה לקבל כוחות חדשים ועל ידי כך להעצים את כוחם. | + | לפי [[יובל נח הררי]], גם לפני המהפכה המדעית אנשים חקרו את העולם, ומלכים סיפקו משאבים לחוקרים ולאנשים חכמים. אבל בחברות לפני המהפכה המדעית, המטרה של התמיכה היתה תקווה של המלך לפיו החכמים יבססו [[ידע]] ותפיסה שמצדיקה את המשך [[שמרנות|הסדר החברתי הקיים]] ויבססו את שלטונו. מערכות שלטון לא חשבו להשקיע במחקר במטרה לקבל כוחות חדשים ועל ידי כך להעצים את כוחם. |
| | | |
− | רוב רובם של המלכים ועסקים, לפני המאה ה-18 לא חשבו להשקיע במחקר במטרה לקבל עוד ידע כדי [[שינוי טכנולוגי|לשפר את הטכנולוגיה]] וכך לקבל עוד כוח. לדוגמה עיקר כוחו של הצבא הרומאי היה בכוח הארגון שלו. לא היה לו יתרון טכנולוגי על פני צבאות אחרים בהם הוא נלחם, כמו הצבא של קרתגו. הרומאים לא חשבו להשקיע במחקר של [[כלי נשק]] ובמשך מאות שנים טכנולוגיית כלי הנשק שלהם לא השתנתה באופן משמעותי. הצבאות של הערבים ושל המונגולים לא הביסו צבאות אחרים בזכות היתרון הטכנולוגי שלהם אלא להפך - הם סבלו מנחיתות טכנולוגית. מצביאים סינים שהותקפו על ידי המונגולים לא חשבו לכנס מדענים כדי לפתח טכנולוגיות צבאיות חדשות. אבק השריפה פותח בטעות על ידי אלכימאים סינים שניסו למצוא נוסחה לחיי נצח. לקח 600 שנה עד שאבק השריפה הגיע לידי שימוש בצבאות. אפילו צבא נפוליון לא השקיע בפיתוחי טכנולוגיה והנשקים בהם נלחם נפוליון בקרב ווטרלו היו אותם נשקים בהם השתמש בקרבות הראשונים שלו. {{הערה|יובל הררי, [[קיצור תולדות האנושות]]}} | + | רוב רובם של המלכים ועסקים, לפני המאה ה-18 לא חשבו להשקיע במחקר במטרה לקבל עוד ידע כדי [[שינוי טכנולוגי|לשפר את הטכנולוגיה]] וכך לקבל עוד כוח. לדוגמה עיקר כוחו של הצבא הרומאי היה בכוח הארגון שלו. לא היה לו יתרון טכנולוגי על פני צבאות אחרים בהם הוא נלחם, כמו הצבא של קרתגו. הרומאים לא חשבו להשקיע במחקר של [[כלי נשק]] ובמשך מאות שנים טכנולוגיית כלי הנשק שלהם לא השתנתה באופן משמעותי. הצבאות של הערבים ושל המונגולים לא הביסו צבאות אחרים בזכות היתרון הטכנולוגי שלהם אלא להפך - הם סבלו מנחיתות טכנולוגית. מצביאים סינים שהותקפו על ידי המונגולים לא חשבו לכנס מדענים כדי לפתח טכנולוגיות צבאיות חדשות. אבק השריפה פותח בטעות על ידי אלכימאים סינים שניסו למצוא נוסחה לחיי נצח. לקח 600 שנה עד שאבק השריפה הגיע לידי שימוש בצבאות. אפילו צבא נפוליון לא השקיע בפיתוחי טכנולוגיה והנשקים בהם נלחם נפוליון בקרב ווטרלו היו אותם נשקים בהם השתמש בקרבות הראשונים שלו. {{הערה|יובל נח הררי, [[קיצור תולדות האנושות]]}} |
| | | |
| כיום יש קשרים הדוקים בין הצבא-התעשייה והמחקר המדעי. האירוע שהזניק בצורה המשמעותית ביותר את המחקר בתחומי מחקר רבים היה מלחמת העולם השנייה, והמימון שניתן לתחומי מחקר אלה על ידי ממשלות. הדוגמה הקלאסית לדבר זה היא פרוייקט מנהטן שהשקיע סכומי כסף גדולים בחקר הפיזיקה. גם חברות גדולות משקיעות כסף רב במחקר - [[תאגידי רכב]] לדוגמה משקיעים במחקר הנדסי ותאגידי מזון גדולים משקיעים בביו-טכנולוגיה. יצרני עגלות בעבר לא חשבו להשקיע