47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יצירת דף עם התוכן "'''צדק בין-דורי''' (על פי האקדמיה ללשון: הוגנוּת בין-דורית) הוא רעיון לפיו צדק או הוגנות..."
'''צדק בין-דורי''' (על פי האקדמיה ללשון: הוגנוּת בין-דורית) הוא רעיון לפיו [[צדק]] או [[הוגנות]] בין אנשים מדורות שונים. מושג זה מופיע בדילמות בתחומים של [[כלכלה]], פוליטקה, תרבות, מדעי המדינה, סוציולוגיה, פסיכלוגיה. הערך של צדק בין-דורי הוא ערך מרכזי ב[[קיימות]] וב[[סביבתנות]] - לפיו עלינו לשמור למען הילדים שלנו ולמען הדורות הבאים. ההקשר המרכזי של צדק בין דורי הוא בדילמות של ממשלות, חברות, צרכנים קהילות ו[[מוסד חברתי|מוסדות אחרים]] כאשר יש דילמה בין הגברת הרווחה של האנשים שחיים בהווה אבל דבר זה מגביר את הסיכונים או מפחית משאבים עבור הדורות הבאים.
דילמות שניתן להצביע עליהן בהקשר של צדק בין-דורי הן - האם יש להגדיל את החוב הלאומי, מה שיעור החיסכון וגודל הירושה שהורים צריכים להפריש לילדים, מה מידת ההשקה בחינוך השכלה והקניית כלים לרכישת מקצוע, כמה השקעה יש ב[[בריאות הציבור]] וב[[רפואה מונעת]] כדי למנוע מוות או [[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון בריאותיים]] כלפי ילדים - לדוגמה כמה להשקיע בהקשר של [[תזונה בריאה]]. מחלקה גדולה של דילמות קשורה ל[[השעפות סביבתיות]] שונות כמו [[זיהום]], [[כריתת יערות]], [[הכחדת בעלי חיים]], [[שינוי אקלים]], צריכה של [[משאבים מתכלים]] ובהקשרים של [[חקלאות בת קיימא]].
==צדק בין דורי במתח מול תפיסות אחרות==
המושג "צדק בין דורי" מתנגש או נמצא במתח עם תפיסות תרבותיות הנפוצות בחברה. [[שמרות]] ובמיוחד שמרנות דתית מכחישה בדרך כלל היבטים של [[השפעות סביבתיות]] ואת הסיכונים לדורות העתיד שכרוכים בהשפעות אלה. הדבר נתמך בין היתר ב[[הכחשת מדע]] ומודעות נמוכה ל[[אקולוגיה]] בחברה בכלל ובחברה השמרנית בפרט. כמו כן קיימים לכאורה פתרונות-קסם שיכולים לפתור את הדילמות האלה ולכן אין צורך להתמודד איתן - הפתרונות הנפוצים הם [[אופטימיזם טכנולוגי]] - לפיו הטכנולוגיה תפטור כל בעיה סביבתית כאשר זו תהיה חמורה מספיק, ופתרון דומה הוא אמונה ב[[שוק חופשי]] שאמור להקצות משאבים גדולים יותר לבעיות כאשר אלה הן בעיות חמורות מספיק. גם כאשר יש הכרה בבעיות סביבה הדבר בדרך כלל לא משליך על מחשבה על צורך בשינוי חברתי אלא לכל היותר לחזרה לערכי דת - לדוגמה ל[[פשטות מרצון]] - תוך התעלמות מניתוח עמוק יותר של משבר הסביבה.
