| מן הצד השני, אנשים שתמכו בעבדות העלו [[צידוקים לעבדות]] שניסו להשתמש לפעמים בטיעונים פסבדו-מדעיים. סמיואל א. קארטרייט היה רופא בולט מלואיזיאנה שניסה לקדם רעיונות כמו "מחלות מיוחדות אצל שחורים" שגורמות לכך שעבדות כביבול טובה להן. בשנת 1851 קארטרייט טען כי אצל שחורים קיימת מחלה נפשיות בשם "דראפטומניה" – הרצון של עבד לברוח. לטענתו ביחס לאדם הלבן, לאדם השחור יש מוח וריאות קטנים יותר מבחינה פיזיולוגית, המביא לשוני פסיכולוגי- כך שהאדם השחור "אוהב" את עצם היותו עבד ומגלה אהדה למעמד העבדות. רעיונות אלה זכו להתייחסות ופרסום בקנה מידה רחב במדינות דרום ארצות שתמכו בעבדות, אך בצפון הם זכו ללעג נרחב כבר בתקופת פרסומם לדוגמה ניתוח סאטירי של המאמר הופיע במאמר ב-Buffalo Medical Journal בשנת 1855. | | מן הצד השני, אנשים שתמכו בעבדות העלו [[צידוקים לעבדות]] שניסו להשתמש לפעמים בטיעונים פסבדו-מדעיים. סמיואל א. קארטרייט היה רופא בולט מלואיזיאנה שניסה לקדם רעיונות כמו "מחלות מיוחדות אצל שחורים" שגורמות לכך שעבדות כביבול טובה להן. בשנת 1851 קארטרייט טען כי אצל שחורים קיימת מחלה נפשיות בשם "דראפטומניה" – הרצון של עבד לברוח. לטענתו ביחס לאדם הלבן, לאדם השחור יש מוח וריאות קטנים יותר מבחינה פיזיולוגית, המביא לשוני פסיכולוגי- כך שהאדם השחור "אוהב" את עצם היותו עבד ומגלה אהדה למעמד העבדות. רעיונות אלה זכו להתייחסות ופרסום בקנה מידה רחב במדינות דרום ארצות שתמכו בעבדות, אך בצפון הם זכו ללעג נרחב כבר בתקופת פרסומם לדוגמה ניתוח סאטירי של המאמר הופיע במאמר ב-Buffalo Medical Journal בשנת 1855. |
− | דוגמאות נוספות לשינויים מוסריים כלפי היבטים חברתיים, שנבעו בחלקם עקב עובדות חדשות שהובילו לשינוי במיתוסים, כוללים התנגדות ל[[קולוניאליזם]], [[פמיניזם]], התנגדות ל[[גזענות]], תמיכה בזכויות להט"ב ותמיכה בזכויות ילדים. לעיתים תכופות תנועות חברתיות אלה היו צריכות להיאבק בדעות קדומות שונות ומשונות. לדוגמה המחשבה כי נשים אינן מסוגלות ללמוד ולעסוק בתחומים מורכבים כמו רפואה. דוגמה בולטת לשינוי ערכי עקב מחקר מדעי הוא שינוי היחס אל טרנסג'נדרים. באופן מסורתי אנשים חשבו כי בני אדם יכולים לעבור התמיינות רק לגברים או לנשים. מחקרים מדעיים הראו כי התפתחות מגדרית לזכר או נקבה מתרחשת במהלך ההריון ומתרחשת במקומות שונים כולל באיברי המין, בלוטות המין והתמיינות זוויגית של המוח, כל זה בעקבות הוראות מתוך ה-DNA, שמתווכחות על ידי הורמונים בזמן ההריון. לא תמיד יש הלימה בין תהליכים אלה ובמקרים נדירים יש אי הלימה בין חלקים מההתפתחות לבין חלקים אחרים. בעקבות ממצאים אלה הסיווג של טרנסג'נדרים כסוג