כסף במחקרים על פיתוח חומרים חדשים לעגלות. | | כיום יש קשרים הדוקים בין הצבא-התעשייה והמחקר המדעי. האירוע שהזניק בצורה המשמעותית ביותר את המחקר בתחומי מחקר רבים היה מלחמת העולם השנייה, והמימון שניתן לתחומי מחקר אלה על ידי ממשלות. הדוגמה הקלאסית לדבר זה היא פרוייקט מנהטן שהשקיע סכומי כסף גדולים בחקר הפיזיקה. גם חברות גדולות משקיעות כסף רב במחקר - [[תאגידי רכב]] לדוגמה משקיעים במחקר הנדסי ותאגידי מזון גדולים משקיעים בביו-טכנולוגיה. יצרני עגלות בעבר לא חשבו להשקיע כסף במחקרים על פיתוח חומרים חדשים לעגלות. |
| | | |
− | כאמור ידע שהוא לא כוח לא נחשב בתחילה לדבר חשוב - בין היתר בגלל שהחשיבה של ממשלות ושל תאגידים ושל הציבור כולו היא לעיתים קרובות לא [[תכנון ארוך טווח]] ולא חשיבה [[הוליזם|הוליסטית]]. ובגלל שקשה לעיתים להבין מה חשוב ומה לא חשו שכן העולם [[מערכת מורכבח|מורכב]] מאד. דוגמה חשובה לדבר זה הוא הזמן שחלף בין גילוי החיידקים באזור שנת 1674 על ידי אנטוני ואן לוונהוק, לבין פיתוח וביסוס [[תאוריית החיידקים כגורמי מחלות]] באמצע עד סוף המאה ה-19. עיכוב של כ-300 שנה באחד הגילויים החשובים ביותר בתולדות האנושות. באופן דומה בתחילת [[המהפכה התעשייתית]] לא היה עניין לחקור את [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר]] - דבר זה נחקר בעיקר במאה ה-20. הרעיון לפיו [[גזי חממה]] עלולים לשנות את הרכב האטמוספרה ועל ידי כך לחזק את [[אפקט החממה]] צמח כבר באמצע וסוף המאה ה-19. (ראו [[ההיסטוריה של חקר שינוי האקלים]]), אבל לא היה דחוף במיוחד לבדוק דבר זה (הוא נחשב אפשרות חיובית) כך שעיקר המחקר החל רק לקראת 1970. למען האמת גם היה קושי גדול לבצע דבר זה ללא מחקרים של לוויינים ומחשבים להרצת [[מודל אקלימי|מודלים אקלימיים]] מסובכים. עד היום חקר ה[[אקולוגיה]] וכן ביולוגיה בכלל לא חילחל לתודעה הציבורית התרבותית והפוליטית ורוב הציבור לא מבין את היקף ההשפעה של תחומים אלה על החיים שלנו ועל השינוי הנדרש במיתוסים רבים ובמוסדות חברתיים - לדוגמה הצורך במעבר ל[[כלכלה בת קיימא]]. | + | כאמור ידע שהוא לא כוח לא נחשב בתחילה לדבר חשוב - בין היתר בגלל שהחשיבה של ממשלות ושל תאגידים ושל הציבור כולו היא לעיתים קרובות לא [[תכנון ארוך טווח]] ולא חשיבה [[הוליזם|הוליסטית]]. ובגלל שקשה לעיתים להבין מה חשוב ומה לא חשו שכן העולם [[מערכת מורכבת|מורכב]] מאד. דוגמה חשובה לדבר זה הוא הזמן שחלף בין גילוי החיידקים באזור שנת 1674 על ידי אנטוני ואן לוונהוק, לבין פיתוח וביסוס [[תאוריית החיידקים כגורמי מחלות]] באמצע עד סוף המאה ה-19. עיכוב של כ-300 שנה באחד הגילויים החשובים ביותר בתולדות האנושות. באופן דומה בתחילת [[המהפכה התעשייתית]] לא היה עניין לחקור את [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר]] - דבר זה נחקר בעיקר במאה ה-20. הרעיון לפיו [[גזי חממה]] עלולים לשנות את הרכב האטמוספרה ועל ידי כך לחזק את [[אפקט החממה]] צמח כבר באמצע וסוף המאה ה-19. (ראו [[ההיסטוריה של חקר שינוי האקלים]]), אבל לא היה דחוף במיוחד לבדוק דבר זה (הוא