צדק בין דורי מתנגש באופן ישיר ברעיון של [[שוק חופשי]] המהווה מושג מהותי ב[[קפיטליזם]] [[ליברטריזם]] ובזרמים רבים של [[ליברליזם]]. השוק החופשי אמור להביא ל[[רווחה חברתית]] כאשר יש תנאים מסויימים (המפורטים בדרך כלל תחת הרעיון המדוייק יותר של [[שוק משוכלל]]) אם המחירים של מוצר מסויים גבוהים מידי או אם הצרכנים רוצים לקנות יותר ממוצר מסויים, השוק מאפשר זאת, נוצר [[שיווי משקל]] חדש המשקף את רצונות הצרכנים. הרווחה החברתית מיוצגת בדרך כלל בהקשר של [[יעילות פארטו]] אותה משיג השוק. ניתוח זה אינו מתקיים כלל אם חלק מהצרכנים והצרכים שלהם נמצאים בעתיד. אם צרכן צפוי להפגע כתוצאה מ[[זיהום]] או [[השפעה סביבתית]] אחרת או מאיום כלשהו על האנושות שנוצר בעקבות פעילות בשוק הוא יכול באופן עקרוני להפעיל כלים כמו תביעה בבית משפט על פגיעה בזכויות הקניין שלו או זכויות יסוד אחרות, או שינוי הצריכה שלו בשוק כדי לצרוך מוצר אחר, מזיק פחות, או פניה לממשלה כדי שזו תטיל [[מס פיגו]] להקטנת [[השפעה חיצונית]]. אז אמור להווצר שיווי משקל חדש שיכלול בתוכו את החשיבות היחסית לכאורה שיש למניעת פגיעה בבני אדם. אבל אם האדם הנפגע חי בעתיד הדרך היחידה שלו לעשות את כל זה היא אם יש לו מכונת זמן - בלעדי מכשיר כזה - אין לאנשי דור העתיד דרך להתערב בשוק ולמנוע פגיעה בהם.
צדק בין-דורי מתאים בדרך כלל לתפיסות העוסקות ב[[צדק חברתי]] הכוללות [[סוציאל-דמוקרטיה]], [[אנרכיזם]], [[סוציאליזם]] וליברלים-חברתיים - אם כי לעיתים קרובות תפיסות אלה אימצו רעיונות כמו שוק חופשי או שהם תומכים ב[[צמיחה כלכלית]] כדי לתת מענים לבעיות קצרות טווח כמו [[אבטלה]] או [[עוני]] ולכן הם גם עלולים לקדם צעדים שפרושם הגדלת הרווחה של הדור הנוכחי על חשבון הדורות הבאים.
לעיתים קרובות דילמות של צדק בין-דורי מתנגשות עם רצון של [[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב לאומיים]] וקבוצות כלכליות חזקות אחרות להשיא רווח. דוגמה קלאסית היא בהקשרים של [[בריאות הציבור]] - לתאגידים כמו [[חברות הטבק]] או חברות של [[מזון מעובד]] יש אינרטס להשיא רווחים היום, גם אם פרוש הדבר יצירת נזקים בריאותיים לילדים בעתיד. תאגידים שיכולים להרוויח מקניית ציוד צבאי, מהגדלת הצריכה של מוצרים ושירותים שונים, מאי הטלת מיסוי או סנקציות אחרות על זיהום ועוד. דילמות של חסכון מול צריכה קשורות להיבטים של [[תרבות הצריכה]] שבמסגרתה לתאגידים ולממשלות יש אינטרס להגדיל את הצריכה כדי לשפר רוווחיות בטווח הקצר.
צדק בין-דורי קשור הרבה פעמים להנחות הנוגעות ל[[תרבות בת קיימא]] ולשאלה מהו "טוב ורצוי" גם עבור הדור הנוכחי. לדוגמה דילמה על זיהום הנגרם עקב [[תעשיית הביגוד]] יוצרת לכאורה דילמה בין רווחה של צרכנים שרוצים לקנות בגדים היום, לבין דור העתיד שיסבול מזיהום מים שנוצר מבגדים אלה. למעשה הדבר גם מניח שצריכה של בגדים רבים היא דבר שמעיד על [[רווחה חברתית]] גבוה. תפיסה זו עומדת בניגוד להנחה של [[פשטות מרצון]] שצריכה של עוד ועוד מוצרים אינה משפרת את הרווחה הנפשית או החברתית. באופן דומה יש תפיסות שמרניות לפיהן כמות גדולה ככל האפשר של ילדים מגדילה בהכרח את הרווחה בחברה. ואילו תפיסות אחרות של [[ייצוב אוכלוסין]] מצביעות על נזקים שנגרמים לחברה בשל כך ועל סיכון דורות העתיד בשל [[פיצוץ אוכלוסין]].