של סוטי-מין, חוטאים או בעלי מחלת נפש הולך ונעלם. {{הערה|ראו הערך טרנסנג'נדר בויקיפדיה העברית}}. מחקרים על בריאות הנפש הובילו לשינוי ערכי בחברה -במקום לראות באדם עם מחלת נפש אדם שנכנס בו שד, או מישהו שצריך לכלוא או להתאכזר אליו, רואים בו אדם שנזקק לטיפול רפואי, סיוע ואמפתיה. עם זאת התפתחו דעות קדומות שונות ביחס לחולי נפש ודבר זה גרם גם לנידוי של חולים מן החברה. עם הזמן יש גם קבלה לכך שאנשים רבים נזקקים לטיפול פסיכולוגי, וכי טיפול כזה לא מחייב המצאות במצב קיצון של "שיגעון" אלא גם במצבים נורמליים יותר של מצוקה נפשית. התפתח גם הרעיון של [[פסיכולוגיה חיובית]] כסיוע לשמירה על בריאות הנפש עבור אנשים בריאים בדומה ל[[כושר גופני]] או [[קידום בריאות]] שמסייעים לאנשים בריאים לשמור על בריאותם. | + | דוגמאות נוספות לשינויים מוסריים כלפי היבטים חברתיים, שנבעו בחלקם עקב עובדות חדשות שהובילו לשינוי במיתוסים, כוללים התנגדות ל[[קולוניאליזם]], [[פמיניזם]], התנגדות ל[[גזענות]], תמיכה בזכויות להט"ב ותמיכה בזכויות ילדים. לעיתים תכופות תנועות חברתיות אלה היו צריכות להיאבק בדעות קדומות שונות ומשונות. לדוגמה המחשבה כי נשים אינן מסוגלות ללמוד ולעסוק בתחומים מורכבים כמו רפואה. דוגמה בולטת לשינוי ערכי עקב מחקר מדעי הוא שינוי היחס אל טרנסג'נדרים. באופן מסורתי אנשים חשבו כי בני אדם יכולים לעבור התמיינות רק לגברים או לנשים. מחקרים מדעיים הראו כי התפתחות מגדרית לזכר או נקבה מתרחשת במהלך ההריון ומתרחשת במקומות שונים כולל באיברי המין, בלוטות המין והתמיינות זוויגית של המוח, כל זה בעקבות הוראות מתוך ה-DNA, שמתווכחות על ידי הורמונים בזמן ההריון. לא תמיד יש הלימה בין תהליכים אלה ובמקרים נדירים יש אי הלימה בין חלקים מההתפתחות לבין חלקים אחרים. בעקבות ממצאים אלה הסיווג של טרנסג'נדרים כסוג של סוטי-מין, חוטאים או בעלי מחלת נפש הולך ונעלם. {{הערה|ראו הערך טרנסנג'נדר בוויקיפדיה העברית}}. מחקרים על בריאות הנפש הובילו לשינוי ערכי בחברה -במקום לראות באדם עם מחלת נפש אדם שנכנס בו שד, או מישהו שצריך לכלוא או להתאכזר אליו, רואים בו אדם שנזקק לטיפול רפואי, סיוע ואמפתיה. עם זאת התפתחו דעות קדומות שונות ביחס לחולי נפש ודבר זה גרם גם לנידוי של חולים מן החברה. עם הזמן יש גם קבלה לכך שאנשים רבים נזקקים לטיפול פסיכולוגי, וכי טיפול כזה לא מחייב המצאות במצב קיצון של "שיגעון" אלא גם במצבים נורמליים יותר של מצוקה נפשית. התפתח גם הרעיון של [[פסיכולוגיה חיובית]] כסיוע לשמירה על בריאות הנפש עבור אנשים בריאים בדומה ל[[כושר גופני]] או [[קידום בריאות]] שמסייעים לאנשים בריאים לשמור על בריאותם. |