נחשב אפשרות חיובית) כך שעיקר המחקר החל רק לקראת 1970. למען האמת גם היה קושי גדול לבצע דבר זה ללא מחקרים של לוויינים ומחשבים להרצת [[מודל אקלימי|מודלים אקלימיים]] מסובכים. עד היום חקר ה[[אקולוגיה]] וכן ביולוגיה בכלל לא חילחל לתודעה הציבורית התרבותית והפוליטית ורוב הציבור לא מבין את היקף ההשפעה של תחומים אלה על החיים שלנו ועל השינוי הנדרש במיתוסים רבים ובמוסדות חברתיים - לדוגמה הצורך במעבר ל[[כלכלה בת קיימא]]. |
| | | |
| ==השפעות המהפכה המדעית על תחומים ותהליכים אחרים== | | ==השפעות המהפכה המדעית על תחומים ותהליכים אחרים== |
שורה 43: |
שורה 43: |
| הידע המדעי הוביל לשינויים רבים בתחומים אחרים - השינוי הבולט ביותר הוא האצה ב[[שינוי טכנולוגי]] ופיתוח תחומי טכנולוגיה חדשים כמו מסילות ברזל, חשמל, טלפוניה, מכוניות, מחשוב, תעופה, פיתוח [[חקלאות מתועשת]], טלוויזיה ובידור המוני, כלי נשק חדשים, מכוניות ועוד. שינויים טכנולוגיים אלה משפיעים הן על טכנולוגיות אחרות (לדוגמה השפעת פיתוח המנועים או מחשוב על תעופה) והן על היבטים רבים אחרים -כמו השפעת התעופה על התפתחות התיירות בעולם, הפצה של [[מינים פולשים]] ושל מחלות מדבקות בסיוע של מטוסים ואוניות מודרניות ועוד. | | הידע המדעי הוביל לשינויים רבים בתחומים אחרים - השינוי הבולט ביותר הוא האצה ב[[שינוי טכנולוגי]] ופיתוח תחומי טכנולוגיה חדשים כמו מסילות ברזל, חשמל, טלפוניה, מכוניות, מחשוב, תעופה, פיתוח [[חקלאות מתועשת]], טלוויזיה ובידור המוני, כלי נשק חדשים, מכוניות ועוד. שינויים טכנולוגיים אלה משפיעים הן על טכנולוגיות אחרות (לדוגמה השפעת פיתוח המנועים או מחשוב על תעופה) והן על היבטים רבים אחרים -כמו השפעת התעופה על התפתחות התיירות בעולם, הפצה של [[מינים פולשים]] ושל מחלות מדבקות בסיוע של מטוסים ואוניות מודרניות ועוד. |
| | | |
− | שינוי בטכנולוגיה ובמדע הוביל לשינוי בחשיבה ובהפצה על רעיונות - ובצורה שבה רעיונות מופצים או נשמרים בקרב האוכלוסייה - בתפוצה של [[ממים]]. דוגמה לכך הוא העליה של ה[[ליברליזם]] ושינוי גישה ביחס לנשים, שחורים, להט"בים או שינוי הגישה של בני האדם לזמן בעקבות המהפכה התעשייתית. השינוי בהפצה של רעיונות לא נוגע רק לרעיונות עצמם אלא גם לקצב השינוי של רעיונות וצורות ההפצה שלהן - לדוגמה באלף השני והשלישי לספירה רעיונות עברו שינויים איטיים למדי ורעיונות יכלו להישאר ללא שינוי ניכר במשך אלפי שנים. במהלך המאה ה-19 וה-20 צמחו רעיונות חדשים ושונים מאוד והצליחו לשנות את החברה בצורה חזקה תוך כמה עשרות שנים - כמו רעיון ה[[לאומיות]] במאה ה-19 או רעיונות לגבי סובלנות ללהט"בים במאה ה-20. דרך הפצת הרעיונות השתנתה ומשתנה בצורות מהירות - מהפצה דרך סוחרים נודדים להפצה דרך עיתונים ורומנים, להפצה דרך טלגרפים ומכתבים , ובהמשך דרך רדיו, טלפונים, טלוויזיה, רשת האינטרנט ורשתות חברתיות. למדיומים שונים אלה יש השפעות לגבי אילו רעיונות מופצים והופכים נפוצים בחברה - לדוגמה [[השפעות חברתיות של חדשות]] או [[השפעות חברתיות ובריאותיות של טלוויזיה|השפעת הטלוויזיה על הפוליטיקה]]. | + | שינוי