==הרחבת המוסר==
המושג של "צדק בין-דורי" הוא חלק מתהליך רחב יותר של [[הרחבת המוסר]] - שבו השאלה "כלפי מי אנחנו צריכים להיות הוגנים" או "כלפי מי צריך להיות מוסריים" כוללת קהילות גדולות יותר שלא נכללו בו בעבר.
חוסר התחשבות בדורות העתיד, והגדלת רווחת דורות ההווה על חשבונם, מתוך אמונה כי דבר זה מהווה דבר מוסרי ומגדיל את הרווחה של "כולם" מזכיר אמונות מהעבר. [[צידוקים לעבדות|הצדקות לעבדות של שחורים]] ומאבק נגד [[התנועה לביטול העבדות]] במהלך המאה ה-19, ונגד [[התנועה לזכויות האזרח]] בשנות ה-60 של המאה ה-20, היו מתוך אמונה כי החברה צריכה להיות מוסרית - אבל גם אמונה כי מוסר זה חל רק על אנשים לבנים ואין צורך להכיל אותו גם על שחורים. באופן דומה ציבורים שונים הודרו מתוך מושגי הצדק וההוגנות במשך מאות או אלפי שנים - שובניזם גברי החיל את מושג הצדק רק כלפי גברים. שובניזם לאומני וגזענות החילו את מושג הצדק רק כלפי אנשים מאותו לאום או גזע (ולכן תמכו לדוגמה ברעיונות כמו רצח עם, או הפליה ואלימות בדרכים חמורות פחות). פאודלים וקפיטליסטים רבים החילו את מושג הצדק רק לגבי אנשים שיש להם מספיק רכוש והידרו ממנו לעיתים קרובות עניים. עבור אנשים רבים להט"ב נחשבו כחוטאים או "חולי נפש" ולכן היו ראויים למוות או לפחות לנידוי חברתי ועונשים שונים, הצדק היה רק כלפי אנשים "נורמלים".
אנשים רבים שרואים בבעלי חיים "מכונות" או "יצורים נחותים" או "משאב טבע" חושבים שהוגנות היא רק מושג בין אנושי והיא אינה חלה ביחס לבעלי חיים - ומול תפיסה זו קמה תפיסה אחרת של [[זכויות בעלי חיים]]
==ראו גם==
* [[כלכלה בת קיימא]]
* [[תרבות בת קיימא]]
==קישורים חיצוניים==
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Intergenerational_equity צדק בין דורי] בויקיפדיה האנגלית
[[קטגוריה:תרבות בת קיימא]]
[[קטגוריה:כלכלה בת קיימא]]
דילמות שניתן להצביע עליהן בהקשר של צדק בין-דורי הן - האם יש להגדיל את החוב הלאומי, מה שיעור החיסכון וגודל הירושה שהורים צריכים להפריש לילדים, מה מידת ההשקה בחינוך השכלה והקניית כלים לרכישת מקצוע, כמה השקעה יש ב[[בריאות הציבור]] וב[[רפואה מונעת]] כדי למנוע מוות או [[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון בריאותיים]] כלפי ילדים - לדוגמה כמה להשקיע בהקשר של [[תזונה בריאה]]. מחלקה גדולה של דילמות קשורה ל[[השעפות סביבתיות]] שונות כמו [[זיהום]], [[כריתת יערות]], [[הכחדת בעלי חיים]], [[שינוי אקלים]], צריכה של [[משאבים מתכלים]] ובהקשרים של [[חקלאות בת קיימא]].