בטכנולוגיה ובמדע הוביל לשינוי בחשיבה ובהפצה על רעיונות - ובצורה שבה רעיונות מופצים או נשמרים בקרב האוכלוסייה - בתפוצה של [[ממים]]. דוגמה לכך הוא העליה של ה[[ליברליזם]] ושינוי גישה ביחס לנשים, שחורים, להט"בים או שינוי הגישה של בני האדם לזמן בעקבות המהפכה התעשייתית. השינוי בהפצה של רעיונות לא נוגע רק לרעיונות עצמם אלא גם לקצב השינוי של רעיונות וצורות ההפצה שלהן - לדוגמה באלף השני והשלישי לספירה רעיונות עברו שינויים איטיים למדי ורעיונות יכלו להישאר ללא שינוי ניכר במשך אלפי שנים. במהלך המאה ה-19 וה-20 צמחו רעיונות חדשים ושונים מאוד והצליחו לשנות את החברה בצורה חזקה תוך כמה עשרות שנים - כמו רעיון ה[[לאומיות]] במאה ה-19 או רעיונות לגבי סובלנות ללהט"בים במאה ה-20. דרך הפצת הרעיונות השתנתה ומשתנה בצורות מהירות - מהפצה דרך סוחרים נודדים להפצה דרך עיתונים ורומנים, להפצה דרך טלגרפים ומכתבים, ובהמשך דרך רדיו, טלפונים, טלוויזיה, רשת האינטרנט ורשתות חברתיות. למדיומים שונים אלה יש השפעות לגבי אילו רעיונות מופצים והופכים נפוצים בחברה - לדוגמה [[השפעות חברתיות של חדשות]] או [[השפעות חברתיות ובריאותיות של טלוויזיה|השפעת הטלוויזיה על הפוליטיקה]]. |
| | | |
− | השינוי ברעיונות, בטכנולוגיה ובסביבה הבנויה, בכלכלה ובמוסדות החברתיים משפיעה בתורו גם על גוף האדם, המוח שלו ועל האבולוציה האנושית. השפעה ברורה אחת היא כאמור [[תוחלת חיים]] ארוכה יותר וסיכוי נמוך יותר לאובדן תינוקות וילדים. דבר זה גרם לא רק להשפעה על האדם עצמו (אני לא מת) אלא גם על היחס לבני משפחתי (האחים והילדים שלי לא מתו) ועל מוסד המשפחה ועל הציפיות בחיים. הירידה בתמותת ילדים ואנשים צעירים גרמה בין היתר ל[[גידול אוכלוסין]] מהיר שבעצמו משפיע על החברה והסביבה בדרכים רבות. השפעת אי תמותת אנשים צעירים פרושה גם חיזוק של [[סלקציה ל-r/K|סלקציה ל-K בבני אדם]] כלומר הולדת כמות נמוכה יותר של ילדים והשקעה רבה יותר בכל ילד. אם יודעים שילדים לא ימותו קל יותר לשלוח אותם ללימודים במשך 6, 12, או 15 שנה ולא לעבודה בשדה או בבתי חרושת. דבר זה משתלב גם עם מגמה נוספת והיא הדרישה של תעשיות רבות לעובדים משכילים יותר ומיומנים יותר- הגידול ב[[הון אנושי]] - כך שבממוצע אנשים כיום הם הרבה יותר משכילים מאשר בעבר (גם אם חלק מהיבטים של הידע הולכים לאיבוד - כמו מיומנות של ציידים לקטים). לדברים אלה - כמו גם להיבטים נוספים - לדוגמה פיתוח ספרים, טלוויזיה, מחשוב וטלפונים סלולריים, או מכוניות ועיור יש השפעות על [[התפתחות הילד]] בדרכים שונות - אם זה השפעות בגיל הרך (השפעות תזונה , טלווייזיה, זיהום ואורח חיים יושבני) ואם זה בהמשך כמו [[התמכרות למסכים]] ו[[התמכרות|התמכרויות נוספת]]. השפעה חזקה נוספת היא [[פיתוח הגלולה]] שאפשרה לנשים לשלוט בכוחות עצמן בשאלה אם להכנס להריון. כתוצאה מכך יש השפעה על גידול האוכלוסין ועל תהליך של [[מעבר דמוגרפי]], שילוב נשים בשוק העבודה וכפועל יוצא מכך השכלת נשים. דוגמה בולטת אחרת היא בתחומים כמו [[נכות]] - אנשים שבעבר היו צריכים להיות מקבצי נדבות, מנודים