==צדק בין דורי במתח מול תפיסות אחרות==
המושג "צדק בין דורי" מתנגש או נמצא במתח עם תפיסות תרבותיות הנפוצות בחברה. [[שמרות]] ובמיוחד שמרנות דתית מכחישה בדרך כלל היבטים של [[השפעות סביבתיות]] ואת הסיכונים לדורות העתיד שכרוכים בהשפעות אלה. הדבר נתמך בין היתר ב[[הכחשת מדע]] ומודעות נמוכה ל[[אקולוגיה]] בחברה בכלל ובחברה השמרנית בפרט. כמו כן קיימים לכאורה פתרונות-קסם שיכולים לפתור את הדילמות האלה ולכן אין צורך להתמודד איתן - הפתרונות הנפוצים הם [[אופטימיזם טכנולוגי]] - לפיו הטכנולוגיה תפטור כל בעיה סביבתית כאשר זו תהיה חמורה מספיק, ופתרון דומה הוא אמונה ב[[שוק חופשי]] שאמור להקצות משאבים גדולים יותר לבעיות כאשר אלה הן בעיות חמורות מספיק. גם כאשר יש הכרה בבעיות סביבה הדבר בדרך כלל לא משליך על מחשבה על צורך בשינוי חברתי אלא לכל היותר לחזרה לערכי דת - לדוגמה ל[[פשטות מרצון]] - תוך התעלמות מניתוח עמוק יותר של משבר הסביבה.
צדק בין דורי מתנגש באופן ישיר ברעיון של [[שוק חופשי]] המהווה מושג מהותי ב[[קפיטליזם]] [[ליברטריזם]] ובזרמים רבים של [[ליברליזם]]. השוק החופשי אמור להביא ל[[רווחה חברתית]] כאשר יש תנאים מסויימים (המפורטים בדרך כלל תחת הרעיון המדוייק יותר של [[שוק משוכלל]]) אם המחירים של מוצר מסויים גבוהים מידי או אם הצרכנים רוצים לקנות יותר ממוצר מסויים, השוק מאפשר זאת, נוצר [[שיווי משקל]] חדש המשקף את רצונות הצרכנים. הרווחה החברתית מיוצגת בדרך כלל בהקשר של [[יעילות פארטו]] אותה משיג השוק. ניתוח זה אינו מתקיים כלל אם חלק מהצרכנים והצרכים שלהם נמצאים בעתיד. אם צרכן צפוי להפגע כתוצאה מ[[זיהום]] או [[השפעה סביבתית]] אחרת או מאיום כלשהו על האנושות שנוצר בעקבות פעילות בשוק הוא יכול באופן עקרוני להפעיל כלים כמו תביעה בבית משפט על פגיעה בזכויות הקניין שלו או זכויות יסוד אחרות, או שינוי הצריכה שלו בשוק כדי לצרוך מוצר אחר, מזיק פחות, או פניה לממשלה כדי שזו תטיל [[מס פיגו]] להקטנת [[השפעה חיצונית]]. אז אמור להווצר שיווי משקל חדש שיכלול בתוכו את החשיבות היחסית לכאורה שיש למניעת פגיעה בבני אדם. אבל אם האדם הנפגע חי בעתיד הדרך היחידה שלו לעשות את כל זה היא אם יש לו מכונת זמן - בלעדי מכשיר כזה - אין לאנשי דור העתיד דרך להתערב בשוק ולמנוע פגיעה בהם.
צדק בין-דורי מתאים בדרך כלל לתפיסות העוסקות ב[[צדק חברתי]] הכוללות [[סוציאל-דמוקרטיה]], [[אנרכיזם]], [[סוציאליזם]] וליברלים-חברתיים - אם כי לעיתים קרובות תפיסות אלה אימצו רעיונות כמו שוק חופשי או שהם תומכים ב[[צמיחה כלכלית]] כדי לתת מענים לבעיות קצרות טווח כמו [[אבטלה]] או [[עוני]] ולכן הם גם עלולים לקדם צעדים שפרושם הגדלת הרווחה של הדור הנוכחי על חשבון הדורות הבאים.
לעיתים קרובות דילמות של צדק בין-דורי מתנגשות עם רצון של [[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב לאומיים]] וקבוצות כלכליות חזקות אחרות להשיא רווח. דוגמה קלאסית היא בהקשרים של [[בריאות הציבור]] - לתאגידים כמו [[חברות הטבק]] או חברות של [[מזון מעובד]] יש אינרטס להשיא רווחים היום, גם אם פרוש הדבר יצירת נזקים בריאותיים לילדים בעתיד. תאגידים שיכולים להרוויח מקניית ציוד צבאי, מהגדלת הצריכה של מוצרים ושירותים שונים, מאי הטלת מיסוי או סנקציות אחרות על זיהום ועוד. דילמות של חסכון מול צריכה קשורות להיבטים של [[תרבות הצריכה]] שבמסגרתה לתאגידים ולממשלות יש אינטרס להגדיל את הצריכה כדי לשפר רוווחיות בטווח הקצר.