מהחברה או למות ברעב היום יכולים לעבוד, להקים משפחות ולהשתלב בחברה. השפעה אחרת היא עליית החשיבות של יכולות שכליות על פני סיבולת גופנית כאשר דוגמאות בולטות לכך הם אנשים כמו סטיבן הוקינג או ביל גייטס. | + | השינוי ברעיונות, בטכנולוגיה ובסביבה הבנויה, בכלכלה ובמוסדות החברתיים משפיעה בתורו גם על גוף האדם, המוח שלו ועל האבולוציה האנושית. השפעה ברורה אחת היא כאמור [[תוחלת חיים]] ארוכה יותר וסיכוי נמוך יותר לאובדן תינוקות וילדים. דבר זה גרם לא רק להשפעה על האדם עצמו (אני לא מת) אלא גם על היחס לבני משפחתי (האחים והילדים שלי לא מתו) ועל מוסד המשפחה ועל הציפיות בחיים. הירידה בתמותת ילדים ואנשים צעירים גרמה בין היתר ל[[גידול אוכלוסין]] מהיר שבעצמו משפיע על החברה והסביבה בדרכים רבות. השפעת אי תמותת אנשים צעירים פרושה גם חיזוק של [[סלקציה ל-r/K|סלקציה ל-K בבני אדם]] כלומר הולדת כמות נמוכה יותר של ילדים והשקעה רבה יותר בכל ילד. אם יודעים שילדים לא ימותו קל יותר לשלוח אותם ללימודים במשך 6, 12, או 15 שנה ולא לעבודה בשדה או בבתי חרושת. דבר זה משתלב גם עם מגמה נוספת והיא הדרישה של תעשיות רבות לעובדים משכילים יותר ומיומנים יותר- הגידול ב[[הון אנושי]] - כך שבממוצע אנשים כיום הם הרבה יותר משכילים מאשר בעבר (גם אם חלק מהיבטים של הידע הולכים לאיבוד - כמו מיומנות של ציידים לקטים). לדברים אלה - כמו גם להיבטים נוספים - לדוגמה פיתוח ספרים, טלוויזיה, מחשוב וטלפונים סלולריים, או מכוניות ועיור יש השפעות על [[התפתחות הילד]] בדרכים שונות - אם זה השפעות בגיל הרך (השפעות תזונה, טלוויזיה, זיהום ואורח חיים יושבני) ואם זה בהמשך כמו [[התמכרות למסכים]] ו[[התמכרות|התמכרויות נוספת]]. השפעה חזקה נוספת היא [[פיתוח הגלולה]] שאפשרה לנשים לשלוט בכוחות עצמן בשאלה אם להיכנס להריון. כתוצאה מכך יש השפעה על גידול האוכלוסין ועל תהליך של [[מעבר דמוגרפי]], שילוב נשים בשוק העבודה וכפועל יוצא מכך השכלת נשים. דוגמה בולטת אחרת היא בתחומים כמו [[נכות]] - אנשים שבעבר היו צריכים להיות מקבצי נדבות, מנודים מהחברה או למות ברעב היום יכולים לעבוד, להקים משפחות ולהשתלב בחברה. השפעה אחרת היא עליית החשיבות של יכולות שכליות על פני סיבולת גופנית כאשר דוגמאות בולטות לכך הם אנשים כמו סטיבן הוקינג או ביל גייטס. |
| | | |
| שינויים אלה משפיעים על התפקוד ועל המבנה של [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] כמו חברות מסחריות, תאגידים, ממשלות, מפלגות, מוסד הנישואין, [[כסף]] ועוד. לדוגמה בנדיקט אנדרסון, בספר [[קהילות מדומיינות]], מתאר את השפעת הדפוס ודרכו הרומנים והעיתונות על צמיחת רעיון ה[[לאומיות]] וצמיחת המוסד של מדינות הלאום במאה ה-19, וזאת על ידי הפצה של חדשות באותה שפה. בספר [[כלכלה בקומיקס]] מודגם כיצד המצאות כמו טלגרף ורכבות סייעו להפחתת [[חסרונות לגודל]] ולכן לצמיחת [[תאגידים גדולים]] בסוף המאה ה-19 בארצות הברית - תקופת [[הברונים השודדים]] - וזאת בניגוד למגבלות שהיו על חברות בתקופת [[אדם סמית]]. פיתוח [[גלולה נגד הריון]] שינה היבטים במעמד האשה, במוסד הנישואין, ובתחומים אחרים. פרוש הדבר הוא שהסביבה הטכנו מוסדית משתנה עם הזמן - השינוי הוא הן בתפקוד ובדינמיקה בתוך המוסדות עצמם והן בסביבה שבה המוסדות האלה צריכים לתפקד בהם. כך לדוגמה מוסד הנישואין בחברה של חקלאים שגרים בכפרים כאשר היחידה הכלכלית החשובה ביותר היא החמולה, שונה ממוסד הנישואין בחברה העירונית של המאה ה-19 באירופה שבה יש כבר משפחות גרעיניות (אמא אבא וילדים) ודבר זה שונה עוד יותר במאה ה-20 שבה חלק מהמשפחות הן עם הורה יחיד. היכולת של נשים לחיות עם בן זוג למשך תקופה ארוכה מאפשר נישואין בגיל מאוחר הרבה יותר ותחילת הולדת ילדים בגיל 30 במקום בגיל 16 או 18. דבר זה משנה בצורה חדה את היחס לנישואי שידוכין וליכולת של הורים להכתיב לילדים למי להינשא - לכל הדברים האלה יש השפעות ניכרות על התפיסה של ילדים במשפחה ועל מעמדן של נשים. דוגמה אחרת היא כיצד הטלוויזיה ואמצעי תקשורת אחרים שינו ומשנים את פני הפוליטיקה במדינות דמוקרטיות - בין היתר ירידה בחשיבות של מצעים ושל מפלגות לכיוון של מנהיגים כריזמטיים בודדים שנבחרים בזכות היכולת שלהם לעבור מסך או לנסח מסרים ששובים את לב ההמון. | | שינויים אלה משפיעים על התפקוד ועל המבנה של [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] כמו חברות מסחריות, תאגידים, ממשלות, מפלגות, מוסד הנישואין, [[כסף]] ועוד. לדוגמה בנדיקט אנדרסון, בספר [[קהילות מדומיינות]], מתאר את השפעת הדפוס ודרכו הרומנים והעיתונות על צמיחת רעיון ה[[לאומיות]] וצמיחת המוסד של מדינות הלאום במאה ה-19, וזאת על ידי הפצה של חדשות באותה שפה. בספר [[כלכלה בקומיקס]] מודגם כיצד המצאות כמו טלגרף ורכבות סייעו להפחתת [[חסרונות לגודל]] ולכן לצמיחת [[תאגידים גדולים]] בסוף המאה ה-19 בארצות הברית - תקופת [[הברונים השודדים]] - וזאת בניגוד למגבלות שהיו על חברות בתקופת [[אדם סמית]]. פיתוח [[גלולה נגד הריון]] שינה היבטים במעמד האשה, במוסד הנישואין, ובתחומים אחרים. פרוש הדבר הוא שהסביבה הטכנו מוסדית משתנה עם הזמן - השינוי הוא הן בתפקוד ובדינמיקה בתוך המוסדות עצמם והן בסביבה שבה המוסדות האלה צריכים לתפקד בהם. כך לדוגמה מוסד הנישואין בחברה של חקלאים שגרים בכפרים כאשר היחידה הכלכלית החשובה ביותר היא החמולה, שונה ממוסד הנישואין בחברה העירונית של המאה ה-19 באירופה שבה יש כבר משפחות גרעיניות (אמא אבא וילדים) ודבר זה שונה עוד יותר במאה ה-20 שבה חלק מהמשפחות הן עם הורה יחיד. היכולת של נשים לחיות עם בן זוג למשך תקופה ארוכה מאפשר נישואין בגיל מאוחר הרבה יותר ותחילת הולדת ילדים בגיל 30 במקום בגיל 16 או 18. דבר זה משנה בצורה חדה את היחס לנישואי שידוכין וליכולת של הורים להכתיב לילדים למי להינשא - לכל הדברים האלה יש השפעות ניכרות על התפיסה של ילדים במשפחה ועל מעמדן של נשים. דוגמה אחרת היא כיצד הטלוויזיה ואמצעי תקשורת אחרים שינו ומשנים את פני הפוליטיקה במדינות דמוקרטיות - בין היתר ירידה בחשיבות של מצעים ושל מפלגות לכיוון של מנהיגים כריזמטיים בודדים שנבחרים בזכות היכולת שלהם לעבור מסך או לנסח מסרים ששובים את לב ההמון. |