צדק בין-דורי קשור הרבה פעמים להנחות הנוגעות ל[[תרבות בת קיימא]] ולשאלה מהו "טוב ורצוי" גם עבור הדור הנוכחי. לדוגמה דילמה על זיהום הנגרם עקב [[תעשיית הביגוד]] יוצרת לכאורה דילמה בין רווחה של צרכנים שרוצים לקנות בגדים היום, לבין דור העתיד שיסבול מזיהום מים שנוצר מבגדים אלה. למעשה הדבר גם מניח שצריכה של בגדים רבים היא דבר שמעיד על [[רווחה חברתית]] גבוה. תפיסה זו עומדת בניגוד להנחה של [[פשטות מרצון]] שצריכה של עוד ועוד מוצרים אינה משפרת את הרווחה הנפשית או החברתית. באופן דומה יש תפיסות שמרניות לפיהן כמות גדולה ככל האפשר של ילדים מגדילה בהכרח את הרווחה בחברה. ואילו תפיסות אחרות של [[ייצוב אוכלוסין]] מצביעות על נזקים שנגרמים לחברה בשל כך ועל סיכון דורות העתיד בשל [[פיצוץ אוכלוסין]].
==הרחבת המוסר==
המושג של "צדק בין-דורי" הוא חלק מתהליך רחב יותר של [[הרחבת המוסר]] - שבו השאלה "כלפי מי אנחנו צריכים להיות הוגנים" או "כלפי מי צריך להיות מוסריים" כוללת קהילות גדולות יותר שלא נכללו בו בעבר.
חוסר התחשבות בדורות העתיד, והגדלת רווחת דורות ההווה על חשבונם, מתוך אמונה כי דבר זה מהווה דבר מוסרי ומגדיל את הרווחה של "כולם" מזכיר אמונות מהעבר. [[צידוקים לעבדות|הצדקות לעבדות של שחורים]] ומאבק נגד [[התנועה לביטול העבדות]] במהלך המאה ה-19, ונגד [[התנועה לזכויות האזרח]] בשנות ה-60 של המאה ה-20, היו מתוך אמונה כי החברה צריכה להיות מוסרית - אבל גם אמונה כי מוסר זה חל רק על אנשים לבנים ואין צורך להכיל אותו גם על שחורים. באופן דומה ציבורים שונים הודרו מתוך מושגי הצדק וההוגנות במשך מאות או אלפי שנים - שובניזם גברי החיל את מושג הצדק רק כלפי גברים. שובניזם לאומני וגזענות החילו את מושג הצדק רק כלפי אנשים מאותו לאום או גזע (ולכן תמכו לדוגמה ברעיונות כמו רצח עם, או הפליה ואלימות בדרכים חמורות פחות). פאודלים וקפיטליסטים רבים החילו את מושג הצדק רק לגבי אנשים שיש להם מספיק רכוש והידרו ממנו לעיתים קרובות עניים. עבור אנשים רבים להט"ב נחשבו כחוטאים או "חולי נפש" ולכן היו ראויים למוות או לפחות לנידוי חברתי ועונשים שונים, הצדק היה רק כלפי אנשים "נורמלים".
אנשים רבים שרואים בבעלי חיים "מכונות" או "יצורים נחותים" או "משאב טבע" חושבים שהוגנות היא רק מושג בין אנושי והיא אינה חלה ביחס לבעלי חיים - ומול תפיסה זו קמה תפיסה אחרת של [[זכויות בעלי חיים]]
==ראו גם==
* [[כלכלה בת קיימא]]
* [[תרבות בת קיימא]]
==קישורים חיצוניים==
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Intergenerational_equity צדק בין דורי] בויקיפדיה האנגלית
[[קטגוריה:תרבות בת קיימא]]
[[קטגוריה:כלכלה בת קיימא]]